דיסוננס חריף מזדעק בין עיתוי פרסומו של פסק הדין בעניין הליך מינוי נציב שירות המדינה, שלשום (שני) בערב, בעת שמדינה שלמה עקבה אחר שחרורו של החטוף עידן אלכסנדר והעברתו לידי צה"ל, לבין תוכנו של פסק הדין; העיתוי עשוי לרמז כי בג"ץ ביקש להסתיר את פסק הדין ולהעבירו מתחת לרדאר הציבורי.

אך תוכנו ומהותו של פסק הדין הם קריאת תיגר מהדהדת של ערכאת השיפוט הבכירה על נורמות הפעולה הקלוקלות של הממשלה ועל ההתפוררות המהירה של כללי המנהל התקין. קרב מאסף נגד הניסיונות להרחיב את הפוליטיזציה מטה, אל הדרגים המקצועיים, דרגי הביניים והדרג הזוטר של השירות הציבורי.

ברוב של שני שופטים נגד אחד – הנשיא יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז, מול דעת המיעוט של המשנה לנשיא נעם סולברג – בג"ץ ביטל את החלטת הממשלה מחודש נובמבר 2024, שלפיה נציב שירות המדינה הבא ייבחר כמינוי אישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

תוכנו ומהותו של פסק הדין הם קריאת תיגר מהדהדת של ערכאת השיפוט הבכירה על נורמות הפעולה הקלוקלות של הממשלה ועל ההתפוררות המהירה של כללי המנהל התקין

ההליך הזה בוטל, ונקבע כי מאחר שלא מדובר במשרת אמון, הממשלה מחויבת לקיים הליך תחרותי, באמצעות ועדת מכרזים או ועדת איתור.

זהו אחד מפסקי הדין החשובים הראשונים בעידן נשיאותו של עמית, וככל הנראה הוא משמש קדימון למה שצפוי בשנים הקרובות: דו-קרב אידיאולוגי עז בין עמית הליברל, לבין סולברג השמרן.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והמשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג בדיון על העתירות נגד פיטוריו של ראש שב"כ רונן בר, 8 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בפסק הדין הזה, המחלוקת באה לידי ביטוי בעמידתו של עמית על הצורך להקפיד כי נציב שירות המדינה, ועמו הנציבות ושירות המדינה כולו, יישארו א-פוליטיים, בעוד שסולברג עמד על הצורך לדבוק בפסיקת בג"ץ משנת 2011, שבה התיר בית המשפט לממשלת נתניהו הליך מינוי נציב בבחירה אישית.

בפסק הדין הזה, המחלוקת באה לידי ביטוי בעמידתו של עמית על הצורך להקפיד כי נציב שירות המדינה, ועמו הנציבות ושירות המדינה כולו, יישארו א-פוליטיים, בעוד שסולברג עמד על הצורך לדבוק בפסיקת בג"ץ משנת 2011

העתירות בעניין הליך מינויו של נציב שירות המדינה היו בשנה האחרונה זירת עימות מרכזית לא רק בין העותרים לבין הממשלה, אלא גם בין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לבין הממשלה, שזכתה לייצוג נפרד בהליך.

היועצת יישרה קו עם העותרים, וטענה כי רק מינוי באמצעות ועדת איתור יקנה לנציב שייבחר את מידת העצמאות והמקצועיות, ויהווה בחירה המשוחררת מכל שיקול פוליטי.

הממשלה טענה כי נציב שירות המדינה מיישם את מדיניות הממשלה בתחום ניהול ההון האנושי בשירות הציבורי, ולפיכך מותר לממשלה לבחור נציב הרואה עמה עין בעין. ואולם לא נמסר פירוט, מה תוכנה של אותה מדיניות ממשלתית מיועדת בתחום המינויים, המצדיקה מינוי נציב שיש לו זיקה פוליטית לממשלה.

שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש90)

בפני שופטי הרוב, עמית וברק-ארז, עמדו שתי משוכות:

1. הוראת סעיף 6 לחוק שירות המדינה (מינויים), שלפיו הממשלה פטורה מחובת מכרז במינוי נציב. סעיף זה עשוי לרמז על תכלית החקיקה, שהממשלה פטורה מכל הליך תחרותי ביחס למשרה זו.
2. פסק דינו של בג"ץ מ-2011, שלו היה שותף גם השופט עמית עצמו, ובו נדחתה עתירה לחייב את הממשלה למנות ועדת איתור לבחירת נציב שירות המדינה.

את הקושי הראשון עמית פתר באמצעות פרשנות מצמצמת לסעיף 6, והבחנה בין סמכות הממשלה המוגדרת בחוק, לבין אופן הפעלת שיקול דעתה בעיצוב דרך המינוי. פירושו, הוא קבע, שהממשלה אינה חייבת לקיים מכרז כמשמעו בחוק המינויים, זה הכול. "אין בלשונו של הסעיף או בתכליתו כדי להסמיך את הממשלה למנות את הנציב בכל דרך שבה תחפוץ", לרבות בניגוד לכללי היסוד של המשפט המנהלי.

על הקושי השני, עמד בהרחבה השופט סולברג בפסק דינו. "קיים קושי ניכר במצב שבו מה שהיה עד לא מכבר סביר ומקובל – נעשה כיום לבלתי-סביר באופן קיצוני", הוא כתב ביחס לפער בין פסיקת בג"ץ מ-2011 לבין דעת הרוב כעת.

קשה לדעת אם עמדתו של סולברג מתבססת יותר על גישתו השמרנית, הרואה חשיבות בהימנעות מסטייה מעמדות שיפוטיות שהובעו בעבר; או שהוא פשוט נהנה לראות את עמית מתאמץ להסביר את השינוי בעמדתו

קשה לדעת אם עמדתו של סולברג מתבססת יותר על גישתו השמרנית, הרואה חשיבות בהימנעות ככל שניתן מסטייה מעמדות שיפוטיות שהובעו בעבר; או שהוא פשוט נהנה לראות את עמית, שהיה שותף לפסק הדין ההוא, מתאמץ כעת להסביר את השינוי בעמדתו.

