חודש בדיוק עבר מאז השבעתה של ממשלת ישראל ה-37, ב-29 בדצמבר 2022, ודבר אחד כבר אפשר לומר עליה בוודאות: היא פועלת. היא לא נחה לרגע.

מהרגע שהקואליציה התגבשה, מייד אחרי הבחירות ב-1 בנובמבר – וביתר שאת מאז השבעת הממשלה – חבריה מנהלים בליץ חסר תקדים ובהיקף בלתי נתפס של הצהרות ומהלכים ריאקציונריים, פופוליסטיים, לאומניים, גזעניים, קיצוניים, מפלים, דכאניים ונגועים עד היסוד בשחיתות, ניגודי אינטרסים והתנהלות לכאורה עבריינית.

מסע ההרס הזה נוגע לאינספור תחומים ומטלטל באלימות את היסודות הרעועים של המשטר הדמוקרטי הישראלי. הביטוי "הפיכה משטרית" אינו סיסמה או הגזמה, והוא מעורר תגובות קשות בעולם, זעזועים פיננסיים ומחאה רחבה וסוערת בישראל.

המהירות שבה הדברים מתרחשים מקשה לעקוב אחריהם ולזכור אותם: הדרמה של השבוע הזה משכיחה את אלה של השבועות הקודמים. הכותרות של הבוקר נבלעות כבר בדרמה של הצהריים.

יריב לוין ובנימין נתניהו במליאת הכנסת, 22 ביוני 2022 (צילום: נועם מושקוביץ' / דוברות כנסת)

כדי לשים הכל בפרופורציה, זמן ישראל אסף כאן כמעט את כל המהלכים השלטוניים, הצעות החוק וההצהרות של חברי הקואליציה בחודש הראשון לקיומה של הממשלה – וגם את המחאות נגדם.

וכל זה, כנראה, רק ההתחלה. מדובר בקואליציה שעלולה לשרוד ארבע שנים ושאין לה שום כוונה לעצור במרוץ אל התהום. עברנו רק חודש אחד.

רמיסת מערכת המשפט

היעד המרכזי של הממשלה – בראשות בנימין נתניהו, הנאשם בעבירות חמורות ומצוי במהלך משפטו הפלילי – הוא החלשת מערכת המשפט. ימים ספורים אחרי שנכנס לתפקידו, שר המשפטים יריב לוין חשף את תוכניתו לרפורמה מקיפה במערכת המשפט,  שכל-כולה מיועדת להחלשת השופטים. הרפורמה כוללת:

• שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, שיעניק רוב בוועדה לנבחרי ציבור מהקואליציה, במקום השיטה הקיימת המאזנת בין פוליטיקאים למשפטנים;
• בחירת נשיא בית המשפט העליון – כולל מינוי מחוץ לסגל השופטים הקיים – במקום שיטת הסניוריטי;
• הגבלות דרקוניות על זכותם של שופטי העליון לבטל חוקים לא-חוקתיים ואיסור מוחלט על בג"ץ לדון בחוקי יסוד;
• "פסקת התגברות" המאפשרת ל-61 ח"כים לקבוע שחוק חסין כליל מביטול;
• ביטול האפשרות לפסול בבג"ץ מהלכים שלטוניים בעילת "חוסר סבירות";
• הפיכת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, בכלל זה היועץ המשפטי לממשלה, לפקידים במשרות אמון אשר יהיו כפופים לשרים ולא יוכלו להטיל וטו על החלטות לא-חוקיות שלהם.

לוין אישר בנאום בכנסת שהרפורמה, אותה ניסה לקדם מאז שהצטרף לפוליטיקה, מתאפשרת כעת בעקבות כתבי האישום נגד נתניהו.

לוין העביר את טיוטת הצעת החוק, אותה ניסח ללא כל מעורבות של משרד המשפטים בעזרת משפטנים מפורום קהלת, לחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. זאת טרם העבירה את תגובתה הרשמית, אך מדברים שאמרה, ושאמר המשנה ליועמ"שית גיל לימון, עולה כי הם מתנגדים לה בחריפות.

בנימין נתניהו עם פרקליטיו בבית המשפט המחוזי בירושלים, 10 במאי 2022 (צילום: ראובן קסטרו/פול)

כדי לעקוף התנגדויות ולזרז את התהליך, הגיש יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן הצעת חוק פרטית משלו, דומה לזו של לוין אך מרחיקת לכת עוד יותר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיש הצעת חוק נוספת, לפיה ייאסר על הגשת כתבי אישום נגד ח"כ מכהן בלא שהכנסת תסיר חסינותו. החוק עשוי לחול רטרואקטיבית, מה שעשוי לעצור, בין השאר, את משפט נתניהו.

תוך כדי הדיונים ברפורמה, קיבל בג"ץ את העתירות נגד מינוי יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר הפנים והבריאות, והורה לראש הממשלה לפטרו, בשל הרשעותיו הפליליות וכיוון שעצם חזרתו לפוליטיקה מהווה הפרה של התחייבות משפטית שלו.

נתניהו ביצע את הפסיקה ופיטר את דרעי. אבל הקואליציה תקפה כאיש אחד את החלטת בג"ץ במלים חריפות מאוד, וחלק מהשרים והח"כים השמיעו קריאות להפר את ההחלטה ואף איומים על השופטים.

הקואליציה תקפה את החלטת בג"ץ בעניין דרעי בחריפות וחלק מהשרים והח"כים השמיעו קריאות להפר את ההחלטה ואף איומים על השופטים

העמוד הראשי של בטאון ש"ס, "הדרך", בבוקר שאחרי פסיקת בג"ץ שפסלה את אריה דרעי מלכהן כשר, 19 בינואר 2023

בקואליציה דנים בקדחתנות במתווה שיאפשר להחזיר את דרעי לממשלה. נשקלות האפשרויות למנות אותו לראש ממשלה חליפי, ללחוץ על נשיא המדינה יצחק הרצוג להעניק לו חנינה או לקדם הצעת חוק שתאסור על בתי משפט כליל להתערב במינוי שרים. בינתיים, מונו במקומו באופן זמני שני שרים מש"ס, מיכאל מלכיאלי וחיים ביטון, שסרים בפועל למרותו. כמו כן, בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני אמש, דרעי השתתף על תקן משקיף.

