היועצים המשפטיים לשעבר שהתכנסו אמש (שני) לכנס שנקבע מראש באוניברסיטת רייכמן תכננו לדבר על היוזמה הממשלתית להדיח את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה. אך הם לא יכלו שלא להביע זעזוע פומבי ושאט נפש נוכח האמור בתצהירו של ראש שב"כ רונן בר, שהוגש לבג"ץ בצוהריים.

"אם דברי ראש שב"כ נכונים", אמר השופט בדימוס מני מזוז, "ואין לנו סיבה לפקפק בכך – הרי שמדובר בדרישה לבצע מעשים בלתי חוקיים באופן בוטה, ובחציית קו אדום ברור. מחאה אזרחית אינה חתרנות, היא זכות יסוד דמוקרטית. הדרישה לטפל בה באמצעות שב"כ – אסורה".

אביחי מנדלבליט הוסיף: "ברגע שאומרים לשב"כ אל תציית לבג"ץ אלא לראש הממשלה – תם הטקס. אם שוברים את קו ההגנה הזה – אין דמוקרטיה".

שעות אחדות לאחר הגשת התצהיר ופרסומו ברבים, כבר נחתו על שולחנה של בהרב־מיארה דרישות לפתוח בחקירה פלילית חדשה נגד נתניהו, בשל ניסיונותיו לרתום את כוחו של שב"כ לצרכיו האישיים

תצהירו של בר הוגש לבג"ץ במסגרת הדיון בשמונה העתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה לפטרו. השאלה הניצבת בפני השופטים היא האם ההחלטה להדיחו מכהונתו היא כדין, או שהייתה מחוסרת הצדקה עניינית, מונעת משיקולים זרים והתקבלה תוך ניגוד עניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולפיכך דינה בטלות.

אולם, מלבד שאלת חוקיות הפיטורים, מתעוררת שאלת חוקיות מעשיו של נתניהו, שנחשפו בתצהיר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש שב"כ רונן בר ב־2023 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

שעות אחדות לאחר הגשת התצהיר ופרסומו ברבים, כבר נחתו על שולחנה של בהרב־מיארה דרישות לפתוח בחקירה פלילית חדשה נגד נתניהו, בשל ניסיונותיו לרתום את כוחו של שב"כ לצרכיו האישיים והפוליטיים.

על פי הטענה, דרישותיו החוזרות ונשנות של נתניהו מבר לנפק חוות דעת ביטחונית שמטרתה למנוע מנתניהו למסור את עדותו כנאשם במשפט האלפים, מהוות כשלעצמן עבירות של שיבוש מהלכי משפט וכן מרמה והפרת אמונים.

"אין זה נכון לבחון את תצהירו של בר אך ורק בהקשר של ההליכים בבג"ץ בנוגע לחוקיות הדחתו", כתב מכון "זולת" ליועצת, "תוך התעלמות מהמשמעויות הפליליות החמורות שעולות ממנו"

"נאשם בהליך פלילי", נכתב בפנייה ליועצת, "המפעיל לחץ חריג, חוזר ונשנה על דמות בכירה כראש שב"כ, על מנת שיוציא תחת ידו הנחיה או חוות דעת מקצועית כביכול, שתמנע את עדותו במועד שקבע מותב בית המשפט – פועל לשיבוש מהלכי משפט על פי הגדרתה של עבירה זו בדין".

העובדה שבר דחה את הדרישות שהוצגו לו אינה גורעת מכך שבעצם הצבת הדרישה בפניו העבירה הפלילית הושלמה.

עבירת מרמה והפרת אמונים היא כידוע עבירת־סל בתחום המאבק בשחיתות שלטונית, ועניינה סטייה מחובתו של עובד ציבור, לרבות נבחר ציבור, לפעול בנאמנות כלפי המדינה ולעשות שימוש בסמכויותיו השלטוניות לטובת האינטרס הציבורי בלבד.

תמונתה של גלי בהרב מיארה בהפגנה בתל אביב, 27 במרץ 2025 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

העבירה הפלילית במקרה של נתניהו נעברה, לטענת הפונים אל היועצת, נוכח ניגוד העניינים החמור שבו היה מצוי נתניהו כמי שמצד אחד ממונה על שב"כ, ומצד שני מבקש לרתום אותו לטובת האינטרסים הפרטיים שלו, כנאשם בפלילים.

