המפלגות בכנסת חייבות למנגנון מימון המפלגות של הכנסת כ־228.9 מיליון שקל, כך עולה מדוח יתרת ההלוואות של הכנסת, נכון ל־9 בינואר.

החוב המפלצתי של המפלגות למשלם המיסים אחרי חמש מערכות בחירות – שעמד לפני מערכת הבחירות הקודמת על כ־167.2 מיליון שקלים – האמיר בכ־61.7 מיליון. כלומר, החוב תפח בכ־37% ועבר לראשונה את רף הרבע מיליארד.

החוב הצטבר כתוצאה מהעובדה שהמפלגות לוו מהכנסת יותר כסף מהסכומים שחוק מימון מפלגות (שחוקקה הכנסת עצמה) הקציב להן למימון הבחירות. ההערכה היא שלפחות חלק מהכסף הזה כבר לא יחזור.

כדי לקבל מושג על סדרי הגודל, הסכום שהמפלגות חייבות לכנסת שווה לכרבע מתקציבו של בית חולים גדול כמו רמב"ם; לתקציבם הכולל של כ־800 גני ילדים; וגדול מכל תוספת תקציב שנתית שמשטרת ישראל קיבלה אי־פעם.

218.4 מיליון שקל מהחוב הזה מוגדר כהלוואות שנלקחה על־ידי המפלגות במשך השנים לפי סעיף 7ג לחוק מימון מפלגות (הלוואות הניתנות בזמן מערכת הבחירות). 11.36 מיליון שקל נוספים מוגדרים כמקדמות להחזר הוצאות לפי סעיף 4 לחוק המימון.

הליכוד חזרה לשלטון וגם חובותיה גדלו

לפי הדוח, המפלגה בעלת החוב הגבוה ביותר היא שוב הליכוד. חובה של מפלגת השלטון החדשה–ישנה תפח ב־20.5 מיליון שקל לעומת התקופה שלפני הבחירות והגיע ל־70.2 מיליון שקל. מדובר בכשליש מכלל חובות המפלגות לכנסת ובחוב גדול יותר מפי שלושה ממה שכל מפלגה אחרת חייבת לכנסת.

חובה של מפלגת השלטון החדשה–ישנה תפח ב־20.5 מיליון שקל לעומת התקופה שלפני הבחירות והגיע ל־70.2 מיליון שקל. מדובר בכשליש מכלל חובות המפלגות לכנסת

מספר המנדטים של הליכוד גדל בבחירות האחרונות בשני מנדטים (מ־30 ל־32) ולכן הליכוד החזירה הפעם בקלות את המקדמות שקיבלה לקראת הבחירות. רוב החוב שצברה המפלגה נגרר מהעבר. החוב נוצר מהלוואות שלקחה המפלגה עבור מערכות בחירות בזבזניות, שנפרסו אחרי כל בחירות למשך ארבע שנים. אולם, המפלגה לא החזירה אותן משום שהכנסת התפזרה ויצאה שוב ושוב לבחירות.

ח"כ מירי רגב באירוע הליכודיאדה באילת, 2018 (צילום: נועם רבקין, פלאש 90)

הקמפיינים הבזבזניים ביותר של הליכוד התקיימו ב־2015 ובאפריל 2019. למרות הזינוק בשישה מנדטים בכוחה של המפלגה ב־2019, הליכוד לא הצליחה להחזיר עשרות מיליוני שקלים שלוותה והגיעה ב־2020 לחוב של כ־76 מיליון שקל.

הקמפיינים שניהלה המפלגה ב־2020 וב־2021 היו חסכניים יחסית (בין השאר בשל מגבלות על התקהלויות בעקבות מגפת הקורונה) ואפשרו לה לצמצם את החוב למרות הצניחה בכוחה בבחירות 2021 מ־36 ל־30 מנדטים. הקמפיין של המפלגה בבחירות האחרונות, לעומת זאת, היה פזרני יותר והגדיל את החובות מחדש.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מתח ביקורת חריפה על הליכוד בדוח שפרסם במרץ 2022, משום שזו השתמשה בכספי מימון המפלגות לתשלום ההגנה המשפטית של יועצי נתניהו בעלות של כ־336 אלף שקל, ובמימון אירוע "הלאומיאדה" של המפלגה (בעבר "הליכודיאדה") בעלות של כ־200 אלף שקל. המבקר דרש להחזיר את הכספים הללו ולא ברור עד היום אם הם הוחזרו.

מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על הליכוד משום שהשתמשה במימון המפלגות לתשלום ההגנה המשפטית של יועצי נתניהו ומימון אירוע. המבקר דרש להחזיר את הכספים הללו ולא ברור עד היום אם הם הוחזרו

בדוח האחרון של המבקר מיוני אשתקד נקבע כי הליכוד רשמה בבחירות 2021 חריגה של כ־1.17 מיליון שקל ביתרת ההלוואה שהיא זכאית לה לפי מפתח מימון המפלגות – החריגה הגדולה מכל החריגות שרשמו המפלגות באותן בחירות.

בנימין נתניהו באירוע בחירות בדרום תל אביב, 7 בספטמבר 2022 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

חוץ מהחוב לכנסת, הליכוד נקלעה לחובות של כ־16 מיליון שקל גם מול משרד הפנים על הלוואות שלקחה לצורך מימון הבחירות לרשויות המקומיות ב־2018. אולם, בניגוד להתנהלות המופקרת של הליכוד מול הכנסת, המפלגה הצליחה לאחרונה להחזיר את כל חובה למשרד הפנים.

המחנה הממלכתי היא הרשימה בעלת החוב השני בגודלו – והגדול ביותר ביחס לגודלה. הרשימה חייבת 24.6 מיליון שקל. 14.8 מהם הם חוב של סיעת כחול לבן ("חוסן לישראל") בראשות הרמטכ"ל והשר לשעבר בני גנץ – השאר של סיעת תקווה חדשה בראשות השר לשעבר גדעון סער, שהתאחדה עם כחול לבן לקראת הבחירות האחרונות.

חובן המשותף של שתי הסיעות נשאר כפי שהיה לפני הבחירות, זאת אף שכוחן המשותף ירד בשני מנדטים (מ־14 ל־12 מנדטים), כך שהקמפיין שניהלו הפעם לא היה בזבזני. מבקר המדינה העיר לכחול לבן בדוח האחרון שלו מיוני 2021 כי חובה חורג בכ־730 אלף שקל מסכום החוב המותר לה.

המחנה הממלכתי היא הרשימה בעלת החוב השני בגודלו והגדול ביותר ביחס לגודלה – 24.6 מיליון שקל. מבקר המדינה העיר לכחול לבן כי חובה חורג בכ־730 אלף שקל מסכום החוב המותר לה

סיעת דרך ארץ בראשות ח"כ לשעבר צבי האוזר התמודדה בבחירות ב־2021 במסגרת כחול לבן. ביולי שעבר פרשה ממנה וחברה לימינה בראשות איילת שקד למפלגה קצרת־ימים בשם הרוח הציונית. בסופו של דבר החליט האוזר לפרוש מהמרוץ ופירק את הסיעה, כשהוא משאיר אחריו חוב אבוד של 3.2 מיליון שקל.

גדעון סער, בני גנץ וגדי איזנקוט במסיבת עיתונאים, 14 באוגוסט 2022 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

קצת אחרי המחנה הממלכתי במצעד המפוקפק של המפלגות בעלות החוב צועדת יש עתיד. חובה של יש עתיד תפח מ־16.3 מיליון שקל לפני הבחירות ל־22.9 מיליון שקל אחריהן. זאת למרות גידול של שבעה מנדטים בייצוגה בכנסת (מ־17 ל־24 מנדטים), מה שהיה אמור להותיר אותה עם עודף. נראה כי הקמפיין המוצלח שניהלה בעיקר נגד מי שהיו שותפותיה הקואליציונית לא היה חסכני במיוחד.

החובות האבודים של המפסידים

שתי הבאות בתור במצעד בעלי החוב הן מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה: הבית היהודי בראשות איילת שקד ומרצ. בעוד שהמפלגות שנכנסו לכנסת יחזירו חלק מחובותיהן במקרה שהבחירות לא יתקיימו בקרוב, עשרות מיליוני השקלים שמרצ והבית היהודי חייבות למדינה הם בבחינת חוב אבוד כמעט בכל תרחיש.