השרים והח"כים של הקואליציה מקיימים מופע קולני של התבטאויות ארסיות נגד בהרב-מיארה וראשי מערכת המשפט, כולל האשמות נגדם ב"דיקטטורה", "הפיכה" ו"התעלמות מרצון העם". חלקם קוראים להתפטרות או פיטורים של בהרב-מיארה ונשיאת בהימ"ש העליון אסתר חיות. פעילי ליכוד מפגינים ליד ביתה של חיות, ובית נשיא העליון לשעבר אהרן ברק.

אפליה, גזענות, מיזוגניה, הומופוביה

הממשלה החדשה אינה מאמינה בשוויון ערך האדם. רבים מחברי הקואליציה הם גזענים, הומופובים ומיזוגנים שהביעו את עמדותיהם הללו באינספור התבטאויות פומביות מכוערות. נביא רק דוגמה קטנה אחת, של הקלטות שנחשפו לאחרונה שבהן שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגדיר את עצמו "הומופוב ופשיסט" ואמר בלעג ש"הספרדי המסורתי לא אכפת לו מהומואים".

לאחרונה נחשפו הקלטות שבהן סמוטריץ' הגדיר את עצמו "הומופוב ופשיסט". אבי שמחון, המיועד ליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, סבור כי "אי אפשר לתת לנשים לנהל"

נתניהו מינה את אבי מעוז – הומופוב, גזען ומיזוגן קיצוני שאף מחזיק רשימות שחורות של להטב"ק ונשים פמיניסטיות בעמדות כוח – לאחראי על תוכניות הלימודים החיצוניות בבתי הספר. בנאום בכנסת עם קבלת התפקיד מעוז הבטיח "לנקות" את תוכניות הלימוד מתכנים שמחנכים לשוויון ולהבנה של האחר.

"מצעד הבהמות" לביזוי הלהטב"ק בירושלים, 2011 (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)

ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לציונות הדתית כוללים תיקון להצעת חוק לאיסור הפלייה שיתיר אפליה במתן שירות בשל אמונה דתית.

שרת ההתיישבות אורית סטרוק הצהירה בסוף דצמבר שלפי החוק הזה אפילו "רופא יוכל לסרב לתת טיפול שנוגד את אמונתו". רופא יוכל לסרב, למשל, לבצע הפלה מטעמי אמונה, ומסעדה תוכל לסרב לערוך בה מסיבת חתונה להט"בית.

ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לציונות הדתית כוללים תיקון לחוק איסור הפלייה שיתיר אפליה במתן שירות בשל אמונה דתית. השרה אורית סטרוק הצהירה שאפילו "רופא יוכל לסרב לתת טיפול בניגוד לאמונתו"

לפי ההסכם הקואליציוני בין הציונות הדתית לליכוד, תוכנית החומש לסיוע לחברה הערבית תבוטל, והכסף יועבר ישירות למימון התוכנית של בן-גביר לחיזוק המשטרה. לאחרונה פורסם שנתניהו מעוניין להמשיך בתוכנית, אך סמורטריץ' ושרים נוספים מתנגדים.

איתמר בן-גביר נואם באזכרה לציון 27 שנים למותו של מאיר כהנא, 7 בנובמבר 2017 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בנוסף, פועלת הממשלה מאז הקמתה – בחקיקה, צווים והצהרות:

• לבטל סופית את הצטרפות ישראל לאמנת איסטנבול למאבק באלימות במשפחה;
• להתיר, להסדיר ולממן הפרדה בין נשים לגברים באוטובוסים, לימודים, אירועים ציבוריים ואתרי תיירות;
• לשנות את חוק השבות כך שיקשה על עלייתם של לא יהודים. המפלגות הדתיות דרשו לבטל כליל את "סעיף הנכד" בחוק השבות, אך בליכוד מתנגדים לכך והצעת החוק המתגבשת בנושא תהיה פחות קיצונית;
• להעביר את "חוק יסוד ההגירה" שיאסור על מהגרים ופליטים שאינם זכאי עלייה לפנות לבית המשפט בבקשה למעמד, ולמעשה ימנע מהם להישאר בישראל;
• לשנות את חוקי הבחירות, כך שמועמדים שמסיתים לגזענות יוכלו להיבחר, ואילו מועמדים שיביעו הבנה כלשהי ללוחמה פלסטינית נגד ישראל – כלומר, המפלגות הערביות – לא יוכלו.

ח"כ מיכל וולדיגר (צילום: אוליבייר פיטוסי, פלאש 90)

נראה כי העמדות של המושלים החדשים מחלחלות לציבור הרחב ומחזקות את הגזענות וההומופוביה השורצות גם כך בחברה הישראלית.

בית החולים הדסה השעה אחרי הבחירות רופא ערבי עקב הלשנה שקרית לפיה חילק עוגה וחיבק מטופל מחבל. עיריית ירושלים מקימה מכללות חדשות שבהם ילמדו בהפרדה מגדרית.

משרד החינוך החליט להעביר ילד טרנסג'נדר מבית ספרו לבית ספר אחר באמצע השנה ובכך נענה לקמפיין מכוער של הורים נגדו,  בהשתתפות פוליטיקאים מהימין הקיצוני כמו סגנית שר האוצר מיכל וולדיגר.

משרד החינוך החליט להעביר ילד טרנסג'נדר מבית ספרו לבית ספר אחר באמצע השנה ובכך נענה לקמפיין מכוער של הורים נגדו,  בהשתתפות פוליטיקאים מהימין הקיצוני כמו סגנית שר האוצר מיכל וולדיגר

בבית ספר אחר, תלמידים דרשו לקיים דיבייט בנושא "מוות להומואים" והמורה שפרסם זאת טען כי הם מצדיקים את היוזמה המצמררת בציטוטים מהתבטאויות של שרים וח"כים.