לא רק הדרישה הנוגעת לעדות נתניהו במשפט האלפים עשויה לגבש עבירת מרמה והפרת אמונים, גם הדרישות ששב"כ יפעיל את אמצעיו נגד ראשי המחאה הנאבקים בהפיכה המשטרית ושיפקח על "מממני המחאות", ובעיקר הדרישה מבר כי במקרה של משבר חוקתי הוא יציית לראש הממשלה ולא להחלטות בית המשפט – כל אלה מהוות עבירות עצמאיות של מרמה והפרת אמונים.

בהרב־מיארה תצטרך לבחון בזמן הקרוב את השאלה האם הפרטים שנחשפו בתצהירו של בר מגבשים חשד סביר לביצוע עבירות פליליות באופן המצדיק פתיחת חקירה פלילית

נקודת מבט משפטית שונה סיפקה ח"כ נעמה לזימי מהעבודה, שהציבה במרכז פנייתה לבהרב־מיארה דרישה לפתוח בחקירה נגד נתניהו דווקא בהקשר של חוק שב"כ. סעיף 4(ג) לחוק קובע כי "השירות יפעל באורח ממלכתי", וכי "לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים־פוליטיים".

לא מדובר אומנם בסעיף עונשי, אך לשיטתה של לזימי, הפרתו החוזרת ונשנית על ידי נתניהו ממלאת אחר יסודותיה של עבירת מרמה והפרת אמונים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיע לעדותו בבית המשפט המחוזי בתל אביב. 9 באפריל 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

מכון "זולת" כתב ליועצת כי מלבד עבירות שיבוש מהלכי משפט ומרמה והפרת אמונים, נתניהו חשוד גם בביצועה של עבירת שימוש לרעה בכוח המשרה.

"אין זה נכון לבחון את תצהירו של בר אך ורק בהקשר של ההליכים בבג"ץ בנוגע לחוקיות הדחתו", כתב המכון ליועצת, "תוך התעלמות מהמשמעויות הפליליות החמורות שעולות ממנו. התעלמות כזו עלולה לפגוע בדמוקרטיה ובשלטון החוק בישראל לא פחות מן המעשים המיוחסים לראש הממשלה עצמו".

שאלה אחרת שתצטרך לקבל מענה, בפומבי או בחדרי חדרים, היא מה מתוך האמור בתצהירו של בר חידש משהו ליועצת. על פי ההערכה, היועצת הייתה מודעת לפחות לחלק מהפעולות של נתניהו

בהרב־מיארה תצטרך לבחון בזמן הקרוב את השאלה האם הפרטים שנחשפו בתצהירו של בר מגבשים חשד סביר לביצוע עבירות פליליות באופן המצדיק פתיחת חקירה פלילית. מלבד השאלה הראייתית, תצטרך היועצת לשקול גם את התוחלת הציבורית שבניהול חקירה כזו – אותו יסוד שבעבר נקרא "עניין לציבור" וכיום קרוי "מכלול נסיבות העניין".

ההלכה שנקבעה בבג"ץ היא שככלל תמיד יש עניין ציבורי בניהול חקירות ובהעמדה לדין של אנשי ציבור, והשאלה היחידה הרלוונטית היא ראייתית בלבד. אך תיאורטית, גם לכלל הזה יש חריגים.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בוועדת החוקה, 18 בנובמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שאלה אחרת שתצטרך לקבל מענה, בפומבי או בחדרי חדרים, היא מה מתוך האמור בתצהירו של בר חידש משהו ליועצת. על פי ההערכה, היועצת הייתה מודעת לפחות לחלק מהפעולות של נתניהו שעליהן הצביע בר בתצהירו.

אם כך, מתעוררת השאלה מדוע לא שקלה פתיחה בחקירה נגד נתניהו בזמן אמת והמתינה עד שהדברים ייכללו בתצהיר המוגש לבג"ץ. סנגוריו של נתניהו עשויים לטעון במצב כזה כי אם בבחינה ראשונה, בזמן אמת, היועצת לא מצאה שיש בדברים תשתית מספקת לפתיחת חקירה, אין כל סיבה שמסקנה זו תשתנה רק עקב העובדה שבר החליט לכלול אותם בתצהיר שהגיש לבית המשפט.