1

כשירותו של נתניהו

מאז הוגש כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקי האלפים, לפני כארבע שנים, היו כמה רגעים מכוננים שבהם נדמה כי הרכב השופטים בתיק החליט להאיץ את ההליך ולזרז את קצב שמיעת המשפט.

אולם פעם אחר פעם הרגעים הללו התמסמסו, משהתברר כי השופטים נכונים לבטל ימי דיונים, להאריך פגרות וחופשות ולהתחשב עוד ועוד בקשיים של הסנגורים בהתייצבות לדיוני ההוכחות במשך רוב ימי השבוע.

שלשום (שני) הגיע רגע נוסף כזה. אלא שהפעם החליטו שלושת שופטי ההרכב ללחוץ על דוושת הגז ולזרז את קצב שמיעת המשפט, התקוע עדיין בשלב עדי התביעה.

השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם החליטו כי המשפט ישוב מיידית לשלושה ימי דיונים בשבוע (במקום יומיים בשבוע מאז החזרה מפגרת המלחמה) וכי החל מחודש פברואר, כלומר בעוד כחודש ימים, יחלו להתקיים ארבעה ימי דיונים בשבוע.

הרכב השופטים במשפטו של בנימין נתניהו – עודד שחם (מימין), רבקה פרידמן פלדמן ומשה בר-עם – בבית המשפט המחוזי ירושלים, 25 ביוני 2023 (צילום: אורן בן חקון/פול)

במקביל עתידה להסתיים שמיעת המקבץ הנוכחי של עדי התביעה בתיק 4000, ועד למקבץ האחרון של עדים בתיק זה יישמעו עדים בתיקים 1000 ו-2000.

ההחלטה הזו לא באה בהפתעה לאיש באולם המשפט – לא לצוות התביעה ובוודאי לא לסנגורים. ב-29 ביוני, לקראת היציאה לפגרת הקיץ, קבעו השופטים כי "נוכח הצורך בקידום המשפט לקראת סיומו, בין היתר על רקע המועד בו החל המשפט והשלב בו הוא נמצא כעת, בכוונתנו להוסיף ימי דיונים בשנת המשפט הבאה".

ב-29 ביוני קבעו השופטים כי "נוכח הצורך בקידום המשפט לקראת סיומו, בין היתר על רקע המועד בו החל המשפט והשלב בו הוא נמצא כעת, בכוונתנו להוסיף ימי דיונים בשנת המשפט הבאה"

שלושה שבועות לאחר מכן, ב-19 ביולי, קבעו השופטים כי "החל מיום 31 בדצמבר יתקיימו דיונים בתיק זה בימי ראשון, בנוסף לימים הקבועים היום".

ולמרות זאת, ממשיכים סנגורי הנאשמים במאמצים כבירים למנוע את האצת שמיעת העדים במשפט. אתמול (שלישי) פנו במשותף עורכי הדין עמית חדד ונוית נגב – סנגוריהם של נתניהו ושל הנאשם הנוסף בתיק 2000, מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס, בהתאמה – אל השופטים בבקשה לקיים "דיון קצר לשמיעת עמדותיהם" בנושא הוספת יום דיונים שבועי נוסף, "על מנת שניתן יהיה להביא את עמדתם בחשבון במסגרת ההחלטה" – אף שההחלטה בעניין כבר התקבלה.

אם הרכב השופטים יחליט הפעם לגלות נחישות ולדבוק בהחלטתו, הוא יציב בתוך זמן לא רב את נתניהו עצמו ואת המערכת הפוליטית כולה בפני דילמה עצומת ממדים.

עו"ד נוית נגב, המייצגת את ארנון מוזס, ועו"ד עמית חדד, סנגורו של בנימין נתניהו, בבית המשפט המחוזי בירושלים בדיון בתיקי האלפים, 7 ביוני 2022

שלב עדויות התביעה מתקרב לסיומו ועתיד להסתיים בחודשים הקרובים. לאחר מכן יתחיל שלב עדויות ההגנה – והעד הראשון שאמור לתפוס את הדוכן ולהעיד ברציפות במשך שבועות רבים, הוא נתניהו עצמו.

ברור שסנגוריו יזדקקו לשעות רבות עמו על מנת להכינו לעדותו. למעשה, הם ביקשו לאחרונה לדחות את עדותם של חלק מעדי המפתח של התביעה בנימוק שהם זקוקים לזמן עם נתניהו – שאינו זמין בעת מלחמה – על מנת להתכונן לחקירתם הנגדית של העדים הללו.

האם ראש ממשלת ישראל יוכל להתפנות ולמסור עדות במשפט השחיתות שלו, בבית המשפט, לאורך שבועות ארוכים, בעת ניהול המלחמה ברצועת עזה ובחזית הצפונית? גם בתקופות שגרה, תפקידו של ראש הממשלה הוא עמוס ודחוס. בשעת מלחמה, ככל הנראה אין היתכנות לכך שיפנה את הזמן הנדרש.

