JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הסתיו הלבנוני: מאחורי המחאה שהובילה להתפטרות ראש הממשלה | זמן ישראל

הסתיו הלבנוני

ההפגנות הפוטוגניות בלבנון טומנות לאזור יותר סכנה מאשר תקווה ● אחרי התפטרותו של ראש ממשלת לבנון בעקבות המחאה, נראה כי המפגינים ישיגו את אחת המטרות שלהם, אך השינוי האמיתי עדיין רחוק והדרך אליו עלולה להיות רוויה באלימות ● קסניה סבטלובה חוזרת אל ניצני המחאה שראתה בביקורה במדינה כבר ב-2005, ומשרטטת את פניו של גל ההפגנות הנוכחי

מחאה בלבנון, אוקטובר 2019 (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)
AP Photo/Bilal Hussein

ההפגנות הפוטוגניות בלבנון טומנות לאזור יותר סכנה מאשר תקווה ● אחרי התפטרותו של ראש ממשלת לבנון בעקבות המחאה, נראה כי המפגינים ישיגו את אחת המטרות שלהם, אך השינוי האמיתי עדיין רחוק והדרך אליו עלולה להיות רוויה באלימות ● קסניה סבטלובה חוזרת אל ניצני המחאה שראתה בביקורה במדינה כבר ב-2005, ומשרטטת את פניו של גל ההפגנות הנוכחי

כבר יותר משבוע שהמפגינים הלבנוניים גודשים את הכיכרות בביירות, בטריפולי, בצידון, בבקעה ובערים אחרות, ודורשים שינוי בעקשנות שרק ניתן להתקנא בה. לא לשחיתות, לא לנפוטיזם, לבנון מעל הכול, הם זועקים, כי הגיעו מים עד נפש. היום (שלישי), הודיע ראש ממשלת לבנון סעד אל-חרירי על התפטרותו בעקבות המחאות. זה לא סוף הסיפור.

בישראל, על אף החשדנות הטבעית בכל ניסיון של דמוקרטיזציה אצל השכנים, התאהבו ב"אביב הלבנוני". זאת, למרות שגם התופעה הזאת טומנת בתוכה לא מעט סיכונים, וסיכויי ההצלחה של המפגינים אינם גבוהים כלל.

מדוע לבנון נתפסת כשונה כל כך בעיני הישראלים, האם המחאה הלבנונית באמת שונה, ומה יקרה ביום שהמפגינים והמפגינות יחזרו לבתים?

ראש ממשלת לבנון המתפטר, סעד אל-חרירי (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)
ראש ממשלת לבנון המתפטר, סעד אל-חרירי (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)

האהבה הלבנונית הנכזבת

כמה קל להתאהב במחאה הלבנונית, כמה נעים להתבונן במראות של הצעירים והצעירות היפים, המצחיקים והפוטוגניים האלה. בפעם המי יודע כמה, הישראלים מגלים את לבנון, מתפעלים מיופייה ונדהמים מכך ש"הם ממש כמונו".

פתאום, לבנון זה לא רק חיזבאללה ומנהיג מזוקן שמאיים עלינו מהבונקר. כעת זה גם המפגינים החמודים האלה, ששרים "בייבי שארק" לילד הקטן והמפוחד שנקלע עם אמו להפגנה הסוערת, ומרימים שלטים סאטיריים הלועגים לשלטון המושחת.

מפגינים בלבנון עושים "בייבי שארק"

הסרטון שכבש את הרשת: מפגינים בלבנון שהבהילו תינוק החליטו לשיר בשבילו את "בייבי שארק" ???? > bit.ly/2JgqBGsצילום: @Eliane Jabbour

Posted by mako on Wednesday, October 23, 2019

בישראל מרבים לכנות את ה"אביב הערבי" בשם "חורף אסלאמי", ומתייחסים בחשדנות גדולה לניסיונות התקוממות נגד המנהיגים הערביים. מנהיגים שאולי טבחו בעמם, עינו אותו וגנבו ממנו, אך מנקודת המבט הישראלית הסובייקטיבית הם עדיפים על הלא-ידוע שעלול לערער את הסדר הקיים שהתרגלנו אליו.