מרצ הגיעה למערכת הבחירות עם חוב גדול ביחס למפלגה קטנה – כ־16 מיליון שקל, 7.1 מיליון מתוכם ממערכות הבחירות הקודמות. היא לקחה מקדמה של 5.1 מיליון והלוואות בסך 3.8 מיליון לקראת בחירות 2022. היא קיבלה החזר חלקי לכספים הללו כיוון שזכתה לכ־3.2% מהקולות. אך כיוון שלא נכנסה לכנסת, לא קיבלה ולא תקבל מימון מפלגות שוטף ואינה יכולה להחזיר את רוב החוב.

מרצ הגיעה לבחירות עם חוב גדול לגודלה –  כ־16 מיליון שקל. כיוון שלא נכנסה לכנסת, היא לא קיבלה ולא תקבל מימון מפלגות שוטף ואינה יכולה להחזיר את רוב החוב

מזכ"ל מרצ תומר רזניק ציין כי למפלגה אין חובות לבנקים ואין לה חובות עבר לספקים, אבל היא חייבת כספים לספקים על שירותים שניתנו בבחירות האחרונות, נוסף על החוב לכנסת. לדברי רזניק, למפלגה ידוע על חוב של 1.5 מיליון שקל לספקים, "אבל אנחנו עדיין לא יודעים את ההיקף המלא של החוב לספקים".

שלט בחירות של מרצ בתל אביב, מרץ 2021 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

מה אתם מתכוונים לעשות כדי להחזיר את החוב לספקים ולכנסת?
"המפלגה בוחנת את כל הדרכים החוקיות לגיוס כספים והחזרת חובותיה. החוק מטיל מגבלות הדוקות בקבלת תרומות, ובהיעדר מימון ממלכתי בעת הזו מדובר בתוכנית ארוכת טווח שגיבושה נמצא בעיצומו".

תומר רזניק (צילום: אתר מרצ)

נוסף על חובותיה, תבוסת מפלגת השמאל הותירה גם חובות אבודים של מפלגת העצמאות בראשות ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק והמפלגה הסביבתית־חברתית, שרצו לכנסת יחד עם מרצ ברשימת המחנה הדמוקרטי בספטמבר 2019.

עצמאות עדיין חייבת לכנסת 4.2 מיליון שקל והסביבתית־חברתית, שב־2019 עמדה בראשה ח"כ לשעבר סתיו שפיר, נותרה חייבת כ־3.4 מיליון.

הבית היהודי סיימה את מערכת הבחירות עם חוב של כ־19.3 מיליון שקל. 5.1 מיליון מתוכו היו מקדמות שהמפלגה קיבלה לקראת הבחירות ו־9.6 היו חוב עבר של ימינה, המפלגה שבראשה עמדו שקד וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט.

ימינה הגיעה לבחירות 2021 עם חוב של כשבעה מיליון שקל. כשהכנסת התפזרה ביוני 2022 היא נטלה הלוואה נוספת של כשלושה מיליון.

"החוב של ימינה לא יחזור, לפחות עד לבחירות הבאות. נכון לעכשיו, הוא חוב אבוד", מודה שקד בשיחה עם זמן ישראל. לדבריה: "הכנסת פרסה לנו את החוב והיינו על מסלול להחזיר אותו, אבל הלכו לבחירות ונשארנו עם חוב שגדל לצורך הבחירות עצמן. מה שכן, כרגע אין לנו בכלל חוב לספקים, רק לכנסת. אבל את החוב לכנסת נוכל להחזיר רק אם נרוץ בבחירות הבאות ונצליח לחזור לכנסת".

"החוב לא יחזור, לפחות עד לבחירות הבאות. נכון לעכשיו, הוא חוב אבוד. הכנסת פרסה לנו אותו והיינו על מסלול להחזיר אותו, אבל הלכו לבחירות. נוכל להחזיר רק אם נרוץ בבחירות הבאות ונצליח לחזור לכנסת"

תרוצו?
"אין לי מושג".

