הודעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבג"ץ מאתמול (ראשון), שלפיה "שופטים שימונו לאחר שהשינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים ייכנסו לתוקף לא ישפטו בדיונים הנוגעים למשפטו, לרבות בהליכים הקשורים במישרין לעניינו" – היא גול עצמי מפואר של נתניהו.
תגובתו של נתניהו הוגשה לבית המשפט בעקבות הבקשה שהגישה התנועה לאיכות השלטון בשבוע שעבר, בהתאם לפקודת ביזיון בית המשפט, בטענה שראש הממשלה מפר הן את הסדר ניגוד העניינים שקבעה לו היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, והן את פסק דינו של בג"ץ בעניין הסדר ניגוד העניינים, ממרץ 2021, שבו נקבע כי ראש הממשלה מחויב להנחיות היועץ המשפטי בנושא ניגוד עניינים, בין אם נתניהו חתם בעצמו על ההסדר ובין אם לא.
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, הורתה הן לנתניהו והן ליועמ"שית להגיב לבקשת ביזיון בית המשפט. תגובתו של נתניהו הוגשה אמש, זו של היועצת תוגש היום (שני).
בתגובתו לבג"ץ, נתניהו עושה לעצמו נזק גדול. בעמדתו טמונה למעשה הודאה כי חוקי ההפיכה המשטרית שממשלתו פועלת לקדם, ובראשם החקיקה שעניינה השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים – כך שלקואליציה יהיה רוב אוטומטי בוועדה למנות שופטים כאוות נפשם – מייצרת ניגוד עניינים בלתי פתיר מול הסטטוס של נתניהו כנאשם במשפט פלילי.
בתגובתו לבג"ץ, נתניהו עושה לעצמו נזק גדול. בעמדתו טמונה למעשה הודאה כי חוקי ההפיכה המשטרית שממשלתו פועלת לקדם מייצרים ניגוד עניינים בלתי פתיר מול הסטטוס של נתניהו כנאשם במשפט פלילי
שני העניינים האלה אינם יכולים לדור ביחד, אפילו לשיטתו של נתניהו, ולכן הוא עצמו נאלץ להצהיר ששופטים שימונו "אחרי הרפורמה", לא ידונו בעניינו.
אלא שלמצב החדש שייווצר, אחרי שהקואליציה תזכה לרוב אוטומטי מוחלט בוועדה לבחירת שופטים, תהיה השפעה לא רק על נתניהו, אלא על כל ראש ממשלה עתידי, ולמעשה על כל פוליטיקאי בכיר שיישב בממשלה או ייהנה מעמדת כוח פוליטית.
"הסכמתו" של נתניהו שכל שופט חדש שימונה בשיטה החדשה לא ידון בעניינו, מכילה בתוכה הסכמה ששופטים כאלה יהיו בניגוד עניינים מול השלטון. זוהי הודאה שהשופטים בבתי המשפט יחולקו, מעת שתחוקק "הרפורמה" ואילך, לשניים: שופטים עצמאיים, ושופטים חדשים שמונו במישרין על ידי השלטון.
"הסכמתו" של נתניהו שכל שופט חדש שימונה בשיטה החדשה לא ידון בעניינו, מכילה בתוכה הסכמה ששופטים כאלה יהיו בניגוד עניינים מול השלטון
אך השינוי המיועד בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, שיביא להשתלטות פוליטית על הוועדה ועל כלל המינויים השיפוטיים, איננו זמני – זהו שינוי חוקתי, בחוק יסוד השפיטה, המיועד להיות תמידי, לדורות.
בסופו של דבר, כעבור כמה שנים, לא יהיו עוד בבתי המשפט שופטים עצמאיים. כלל השופטים יהיו שופטים שמונו על ידי השלטון, שופטים פוליטיים. כולם יהיו בניגוד עניינים. כולם יהיו מנועים מלדון בעניינו של ראש ממשלה העומד לדין, או בעניינו של כל פוליטיקאי בעל השפעה פוליטית, העומד לדין.
לנתניהו אין פתרון לבעיה הזו, העמדה שלו אינה כוללת התייחסות לנורמה המשטרית הכללית שעמדתו מייצרת. הוא רק מציע פתרון נקודתי – ששופטים שימונו "לאחר הרפורמה" לא ידונו בעניינו-שלו.
מאחר שאין לו פתרון, העמדה הזו אינה יכולה להתקבל. זוהי גלולת רעל המוכיחה הן את עוצמת ניגוד העניינים שלו, והן את הכשל הטמון בהפיכה המשטרית כולה.
