בשנת הלימודים הקרובה ילמדו במערכת החינוך כשניים וחצי מיליון תלמידים, מתוכם מעל 700,000 תלמידים בחטיבות הביניים ובתיכונים. על פי מחקרים בין-לאומיים – אחד מכל חמישה ילדים מתמודד עם דיסלקציה הנמדדת על רצף משתנה עם דרגות קושי שונות. כך שכ-140,000 תלמידים, כ-20%, צריכים לקבל מענה הולם ותמיכה כדי שיוכלו להתמודד עם הלקות ולהתגבר עליה.

במיוחד השנה, מערכת החינוך ניצבת בפני אתגרים רבים. שנת הלימודים תשפ"ד תיפתח עם מחסור גדול במורים, מחסור בתקציבים, התמודדות עם פערים לימודיים המלווים בקשיים רגשיים והתנהגותיים שהתחילו בתקופת הקורונה ואת השלכותיהם רואים עד היום.

כ-140,000 תלמידים, כ-20%, צריכים לקבל מענה לדיסלקציה. שנת הלימודים תיפתח עם מחסור גדול במורים ובתקציבים, ובהתמודדות עם פערים לימודיים וקשיים רגשיים והתנהגותיים

נוסף על אתגרים אלו, החינוך המיוחד עובר גם הוא טלטלה. בימים אלו ממש, בעקבות החלטת שר החינוך יואב קיש, פועלת ועדת החינוך בראי החינוך המיוחד 2023 בראשות מר עמוס שפירא, במטרה לבחון מחדש ובאופן מעמיק את מערך החינוך המיוחד ולשפר ולייעל את הטיפול בילדים שזקוקים למענה מקצועי ומקיף לאורך כל שנות הלימוד. אך הוועדה נמצאת בשלבים ראשונים של עבודתה ועד שיוגשו הצעותיה ועד שייושמו בפועל, עשרות אלפי תלמידים עם דיסלקציה ולקויות למידה אחרות נופלים בין הכיסאות.

ההתמקדות בתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים אינה מקרית, תלמידים אלו ברובם לא זוהו או אותרו על ידי המערכת בכיתות היסוד. יתרה מכך, אלה שיש להם קושי בקריאה אפילו בחטיבת הביניים, מוגדרים על ידי מערכת החינוך כבעלי "חשש" ללקויות למידה. מה שחמור הוא שהאבחנה תיעשה רק בכיתה ט' לחלקם, אם בכלל, ורק בחטיבה העליונה יוחלט לגבי אופן ההתערבות בהמשך.

ילדים אלה, שלא אותרו וזוהו בגיל צעיר, מתמודדים במהלך השנים גם עם לקות הלמידה המתבטאת בין היתר בקושי בקריאה, איות ופיענוח הטקסט ונמצאים במרוץ בלתי פוסק אחר קצב הלימוד בכיתה, ולצד קשיי הלמידה, חלקם גם מתמודדים עם קשיים רגשיים שחוו במהלך כל אותן שנים כגון תסכול, ספיגת עלבונות, תחושת כישלון ופגיעה בהערכה העצמית.

לכן, אחת הדרכים לסייע להם באופן מיידי היא על ידי שימוש בטכנולוגיה מסייעת. אך הטכנולוגיה המסייעת היא כמו פלסטר על פצע חמור, היא אינה מטפלת בשורש הבעיה, עם זאת, אם היא ניתנת בנוסף לתמיכה ההולמת שכוללת התערבות והתאמות נוספות, היא בהחלט מסייעת.

הטכנולוגיה המסייעת מנגישה לילדים את המידע על ידי הפיכת הקלטת קול לכיתוב ולהפך, צילום במקום העתקה, אפשרות הקלטה לשינון חוזר ושליטה בקצב ההאזנה, אפליקציות שעוזרות לארגן את הסיכומים ועוד. הטכנולוגיה המסייעת היא חלק מההתאמות, שיש לתת בנוסף להתערבות, המקנות לתלמיד את הכלים שיאפשרו לו להפנים, לעבד ולהפגין את הידע.

הטכנולוגיה המסייעת מנגישה לילדים את המידע על ידי הפיכת הקלטת קול לכיתוב ולהפך, צילום במקום העתקה, אפשרות הקלטה לשינון חוזר ושליטה בקצב ההאזנה, אפליקציות שעוזרות לארגן את הסיכומים ועוד

ילדים עם דיסלקציה ולקויות למידה אחרות נמצאים ברובם בחינוך הרגיל אך זקוקים לסיוע של החינוך המיוחד ולקבל את ההתאמות וההתערבות ההולמת כדי שיהיו לומדים עצמאיים ויוכלו להתגבר על הלקות ולהצליח כמו כולם. הטכנולוגיה המסייעת היא כלי חשוב אך צריכה להינתן בנוסף לטיפול בשורש הבעיה שצריך להתחיל כבר בגיל הגן ובכיתות היסוד. ויפה שעה אחת קודם.

ד"ר רינת גרין היא פסיכולוגית קלינית מומחית ומייסדת עמותת "קול קורא" למען ילדים עם דיסלקציה ולקויות למידה (צילום: שלומי שלמוני)