איילת שקד בתל אביב, 1 בנובמבר 2022 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

נוסף על חובותיה של ימינה – ובנפרד מהם – גם רשימת הבית היהודי בראשות חגית משה, שהתמודדה באותה רשימה יחד עם ימינה של שקד, נותרה שקועה בחובות ענקיים.

הבית היהודי היא היורשת של מפלגת מפד"ל ההיסטורית שייצגה את הציונות הדתית בגלגולים שונים מאז הקמת המדינה. המפד"ל, שהייתה בעבר הרחוק המפלגה השלישית בגודלה בכנסת, הצטמקה ונקלעה לחוב של עשרות מיליוני שקלים. בנט עמד בראשות המפלגה מאז 2012, חיזק את כוחה הפוליטי והחזיר חלק ניכר מהחובות הודות לעלייה במספר המנדטים, התייעלות ומכירת נכסים.

ב־2018 פרשו בנט ושקד מהמפלגה שהובילו לטובת הקמת הימין החדש. מה שנשאר מהבית היהודי התגלגל לרשימה בשם תקומה שהובילו רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ', וזאת ירשה מהבית היהודי חוב של כ־30 מיליון שקל, בעיקר לספקים ולעובדים. בבחירות של ספטמבר 2019 ו־2020 תקומה התמודדה שוב ברשימה אחת יחד עם סיעת הימין החדש של בנט ושקד.

איילת שקד ונפתלי בנט (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

ב־2021 המפלגה התפלגה שוב, והפעם חל בה קרע עמוק שלא נמחה עד היום. סמוטריץ' הקים יחד עם סיעת עוצמה יהודית את רשימת הציונות הדתית הכהניסטית ובנט ושקד התמודדו במסגרת ימינה.

בתוך כל הגלגולים הללו, בנט, שקד וסמוטריץ' ביצעו תרגיל פיננסי חוקי שאפשר להם לחמוק מאחריות לחוב ההיסטורי: בתוך הרשימות השונות נשארה סיעה נפרדת קטנה בשם הבית היהודי, והחוב ההיסטורי נותר רשום על שמה.

בנט, שקד וסמוטריץ' ביצעו תרגיל פיננסי חוקי שסייע להם לחמוק מאחריות לחוב ההיסטורי: בתוך הרשימות השונות נשארה סיעה נפרדת קטנה בשם הבית היהודי, והחוב ההיסטורי נותר רשום על שמה

הרשימות הצליחו לסגור רק כשליש מהחוב הזה, והשאר – כ־20 מיליון שקל – נשאר רשום על שם הבית היהודי.

בפיצול של 2021, הבית היהודי לא הצטרפה לימינה וגם לא לציונות הדתית ולא התמודדה בבחירות. בבחירות 2022 הבית היהודי התמודדה במסגרת רשימתה של שקד. אבל שקד עצמה נשארה בסיעה נפרדת בשם "צל"ש", וההסכם בין צל"ש לבית היהודי קבע שהחוב יישאר באחריותה של האחרונה.

הבית היהודי מתמודדת עם תביעות נושים בבתי המשפט, ולמעשה נמצאת במצב הדומה להקפאת הליכים או פשיטת רגל.

רפי פרץ, בצלאל סמוטריץ', איילת שקד ונפתלי בנט במסע בחירות באלקנה, 21 באוגוסט 2019 (צילום: בן דורי/פלאש90)

יו"ר הבית היהודי חגית משה אמרה בתגובה: "אלה חובות מאוד ישנים, רובם לספקים ועובדים, כולל עובדים ותיקים שהגישו תביעות גדולות נגד המפלגה שלטענתם חייבת להם הרבה כסף. עשינו מהלכים לצמצום החוב, אבל כרגע זה החוב שקיים, זה מה יש".

החוב ממשיך לגדול או שזה כמו בהקפאת הליכים, אין ריבית והצמדה?
"זה לא הקפאת הליכים, אבל החוב לא ממשיך לגדול, הוא סטטי".

למפד"ל היו בעבר המון נכסים יקרים, מכרתם את כולם?
"לא. אבל יש נכסים שנמצאים בשותפויות עם בתי כנסת, סניפים של בני עקיבא, גופים היסטוריים כמו הסתדרות הפועל המזרחי. זה סיפור מסובך למכור אותם".