כפייה דתית והדתה

שלוש מהמפלגות בקואליציה – יהדות התורה, ש"ס ונעם – שואפות להפוך את ישראל למדינת הלכה, או קרוב לכך. לציונות הדתית ועוצמה יהודית יש שורשים בתנועת "כך" שדגלה גם היא במדינת הלכה, אף שמיתנו עם השנים את עמדתם בנושא.

.שילוט בבית שמש (צילום: Yaakov Lederman/Flash90)

הממשלה הקודמת, שבראשה עמד רוב הזמן רה"מ חובש כיפה, פעלה להפחתת הכפייה הדתית בישראל; הממשלה הנוכחית, שבראשה עומד אתאיסט, פועלת במרץ בכיוון ההפוך.

מיד עם השבעת הממשלה, ביטלה הקואליציה את הרפורמה בכשרות שהוביל שר הדתות הקודם, מתן כהנא, שהרחיבה את התחרות המוגבלת בין הגופים המוסמכים להעניק תעודת כשרות.

ההסכמים הקואליציוניים מבטיחים להשוות את המימון שמקבלים מוסדות החינוך החרדיים העצמאיים, הנעזרים בתרומות ואינם מלמדים לימודי ליבה, לאלה של המוסדות הממלכתיים, ולהגדיל את הקצבאות לאברכים בכוללים.

שר החינוך החילוני, יואב קיש מהליכוד, הצהיר: "המשימה העיקרית של משרד החינוך היא להגדיל את התקציב לחינוך החרדי".

שרת התחבורה הנכנסת מרב מיכאלי ושרת התחבורה היוצאת מירי רגב בטקס החילופים במשרד התחבורה בירושלים, 14 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

משרד התרבות והספורט, בראשות השר מיקי זהר מהליכוד וסגנו יעקב טסלר מיהדות התורה, הודיעו כי הממשלה תפסיק את התקצוב לאירועי התרבות ולפעילותם של מוסדות תרבות בשבת. אחרי שקמה סערה, זהר הכחיש להודעת משרדו.

אירוע דומה מעט התרחש במשרד התחבורה: סגן השר אורי מקלב מיהדות התורה הודיע שיעצור את עבודות השיפוץ של הרכבת בשבת; מנהלי הרכבת יצאו נגדו, והשרה, מירי רגב, הודיעה שלא תעצור את העבודות בשבת, אבל תצמצם אותן ותעביר חלק מהם ללילות.

סגן שר התחבורה אורי מקלב הודיע שיעצור את עבודות הרכבת בשבת; מנהלי הרכבת יצאו נגדו, והשרה, מירי רגב, הודיעה שלא תעצור את העבודות בשבת, אבל תצמצם אותן

הצעת חוק שהגישו ח"כים מש"ס מיועדת לאסור כליל להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, גם על ידי גופים פרטיים ועירוניים, כולל מוניות השירות שבהן רבבות נוסעים וקווי השבת העירוניים כמו "סבבוס".

שלמה רוטמן הודיע שכל חוקי היסוד החדשים והתיקונים בחוקי היסוד יהיו מבוססים בדרך כלשהי על ההלכה היהודית ("המשפט העברי").

פרסומת לסבבוס (צילום: עיריית רמת גן)

עוד פועלת הממשלה:

• לחוקק את "חוק יסוד לימוד התורה" שיסדיר את הפטור הבלתי-חוקי לאברכים משירות בצה"ל.
• לבטל את הרפורמה של הממשלה הקודמת בבחינות הבגרות, הכוללת ביטול של בחינת הבגרות בתנ"ך ובשאר המקצועות ההומניים לטובת עבודה – בטענה שהרפורמה תפגע בלימוד התנ"ך.
• להפסיק את ניתוחי הגופות ללא-יהודים המתקיימים בשבתות.
• לבטל כליל את מתווה הכותל ולסלק ממנו את המתפללות הרפורמיות.
• לחזק את מעמדם המשפטי של בתי הדין הרבניים – מהלך שיפגע בנשים עגונות, יהודים פסולי חיתון, בזוגות מעורבים מדתות שונות, ועוד.
• להגדיל את תקציבי הגרעינים התורניים.
• לכתוב על כל השטרות "ביהוה מבטחינו".
• לחוקק חוק עוקף בג"ץ שיאסור על הכנסת מאכלי חמץ לבתי החולים בפסח, גם בתיקי החולים והמבקרים – מהלך שהממשלה הקודמת סירבה לבצע ולכן נפלה.

יהודים אורתודוקסים מנסים למנוע מקבוצת רבנים רפורמיים וקונסרבטיביים אמריקאים, וחברות תנועת נשות הכותל, מהבאת ספרי תורה למתחם הכותל המערבי, במהלך צעדת מחאה נגד הכישלון של ממשלת ישראל באספקת מרחב תפילה חדש, בכותל המערבי בעיר העתיקה בירושלים, 2 בנובמבר, 2016 (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)

סתימת פיות

נתניהו מנהל מאבק ארוך בתקשורת הישראלית, שלפעמים אינה מפרגנת לו כפי שהוא חושב שמגיע למנהיג ענק כמותו. שניים מכתבי האישום נגדו עוסקים בניסיונות כושלים ועברייניים שלו להשתלט על כלי תקשורת.

כעת, שר התקשורת שלמה קרעי מקדם תוכנית לסגור את גלי צה"ל ולצמצם את את תאגיד כאן. נשמעים גם קולות בקואליציה לסגור את כאן לגמרי. קרעי שוקל גם לאפשר לערוצים המסחריים לקבל תכנים ותקציבים שיילקחו מכאן, כלומר, לסבסד אותם, מה שיהפוך אותם להיות תלויים בממשלה.

קרעי אף מאיים לסגור תוכניות טלוויזיה שאינן מוצאות חן בעיניו, כמו "אופירה וברקו", באמצעות סבסוד או מניפולציות בפרסום הממשלתי. לאחר שעיתון הארץ הפסיק לפרסם טורים של ההיסטוריון תומך נתניהו גדי טאוב, קרעי איים להפסיק את הפרסום הממשלתי בהארץ כצעד ענישה.

קרעי גם הצהיר כי יחדש את הניסיון הכושל להטיל צנזורה על האינטרנט, כדי לחסום "אתרים מזיקים", כהגדרתו, כמו, לדוגמה, אתרי פורנו.

הפגנת חרדים בירושלים נגד התוכנית "היהודים באים" המשודרת בכאן 11, 17 באוגוסט 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

ח"כ בועז ביסמוט מהליכוד – בעבר עיתונאי בעצמו – הגיש הצעת חוק נגד פרסום הקלטות של שיחות. אם החוק יעבור, הוא יקשה מאוד על ביצוע תחקירים עיתונאיים. הצעת חוק נוספת מבקשת לאסור על יועצי תקשורת להעיד נגד הלקוחות שלהם – הצעה שאם תתקבל, תפגע בחלק מהעדויות במשפט נתניהו.

שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, מנסה להתערב בתכני התרבות. זוהר מבטיח "לשלול תקציבים שיקדמו את הנראטיבים של אויבנו" וכבר פועל לשלול, רטרואקטיבית, תקציבים ממשלתיים מסרטים שעוסקים בנעשה בשטחים.

במקביל, השר בן-גביר פועל להגביל הפגנות ואירועים פוליטיים. בן-גביר התערב, בניגוד לסמכותו, גם אחרי שהורחבה, בפרטים הספציפיים של ההיערכות לאבטחת ההפגנות נגד הממשלה, ודרש להפעיל מכת"זיות ולעצור מוחים שיחסמו כבישים ויניפו שלטים עם סמלים מסיתים ודגלי פלסטין. עם זאת, בפועל, השוטרים בשטח המשיכו לנהוג במפגינים במתינות.

עם שחרורם של המחבלים הישראלים מאהר וכרים יונס, בן-גביר שלח כוחות משטרה כבדים למנוע מבני משפחתם וחבריהם לחגוג, לנאום ולהניף דגלי פלסטין בקבלת הפנים שערכו להם.

המחאה נגד הממשלה בהבימה, 7 בינואר 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

בכלל, לממשלה החדשה יש אובססיה לדגל הפלסטיני, שמעמדו החוקי בישראל נמצא במחלוקת משפטית סבוכה. הצעת החוק הראשונה שהגיש השר לענייני ירושלים והמורשת, עמיחי אליהו, מבקשת לשלול מלגות לסטודנטים שיניפו את הדגל או יביעו תמיכה בטרור (אף כי זוהי עבירה שבה הורשע בן-גביר עצמו).

במקביל למאבק להשתקת התקשורת, אמנים סוררים ומפגינים, הממשלה גם משקיעה בתעמולה – לטובת הממשלה ונגד האופוזיציה. שרת ההסברה, גלית דיסטל אטבריאן, הציעה לנתניהו "לפתוח בקמפיין להסברת רפורמת לוין".

שרת ההסברה, גלית דיסטל אטבריאן, הציעה לפתוח בקמפיין להסברת רפורמת לוין

כאשר ח"כ בני גנץ, רה"מ לשעבר אהוד ברק וח"כ לשעבר יאיר גולן קראו לציבור להפגין בהמוניהם ולפתוח במרי אזרחי והזהירו מפני מלחמת אזרחים, הח"כים מעוצמה יהודית, שלמה פוגל ואלמוג כהן, קראו "לעצור את יאיר לפיד ובני גנץ מיד, על בגידה" (עבירה שחל עליה עונש מוות).

בני גנץ בכיכר הבימה בהפגנה נגד התוכנית לשנות את שיטת המשטר בישראל, 14 בינואר 2023 (צילום: אלעד מלכה)

נתניהו ובן-גביר הבהירו שלא יעצרו את ראשי האופוזיציה, אך באותה נשימה השתלחו גם הם בגנץ ולפיד בהאשמות שקריות.

משרד הביטחון שלח לעובדי משרד הביטחון הודעה מטעה לפיו אסור להם להפגין. משרד החינוך הזהיר את המורים שינקוט בצעדים כלפי מי שיערוך פעילות בעלת אופי פוליטי בכיתות.

השר לשוויון חברתי, עמיחי שיקלי, הודיע שיפסיק את תמיכת המדינה בארגונים חברתיים המזוהים עם השמאל. כפי שנחשף בזמן ישראל, עמותות ימין העוסקות ברדיפה מקארתיסטית של עמותות שמאל העצימו מאוד לאחרונה את פעילותן.

פרובוקציות מסוכנות בהר הבית ובשטחים

הציבור הישראלי גועש סביב מהלכי הממשלה כלפי פנים. ואילו בעולם עוקבים בדאגה אחרי ההתנהלות המתריסה שלה כלפי הפלסטינים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר בהר הבית, 3 בינואר 2023 (צילום: מינהלת הר הבית)

היעד האידיאולוגי של סיעות עוצמה יהודית בראשות בן-גביר והציונות הדתית בראשות סמוטריץ' הוא חיסול הרשות הפלסטינית, סיפוח רשמי או לא רשמי של שטחי יהודה ושומרון וגירוש חלקי או מלא של תושביהם הערבים.

בנוסף, בן-גביר היה פעיל בתנועת נאמני הר הבית, הנאבקת לקידום תפילה יהודית ושינוי הסטטוס-קוו בהר. מאז הקמת הממשלה, הם פועלים במרץ לקידום חזונם המסוכן.

בן-גביר עלה להר ב-3 בינואר, מלווה בכוח גדול של המשטרה בראשותו, בניגוד לאזהרות רבות מגורמי ביטחון ופוליטיקאים, גם בקואליציה (ולאיסור הלכתי על כך). הביקור עבר בשלום, לאחר שבן-גביר הצהיר הצהרות מטעות על זמן עלייתו להר, אבל עורר גינויים בכל רחבי העולם, כולל ארה"ב ואיחוד האמירויות, ועימות דיפלומטי עם ירדן. בן-גביר מצהיר שימשיך לעלות להר.

ביקור בן-גביר בהר הבית עבר בשלום, אבל עורר גינויים בכל רחבי העולם, כולל ארה"ב ואיחוד האמירויות, ועימות דיפלומטי עם ירדן. בן-גביר מצהיר שימשיך לעלות להר

המשבר ביחסים עם ירדן החמיר כאשר שוטרים דחפו את שגריר ירדן בישראל במהלך ביקור שלו בהר, כנראה בשל אי הבנה. עם זאת, נתניהו ביקר בירדן השבוע וניסה לרכך את המתיחות.

ח"כ לימור הר סון מלך עם תחילת פינוי מאחז אור חיים בשומרון, 20 בינואר 2023

ההסכמים הקואליציונים קובעים שסמוטריץ', שהתמנה גם לשר במשרד הביטחון, יהיה אחראי על ההתנחלויות ועל המנהל האזרחי בשטחים במקום שר הביטחון גלנט ומפקדי צה"ל. מדובר בסיפוח דה-פאקטו של שטחי C ביו"ש, וסמוטריץ' מעוניין לנצל אותו כדי לאפשר למתנחלים לבנות שם כאוות נפשם וכמה שיותר.

המינוי מעורר גם מלחמת סמכויות בין סמוטריץ' לגלנט ולרמטכ"ל הרצי הלוי, שרואים בו חתירה תחת סמכותם.

מאז שסמוטריץ' התמנה לתפקיד, צה"ל פינה שלושה מאחזים בלתי-חוקיים בשטחים, הרבה מעל הממוצע הרגיל. בשבוע שעבר פונה המאחז "אור חיים" מיד לאחר שעלה על הקרקע. במאחז נמצאה גם ח"כ לימור סון הר מלך מעוצמה יהודית. סמוטריץ' הגיב בזעם בטענה שגלנט "חרג מסמכותו", והחרים את ישיבת הממשלה השבוע במחאה. הוויכוח ביניהם טרם הוכרע.

במקביל, מקדמת הממשלה בצורות שונות:

• ביטול חוק ההתנתקות והקמה מחדש של ההתנחלות חומש;
• שלילת אזרחות למחבלים ערבים-ישראלים; גירוש משפחות מחבלים;
• פינוי התיישבות פלסטינית בשטחי C;
• הפניית עולים חדשים להתנחלויות;
• החמרת הוראות הפתיחה באש כלפי מחבלים ומתפרעים פלסטינים, בניגוד להמלצות מערכת הביטחון – אך לא כלפי מחבלים ומתפרעים יהודים. ח"כים מעוצמה יהודית מצהירים: אם יהודי תוקף יש לעצור אותו, ערבי – להרוג.

שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן בישיבת מועצת הביטחון, 5 בינואר 2023 (צילום: Seth Wenig, AP)

לפרובוקציות יש תוצאה: הקהילה הבינלאומית נעשית קשובה יותר לפלסטינים. יום לאחר השבעת הממשלה, עצרת האו"ם קיבלה הצעה פלסטינית לבקש מבית הדין הבינלאומי בהאג לבחון את חוקיות הכיבוש הישראלי בשטחים. ישראל הגיבה להחלטה בעיצומים כלכליים על הרש"פ – מה שהביא לגינוי נוסף מהאו"ם.

כל מדינות ערב, גם אלה החתומות על הסכמי אברהם, וחלק ממדינות אירופה, תמכו בגינוי ישראל. ואילו הממשל האמריקאי מסתפק, בינתיים, באזהרות.

הפלסטינים עצמם הודיעו השבוע, אחרי תקרית קשה בין צה"ל לחמושים פלסטינים בג'נין, על הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל (לא בפעם הראשונה), ובין ישראל לחמאס בעזה פרץ סבב אלימות חדש.

שר החוץ אלי כהן ביצע פרובוקציה בזירה אחרת, ושוחח עם שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב. זוהי פעם הראשונה מאז פרוץ מלחמת אוקראינה שמתקיימת שיחה בין שרי החוץ של שתי המדינות, שעלולה לאותת כי נתניהו, שמקורב לרודן הרוסי ולדימיר פוטין, מקרב את ישראל לרוסיה על חשבון הברית עם המערב.

שר החוץ אלי כהן שוחח עם שר החוץ הרוסי, לראשונה מאז המלחמה באוקראינה

פגיעה בכלכלה

הפרובוקציות המדיניות, והניסיון לפגוע בבית המשפט ובדמוקרטיה, מדאיגות את המשקיעים הישראלים והזרים במשק הישראלי. חברת הדירוג הגדולה בעולם, S&P, הזהירה את ישראל מהורדת דירוג האשראי שלה אם "עצמאות מערכת המשפט תיפגע". גם נגיד בנק ישראל, רון ירון, ומאות כלכלנים ישראלים, מזהירים מפני פגיעה כזאת.

בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים במשרד האוצר, 8 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מרווחי איגרות החוב הממשלתיות של ישראל ירדו מעט; משקיעים ישראלים רוכשים דולרים; השקל נחלש. וזאת, בזמן שהעולם נמצא במשבר כלכלי קשה מאוד, שישראל בינתיים יצאה ממנו בזול, יחסית, ובזמן שהמדינה שוב החלה שנה בלא תקציב ממשלתי.

חברה התוכנה הגדולה פאפאיה ושתי קרנות הון סיכון הודיעו כי יוציאו את כספן מישראל וקרנות נוספות מזהירות מעצירת השקעות בשל שינויי המשטר. יותר מ-100 יזמי הייטק ישראלים שלחו לנתניהו מכתב אזהרה דומה. בינתיים, חברות הייטק רבות ממילא מפסידות ומפטרות עובדים בגלל המשבר בענף; אבל הפגיעה בדמוקרטיה מחמירה את ההידרדרות ועלולה להפוך אותה מזמנית לקבועה.

בלי קשר לכך, סמוטריץ' כבר הספיק לבצע כמה צעדים חלמאיים בניהול הכלכלה. כדי לממן סובסידיות שהוא מחלק לציבור להקלה ביוקר המחיה, הוא העביר כסף מקרן הפיצויים, שמיועדת לשלם לנפגעים במצבי חירום. מאידך, הוא מוביל מהלך להפסקת גביית הדיבידנדים, בהיקף של מיליארדי שקלים, שמשלמות חברות ממשלתיות עשירות.

סמוטריץ' קורא לממשלה להדק את החגורה ומבטיח לשמור על מסגרת התקציב. כדי לתת דוגמה, נתניהו, לפי מה שפורסם, מקדם את הקמת "הבית הלבן הישראלי" מבנה מפואר שישלב את משרד רה"מ ומעון רה"מ, בעלות של יותר ממיליארד שקל.

אבל למה לדאוג? סמוטריץ' התראיין למגזין "משפחה" והצהיר: "אם ניישם את התורה, הכלכלה תפרח".

מדפי כלים חד-פעמיים בסניף אושר עד בירושלים, אילוסטרציה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

פגיעה בסביבה ובריאות הציבור, וסתם איוולת

נראה כי הממשלה להוטה לבטל כל מהלך של הממשלה הקודמת, במיוחד אלה שמקשים את חיי האזרחים החרדים והדתיים ואלה שמצטיירים "תל אביביים". הלהיטות הזאת גורמת לה לבצע מהלכים חסרי אחריות.

ההחלטה הראשונה שקיבל סמוטריץ' לא עסקה במצב הכלכלי החמור אלא בביטול המסים שהטיל קודמו, אביגדור ליברמן, על רכישת כלים חד פעמיים ומיצים ממותקים. זאת, בניגוד לאזהרות של כל גורם מקצועי אפשרי שהמהלך יפגע בסביבה ובבריאות הציבור.

סמוטריץ' גם האריך את הפחתת המס על הפחם, מקור האנרגיה המזהם ביותר, והעביר כסף מקרן הניקיון להגנת הסביבה למימון סובסידיות ליוקר המחיה.

ח"כים מש"ס ויהדות התורה הגישו הצעה לתיקון חוק מקצועות הבריאות, שנועדה להתיר למטפלים חסרי הכשרה אקדמית להעניק טיפולים פרא-רפואיים. בהסתדרות האחיות מזהירים שהתיקון מסוכן לבריאות הציבור.

שרת התחבורה מירי רגב הצהירה שתקפיא את התוכנית להטיל אגרת גודש בכניסה לגוש דן, כדי "למנוע פגיעה בפריפריה". רגב גם הצהירה שתפסיק להשקיע בשבילי אופניים חדשים.

אוהדי בית"ר ירושלים עם השלט של "לה פמיליה" באצטדיון טדי בירושלים, 9 במאי 2018 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לרגב יש גם בעיה עם הנתיבים לתחבורה ציבורית. רגב הצהירה: "המציאות הזאת שאתם תקועים בפקקים ולידכם יש נת"צ ריק בלתי אפשרית, אבחן אותה מחדש". לאחר שדבריה חוללו מהומה, היא הודיעה שלא תבטל את הנת"צים אלא רק את האכיפה בנת"צים בשעות העומס.

. רגב הצהירה: "המציאות הזאת שאתם תקועים בפקקים ולידכם יש נת"צ ריק בלתי אפשרית". לאחר שדבריה חוללו מהומה, היא הודיעה שלא תבטל את הנת"צים אלא רק את האכיפה בנת"צים בשעות העומס

רגב אמרה גם ש"יש בעיות" עם פרוייקט המטרו בגוש דן, אבל המטרו דווקא נכנס לתוכנית העבודה של משרד התחבורה ל-2023.

שר הספורט מיקי זוהר מצהיר שיגדיל את הימורי הספורט מטעם המדינה. לזוהר יש גם תוכנית למיגור האלימות במגרשי הכדורגל, ובמסגרתה הוא מבטיח להוציא את השוטרים מהיציעים – בטענה שבמקומם יותקנו מצלמות.

מינויים לא תקינים

בממשלה המנופחת, שהרחיבה את החוק הנורבגי הבזבזני, יש 31 שרים, חלקם בתפקידים מיותרים לגמרי כמו שר המסורת, שר המורשת והשר לזהות יהודית (שלושה אנשים שונים).

השר אריה דרעי וראש הממשלה בנימין נתניהו מתחבקים ביום השבעת הממשלה החדשה בכנסת, 29 בדצמבר 2022 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בין השרים ומנכ"לי המשרדים יש כמות מדהימה של חשודים, מורשעים ונאשמים בשחיתות ופלילים, כאלה שמינויים נגוע בניגודי אינטרסים או "רק" לא עונה על דרישות המינימום המקצועיות לתפקיד.

הרשימה ארוכה, ואם שכחנו מישהו אנו מתנצלים בפניו:

• נתניהו – נאשם בשלושה אישומים פליליים שעליהם הוא נשפט תוך כדי ה"רפורמה" שיד ימינו, שר המשפטים לוין מוביל במערכת המשפט. בעבר פורסמו ונחקרו ראיות ועדויות על מעורבות לכאורה שלו בפרשות שחיתות רבות, מפרשת בר-און חברון ועד הצוללות, אך לא הוגשו נגדו כתבי אישום.
• דרעי – אסיר משוחרר שהורשע שוב בפרשת שחיתות חדשה, וחזר לפוליטיקה רגע אחרי שהבטיח לבית המשפט בעסקת טיעון לא לעשות זאת, הודח בידי בג"ץ אבל הממשלה מבטיחה לבצע תעלול שיאפשר לו לחזור.
• בן-גביר – הואשם ב-53 כתבי אישום והורשע בשמונה מהם, ביניהן עבירות הסתה ואלימות פוליטית, וכן תפקיד בכיר בארגון טרור. לפני כניסתו לתפקיד, הרחיב אותו באופן שהפך אותו מ"שר לביטחון פנים" שמבצע את מדיניות הממשלה תוך שמירה על עצמאותה המקצועית של המשטרה, ל"שר לביטחון לאומי" שבסמכותו "להתוות את מדיניות המשטרה". הרחבת התפקיד נעשתה בניגוד לעמדת המשנה ליועמ"ש, שהזהיר כי תביא לפוליטיזציה של המשטרה.

חיים כץ ובנימין נתניהו, ארכיון (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בן-גביר כבר מנסה לבצע מהלכים לפוליטיזציה של המשטרה (פירוט בפרק "סתימת פיות" בכתבה זו). בן-גביר מנע מהמפכ"ל, יעקב שבתאי, להגיע לדיון בכנסת על המהומות בזמן מבצע שומר החומות, שבן-גביר היה מעורב בהן בעצמו.

ואם לא די בכל זה, הרי שהשר הנמרץ צולם לאחרונה נוסע בלא חגורת בטיחות.

• שר התיירות, חיים כץ, הורשע ב-2021 בעבירה פלילית של קשירת קשר על קשריו המפוקפקים עם איש העסקים מוטי בן ארי. הוא נידון למאסר על תנאי ולקנס כספי במסגרת עסקת טיעון. כתב אישום נוסף שלו, על העלמת הכנסות של כ-2.2 מיליון שקל, נסגר בשל קשיים ראייתיים. בעבר נחקר בחשד לפלילים גם בפרשת השחיתות הגדולה בתעשייה האווירית ששימש כיו"ר ועד העובדים שלה, ובחשד לקבלת שוחד שנחקר ברשות ניירות ערך, אך התיקים הללו נסגרו.

מאז מינויו, כץ הספיק להביא להדחתו הבריונית של השר לשעבר אבי ניסנקורן מתפקיד יו"ר התאחדות המלונאים. כץ הודיע כי לא יקיים קשרי עבודה עם ההתאחדות כל עוד ניסנקורן עומד בראשה, בשל היותו יריב פוליטי של הממשלה, וניסנקורן נאלץ להתפטר.

שר הבינוי והשיכון ח"כ הרב יצחק גולדקנופף בישיבת עבודה ראשונה עם מנכ"ל המשרד המיועד יהודה מורגנשטרן והרמ"ט מוטי בבצ'יק, 1 בינואר 2023

• שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, הוא עבריין בנייה סדרתי. גולדקנופף הורשע פעמיים בכך שעמותת החינוך בית יעקב שעמד בראשה השתמשה במבני מגורים כגני ילדים ונקנס בשני קנסות אישיים של 5,000 שקל.                                                                                                                                כמה ימים לפני שמונה לשר, עיריית בית שמש הגישה נגד גולדקנופף כתב אישום על כך שהעמותה בנתה מבנה ללא היתר. באותו שבוע, תחקיר של "הארץ" דווח כי דירה הרשומה על שמו פוצלה לחמש בניגוד לחוק. עמותת אומץ פנתה ליועמ"שית בדרישה לפתוח נגדו בחקירה. גולדקנופף מצדו תומך בהיתר גורף לפיצול דירות כדי להקל על מצוקת הדיור במגזר החרדי.
• השר יואב גלנט, המתגורר בטירה מפוארת במושב עמיקם, פלש לשטח ציבורי וביצע בו עבירות בנייה, ונאלץ בשל כך לשלם לרשות מקרקעי ישראל קנס של כרבע מיליון שקל. המעשה לא סיבך אותו בפלילים, אבל בעקבותיו החליטו נתניהו ושר הביטחון דאז אהוד ברק, בהתאם להמלצת היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה ויינשטיין, לחזור בו מכוונתם למנות אותו לרמטכ"ל.
• השר מיקי זוהר ניצל בעבר את מעמדו כיו"ר ועדת הכנסת לשוויון חברתי שעמד בראשה לקיום דיונים שנועדו לקדם פרויקט נדל"ן שהיה מעורב בו אישית, וננזף על כך בידי ועדת האתיקה של הכנסת.

ראש הממשלה המיועד נתניהו עם שר הביטחון הנכנס יואב גלנט, 28 בדצמבר 2022

• שרת המודיעין, גילה גמליאל, הפרה את הוראות סגר הקורונה ושיקרה על כך בחקירה אפידמיולוגית. גם שרים נוספים, ביניהם נתניהו, הפרו את הוראות הקורונה, אבל ההפרה של גמליאל הייתה בוטה במיוחד.
• שר הרווחה, יואב בן צור, שימש כמנכ"ל חברת המשקם להעסקת אנשים עם מוגבלויות, והוכיח שם כי הוא דואג היטב לרווחה – שלו-עצמו. דו"ח מבקר המדינה על התנהלותו כמנכ"ל קבע כי התנהל בחוסר טוהר מידות ותוך ניגוד עניינים, גבה לעצמו שכר חריג ומינה מקורבים. הוא נחקר על כך במשטרה, אך התיק נסגר בשל היעדר ראיות.
• שר התפוצות, עמיחי שיקלי, נפסל מהתמודדות לכנסת במסגרת הליכוד בידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית. זאת, כיוון ששיקלי לא התפטר מהכנסת כשפרש מסיעת ימינה. הפסילה עוררה תגובות נזעמות של הליכוד נגד מערכת המשפט – אבל שיקלי ערער לביהמ"ש העליון שדווקא ביטל את פסילתו.
• דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה, הואשם ונמצא במשפט על קבלת שוחד.
• מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, הורשע בעבירת הפרת חובה חקוקה כיוון שעם מינויו לתפקידים קודמים בשירות המדינה הסתיר את היותו חבר מרכז ליכוד. בעבר נאסר עליו זמנית להתמנות שוב לשירות, ונתניהו ביטל מינוי שלו לאותו תפקיד.

דוד ביטן ומיקי זוהר בכנסת (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

• מנכ"ל משרד האנרגיה, יעקב בליטשטיין, הורשע בעבר בעבירת בנייה.
•  מירי רגב ניסתה למנות למנכ"ל משרד התחבורה את משה בן זקן, עסקן ליכוד שהוא יו"ר של קרן עסקית שיש לה ניגוד אינטרסים עם פרויקט המטרו. המינוי נפסל בוועדת המינויים של נציבות שירות המדינה, ורגב נאלצה לבסוף לוותר ולהשאיר את המנכ"לית הקיימת מיכל רגב בתפקידה. אבל אל דאגה: הממשלה פועלת לביטול ועדת המינויים כדי שתוכל למנות מנכ"לים כטוב בעיניה.
• שר הרווחה מרגי פיטר את המנכ"לית המוערכת של המשרד, סיגל מורן. מרגי אף סירב להשאיר את מורן לחפיפה עם ממלא מקום המנכ"ל שהחליף אותה, ינון אהרוני, לטענתה בשל הוראה של דרעי שסיבתה לא ברורה. בארגונים חברתיים מזהירים שפיטוריה יפגעו בפרוייקטים חשובים של המשרד, כולל יישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות.
• בתקופתו הקצרה כשר הבריאות, דרעי מינה מחדש למנכ"ל המשרד את משה בר סימן טוב, המוכר לציבור מניהול המדינה בזמן התפרצות מגפת הקורונה. מדובר במינוי תקין לגמרי. הבעיה היא שדרעי החליט לשלם לו שכר של 90 אלף שקל בחודש, גבוה בהרבה משל כל מנכ"ל אחר.

הפגנה מחוץ לבית המשפט העליון במהלך הדיון בבג"ץ על העתירות נגד מינויו של אריה דרעי לשר, 5 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

• שר המדע, אופיר אקוניס, ניסה למנות את אסנת מארק, ח"כ לשעבר ממפלגתו, הליכוד, למנכ"לית המשרד. המינוי נפסל בוועדת המינויים, כיוון שלמארק אין כל ניסיון מקצועי בתחום המדע. מארק הגיבה על כך בסדרת ראיונות דרמטיים שבהם טענה שנפסלה ב"לינץ"' בשל היותה "אישה, מזרחית וימנית". ייתכן שה"לינץ'" יבוטל כי הממשלה שואפת לבטל את הוועדה.
• שר התקשורת קרעי ניסה למנות את אלעד מלכא למנכ"ל משרדו. מלכא לא קיבל את אישור ועדת המנויים, וקרעי מינה אותו ליועץ, עד שהוועדה תבוטל.
• שר החוץ אלי כהן מינה לראשונה פעיל פוליטי שאינו דיפלומט לתפקיד המשנה למנכ"ל המשרד.

מחאה

אין פלא שהממשלה הזאת הספיקה גם לעורר מחאה עזה, מהגדולות בתולדות המדינה. בחודש האחרון התקיימו:

• הפגנות המונים נגד הפגיעה בדמוקרטיה, בהשתתפות יותר מ-100 אלף איש, שהתקיימו במוצ"ש בשלושת השבועות האחרונים בתל אביב, חיפה, ירושלים, באר שבע, מודיעין, הרצליה, נס ציונה, ראש פינה, עמק החולה והערבה.
• הצהרות לוחמניות של עשרות רשויות מקומיות, כי יסרבו לקבל תכתיבים מאבי מעוז לתכני החינוך בבתי הספר שלהם, ויממנו פעילות שתבוטל בעצמם.
• הצהרה של מרבית ראשי הרשויות המקומיות (כ-170 מהם), כי יסרבו להשתתף בהגדלת התקציב למוסדות החינוך החרדיים.

אלפי מפגינים נגד ממשלת נתניהו. תל אביב, 21 בינואר 2023 (צילום: Gili Yaari /Flash90)

• הצהרה של מאות חברות, ביניהן בנקים וחברות ענק, בתגובה להצעת החוק שמתירה אפליה. החברות התחייבו לא להפלות בין לקוחותיהן ועובדיהן. חלקן גם איימו בחרם על מי שיפלה, כולל בנקים שהצהירו שלא יעניקו אשראי לעסקים מפלים.
• התפטרויות מחאתייות של בכירים, כמו, למשל, פרופסור משה חזן, חבר הוועדה המייעצת לבנק ישראל, שהצהיר כי אינו מסוגל "לעסוק בגובה הריבית כשהמדינה הופכת לרפובליקת בננות".
• פניה של ארגון משמר הדמוקרטיה לבהרב-מיארה ועתירה שלו לבג"ץ בבקשה להכריז על נתניהו כנבצר למלא את תפקידו בגלל ניגוד האינטרסים שבו הוא נמצא כשהממשלה מקדמת את הרפורמה במשפט.
• התבטאויות חריפות של מרבית המשפטנים הבכירים בישראל נגד הרפורמה במשפט.
• הפגנות, שביתות, כנסים ועצומות מחאה של אלפי עורכי דין נגד הרפורמה במשפט.
• סכסוך עבודה, הפגנות ואירועי מחאה של ארגון העיתונאים ואלפי אנשי תקשורת ותרבות נגד סגירת התאגיד.
•  הפגנת מחאה של מאות רופאים ("מחאת החלוקים הלבנים") נגד הכוונה להתיר אפליה במערכת הבריאות ובכלל נגד הפגיעה בדמוקרטיה.
• עצומת מחאה של כ-1,200 טייסים בדימוס נגד הפגיעה בדמוקרטיה.

עשרות אלפי אזרחים הפגינו בכיכר הבימה בת"א כנגד רפורמת לוין, 14 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

• סכסוך עבודה של איגוד המשפטנים בהסתדרות במחאה על הרפורמה במשפט.
• איומים של מובילי המחאה בשביתות ומרד מסים. בינתיים, ארגוני העובדים ובעלי העסקים אינם מעוניינים בשביתה, פרט לתנועה הקיבוצית שהודיעה שתשבית את מפעליה אם ארגונים נוספים ישבתו. הקריאה לשביתה הובילה להתארגנות מחאה בהייטק, שהביאה לשביתת אזהרה של שעה בעשרות חברות הייטק וחברות נוספות והפגנה סוערת של ההייטקיסטים.
• הפגנות, עצומות ואירועי מחאה בקמפוסי האוניברסיטאות.
• זינוק במספר המסרבים להתגייס לצה"ל או לשרת בשטחים.
• גידול בהתעניינות בהשגת אזרחות זרה והגירה מישראל.
• מחאות תלמידים בחלק ממוסדות החינוך. ותלמידה אחת, דורון אופיר, שהגיעה לשיר בטקס חילופי שרי החינוך ואמרה לשר קיש: "אני מתביישת בך".