"מוקדם לדבר על דמוקרטיה. הערבים והדמוקרטיה הם 'לא'", נוהגים לומר פרשנים רבים, ביטחוניסטים ברובם, שמעולם לא פגשו ערבים ללא מדים, אלא אם כן אלה היו האסירים שלהם בבתי הכלא הישראלים.

אבל המחאה הלבנונית נראית ומרגישה שונה, ובגלל זה בישראל מוכנים לתת ללבנונים הנחה מסוימת מהסטיגמות. כידוע, יופי מוכר היטב. אך האמת היא, שלבנון מתעתעת במי שמתבונן בה, ולא בפעם הראשונה.

פתאום, לבנון זה לא רק חיזבאללה ומנהיג מזוקן שמאיים עלינו מהבונקר. כעת זה גם המפגינים החמודים האלה, ששרים "בייבי שארק" לילד הקטן והמפוחד שנקלע עם אמו להפגנה הסוערת, ומרימים שלטים סאטיריים הלועגים לשלטון המושחת

בישראל האמינו פעם שהיא תהיה המדינה הראשונה שנחתום עמה על הסכם שלום; במערב נדהמו מהאלימות הקיצונית שאחזה ב"שווייץ של מזרח התיכון" בעת מלחמת האזרחים האינסופית, במהלכה גם המוסלמים וגם הנוצרים רצחו, אנסו, בזזו והשמידו את הזולת; ובעולם הערבי התאכזבו מכך שבשנות האלפיים לבנון לא הצליחה להשתחרר מהאחיזה הסורית-איראנית למרות "אביב הארזים".

האם גם הפעם לבם של כל אוהביה של לבנון עומד להישבר?

מחאה בלבנון, אוקטובר 2019 (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)
מחאה בלבנון, אוקטובר 2019 (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)

האביב הערבי החל בביירות

אם נעיר מזרחן אקראי באישון לילה ונשאל היכן פרץ האביב הערבי, הוא או היא יירו בלי להתלבט כלל – "בתוניסיה, בדצמבר 2010".

שם, ההפגנות ההמוניות והמחאות שנמשכו מספר שבועות הצליחו לגרום למהפך אמיתי – הדחתו של הנשיא זין אל-עאבידין בין-עלי וכינונו של משטר חדש.

אך לבנונים רבים יאמרו שהאביב הערבי החל אצלם כחמש שנים לפני תוניסיה.

ב-2005, ראש הממשלה לשעבר רפיק אל-חרירי נרצח במרכז ביירות. בתגובה, מאות אלפים, אולי אפילו מיליונים, הפגינו בביירות ודרשו להעניש את הפושעים ולסיים את הכיבוש הסורי בלבנון (שהחל כהתערבות צבאית מוגבלת ב-1975).

הייתי אז בביירות, סיקרתי את הלווייתו של חרירי, את ילדי הפרחים שבאו לקברו והדליקו שם נרות זיכרון ואת ההמונים הנחושים שקראו לגרש את הסורים, והרגשתי שאני נמצאת בעיצומה של מהפכה אמיתית.

לבנון, 2005 (צילום: קסניה סבטלובה)
לבנון, 2005 (צילום: קסניה סבטלובה)

לבנון אמרה את דברה אז, ובמאי 2005, כשלושים אלף חיילים סורים התחילו לנוע בשיירות לכיוון הגבול בין לבנון וסוריה.

המחאה ההמונית והלא אלימה סיימה את הכיבוש הפיזי הסורי בלבנון, ולמרות שעמים ערביים אחרים לא הצטרפו אז ללבנון, רבים הפיקו אז את הלקחים שלהם.

כמובן, שהיציאה מלבנון לא הייתה סוף פסוק בהתערבות הסורית והאיראנית: החולשה המבנית של המדינה – שבה חולשת השלטון המרכזי שאינו מסוגל לעמוד על שלו, מתחרה בחולשה של הצבא שאיננו מסוגל לשלוט בכל השטח הלבנוני – תמיד הפכו אותה לטרף קל לשחקנים החזקים יותר.

היום חיזבאללה מנהל בלבנון ישות מדינית עצמאית, ולפני 40 שנים היו אלה הפלסטינים, שהקימו בה את "פתח-לנד". במקביל לכך, סוריה גרסה שלבנון היא חלק בלתי נפרד מגופה – שנחתך בטעות ובאכזריות על ידי כוחות האימפריאליזם – ולכן במשך שנים לא רצתה לפתוח בה שגרירות.

גם ב-2011, כאשר האש המהפכנית התפשטה לתוניסיה, מצרים, לוב, בחריין וסוריה, הלבנונים יצאו לרחובות בהמוניהם. הם עשו זאת גם ב-2018, כאשר הפוליטיקאים התקשו להקים ממשלה (מצב שכעת מוכר גם לנו)

גם ב-2011, כאשר האש המהפכנית התפשטה לתוניסיה, מצרים, לוב, בחריין וסוריה, הלבנונים יצאו לרחובות בהמוניהם. והם עשו זאת גם ב-2015, בעיצומו של "משבר הזבל", ולאחר מכן שוב ב-2018, כאשר הפוליטיקאים הלבנוניים התקשו להקים ממשלה (מצב שכעת מוכר היטב גם לישראלים).

הלבנונים טובים בלשתף פעולה בעת חירום: יוצאים לרחובות, מרימים את דגלי המדינה הצבעוניים והיפים, רוקדים דבקה ועושים הכל בסטייל אפילו ברגעים הכי קשים. כך שלהפגנות של היום היו תקדימים רבים ומרשימים, אך מה שמייחד אותן זה הפריסה הרחבה והניסיון לצאת מהגבולות הסקטוריאליים המחניקים.

לבנון, 2005 (צילום: קסניה סבטלובה)
לבנון, 2005 (צילום: קסניה סבטלובה)

בין תהום לתהום

הלבנונים יצאו הפעם לרחובות בגלל המשבר הכלכלי המתמשך שפוגע בכל אחד ואחת מתושבי המדינה שלא משתייכים לאלפיון העליון. המדינה אינה יודעת כיצד להתמודד עם מחסור במים, חשמל, אינפלציה ואבטלה גואה.

בלית ברירה, לבנון גם מארחת בשטחה פליטים מסוריה – כ-1.2 מיליון איש – והתשתיות הרעועות במדינה אינן מספיקות לכך.

כל לבנוני יודע שללא ויטמין V – מהמילה ווסטה, פרוטקציה – אין לו מה להתחיל לחפש עבודה, לבקש הלוואה או לנסות לפתור כל עניין במדינה, גדול כקטן.

מחאה חברתית בלבנון, אוקטובר 2019 (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)
מחאה חברתית בלבנון, אוקטובר 2019 (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)

מאחורי היופי והקסם של המדינה הזאת, המדהימה במראותיה, מסתתרים הזנחה, גרעון תקציבי עצום והלוואות שהחזריהן בולעים כמחצית מכלל התקציב, לצד המון שחיתות וכלכלה אפורה.

אז, ב-2005 כשטיילתי בקורניש של ביירות, הייתה לי הרגשה שאם רק אדרים קצת, ודאי אגיע לטיילת של תל אביב ואז יפו.

לא רק הסגנון הארכיטקטוני, גם הנוף האנושי היה דומה. משהו בתחושה של "תחיה היום כי אולי אין מחר", הרגיש לי כמו בית. אך גם ההרגשה הזאת הייתה מתעתעת. לבנון דומה לישראל חיצונית, אך המהות היא שונה בתכלית.

לא רק הסגנון הארכיטקטוני, גם הנוף האנושי היה דומה. משהו בתחושה של "תחיה היום כי אולי אין מחר", הרגיש לי כמו בית. אך גם ההרגשה הזאת הייתה מתעתעת. לבנון דומה לישראל חיצונית, אך המהות שונה בתכלית

אפשר לטעון כי גם רמת החיים בישראל תדרדר ללא נקיטת אמצעי חירום, וכי גם כאן המערכות על סף קריסה, אך ההבדל תהומי ואי אפשר להתבלבל: המפגינים הלבנונים צודקים כשהם יוצאים לרחובות ודורשים לשים סוף לשחיתות ולמשבר הכלכלי, אך מה שהם בעצם זקוקים לו זה להמציא את המדינה שלהם מחדש.

כיום ברור לכל שהנוסחה הסקטוריאלית הישנה, שגם לא תמיד עבדה (הדוגמה הבולטת לכך היא מלחמת האזרחים בלבנון), הלכה לעולמה.

אך איזו נוסחה חדשה תהיה מקובלת על כל הצדדים בארץ הארזים, כולל הצד שרק לפני מספר ימים איים על המפגינים, וטען כי מדינות זרות מממנות אותם?

לבנון, 2005 (צילום: קסניה סבטלובה)
לבנון, 2005 (צילום: קסניה סבטלובה)

פעם, ב-2008, אנשי חיזבאללה כבר הדגימו באיזו מהירות הם יכולים להשתלט על ביירות, ולהפגין את אחיזתם בשדה התעופה ובנתיבים הראשיים במדינה.

התסריט הזה צפוי לחזור על עצמו, אם בחארת אל-חרייק (רובע בפרבר הדרומי, הדאחיה א-ג'נוביה, בו ממוקם מטה חיזבאללה) ירגישו איום על קיומם ושלטונם.

במובן מסוים, המחאה הלבנונית איחדה בהתנגדות אליה את כל המושחתים: את המשפחות העשירות הנוצריות והסוניות עם חיזבאללה – ששולטים במדינה.

ההסדר הפוליטי הנוכחי במדינה נוח לכל הצדדים, כי הוא מאפשר לזייף שגרה. ברגע שלא יזייפו יותר – הסכנה שהכול יקרוס תהיה גדולה ומידית.

מחאה חברתית בלבנון, אוקטובר 2019 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
מחאה חברתית בלבנון, אוקטובר 2019 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

שלושה תרחישים

כדי לשנות את סדרי העולם בלבנון, המפגינים יפי התואר והבלורית זקוקים לא רק לממשלה טכנוקרטית חדשה, כפי שהם דורשים, ולא רק להתפטרותו היום של ראש הממשלה סעד אל-חרירי או לפיטורים של כמה אנשים רעים אחרים. הם זקוקים למהפכה שתזעזע את הכול.

מהפיכות כאלה, כפי שכולם יודעים, עלולות להסתיים גם במשברים עצומים, במלחמות עקובות מדם ובגלישה של המצב הזה אל מעבר לגבול. אם הם יעלו על הבריקדות וימשיכו עד הסוף, ההשלכות האזוריות עלולות להיות בלתי צפויות.

מהפיכות כאלה עלולות להסתיים גם במשברים עצומים, במלחמות עקובות מדם ובגלישה של המצב הזה אל מעבר לגבול. אם הם יעלו על הבריקדות וימשיכו עד הסוף, ההשלכות האזוריות עלולות להיות בלתי צפויות

אפשרות שנייה היא שהמפגינים יתפזרו לבתיהם, הדברים בלבנון יחזרו לסורם, ובקרוב המחאה תהיה רק זיכרון רחוק ומעומעם.

האפשרות השלישית, ארוכת הטווח והכי פחות סבירה, היא בנייה של שינוי הדרגתי, אשר יקום מתוך ההסכמים החדשים וההבנות החדשות.

מהלך כזה ידרוש שינוי תודעתי עצום, שיתוף פעולה בין כל העדות הלבנוניות ודחיקת ידיהן של סוריה ואיראן מלבנון. כך או כך, ישראל תמשיך להתבונן בלבנון מהופנטת ומאוהבת, קרובה אך רחוקה מתמיד.

קסניה סבטלובה בלבנון, 2005
קסניה סבטלובה בלבנון, 2005

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,239 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 18 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו

השיחות בין לבנון לישראל מסמלות את סוף עידן ההכחשה

השיחות הישירות בוושינגטון משקפות הכרה בכך שדיפלומטיה עדיפה על מלחמה ● במצרים מצאו שדה גז ענקי וירדן מתכננת לרכוש מים מסוריה. ואיפה ישראל? ● אחת מתוצאות המלחמה: הידוק הפיקוח על התקשורת במפרציות ● והשבוע ב-2024: המתקפה האיראנית הראשונה על ישראל ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,083 מילים

אסימוב מחייך עכשיו?

גדלתי על הספרים של אייזק אסימוב. כנער הייתי חוזר שוב ושוב לסיפורי הרובוטים שלו ומנסה להבין איך שלושה משפטים קצרים יכולים להחזיק עולם שלם של דילמות מוסריות.