אז על חשבון מי יבואו בסוף החובות האבודים הללו? הספקים או המדינה?
"לא יודעת. אולי תשאל את המנכ"ל יגאל דנינו, הוא הכי בקיא בפרטים".

דנינו הבהיר כי הוא כבר לא מנכ"ל המפלגה: "אני התפטרתי, ברוך השם, ככה שזאת לא הצרה שלי יותר. דבר עם היו"רית, חגית, היא עדיין בתפקיד".

"אלה חובות מאוד ישנים, רובם לספקים ועובדים, כולל עובדים ותיקים שהגישו תביעות גדולות נגד המפלגה שלטענתם חייבת להם הרבה כסף. עשינו מהלכים לצמצום החוב, אבל כרגע זה החוב שקיים, זה מה יש"

חגית משה (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

דיברתי איתה, היא אמרה לי שאתה הכי בקיא בפרטים. מה יהיה עם החוב שלכם והתביעות נגדכם?
"התביעות הזויות ואני מאמין שבית המשפט יזרוק את התובעים. החוב? לצערי אין דרך לסגור אותו, הוא אבוד".

"התביעות הזויות ואני מאמין שבית המשפט יזרוק את התובעים. החוב? לצערי אין דרך לסגור אותו, הוא אבוד"

מפלגה נוספת שלא נכנסה לכנסת היא בל"ד. אבל בל"ד חייבת 363 אלף שקל בלבד. המפלגה, שמיעטה ללוות כסף מהכנסת והגיעה למערכת הבחירות אשתקד ללא חובות קודמים, נטלה לקראת הבחירות הלוואה בסך כמיליון שקל אך הצליחה להחזיר את רובה למרות ההפסד בבחירות.

בבל"ד מסרבים בעקביות להשיב לשאלה כיצד הם מצליחים להתנהל כך. פעילים ופוליטיקאים בבל"ד הורשעו בעבר בקבלת תרומות אסורות מחו"ל.

חד"ש ותע"ל הן כיום הסיעות היחידות בכנסת שאין להן חוב בכלל, כיוון שהן כמעט לא נוטלות הלוואות. זאת, הודות להתנהלות יעילה של חד"ש והעובדה שלמפלגה הקומוניסטית לשעבר יש בסיס רחב של מתנדבים, יותר מלכל מפלגה אחרת, ונכסים היסטוריים שהיא מחזיקה עוד מזמן המנדט הבריטי.

ואילו תע"ל בראשות אחמד טיבי היא טרמפיסטית קבועה שרצה עם חד"ש מאז 2015 ונשענת על הגב הכלכלי שלה.

יו"ר רע"ם מנסור עבאס במסיבת עיתונאים בנצרת במהלך מערכת הבחירות, 1 באפריל 2021 (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

רע"ם, שעזבה ב־2021 את הרשימה המשותפת, החלה מאז לצבור חובות בדומה למפלגות היהודיות שאיתן היא מתרועעת כיום. המפלגה הגיעה למערכת הבחירות האחרונה עם חוב של 610 אלף שקל בלבד, אבל ניהלה קמפיין בזבזני וסיימה את הבחירות עם חוב של 12.5 מיליון. זאת אף שמספר המנדטים שלה גדל מחמישה לשישה.

מפלגת העבודה חייבת לכנסת 11.2 מיליון שקל – סכום ענק למפלגה עם ארבעה מנדטים. שבעה מיליון מתוכם הם חוב ישן של המפלגה, והשאר הלוואות שנטלה לקראת הבחירות, שחלקן לא הוחזרו בגלל הירידה במספר המנדטים שלה.

העבודה נמצאת בחובות מזה שנים רבות – ירושה שקיבלה מימיה כמפלגה גדולה. חובות המפלגה צומצמו בזכות צעדי התייעלות ומכירת נכסים, אך גדלו בחזרה בשל צניחה במספר המנדטים בין הבחירות ב־2015 ובאפריל 2019. בעבר היו לה חובות כבדים גם לספקים ולבנקים אך היא הצליחה להחזיר את כולם.

