אנחנו בפתחו של חודש הגאווה, חודש שמציין את מאבקם של מיעוטים מגדריים ומיניים להכרה חברתית ולשוויון זכויות משפטיות וחברתיות. נשים הן המיעוט המגדרי הגדול ביותר בעולם, למעשה זה הוא המיעוט היחיד שהוא רוב באוכלוסייה. אך למרות שהוא רוב הוא סובל מאפליה, הדרה, הסתרה וכיסוי בעמים ובמדינות רבות בעולם.

מעמד הנשים בכל חברה הוא האור האדום להתנהלותה של חברה דמוקרטית. כמו "הקנרית במכרה הפחם" (המתריעה על רמת הגזים השוררת בו), מאפשר לנו מעמד הנשים להבין את הכיוון אליו הולכת החברה המדוברת. כי רק בדמוקרטיות נשים זוכות לשוויון.

מעמד הנשים בכל חברה הוא האור האדום להתנהלות חברה דמוקרטית. כמו "הקנרית במכרה הפחם", מעמד הנשים מאפשר להבין את הכיוון אליו הולכת החברה המדוברת, כי רק בדמוקרטיות נשים זוכות לשוויון

מדינת ישראל, עוד בהיותה דמוקרטית, לא הצטיינה ביחסה לנשים. היא מיליטריסטית, שמרנית, דתית ומפלה נשים בתחומים רבים. בקרוב באוקטובר יהיו בחירות לרשויות המקומיות – בבחירות הקודמות נבחרו 14 נשים מתוך 251 נציגים. בבחירות לפניהן נבחרו 6 נשים. האם בבחירות הבאות יהיו יותר או פחות נשים בראשות רשויות?

אחוז הנשים בכנסת מעולם לא עלה על 32%, אף ששיעורן היחסי באוכלוסייה הוא 51%. ותמיד הייתה ועדיין יש תקרת זכוכית בתחומים המדיניים, הביטחוניים, הכלכליים והפוליטיים של המשק.

אך מה שקורה פה מאז הבחירות האחרונות שונה מכל התנהלות סבירה של מדינה דמוקרטית. מדינת ישראל הופכת למדינה אוטוקרטית, שמרנית ופונדמנטליסטית, והפעולות שנעשות נגד נשים ולהט"ב מצביעות על מגמה מדירה ומפלה.

כותרת בדה מרקר

ניתן לעקוב אחריה בשלושה מישורים – ממלאי התפקידים, תהליכי החקיקה והתנהלות הרחוב.

מה קורה לממלאי וממלאות התפקידים

לאחר הבחירות ראינו שמספר הנשים בקואליציה הנוכחית הוא 9 ח"כיות מתוך 64 מנדטים, משום שבמפלגות החרדיות אין נשים ובמפלגות המשיחיות ומסורתיות יש מעט נשים; לכן גם מספר השרות הוא רק 5 מתוך 31 משרדים.

מספר המנכ"ליות בעשרות משרדי הממשלה נע בין 0-2, תלוי בתקופה. לעומתן עדיין יש 55 מנכ"ליות בשלטון המקומי מתוך כ-250 רשויות (לא מספיק, אבל הרבה יותר).

מה שקורה פה מאז הבחירות שונה מכל התנהלות סבירה של מדינה דמוקרטית. ישראל הופכת למדינה אוטוקרטית, שמרנית ופונדמנטליסטית, והפעולות שנעשות נגד נשים ולהט"ב מצביעות על מגמה מדירה ומפלה

גם מינוי ממלאי תפקידים נוספים הוא בדרך כלל של גברים מקורבים לפוליטיקאים המקבלים ג'ובים מן השלטון, ומינויים של נשים או גברים מקצועיים המביאים את הידע שלהם לטובת הציבור.

מה קורה בחקיקה

מדינת ישראל שהייתה מובילה בחקיקה שוויונית, אם כי פחות ביישום שלה, שינתה כיוון. רק בשבוע שעבר עברה חקיקה המאפשרת תקציבים לאבי מעוז על-מנת לפקוח על תכני הלימוד המגדריים של ילדינו.