שלושת חוקי הרובוטיקה ריתקו אותי. הם נראו כמו פתרון מתמטי כמעט מושלם לבעיה פילוסופית עתיקה: איך מונעים מהמכונה לפגוע ביוצר שלה.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,204 מילים
אמיר בן-דוד
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
כַּהֲנָא חַי 298

בן גביר הוא כבר לא הילד מהסמל, לא הנער שמעריץ את רוצח ההמונים ד"ר גולדשטיין, ולא הפרובוקטור שיעשה הכול כדי לזכות באייטם בטלוויזיה. תנועת "כך" היא כבר מזמן לא העשבים השוטים בשולי הגן הציוני. היא הפנים של ישראל בעולם

לכתבה המלאה עוד 1,394 מילים

שואה וגבורה - לקחים אקטואליים תשפ"ו 2026

"אל תרכיבו משקפיים
לא קודרות ולא שמחות
הסתכלו נא בעיניים
בעיניים פקוחות
…את הרע צריך לראות כדי להילחם בו
"

("סיום", נתן אלתרמן)

ד"ר לאוניד (ליאון) גרשוביץ הוא תושב שלומי. בעל תואר PhD מאוניברסיטת ת"א, מתמחה בתולדות יהודי ברית המועצות. בוגר תכנית "רביבים" באוניברסיטה העברית. במשך שנים שימש במגוון תפקידים במערך החינוך, בהם מורה ורכז תחומי דעת, תנ"ך והיסטוריה, מחנך בתיכון ומנהל תיכון. כעת מנחה באקדמיה ומרצה במכינות קדם-צבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 963 מילים

למקרה שפיספסת

השמרנים מסתפקים בהצהרות, הליברלים דורש צעדים אופרטיביים

הרחק מהדיונים התקשורתיים בעניין השר בן גביר, בית המשפט העליון מנהל מאבקים שקטים על גבולות ההתערבות השיפוטית ● פסקי דין שניתנו השבוע מציגים מחלוקות עקרוניות בין מי שמבקשים למחוק עתירות בנימוק של "כיבוד הרשויות", לבין מי שמסרבים להשאיר את המציאות ללא מענה משפטי ● פרשנות

עוד 964 מילים ו-1 תגובות

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

שבע שנים אחרי השקתו, זמן ישראל יוצא לדרך חדשה ● מכתב לקוראים מעורכת האתר

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
מחפש אפשרות לתרומה חד פעמית כן, ברור שהייתם מעדיפים הוראת קבע (תחסכי לי את ההסבר) אבל לא לכולנו זה מתאים (חוסך לך את ההסבר) בנוסף הייתי רוצה לדעת את המעמד בהקשר לסעיף 46 (תרומה מוכרת) ... המשך קריאה

מחפש אפשרות לתרומה חד פעמית
כן, ברור שהייתם מעדיפים הוראת קבע (תחסכי לי את ההסבר)
אבל לא לכולנו זה מתאים (חוסך לך את ההסבר)

בנוסף הייתי רוצה לדעת את המעמד בהקשר לסעיף 46 (תרומה מוכרת)

עמותות מוכרות *תמיד* מאפשרות תרומה חד פעמית

לכתבה המלאה עוד 197 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

איחוד משולש של בנט, איזנקוט ולפיד יניב 38 מנדטים

השלושה יכולים להקים יחד את הסיעה הגדולה ביותר במשכן במערכת הבחירות הבאה, אך נתוני הסקר החדש של יוסי טאטיקה מוכיחים שהשלם גדול רק במעט מסך חלקיו ● בנוסף, תמונת הגושים נותרת קפואה עם או בלי האיחוד

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 225 מילים

פרמיית הממ"ד מזנקת

המלחמה עם איראן הקפיצה מחדש את הביקוש למיגון והבליטה את הפערים בין האזורים השונים בארץ והדירות: בתל אביב הפערים במחירים הגיעו לעשרות אחוזים, בבאר שבע המשקיעים נשארים עם הישנות, ובצפון הביקוש לממ"ד הפך לתנאי סף ● "אנחנו לא מצליחים לחזור לשגרה"

לכתבה המלאה עוד 1,323 מילים

נתניהו מתגאה שמנע שואה שנייה באיראן, אך המציאות רחוקה מכך

בנאומו ביום השואה ב"יד ושם", ראש הממשלה התפאר כי הבטחתו ההיסטורית לעצור את תוכנית הגרעין של טהרן קוימה במלואה ● אלא שדווקא נתניהו אמור לדעת טוב מכולם שהיעדים המרכזיים עדיין לא הושגו, שהמשטר לא הופל, ושהסכנה הקיומית מרחפת כעת מעל ישראל יותר מתמיד ● פרשנות