נתניהו אימץ בשבוע האחרון בדבריו הפומביים את המונח "הרפורמה הדמוקרטית", אך במקום שבו מדברים עניינית – בבית המשפט – הוא, באמצעות עורכי דינו, נאלץ להודות שאפילו לשיטתו אין דרך להתמודד עם השתלטות הקואליציה, שבראשה עומד נאשם בפלילים, על הרשות השופטת.
ציניות גדולה
מהרציונל בתגובה שניסחו עורכי הדין של נתניהו בשמו, ברור שההשלכות של "הרפורמה המשפטית" חורגות הרבה מעבר לזירה המשפטית.
"בעת של משבר לאומי בעל השלכות פנימיות וחיצוניות למדינת ישראל, ראש הממשלה מחויב לפעול לטובת העם כדי לנסות להביא להסכמה לאומית רחבה ככל האפשר", נכתב בתגובה. אין לכך שום קשר לענייניו האישיים, אלא שזו משמעות תפקיד ראש הממשלה.
"בעת של משבר לאומי בעל השלכות פנימיות וחיצוניות למדינת ישראל, ראש הממשלה מחויב לפעול לטובת העם כדי לנסות להביא להסכמה לאומית רחבה ככל האפשר"
בנוסף, הם טוענים כי עמדתה של היועצת המשפטית שלפיה אסור לנתניהו לעסוק ב"רפורמה" אינה נכונה, מאחר שהדבר אינו כתוב בפסק הדין משנת 2021. אך גם אם עמדה זו הייתה נכונה, עומד לזכות נתניהו "כלל הצורך" שהוא חריג לדוקטרינת ניגוד העניינים.
בהקשר זה, עורכי הדין של נתניהו משתמשים במקורותיה של דוקטרינת ניגוד העניינים – תפקידו של עובד הציבור כנאמן הציבור – כדרך להצדיק את הימצאותו בנסיבות הנוכחיות בניגוד עניינים.
במילים אחרות, מאחר שההצדקה לדוקטרינת ניגוד העניינים היא חובת הנאמנות של עובד הציבור לציבור, הרי שחובת הנאמנות של נתניהו כעת כראש הממשלה לסייע "למנוע נזקים מדיניים, ביטחוניים, כלכליים, וחלילה משבר פנימי חמור" גוברת על "אינטרסים שוליים, אם בכלל", המציבים אותו בניגוד עניינים.
אפשר לראות בדברים האלה גם ציניות גדולה, אם כי אותה ציניות בוודאי אינה שיקול רלוונטי בעיניו של בית המשפט.
נתניהו, כראש הממשלה, פעל לקדם את ההפיכה המשטרית ובכך להציב את מדינת ישראל בסיכון ל"נזקים מדיניים, ביטחוניים, כלכליים, וחלילה משבר פנימי חמור" – וכעת הוא משתמש באותו סיכון שבו מצויה המדינה בהיבטים רבים כל כך, כהצדקה להימצא בניגוד עניינים ולעסוק בחוקי ההפיכה המשטרית, על מנת להציל את המדינה מהנזקים שהוא עצמו יצר.
נתניהו פעל לקדם את ההפיכה המשטרית ובכך להציב את מדינת ישראל בסיכון – וכעת הוא משתמש באותו סיכון שבו מצויה המדינה, כהצדקה להימצא בניגוד עניינים
מחויב למה שהצהיר
מפתיע לגלות שבין הטיעונים שמפרטים עורכי דינו של נתניהו בפני בג"ץ, מופיעים גם הטיעונים בדבר מצב הליך החקיקה של חוקי ההפיכה המשטרית, נכון לנקודה בזמן שבו נשא את הנאום שבו הודיע כי הוא "נכנס לאירוע", לפני עשרה ימים. באופן ספציפי – העובדה שלשיטתם יוזמת החקיקה היחידה שעמדה על הפרק באותה נקודת זמן היא היוזמה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, וכי יוזמה זו "בינתיים הושהתה".
אלה לא מילים שנאמרות סתם, לא אנקדוטות ריקות: כל הטיעונים בתגובה שהוגשה מטעם נתניהו, הם טיעונים שמטרתם לשכנע את בית המשפט לדחות את הבקשה שהוגשה לביזיון בית משפט. אם בית המשפט אכן ידחה את הבקשה, הוא מן הסתם יעשה זאת תוך הסתמכות על טענותיו של נתניהו.
אסור להטעות את בית המשפט. אם בהמשך יתווספו מחדש הצעות חוק ונתניהו לא יעדכן את בית המשפט בהתפתחויות – נתניהו עלול לגרום להטעיית בית המשפט, בכך שבית המשפט ידחה את בקשת הביזיון בהסתמך על עובדות שאינן רלוונטיות. וזו כבר בעיה חדשה, שעלולה לסבך את ראש הממשלה.
