בראיונות האחרונים שהעניק ראש הממשלה בנימין נתניהו לתקשורת הזרה הוא הצהיר כי בכוונת הקואליציה להעביר בחקיקה את התוכנית לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ככל הניתן בהסכמה רחבה – ואז, "לעצור".

בתרגום לעברית מעשית: הרעיונות הכוללים חוקים לצמצום הביקורת השיפוטית החוקתית על חוקים רגילים, איסור ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, וחקיקת פסקת ההתגברות – ירדו מהפרק.

הכוונה של נתניהו היא לנסות ולמזער את מהלכי החקיקה המשפטית, המשתקפים בעולם – ובצדק – כהפיכה שלטונית. להכניס דברים לפרופורציות. לגרום לחקיקת החוק לביטול עילת הסבירות ולחוק המיועד להשתלטות על הוועדה לבחירת שופטים להיראות כמעין צעדים שפויים ורציונליים.

נתניהו מנסה להדגיש כי החקיקה נדרשת לתיקון כשלים במערכת המשפט בישראל אך היא אינה עילה להתקוממות ציבורית עצומת ממדים ולתשומת לב בינלאומית. עניין פנימי ישראלי פעוט. אולם, המציאות המשפטית והמשטרית לא דומה לתמונה שמשרטט נתניהו בדבריו.

הפגנה בתל אביב נגד ההפיכה המשטרית, 2 באוגוסט 2023 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

ההפיכה המשטרית כבר כאן. שורה של החלטות שלטוניות יתקבלו בשבועות ובחודשים הקרובים, ואז יצטרכו היועצים המשפטיים לבחון האם ניתן למנוע או לעצור את אלה הנגועות באי־סבירות קיצונית

ההפיכה המשטרית כבר כאן, וההיקף המלא של השלכותיה עדיין אינו ידוע. שורה של החלטות שלטוניות יתקבלו בשבועות ובחודשים הקרובים, ואז יצטרכו היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, בתיאום ובהנהגת היועצת גלי בהרב־מיארה, לבחון האם ניתן למנוע או לעצור את ההחלטות הבלתי חוקיות מתוכן, אלה הנגועות באי־סבירות קיצונית.

אם יגלו היועצים המשפטיים שידם קצרה כדי למנוע קבלת החלטות כאלה – או מינויים כאלה – הדברים יצטרכו להתברר בבג"ץ. כיצד ינהגו השופטים כל עוד עצם שאלת חקיקתו של סעיף הסבירות בחוק יסוד השפיטה תלויה ועומדת בעתירה אחרת בבג"ץ? עדיין לא ידוע.

כך גם לגבי מינויים בשירות הציבורי, שידו של שר חותמת עליהם בסופו של יום, או שהממשלה היא זו שממנה אותם מבחינה פורמלית. מינויים מופרכים של אנשים חסרי כל כישורים לתפקיד – מקורבים פוליטיים שעצם מינויים יביא להרס היחידות המקצועיות שהם יופקדו עליהן – יוכלו להתבצע כמעט באין מפריע.

בג"ץ יתקשה מאוד לעמוד בקצב, ולפסול מינויים כאלה על יסוד עילות ביקורת שיפוטית אחרות, כגון שיקולים זרים. מידת ההרתעה מפני ביצועם של מינויים כאלה תפחת או תתמוסס לגמרי.

מחאת עורכי דין נגד השינויים במערכת המשפט (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

המציאות הזו כבר שוררת בשטח, והמהלכים השלטוניים בעידן שלאחר חקיקת סעיף הסבירות כבר מתבצעים. במשרד המשפטים עדיין מגמגמים, ולעת עתה דוחים דיונים שעניינם ביקורת שיפוטית לפי עילת הסבירות

המציאות הזו כבר שוררת בשטח והמהלכים השלטוניים בעידן שלאחר חקיקת סעיף הסבירות כבר מתחילים להתבצע. במשרד המשפטים עדיין מגמגמים, ולעת עתה דוחים דיונים בבית המשפט העליון, שעניינם ביקורת שיפוטית לפי עילת הסבירות בנושאים שהחלו להתברר בטרם נחקק חוק הסבירות.