עוד 1,868 מילים

אם בנט ואיזנקוט לא יתעוררו, יש עתיד תקרוס לנגד עיניהם

יש עתיד ממשיכה להוביל מאבק פרלמנטרי אינטנסיבי ולבלום חקיקה, אך הבוחרים במרכז נודדים לבנט ולאיזנקוט ● למרות זאת, השניים מתמהמהים עם איחוד והכרעה על הובלה, ובכך מסכנים גם את ניצול הכוח הארגוני והמשאבים של יש עתיד וגם את סיכויי גוש השינוי לקראת הבחירות ● פרשנות

עוד 923 מילים ו-2 תגובות

בניסיון להימנע מסעד דרמטי של פיטורי שר, בג"ץ מסתמן כמי שיכפה על בן גביר את אותו "מתווה עקרונות" שכבר הפר פעם אחר פעם ● אלא שהתזה השמרנית שהדהדה באולם בית המשפט בדיון אתמול, המעניקה לגיטימציה לכל פעולה של שר המיישם את הבטחותיו לבוחר, מכשירה למעשה את הפוליטיזציה המסוכנת של המשטרה ● פרשנות

עוד 1,572 מילים ו-4 תגובות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הנשמה מלאכותית בבג"ץ

בג"ץ שוב נדחק לפינה ונדרש להוציא את הערמונים מהאש, כאשר מערכות האכיפה והחוק האחרות קורסות ● בשנתיים האחרונות התרגלנו למצב שבו כל סוגיה ומחלוקת מובאות לפתחו: מהשאלה מי יתגייס ועד מינוי ראשי שב"כ ומוסד ● כשבג"ץ מתקשה להגיע להכרעה בגלל קושי משפטי, מגיעה, כמובן, "האכזבה" ● אם לא תימצא דרך לחזק את שומרי הסף שמתחתיו, גם בג"ץ עלול לקרוס ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 760 מילים

בשוויץ נוסעות רכבות במנהרות באורך עשרות קילומטרים, ובכל העולם רכבות מטרו מסיעות מיליונים מתחת לאדמה – ורק בישראל, בגלל מנהרה באורך 11 ק"מ, הוחלט להגביל את מספר הנוסעים ברכבת מת"א לירושלים ● בעוד המשטרה והרכבת מגלגלות אחריות זו על זו, עולה השאלה כיצד בפרויקט דגל שתוכנן שנים ועלה מיליארדים, לא נלקחו בחשבון כל סוגיות הבטיחות?

לכתבה המלאה עוד 1,293 מילים ו-1 תגובות

ליל הבסטיליה של בודפשט

ויקטור אורבן שלט ללא מצרים במשך 16 שנים והקים מערך תקשורתי ומשפטי שנועד להנציח את שלטונו ● אבל כשהכלכלה קרסה והשחיתות הגיעה לכל פינה, שום חומת הגנה לא עזרה מול מיליוני אזרחים רעבים ● ישראלים המתגוררים בבודפשט מספרים איך נפל הדיקטטור, ולמה בישראל המצב מסובך הרבה יותר

לכתבה המלאה עוד 1,460 מילים ו-2 תגובות

לבנון מחפשת הפסקת אש, חזבאללה מאיים במלחמת אזרחים

שיחות השגרירים נתפסות במחנה השיעי כאיום משמעותי ● במקביל למגעים בוושינגטון, ישראל אינה מוכנה לנצור את האש בעוד בלבנון מזהירים מהידרדרות למלחמת אזרחים ● בינתיים ישראל מצמצמת את האש, נמנעת מתקיפות צפונית לליטני ומותירה לאמריקאים מרחב תמרון מול איראן ● פרשנות

עוד 758 מילים ו-2 תגובות

קפיטליזם של מקורבים

הסיפור של ממשלת אורבן הוכיח כי פגיעה בדמוקרטיה אינה רק סוגיה של זכויות אדם, אלא גם מהלך הרסני לכלכלה ● כאשר מפרקים את שומרי הסף, מעוותים את שיטת הבחירות כדי לצמצם תחרות, ומחליפים את השוק החופשי בחברות של מקורבים – מי שמשלמים את המחיר הם האזרחים הפשוטים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 751 מילים ו-3 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.