מיוחד לחודש הגאווה, סגן השר אבי מעוז אתמול בפטריוטים:

• "ארגוני הלהט"ב" נכנסים לבתי ספר על מנת "לטשטש זהויות

• "הרשות לזהות יהודית" שהוא הקים תנטר את הפעילות הזאת ותאבק בה

• בנוגע ליו"ר הכנסת @AmirOhana "הייתה טעות להחצין את העניין הזה ושהוא דיבר על בן זוגו בפרהסיה. זה נקרא… pic.twitter.com/FRPR5E3HNJ

— Tomer Persico (@TomerPersico) June 4, 2023

הסירוב לחתום על "אמנת איסטנבול" מונע פיקוח על אלימות מגדרית. ההתנגדות של איתמר בן גביר לאיזוק אלקטרוני יגרום ליותר רצח נשים. יש תוכנית לחקיקה שתאפשר לבעלי עסקים להפלות לקוחות ערבים, נשים ולהטב"ק. יש תוכניות להרחיב את סמכותם של בתי הדין הרבניים גם לעניינים אזרחיים. ומעל לכל, התוכנית להחלשת בג"ץ שתמנע מקבוצות מוחלשות לקבל סעד מול המדינה, וכך נשים יאבדו גם את היכולת לקדם חקיקה ומדיניות שוויונית וגם הגנה שיפוטית על זכויותיהן.

ישראל, שהובילה בחקיקה שוויונית, אם כי פחות ביישום שלה, שינתה כיוון. רק בשבוע שעבר עברה חקיקה המאפשרת תקציבים לאבי מעוז על-מנת לפקוח על תכני הלימוד המגדריים של ילדינו

מה קורה ברחוב

הרחוב מתיישר באופן עצמאי מול המגמות השמרניות והמפלות. בהדרגה נראים במרחב הציבורי יותר ויותר מצבים בהם גברים לא מוכנים שנשים יהיו לצידן. באוטובוס הן מאחור (חברות האוטובוסים מאפשרות); בכיתות הלימוד באקדמיה הן מופרדות (האקדמיה אפשרה); במופעים הן באזור נפרד (האמרגנים מאפשרים); בחתונות הן מאחורי הפרגוד; במושב שמול ברכבת אסור להן לשבת (הפקח אפשר); בקבוצת הכדורסל של הילדים אסור להן לשחק (פסיקת בית המשפט); הסחף בבתי הספר נגד מכנסיים קצרים לילדות מתרחב (הנהלות בתי הספר מאפשרות); יש בריכות שבהן מגיל 3 אסור להן להיות עם גברים; ברחובות מסוימים אסור להן לצעוד לצד הגברים; הסתרת פניהן של נשים במודעות, אריזות, ופרסומים; וזהו רק קצה הקרחון. יש פה הדרה, אפליה והפרדה.

זה עשה לי קרע קטן בלב. איילה ימין, הו, האירוניה שבשם, היא שחקנית כדורסל בת 11 בקבוצת הפועל מטה יהודה. היא נאלצה לשבת על הספסל ולא לשחק מול הקבוצה של ההתנחלות אפרת, כי מסתבר שיש חוק שמאפשר לבנים דתיים להוציא בנות מהקבוצה היריבה מטעמי דת. עכשיו, מה לעזאזל עושה חוק כזה במדינה> pic.twitter.com/pZ11AUzWRU

— תומר שרון (@tomashinyu3) June 1, 2022

אלו רק דוגמאות מעטות מן התקופה האחרונה. אני ממליצה לכולם לעקוב אחר הפגיעה במעמד הנשים. התהליך מהיר וחד והוא הסימן לכיוון אליו המדינה הולכת. מדינת ישראל, שהייתה דמוקרטית, שוויונית ומתקדמת, ועל אף שלא היה בה שוויון מגדרי וגזעי מלא, היה בה מאמץ תמידי להשתפר. מדינת ישראל זו הופכת לתאוקרטיה, משיחית/חרדית, פונדמנטליסטית בה הנשים, להטב"ק וערבים ישלמו את המחיר.

זו מטרתם של "מיצג השפחות" והלבוש האדום – להציב "קו אדום". זהו התפקיד שלנו, של כולנו, של כל החרדים לעתיד המדינה. להתריע בדחיפות ובקול רם על הכיוון הנורא אליו פוסעת מדינת ישראל. אסור לנו לוותר, על מנת להבטיח עתיד שוויוני וטוב לבנינו ובנותינו ולחברה כולה.

ד"ר אורית יעל (Orit Yaal) חוקרת היסטוריה חברתית ומגדרית. היא משתמשת בתקשורת ההמונים של התקופה כמקור להבנת החברות הנחקרות. להנאתה לומדת כל החיים, לפרנסתה מרצה במכללה אקדמית כנרת, לשלמות נפשה מרצה אקטיביסטית במסגרות אזרחיות (פורום מיכל סלה, מכינות קד"צ), פובליציסטית בעיתונות החופשית ונואמת בכיכרות. בחייה הפרטיים קיבוצניקית, פמיניסטית נשואה ואם לארבעה. מאמינה בשוויון חברתי, כלכלי ופוליטי, כי רוב בני האדם טובים צריך רק ללתת להם את הכלים להראות את הטוב הזה.