ברגע שנתניהו מצהיר כי היוזמת החקיקה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים הייתה היחידה שעמדה על הפרק באותו מועד, ואף זו הושהתה, הרי שהלכה למעשה נתניהו מתחייב לשמר את המצב הזה גם בעתיד. אם בעתיד יעלו אספקטים אחרים של הרפורמה לחקיקה, נתניהו יהיה חייב לעדכן את בית המשפט.
ברגע שנתניהו מצהיר כי היוזמת החקיקה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים הייתה היחידה שעמדה על הפרק באותו מועד, ואף זו הושהתה, הרי שהלכה למעשה נתניהו מתחייב לשמר את המצב הזה גם בעתיד
במילים אחרות, או שנתניהו ימצא עצמו מחויב לעובדות אלה, ולא יוכל לזוז מהן; או שיסתכן בכך שההחלטה בעניין ביזיון בית המשפט – או בשאלת ניגוד העניינים בכלל – תשתנה לרעתו.
טענתו של נתניהו, כי הסדר ניגוד העניינים שנקבע בעניינו על ידי היועץ הקודם אביחי מנדלבליט, בנובמבר 2020, לא כלל איסור או מניעה כלשהי ביחס להרכב הוועדה לבחירת שופטים, היא טענה חלשה המביסה את עצמה.
נתניהו טוען כי בהסדר ניגוד העניינים של 2020 נקבע רק שאסור לו להתערב בהחלטות הוועדה לבחירת שופטים, אך מותר לו למנות שר משפטים ולהשתתף בהליך בחירת חברי הוועדה (נציגי המערכת הפוליטית).
אך המסקנה שעורכי דינו של נתניהו מסיקים מכך – שאין כל מניעה על נתניהו לעסוק כעת בחקיקה המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים – היא מסקנה מופרכת.
בוודאי שהנושא הזה, של שינוי חקיקה באופן המעניק לקואליציה רוב אוטומטי בוועדה לבחירת שופטים, לא נדון בשנת 2020, ולכן גם לא נאסר במפורש בהסדר ניגוד העניינים. כאשר עלה, בינואר 2023, כתבה היועצת גלי בהרב-מיארה לנתניהו כי יש לכך השפעה ישירה על מעמדו כנאשם במשפטו הפלילי, ולכן הסדר ניגוד העניינים חל גם בעניין זה.
בוודאי שהנושא הזה, של שינוי חקיקה באופן המעניק לקואליציה רוב אוטומטי בוועדה לבחירת שופטים, לא נדון בשנת 2020, ולכן גם לא נאסר במפורש בהסדר ניגוד העניינים
נתניהו מנסה לטעון שרק מה שנכתב ב-2020 תקף, ושליועצת כלל אסור להתאים את ההסדר לנסיבות המשתנות. זו טענה שלא יכולה להתקבל.
אם, לדוגמה, בעוד חודש תיזום הקואליציה הצעת חוק, שלפיה כל שופט בבית המשפט העליון מחויב להתייעץ עם ראש הממשלה ולקבל ממנו הנחיות לפני כל פסק דין שהוא כותב – נתניהו יוכל לטעון שמותר לו לעסוק בכך, מאחר שהסדר ניגוד העניינים של 2020 לא כלל איסור מפורש בעניין זה. אבל מי יכול היה להעלות את העניין הזה בכלל על דעתו?
כל האמור כאן, איננו מוביל בהכרח למסקנה שבקשת ביזיון בית המשפט תתקבל.
השאלה בדבר החלת פקודת ביזיון בית משפט על המדינה או על אורגן מטעם המדינה, בהליכי בג"ץ, היא שאלה מורכבת שטרם הוכרעה בפסיקה. גם בפרשת יולי אדלשטיין, ששימש יו"ר הכנסת והפר במפורש פסק דין של בג"ץ שחייב אותו בשנת 2020 לכנס את מליאת הכנסת על מנת שזו תבחר יו"ר כנסת חדש, בית המשפט דן בבקשת הביזיון מבלי להכריע במפורש האם דוקטרינה זו חלה בהליכי בג"ץ כלפי המדינה.
אך כאן באה לידי ביטוי חוכמת הפרקטיקה של שופטי בג"ץ. היכולת לנווט בתוך מים משפטיים שאינם ברורים, על מנת לקבע את הצדדים השונים לעמדות משפטיות מפורשות, ולגרום להם לפעול באופן שיעלה בקנה אחד עם הדין – מבלי שבית המשפט יצטרך להכריע הכרעות משפטיות חדשניות, אקטיביסטיות או שנויות במחלוקת. הכדור אצל אסתר חיות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו