JavaScript is required for our website accessibility to work properly. מאיר בולקה: מס תפילה - איך יתכן שיהודים נדרשים לשלם מס כדי להתפלל? | זמן ישראל

מס תפילה - איך יתכן שיהודים נדרשים לשלם מס כדי להתפלל?

בית כנסת הרמ"א בקרקוב, פולין, 2024 (צילום: מאיר בולקא)
מאיר בולקא
בית כנסת הרמ"א בקרקוב, פולין, 2024

בעיר בני ברק ישנו בית כנסת בשם (תפארת צבי) איצקוביץ'. זהו בית כנסת הפועל 24 שעות ביממה וידוע כאחד מבתי הכנסת הפעילים בעולם. לא משנה מתי תזדמנו לשם, תמיד תוכלו למצוא שם מניין לתפילות שחרית, מנחה וערבית. בכל השבוע, בכל החגים. 

מקומיים יודעים לספר על איצקוביץ', שיש המכנים אותו גם "איצקומט", כי אם תבוא בצהריים לתפילת מנחה, יהיו שם כאלה שקורי השינה עדיין על עיניהם. כשמחשיך, תמיד יהיה מי שימצא זמן גם לתפילת ערבית. זהו בית חרושת לתפילות, שלפי בדיקה משנת 2010 מתפללים בו בממוצע כ-17 אלף איש בשבוע – אבל כל מי שבא להתפלל עושה זאת מבלי לשלם אגורה. לא חשוב מי אתם – חרדים, חילוניים, חסידים או ליטאים. כולם מתקבלים שם. 

בית הכנסת איצקוביץ' הוא חרושת לתפילות, שפתוח בכל שעות היממה – אבל כל מי שבא להתפלל בו עושה זאת מבלי לשלם אגורה. לא חשוב מי אתם – חרדים, חילוניים, חסידים או ליטאים. כולם מתקבלים שם

אבל זה איצקוביץ' בבני ברק ואילו אנחנו מדברים על פולין. 

בפולין ישנם מעט מאוד בתי כנסת שיכולים לתת מענה ליהודים שומרי מצוות, בין אם מדובר בעוברי אורח או במקומיים. 

בוורשה ישנו בית הכנסת המרכזי נוז'יק, שם כל אחד יתקבל בברכה ואולי אפילו יזכה בעלייה לתורה. 

גם בחב"ד בוורשה ובחב"ד בקרקוב, אין יהודי שירגיש לא בנוח, ויתכן שגם יתכבד בקפה חם ומאפה לדרך. 

אבל בפולין ישנם שני בתי כנסת שבהם המבקרים נדרשים לשלם "מס תפילה", והם כנראה המקומות היחידים בעולם בהם יהודי נדרש לשלם כדי להתפלל. 

בעיר לובלין שכנה בעבר ישיבת חכמי לובלין. ישיבה זו הייתה היהלום שבכתר יהדות פולין. כמה שנים לפני השואה, רבי מאיר שפירא זצ"ל הקים את מה שנחשב להרווארד של עולם הישיבות. 

המבנה הוסב מאז למלון, אולם באחת הקומות שוכן עדיין בית הכנסת המקורי. 

לפני כמה ימים, כשהייתי בלובלין, ביקשתי להתפלל בבית הכנסת. להפתעתי, נאלצתי להיפרד לשם כך מ-60 זלוטי, עבורי ועבור שניים שהתלוו אלי. כן כן, 20 זלוטי לאדם כדי לזכות באפשרות לשאת תפילה. 

לפני כמה ימים, כשהייתי בלובלין, ביקשתי להתפלל בבית הכנסת. להפתעתי, נאלצתי להיפרד לשם כך מ-60 זלוטי, עבורי ועבור שניים שהתלוו אלי. כן כן, 20 זלוטי לאדם כדי לזכות באפשרות לשאת תפילה

בבניין הישיבה אין מניין סדיר, אין שם יהודים שבאים ללמוד, ולמעשה המקום די ריק, ועומד בשיממונו בציפייה למבקרים שבאים לראות את בניין הישיבה. יתכן שהתשלום למבקרים שאינם יהודים מוצדק, אבל יהודי שבא להתפלל אמור להיות שווה ערך לכל מבקר מבחינת המלון. 

בית הכנסת השני שפעיל ליהודים הוא בית הכנסת הרמ"א בקרקוב. 

זהו בית כנסת עתיק מתקופתו של הרמ"א, רבי משה איסרליש זצ"ל, גדול פוסקי פולין, שנהג להתפלל בבית כנסת זה. לצד בית הכנסת ישנו גם בית העלמין העתיק של קרקוב, שם טמון הרמ"א ולצידו גדולי רבני פולין החשובים מאותה התקופה. 

גם שם, יהודי החפץ לשאת תפילה לבורא עולם יידרש להיפרד מ-15 זלוטי, ולא יעזרו לו התירוצים על כך שהוא בא להתפלל ליושב במרומים. 

במשך רוב שעות היום בית הכנסת הוא אתר תיירות. מאות תיירים, בעיקר לא יהודים, פוקדים את בית הכנסת, כחלק ממסלול המתויר של קרקוב העתיקה. 

על פי עדי ראיה באזור, את בית הכנסת ובית העלמין פוקדים מידי יום מאות מבקרים, ובחישוב פשוט מדובר בהכנסה של מאות אלפי זלוטי בחודש ואף מיליונים רבים בשנה, ועל פי העדויות – ללא מתן קבלה. 

לדוגמה, מכיוון שמדובר במקום קדוש, איש לא בודק האם המבקרים חובשים כיפה כנהוג במקומות קדושים. איש לא מעיר במידה שהלבוש קצר מידי או לא מותאם לכניסה למה שמוגדר "בית אלוהים". חדי העין יכולים להבחין בווידאו המצורף שהשומר מקפיד רק על דבר אחד – לשלשל מהר את דמי הכניסה ואת מס התפילה לכיסו, ולכאורה להעלים הכנסות. 

איש לא בודק אם המבקרים חובשים כיפה או אם לבושם הולם מקום קדוש. חדי העין יכולים להבחין בווידאו המצורף שהשומר מקפיד רק על דבר אחד – לשלשל את דמי הכניסה ואת מס התפילה לכיסו, ללא מתן קבלה 

למעשה, בית כנסת הרמ"א, הוא בית הכנסת היחידי בקרקוב שיהודי יכול לבקר בו כדי להתפלל. מתוך כ-40 בתי כנסת הקיימים בקרקוב, זהו בית הכנסת היחידי העומד פתוח לתפילה, שכן השאר סגורים או שהפכו לברים ומסעדות. מצער, אם כך, שמלבד הדרישה לשלם, שומרי המצוות שפוקדים את בית הכנסת מוצאים את עצמם לעיתים נדחקים לפינה מפאת עומסי המבקרים במקום, שמטרת ביקורם אינה בהכרח תפילה.

*  *  *

מצב עגום זה נובע מכך שבית הכנסת נמצא בבעלותה הקהילה היהודית בקרקוב, שבשליטת משפחת יעקובוביץ'. הקהילה היהודית בקרקוב קיבלה לידיה את הנכסים לאחר השואה יחד עם מרבית נכסי הקהילות היהודיות, למרות שהאב תדאוש, בתו הלנה ומקורביהם – אינם חשודים כשומרי מצוות, ויהדותם מוטלת בספק.

כדי לרדת לשורש המצב המשונה, צריך לגעת בתולדות חייו מלאי הסתירות של אותו תדאוש יעקובוביץ', שחוקרים העוסקים בגנאולוגיה (חקר עץ משפחה) ניסו להתחקות אחריהם ולאמתם. על פי הידוע, אימו של תדאוש, Marii Róży Jakubowicz ילדה בן בפברואר 1939, לפני השואה, ואין כל הוכחה כי ילד זה שרד את השואה. לאחר שהכירה את מאיר (Macieja Jakubowicz), הזוג אימץ ביחד בן נוסף, הקרוי היום תדאוש, שככל הנראה לא היה יהודי. הזוג התגלגל עם ילדם המאומץ וביחד הם שרדו את השואה, מה שלא מאפשר ידיעה ודאית של  תאריך הלידה של תדאוש ושמו המקורי.

אחרי השואה מאיר יעקובוביץ' הפך לראש הקהילה היהודית, ולאחר פטירתו, תדאוש המאומץ נבחר ברוב קולות לעמוד בראש הקהילה, שהיא גם בעלי הנכסים של הקהילה היהודית שהושבו לאורך השנים לאחר השואה. תדאוש התחתן עם אישה לא יהודייה, ומכאן שגם בתו, המשמשת היום כנשיאת הקהילה היהודית – אינה יהודייה.

כך נוצר מצב אבסורדי לפיו לא יהודים יקבעו כמה ישלמו יהודים דמי כניסה לבית כנסת. הם יקבעו מהן שעות הכניסה ויוכלו לאסור כניסה למי שיחליטו שיישאר בחוץ. 

אחרי השואה מאיר יעקובוביץ' הפך לראש הקהילה היהודית, ולאחר פטירתו, תדאוש המאומץ ירש את בית הכנסת. בתו של תדאוש מנישואיו ללא יהודייה הפכה לנשיאת הקהילה היהודית – למרות שאינה יהודייה

הנכסים היהודיים של העם היהודי בפולין הם לא רק פיסות נדל"ן מניבות. מדובר גם בנכסים רוחניים של מאות שנות נוכחות יהודית בפולין, בטרם פרצה השואה, שהיו בבעלות אלפי יהודי קרקוב. שלל מניפולציות משפטיות וטכניות הפכה אנשים שלא היו חלק מאותן קהילות – לבעלי הנכסים האלה בפועל, לאנשים עשירים מאוד, ולכאלה שנוהגים בנכסי הקהילה כברכושם הפרטי.  

על ההנהגה של הקהילות היהודיות ברחבי העולם להשמיע קול זעקה בעניין, ומצופה מהם שיפעלו לחלץ נכסים אלה מידי מי שאינם ראויים להחזיק בהם. 

מאיר בולקה חוקר ומגלה בשנים האחרונות את מזרח אירופה ובמיוחד את פולין. כבר 10 שנים על הקו בין פולין לישראל ועדיין לא גילה אפילו 10% מהסיפורים של יהדות אירופה לפני השואה ולאחריה. הופך כל אבן, מאתר כל פיסת מידע ומנסה להוציא את האמת לאור, גם אם היא כואבת. במסגרת עיסוקו פועל לשימור המורשת היהודית ועוסק בשימור אתרי מורשת יהודיים. לעיתים גם נאבק באנטישמיות, בעיקר זו הדיגיטלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
הבעיה היא שאלוהים בגלל מצב אי הקיימות שלו בד״כ לא משלם על תחזוקת בתי הכנסת, לכן אנשים צריכים לממן אותם. הפתרון הפשוט הוא לא להתפלל, זה חוסך הרבה גם לאנשים וגם לאלוהים. אם אבקר שם אני מו... המשך קריאה

הבעיה היא שאלוהים בגלל מצב אי הקיימות שלו בד"כ לא משלם על תחזוקת בתי הכנסת, לכן אנשים צריכים לממן אותם.
הפתרון הפשוט הוא לא להתפלל, זה חוסך הרבה גם לאנשים וגם לאלוהים. אם אבקר שם אני מוכן לשלם עבור שימור אתר היסטורי.

הזעקה על "מס תפילה" - קשקוש בכייני כל יהודי דתי אמור לדעת שהוא יכול להתפלל כמעט בכל מקום, וצורך תפילתו, אינו נזקק לכניסה למבנה זה או אחר. ולכן אין זה "מס תפילה" אלא "דמי כניסה". ולפיכך ... המשך קריאה

הזעקה על "מס תפילה" – קשקוש בכייני
כל יהודי דתי אמור לדעת שהוא יכול להתפלל כמעט בכל מקום, וצורך תפילתו, אינו נזקק לכניסה למבנה זה או אחר. ולכן אין זה "מס תפילה" אלא "דמי כניסה". ולפיכך פתחתי ואמרתי שה"זעקה" על מס התפילה היא קשקוש גמור.
דמי כניסה למבנים ציבוריים ואו עתיקים, היא פרקטיקה מקובלת בהרבה מקומות: בתי כנסת, כנסיות וכל מבנה אחר שנדרשים עבורו דמי תחזוקה. והכותב מעיד בעצמו, שבית הכנסת הוא בעיקר אתר תיירות.
אני מודה שאינני בקיא בנבכי הפוליטיקה של נכסי הקהילה היהודית בקרקוב, ועד כמה היא רקובה ואו מושחתת. בכל מקרה, בין אם "דמי הכניסה" משמשים לתחזוקת המקום, ובין אם להתעשרות אותה משפחה ספק יהודית – אין שום צורך להגיע אל אותם בתי כנסת בשביל להתפלל בהם, תרגיש חופשי להתפלל בכל מקום אחר.

לפוסט המלא עוד 954 מילים ו-4 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 27 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
ארה"ב במו"מ עם איראן, האש נמשכת בלבנון

החרדים איימו לתמוך בוועדת חקירה ממלכתית לטבח - הליכוד הצביע בעד חוק המעונות

מועצת אוקטובר: טרגדיה של עם הפכה לספין מגעיל ● צה״ל מאשר: ראש הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד עודה חוסל ● הכנסת תצביע ביום שני הקרוב על פיזורה לקראת בחירות בספטמבר או אוקטובר ● לפיד: כל הדיבורים על 'פשרות עם החרדים הם טעות פוליטית ושגיאה מוסרית יאיר גולן: החרדים יהיו בחוץ, זו התחייבות ● לבקשתו של ראש הממשלה בוטל יום עדותו במשפטו

לכל העדכונים עוד 19 עדכונים

המל"ל כיבה את נורת האזהרה הירוקה

פרישת המל"ל מעיסוק במשבר האקלים מחזירה את ישראל לימים שבהם העיסוק בנושא נתפס כפריבילגיה של מחבקי עצים ● זה לא רק מיושן, אלא מנותק מהמציאות שבה מתקיים קשר הדוק בין שינויי האקלים לביטחון הלאומי ● הפתאומיות והשרירותיות של המהלך מעוררות חשש שמדובר בחלק מרוח התקופה: הרוח הטראמפיסטית המנשבת במסדרונות הממשל הישראלי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,262 מילים

להקים את הסנהדרין

ראוי להקים בישראל את מוסד "הסנהדרין". המערכת הפוליטית סרחה ויוקרתה מצויה בשפל עמוק ברחוב הישראלי. פוליטיקאים רדודים וברוטליים בהתנהגותם החדירו נורמות פסולות לחיים הציבוריים והשחיתו את המערכת הפוליטית.

אנו זקוקים לסוג של חבר מושבעים או בית מגוון בהרכבו, שיהווה מקור השפעה והשראה למנהיגים ולציבור הרחב וישפיע על השיח הציבורי, וזאת בהיעדר ריסון של מקבלי ההחלטות.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 632 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד

בג"ץ נתן לוועדת גרוניס סולם, והיא בחרה להישאר על העץ

המערכה על מינויו של אלוף רומן גופמן לראשות המוסד כבר אינה מתנהלת רק בין העותרים לנתניהו, אלא בין שופטי בג"ץ לוועדת גרוניס עצמה ● אחרי שהוועדה התבצרה בעמדתה וזיכתה את גופמן מכל דופי, שופטי בג"ץ יתקשו להימנע מהכרעה ישירה בשאלת טוהר המידות שלו ובגורל המינוי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים

לכשכש בכלב - הפסיכולוגיה של החלטה על תקיפה באיראן ובלבנון

החלטה על תקיפה באיראן ובלבנון בצל הבחירות הקרבות ומשפטו הפלילי של ראש הממשלה: כשהצורך הביטחוני פוגש את כשל המהמר, רציונליות מוגבלת ומנהיג הזקוק לשינוי סדר היום. 

*  *  *

הסרט "לכשכש בכלב" משנת 1997 מתאר נשיא אמריקאי המסובך בפלילים, ש"ממציא" מלחמה במדינת אויב. במקום לעסוק בפרשיות הפליליות של הנשיא, הציבור בסרט עוסק באיום החיצוני, בצורך להכריע את האויב ובחיזוק האחדות הפנימית. המלחמה אינה העיקר בסרט. העיקר הוא מאמץ "הנדסת תודעה" של הציבור.

ד״ר עוזי ערן, סא"ל במיל', הוא חוקר בתחום הפסיכולוגיה של המשפט וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות וסיכון. מחקריו עוסקים בהשפעת סגנונות חשיבה, אינטואיציה והטיות קוגניטיביות על שיקול הדעת של שופטים, ומקבלי החלטות מדיניות וצבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 861 מילים

הרב לנדו קבר את חוק הפטור והותיר את נתניהו בהלם

אנשי ראש הממשלה היו בטוחים שהצליחו לגבש רוב שיאשר את חוק ההשתמטות ויבטיח את שלמות הקואליציה ● אבל אז הגיע מנהיג הליטאים, הדהים את הח"כים החרדים, והטיל וטו שריסק אלפי שעות של תרגילים פוליטיים ● נתניהו מבועת מהאפשרות שהברית תתפרק לקראת הבחירות, אבל ההחלטה של הרב לנדו מעידה שגם ראש הממשלה כבר לא שולט באירוע ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,052 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

במזה"ת החדש, הבלוקצ'יין ניצח את הסנקציות

איראן גובה דמי מעבר לא חוקיים במצר הורמוז בהיקף של מיליארדים, ועוקפת את הסנקציות שהוטלו עליה באמצעות תשתית פיננסית פרטית הקשורה בטבורה לצמרת הממשל האמריקאי ולכלכלת ארה"ב בכללותה ● הממשל והרשויות בארה"ב פועלים מול התופעה בשני קולות מנוגדים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,143 מילים

תגובות אחרונות

ריאיון המסע פורץ הדרך של הרופאה הדרוזית הראשונה

ד"ר נאדיה ח'יר, שזכתה בשבוע שעבר בפרס יוקרתי למנהיגות נשית, נזכרת בימים שבהם לנשים דרוזיות היה אסור לנהוג או ללמוד באוניברסיטה ● ההחלטה ללמוד רפואה נולדה מתוך רצון לעזור לנשים בקהילה שסירבו להיבדק אצל רופאים גברים – ודרשה פגישה חשאית עם מנהיג העדה כדי לקבל אישור חריג

לכתבה המלאה עוד 899 מילים

בצפון, המורתע הפך למרתיע

יותר מ־130 תקיפות בשבוע אחד ו־11 חיילי צה"ל שנהרגו מאז הפסקת האש אינם עוד "הפרות" נקודתיות, אלא סימן לשינוי מאזן ההרתעה בצפון ● חזבאללה זיהה את נקודת התורפה הישראלית ברחפני הנפץ, הקפיא בפועל את תנועת הכוחות בתוך לבנון והרחיב בהדרגה את טווח הפגיעה גם לתוך ישראל ● כל עוד הדרג המדיני מרסן את התגובה, הארגון ימשיך לפרש את הזהירות הישראלית כחולשה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 850 מילים

הפלירטוט החרדי עם איזנקוט הוא בעיקר מסר לנתניהו

החרדים מנסים להחזיר לעצמם את מעמד לשון המאזניים באמצעות פלירטוט פומבי עם איזנקוט, אבל האיום על נתניהו נשען על בלוף כפול: הם לא באמת בדרך לממשלת מרכז–שמאל, ומתווה הגיוס של איזנקוט רחוק מאוד ממה שהם מבקשים ● המטרה הפוליטית ברורה: ללחוץ על הליכוד, לבלבל את הגוש שממול ולנסות להפוך את איזנקוט לגלגל חמישי בקואליציית נתניהו הבאה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 780 מילים

חלף עם הרוח

מה שהתחיל בהתעלמות מהתושבים הדרוזים, מסתיים ברפיסות וחוסר משילות ● ממשלת ישראל שלחה את חברת "אנרג'יקס" להקים טורבינות רוח בצפון רמת הגולן, וברגע האמת נטשה אותה לבד מול אלימות המפגינים ● המפכ"ל נתן את ברכת הדרך אבל לשטח הגיעו שישה שוטרים, ונתניהו הבטיח להקים צוות בין-משרדי אבל התאייד ● ניר ישועה, מנכ"ל אנרג'יקס: "ברמת הגולן לא הייתה משטרה ולא מדינה"

לכתבה המלאה עוד 1,484 מילים ו-2 תגובות

הקרב על הדמוקרטים מתחיל בכיבוש

ריאיון העיתונאי והיוצר הדוקומנטרי נועם שיזף קורא להתפקד לדמוקרטים כדי להקים בתוך המפלגה בלוק אנטי־כיבוש, שילמד מהמתנחלים בליכוד איך מפעילים לחץ פוליטי מבפנים ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר למה בעיניו הפלת ממשלת נתניהו אינה מספיקה, מדוע השמאל חייב לחזור לומר "כיבוש", ולמה אין דרך לסיים אותו בלי לשנות את האלקטורט היהודי

לכתבה המלאה עוד 1,948 מילים ו-4 תגובות

משחק כפול בביירות

נביה ברי, מנהיג תנועת אמל והשותף הבכיר של חזבאללה בדואופול השיעי בלבנון, פועל מאחורי הקלעים כדי לשמר את מעמדו הפוליטי ● בעוד שהרס כפרי הדרום מעורר זעם ציבורי גובר נגד ארגון הטרור, ברי ממתין לשעת כושר כדי להציג את עצמו כאלטרנטיבה מתונה – אך בינתיים ממשיך להעניק לחזבאללה מטרייה הפוליטית

לכתבה המלאה עוד 1,270 מילים

מופע ההתקרבנות של עו"ד ציון אמיר מול שופטי בג"ץ מוכיח כי מטרתו העיקרית של שר המשפטים היא לסחוט פרובוקציה ● למרות שהשר מייבש בתי משפט במכוון וממציא חוקי בחירה חדשים, נציגו מתעקש להציגו כמי שמציל את הסדר התקין ● השופטים, שמבינים את המלכוד, מנסים לאלץ את לוין למינויים טקטיים כדי לא להעניק לו עילה פוליטית נוספת להתנגחות במערכת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 930 מילים

נקמת העובדים של עידן הבינה המלאכותית

במשך שנים סיפרו לנו שהטכנולוגיה תחזק את כוחם של ההנהלה ובעלי המניות מול העובדים ● ההסכם שנחתם בין עובדי סמסונג להנהלת החברה מוכיח שלפעמים קורה ההפך: העובדים, שמחזיקים בידע הנדרש לייצור השבבים בחברה, הצליחו לכפות הסכם מהפכני למורת רוחם של בעלי המניות ● במסגרתו, הם הפכו לשותפים מלאים ברווחי החברה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 771 מילים

הסוס הטרויאני של חב"ד העיר את הרוב הדומם

מעקב זמן ישראל המחאה הציבורית בעקבות תחקיר זמן ישראל נושאת פירות: ראש עיריית רחובות מתחיל לסגת מההחלטה להציב בית כנסת בתוך בית ספר יסודי בעיר ● במקביל, הציבור החילוני התייצב בהמוניו לצד גלידריה שנפתחה בשבת וספגה התנכלויות מצד העירייה ● שוב הוכח כי לציבור יש יכולת להיאבק בהדתה ובפגיעה באיכות החיים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 810 מילים ו-2 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.