האם ראש ממשלת ישראל יוכל להתפנות ולמסור עדות במשפט השחיתות שלו, בבית המשפט, לאורך שבועות ארוכים, בעת ניהול המלחמה ברצועת עזה ובחזית הצפונית?

האם פירוש הדבר הוא שעל משפטו של נתניהו להידחות? יש מי שיטען שהנסיבות הללו הן ההוכחה החותכת המוליכה דווקא למסקנה ההפוכה – שנתניהו אינו כשיר לכהן כראש הממשלה, מאחר שלא ניתן לשלב את שתי המטלות הללו בעת ובעונה אחת: ראש ממשלה מכהן מצד אחד, ונאשם במשפט פלילי מצד שני.

ראש הממשלה נתניהו עם עורכי דינו משפט נתניהו, 5 באפריל 2021 (צילום: אורן בן חקון/פול)

במאי 2020 פסק, כזכור, הרכב 11 שופטי בג"ץ, פה אחד, כי הדבר אפשרי ולכן ניתן מבחינה חוקתית להטיל על הנאשם נתניהו את המנדט להרכבת הממשלה. כעת עשוי להתברר – שוב – כי זו הייתה מסקנה שגויה.

2

תעמולה אנונימית

לא ברור עדיין מתי בדיוק יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות, אולם סוגיות של תעמולת בחירות כבר מעסיקות את הערכאות הממונות על דיני התעמולה.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן, המשמשת יושבת ראש ועדת הבחירות האזורית בתל אביב, פסקה אתמול בעתירה בעניין שלטי תעמולה בהרצליה, בהחלטה שעשויה להיות לה השלכת רוחב דרמטית – ומשמעותה צמצום בתחולת החוק המחייב מפרסמי מודעות בחירות לזהות את עצמם על גבי המודעה עצמה.

המחלוקת שמגולל פסק הדין עוסקת במשה פדלון, ראש עיריית הרצליה המתמודד לכהונה נוספת, לבין עמית מרלה, פעיל מפלגת מרצ ומתנגד אקטיבי לפדלון. ברחבי הרצליה נתלו שלטים ועליהם הכיתוב "בחרת פדלון, קיבלת משפחת פשע", וכן "הרצליה הדמוקרטית, הגיע הזמן להתעורר יש לנו רק הרצליה אחת. יריב פישר".

ברחבי הרצליה נתלו שלטים ועליהם הכיתוב "בחרת פדלון, קיבלת משפחת פשע", וכן "הרצליה הדמוקרטית, הגיע הזמן להתעורר יש לנו רק הרצליה אחת. יריב פישר"

העתירה הופנתה גם כלפי יריב פישר, המתמודד על ראשות העיר מול פדלון, אך פישר טען כי אין לו כל קשר למרלה, ומרלה אינו משמש פעיל מטעמו.

השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן (צילום: צילום מסך מווידיאו של ערוץ חוק ומשפט – המשפט העברי Hokumishpat – channel)

אגמון-גונן מתחה ביקורת על כך שפדלון נמנע מלחתום על תצהיר התומך בטענותיו העובדתיות, ובמקום זאת החתים את בנו ואת סגניתו בעירייה על תצהירים חלקיים, שאינם תומכים במלוא העובדות הנטענות בעתירה. על יסוד התצהירים הרעועים, היא הסיקה כי לא הוכח שמרלה פעל בשליחותו של פישר או שמרלה אחראי לתליית שלטי הבחירות המופנים נגד פדלון.

אך לצד ההיבט הראייתי, פוסקת אגמון-גונן במישור הנורמטיבי כי חוק דרכי תעמולה אינו חל במקרה הזה: אין מדובר בתוכן של תעמולת בחירות שפורסם בתשלום – מאחר שמרלה לא קיבל כל תשלום מיריביו הפוליטיים של פדלון אלא פעל על יסוד עמדותיו האידיאולוגיות בלבד.

בנוסף, קובעת אגמון-גונן, אין מדובר בתעמולה שנעשתה על ידי מתמודד בבחירות, גוף קשור לסיעה או מי מטעמם. "המחוקק לא החיל את חובת השקיפות על כל פרסום ועל כל אדם", כתבה אגמון-גונן, "אלא רק בהתקיים תנאים מסוימים".