העבודה חייבת 11.2 מיליון שקל – סכום ענק למפלגה עם ארבעה מנדטים. 7 מיליון מתוכם הם חוב ישן של המפלגה שקיים מזה שנים רבות. חובותיה צומצמו בזכות צעדי התייעלות, אך גדלו בחזרה בשל הצניחה במנדטים

הציונות הדתית חייבת לכנסת כשני מיליון שקל. עוצמה יהודית חייבת 3.1 מיליון ונעם – 4.2 מיליון. בסך הכול חייבות שלוש המפלגות, שרצו יחד ברשימה אחת בשתי מערכות הבחירות האחרונות, 11.3 מיליון שקל. כלומר, בערך כמו מפלגת העבודה, אף שהן גדולות ממנה פי שלוש וחצי. מה שצמצם מאוד את חובותיהן היה ההישג שרשמו בבחירות.

עוברי אורח תולשים שלטים של איתמר בן גביר בתל אביב, 19 בספטמבר 2022 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

לפני הבחירות עמד חובן המשותף של שלוש הסיעות על 14.6 מיליון והוא הצטמצם למרות הקמפיין המושקע שלהן, הודות לעובדה שמספר המנדטים המשותף שלהן גדל משישה ל־14.

לשתי הסיעות המרכיבות את יהדות התורה – דגל התורה ואגודת ישראל – יש חוב בהיקף משותף של 14.8 מיליון שקל, שרובו נובע מהעבר. לפני הבחירות הוא עמד על 12.4 מיליון שקל.

ש"ס חייבת כתשעה מיליון שקל. לפני הבחירות עמד חובה על 6.2 מיליון, כך שחובה גדל בכמחצית אף שמספר המנדטים שלה בכנסת גדל מתשעה ל־11.

ש"ס חייבת כתשעה מיליון שקל. לפני הבחירות, עמד חובה על 6.2 מיליון, כך שחובה גדל בכמחצית אף שמספר המנדטים שלה בכנסת גדל מתשעה ל־11

ישראל ביתנו חייבת 8.4 מיליון שקל. המפלגה – שבראשה עמד בשנה וחצי האחרונות שר האוצר – מצמצמת בהדרגה את חובותיה, שהגיעו ב־2021 לכ־11 מיליון, זאת א, שמספר המנדטים שלה ירד ב־2022 משבעה לשישה.

המנהיג הרוחני של ש"ס הרב שלום כהן בכנס בחירות של המפלגה ב־2019 (צילום: Aharon Krohn/Flash90)

השיטה מעודדת את המפלגות לא להחזיר

למפלגות הנמצאות בכנסת מותר כיום לקבל הלוואות רק מהכנסת ואסור להן – מאז 2019 – לקבל הלוואות מגופים פרטיים או ממשלתיים, מחשש שהלוואות כאלה יצרו תלות בבנקים ובגופים מסחריים, מה שעלול ליצור ניגודי אינטרסים. המפלגות היחידות שמותר להן לקבל הלוואות מגופים פרטיים הן מפלגות חדשות שטרם נכנסו למשכן ולכן לא זכאיות למימון מפלגות.

מימון המפלגות משולם אחרי הבחירות, בהתאם למספר המנדטים שקיבלה המפלגה בבחירות. סכום התשלום, המכונה "יחידת מימון", הוא 1.66 מיליון שקל למנדט. מפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה מקבלות תשלום רק אם קיבלו יותר מ־1% מכלל הקולות הכשרים, בגובה יחידת מימון אחת ל־1% מהקולות.

מימון המפלגות משולם אחרי הבחירות, בהתאם למספר המנדטים שקיבלה המפלגה בבחירות. סכום התשלום, המכונה "יחידת מימון", הוא 1.66 מיליון שקל למנדט

מימון המפלגות נועד קודם כל לתשלום ההוצאות השוטפות של המפלגה, כמו שכר לעוזרים פרלמנטריים. אולם, קמפיין הבחירות מהווה את הוצאותיהן הגדולות ביותר של המפלגות בפועל, ואין לו מקור תקציבי ישיר ולכן הן נוטלות לפני הבחירות הלוואות בסכומי ענק.

חוק מימון מפלגות קובע כי רשימת מועמדים רשאית לבקש לפני הבחירות מקדמה על חשבון מימון הוצאות הבחירות שלה בשיעור של שבע יחידות מימון, כלומר – 11.6 מיליון שקל למנדט.