למעשה, במבט מפוכח, ניתן לומר שההפיכה המשטרית הושלמה עם חקיקת חוק הסבירות. אין צורך אמיתי בחבילה הנוספת של חוקי ההפיכה המשטרית, שכן גם במצב הנוכחי, אם חוק הסבירות לא ייפסל בבג"ץ, השפעתו תחלחל לכל שדרות השירות הציבורי, גם למשרד המשפטים – ותצמצם עד לרמה מסוכנת את האפשרות למנוע מפוליטיקאים מושחתים וחסרי רסן לעשות, במסגרת כוחם השלטוני, מעשים בלתי חוקיים, ככל העולה על רוחם.

הדרך מכאן ועד לשחיתות שלטונית שחורה משחור – מהתעשרות בלתי חוקית של פוליטיקאים מכספי שוחד, ועד להטיית חוקי הבחירות במטרה להנציח את שלטון הקבוצה השלטת – קצרה.

החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים יוביל לכך שבפועל הממשלה תשתלט באופן מלא או חלקי על מינוי שופטים לכלל ערכאות בתי המשפט, השתלטות בעלת השפעה מיידית ומכרעת גם על פעולתם של חלק מהשופטים המכהנים כעת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בריאיון ל"בלומברג", 6 באוגוסט 2023 (צילום: "בלומברג", צילום מסך)

הוספת החוק הזה לחבילת החקיקה של ההפיכה המשטרית ישלים את המהפכה ויוציא את מדינת ישראל ממשפחת המדינות שמשטרן מבוסס על דמוקרטיה ליברלית

הוספת החוק הזה לחבילת החקיקה של ההפיכה המשטרית ישלים את המהפכה ויוציא את מדינת ישראל ממשפחת המדינות שמשטרן מבוסס על דמוקרטיה ליברלית. זה יהיה סופה של מדינת ישראל כפי שאנחנו מכירים אותה.

האסון המשטרי, החברתי והלאומי המתרגש על המדינה עדיין איננו עניין בלתי הפיך. הרכב מלא של 15 שופטי בג"ץ עשוי לפסול בחודש הבא את סעיף הסבירות, אם השופטים ישכילו לצלוח את שורת המהמורות המשפטיות העומדות בדרכם, ואם יצליחו להגיע להסכמות פנימיות ביניהם, בדבר ההשלכות המלאות של קיצוץ כנפיה של הביקורת השיפוטית המהותית על פעולות השלטון.

נוסף על כך, בימים האחרונים טוענים גורמים במערכת הפוליטית כי בשל התנגדות של כמה חברי כנסת מהקואליציה לחקיקת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים במתכונת חד־צדדית ולא בהסכמה רחבה, אין למעשה לקואליציה רוב לחקיקה חד־צדדית שכזו.

מחלוקת פוליטית פנימית כזו בשורות הקואליציה תוליד בוודאי שורה של מהלכים, לחצים והבטחות, רובם ככולם נסתרים מהעין הציבורית, במטרה למוסס את כיסי ההתנגדות. תוצאות המהלכים הללו יתבררו הרבה לפני שהצעת החוק תובא למליאת הכנסת, לשם אישורה בקריאה שנייה ושלישית.

מפגינים בתל אביב נגד המהפכה המשפטית, 29 ביולי 2023 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

המאבק למניעת הפיכתה של ההפיכה המשטרית לעובדה מוגמרת עודנו מצוי בעיצומו, ובמסגרתו קיימת חובה להבהיר את מלוא ההשלכות ההרסניות הגלומות בשני ראשי החץ של ההפיכה – ביטול עילת הסבירות וההשתלטות הפוליטית על הוועדה לבחירת שופטים.