בנוסף, קובעת אגמון-גונן, אין מדובר בתעמולה שנעשתה על ידי מתמודד בבחירות, גוף קשור לסיעה או מי מטעמם. "המחוקק לא החיל את חובת השקיפות על כל פרסום ועל כל אדם"

השופטת קיבלה את המסקנה כי מרלה פועל על מנת למנוע מפדלון להיבחר בשנית, ולכן אכן מדובר בתעמולה. ואולם אין ראיות כי הוא פעל מטעמו של פישר או מטעם כל מועמד אחר המתמודד נגד פדלון ולכן אין לפגוע בחופש הביטוי הפוליטי שלו, הכולל חופש לפרסם מודעות בחירות – לרבות מודעות נגד ראש העיר המתמודד על כהונה נוספת – באופן אנונימי, דהיינו בלא להזדהות בשמו על גבי המודעות עצמן.

ראש עיריית הרצליה משה פדלון (צילום: משה שי/פלאש90)

את פסק דינה מסיימת אגמון-גונן בהקבלה בין העתירה שהגיש פדלון לבין תביעות השתקה המוגשות בעיקר בתחום לשון הרע, ובהדגשת הצורך להקפיד על שמירת חופש הביטוי הפוליטי, ולמנוע שימוש לרעה בדיני התעמולה באמצעות עתירות לוועדת הבחירות.

"בחירות הן אחד המקרים המובהקים המדגימים את חשיבות השמירה על חופש ביטוי נרחב", היא כתבה, "ועל האפשרות להביע דעה, בעיקר נגד המחזיקים בשלטון. ודאי שהגשת עתירות מסוג זה עלולות להוות אפקט מצנן מפעילות ציבורית במסגרת מערכת בחירות. יש להישמר פן יהפכו עתירות בענייני בחירות למעין תביעות משתיקות".

"ודאי שהגשת עתירות מסוג זה עלולות להוות אפקט מצנן מפעילות ציבורית במסגרת מערכת בחירות. יש להישמר פן יהפכו עתירות בענייני בחירות למעין תביעות משתיקות"

אם תאומץ עמדה זו גם במישור הארצי, עשויה להיות לה השפעה על היכולת לקיים תעמולה אפקטיבית, ואף אנונימית, גם בבוא הבחירות לכנסת.

3

הקיץ של עמית

נשיאת בית המשפט העליון בדימוס אסתר חיות והשופטת בדימוס ענת ברון ממשיכות לנקות את שולחנן, לקראת תום שלושת החודשים שבהם הן רשאיות לחתום עדיין על פסקי דין.

אתמול (שלישי) ניתן בבית המשפט העליון פסק דין האוחז לא פחות מ-126 עמודים, על ידי הרכב מורחב של חמישה שופטים, הכולל גם את חיות וברון. מדובר בפסק דין בדיון נוסף בהליך אזרחי, העוסק בהצטלבות בין שלושה ענפי משפט מרתקים – דיני פטנטים, דיני תחרות (הגבלים עסקיים) ודיני עשיית עושר ולא במשפט.

השופטים דפנה ברק-ארז, יצחק עמית, אסתר חיות, עוזי פוגלמן ונעם סולברג בדיון על ביטול סעיף הסבירות, 12 בספטמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השאלה שבה התחבטו השופטים היא האם הטעיית רשם הפטנטים על ידי מי שמבקש רישום פטנט, עשויה להקים למתחריו של המבקש זכות לקבלת הרווחים שהפיק כתוצאה מההטעיה.

על יסוד השאלה הזו נחלקו חמשת השופטים במגוון שאלות משנה משפטיות, תוך שחלקם הסכימו על התוצאה אך לא על דרך ההנמקה. את פסק הדין המרכזי כתב השופט נעם סולברג, ובסוגיות מרכזיות שהתווה בדרך הנמקתו, הסכימו איתו הן חיות והן ברון.

מי שמצא את עצמו בדעת יחיד הוא השופט יצחק עמית, הנשיא המיועד הבא של העליון, שבחר לבסס את החלטתו דווקא על דיני הנזיקין, ולא על דיני התחרות או על דיני עשיית עושר ולא במשפט.

מי שמצא את עצמו בדעת יחיד הוא השופט יצחק עמית, הנשיא המיועד הבא של העליון, שבחר לבסס את החלטתו דווקא על דיני הנזיקין, ולא על דיני התחרות או על דיני עשיית עושר ולא במשפט

לא בכל יום סופג עמית, נציג המחנה הליברלי בעליון, חבטה מהשופטים הקרובים אליו אידיאולוגית. אך ברון כתבה בשולי פסק דינה התייחסות ביקורתית לפסק דינו של עמית, והשופטים חיות ועוזי פוגלמן הצטרפו להערותיה.

חיות הוסיפה בשולי פסק דינה: "לאחר כתיבת חוות דעתי קיבלתי לידי את חוות דעתו של חברי השופט עמית, ואת הערותיה של חברתי השופטת ברון לחוות דעת זו. הערותיה של חברתי בעניין זה מקובלות עליי במלואן".