עובדי ועדת הבחירות סופרים את קולות המצביעים בכנסת, 3 בנובמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

ככל שלמפלגה יש מנדטים רבים יותר, היא זכאית להלוואה גדולה יותר שהיא צריכה להחזיר אחר כך. ככל שהיא מקבלת יותר מנדטים, יכולת ההחזר שלה גדלה. לכן, אם מספר המנדטים עלה היא מרוויחה – ולהיפך.

הבחירות מתנהלות, אפוא, כתחרות עסקית לכל דבר, שבה מפלגות נוטלות אשראי מהכנסת, משקיעות אותו בקמפיין שיניב להם את מספר המנדטים המרבי, בשאיפה שהתקבול יעלה על ההשקעה.

התוצאה הפיננסית תלויה גם ביוקר הקמפיין. מפלגות יכולות להתנהל בזהירות ולשכור קמפיינרים בסכומים שניתן להחזיר במקרה שמספר המנדטים לא ירד. אבל חלק מהמפלגות מגדילות את ההימור ושוכרות קמפיינרים יקרים בסכומים שהן מתקשות להחזיר, ולפעמים בסכומים גבוהים מאלה שמותר להן ללוות מראש, בתקווה נואשת שאלה יגדילו להן את מספר המנדטים.

השינויים התזזיתיים בזמן המשבר הפוליטי, והעובדה שכל מנדט השפיע על התסבוכות בדרך להרכבת הממשלה, גרמו למפלגות להשקיע בחמשת מערכות הבחירות האחרונות בקמפיינים יותר מהסכומים שעמדו לרשותן – ולכן הן מתקשות להחזיר את מלוא הכסף גם כשמספר המנדטים שלהן גדל.

העובדה שכל מנדט השפיע על הרכבת הממשלה, גרמה למפלגות להשקיע בקמפיינים יותר מהסכומים שעמדו לרשותן – והן מתקשות להחזיר גם כשמספר המנדטים גדל

בנימין נתניהו ומתניהו אנגלמן (צילום: משרד ראש הממשלה)

עם זאת, המפלגות דאגו לעצמן לתנאי החזר נוחים. הכנסת גובה ריבית בגובה הפריים בלבד, שעומדת כיום על 2.25% לשנה. החזר ההלוואות נפרש על 52 חודשים – ארבע שנים וארבעה חודשים.

אבל אם במהלך אותה תקופה הממשלה נופלת והכנסת מתפזרת, המפלגות אינן יכולות להחזיר את ההלוואות. זאת סיבה נוספת לעובדה שהחובות גדלו כל כך בזמן המשבר הפוליטי.

בסופו של דבר, המפלגות נקלעות לחובות שאינן יכולות להחזיר פשוט בגלל שהן יכולות. במדינות מפותחות רבות קיימת אכיפה קשוחה של חוקי מימון מפלגות, ואילו בישראל היא רכה וחסרת שיניים.

הגוף האחראי על אכיפת החוק הוא מבקר המדינה, שמטיבו הוא גוף מבקר ולא רגולטור. למבקר יש סמכות להמליץ למשטרה לפתוח בחקירה במקרה של חשד לעבירות מימון, אבל הוא משתמש בה רק במקרים נדירים. לעתים מוטל על המפלגה קנס, אך הוא נלקח מאותה קופה ציבורית עצמה שממנה נלקחות ההלוואות ולמעשה מגדיל אותן. קנסות אישיים הם נדירים ביותר.

המבקר ממליץ למשטרה לפתוח בחקירה במקרה של חשד לעבירות מימון רק במקרים נדירים. לעתים מוטל קנס, אך הוא נלקח מאותה קופה ציבורית עצמה שממנה נלקחות ההלוואות ולמעשה מגדיל אותן

ואם זה המצב עד היום, קשה להאמין שהממשלה החדשה, שרואה את עצמה כעומדת מעל גורמי אכיפת החוק, שחלק מהעומדים בראשה הם עבריינים ונאשמים בפלילים – ושהמפלגה העומדת בראשה חייבת את הסכומים הגדולים ביותר, תשנה זאת.