שופט בית המשפט העליון נעם סולברג בטקס השבעת שופטים חדשים, 18 באפריל 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

"דברים ברורים ובהירים יצאו משערי בית משפט זה", כתב סולברג בהנאה גלויה, "כוחם יפה גם כלפי טענות אי-הסבירות שנשמעו לפנינו". ובהמשך, בהתייחסות ישירה לעמית: "הכיצד ניתן להלום עמדות משפטיות כה שונות – כמעט הופכיות – לגבי החלטות ממשלה הזהות זו לזו? למחוללי השינוי פתרונים".

נימוקו של סולברג המתבססים על פרשנות סעיף 6 לחוק, לוקה בהצגה שטחית של מרחב שיקול הדעת שהותיר המחוקק לממשלה במינוי נציב. הקושי בעמדתו, הוא שסולברג מציג עמדה שלפיה חובת מכרז משמשת מונח נרדף להליך תחרותי.

נימוקו של סולברג לוקה בהצגה שטחית של מרחב שיקול הדעת שהותיר המחוקק לממשלה במינוי נציב. הקושי בעמדתו, הוא שסולברג מציג עמדה שלפיה חובת מכרז משמשת מונח נרדף להליך תחרותי

אלא שסולברג מתעלם מכך שבמציאות המורכבת שהתפתחה לאורך השנים בשירות הציבורי, ניתן לקיים הליך תחרותי גם בשיטות נוספות – למשל באמצעות ועדת איתור – וכי המחוקק לא נתן לממשלה פטור מכל הליך תחרותי שהוא במינוי נציב, אלא רק מחובת עריכת מכרז.

לדעתו של סולברג, אין כל פסול בכך שהממשלה תמנה נציב שירות מדינה שיש לו "קרבה רעיונית-מקצועית" עם הממשלה ובכך הוא יוכל לממש בצורה אפקטיבית יותר את "יעדי הממשלה", שאף הוא לא טורח להסביר מהם.

אך עמדה זו אינה מתיישבת עם העובדה שהנציב מתמנה לקדנציה אחת בת שש שנים, וכהונתו אינה חופפת את כהונתן של הממשלות. בהתאם לשיטה הקיימת, ממשלה נכנסת יורשת נציב שמונה על ידי הממשלה הקודמת, והדבר אינו מתיישב עם גישת סולברג הרואה בנציב אמצעי למימוש "יעדי הממשלה" העלומים.

נציב שירות המדינה לשעבר, פרופ' דניאל הרשקוביץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

ברמת היריבות האידיאולוגית ביניהם, עמית משיב לסולברג כי הפרשנות שנתן לסעיף 6 "מחזירה אותנו כ-60 שנה לאחור, על אף המשפט המנהלי שהתפתח מאז".

ברמת היריבות האידיאולוגית ביניהם, עמית משיב לסולברג כי הפרשנות שנתן לסעיף 6 "מחזירה אותנו כ-60 שנה לאחור, על אף המשפט המנהלי שהתפתח מאז"

ובאשר להתעכבות הבולטת של סולברג על עמדתו של עמית עצמו באותו פסק דין מלפני 14 שנה, משיב עמית:

"אכן חל שינוי בעמדתי מאז לעומת עמדתי היום, מן הטעם הפשוט שבין לבין אכן חלו שינויים מהותיים. חולק אני על חברי שציין כי אל לנו להידרש למצבו הכללי של שירות המדינה. להיפך, אל לבית המשפט להתנתק מהמציאות בשטח".

עמית קבע בפסק דינו, וברק-ארז הצטרפה אליו, כי פסק הדין מ-2011 עסק בשאלה משפטית שונה, וניתן במציאות פוליטית ומשפטית שונה בתכלית מזו השוררת כעת.

לדבריו, הדרישה באותה עתירה הייתה לחייב את הממשלה להיעזר באופן ספציפי במנגנון של ועדת איתור בהליך מינוי הנציב, ובית המשפט קבע כי אין זה בלתי סביר באופן קיצוני להימנע מנקיטת מנגנון זה דווקא, ולפסול את הליך "צוות החיפוש" אחר מועמדים, שנקטה הממשלה אז.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ולצידו ממלא מקום נציב שירות המדינה, עו"ד רואי כחלון, 30 במרץ 2025 (צילום: קובי גדעון/ לע"מ)

במילים אחרות, בג"ץ של 2011 נמנע מלפסול הליך תחרותי אחד לטובת הליך תחרותי אחר. זהו מצב שונה בתכלית מהחלטת הממשלה של 2024, שקבעה כי הנציב ימונה בתפירה אישית של ראש הממשלה.

במבט קדימה, עמית ניצל את פסק הדין בעניין נציב שירות המדינה, כדי להחזיר אל הזירה את העילה הקלאסית של שיקולים זרים; וכן, לשוב ולעגן בפסיקה את המעמד המיוחד של "שומרי סף" במערכת הציבורית, ואת ההגנה המיוחדת שלה הם זכאים מצד בית המשפט נוכח מעמדם זה.

במבט קדימה, עמית ניצל את פסק הדין כדי לשוב ולעגן בפסיקה את המעמד המיוחד של "שומרי סף" במערכת הציבורית, ואת ההגנה המיוחדת שלה הם זכאים מצד בית המשפט נוכח מעמדם זה

נראה שנשיא העליון מכין את הקרקע למאבק הצפוי על הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה עצמה, אם וכאשר.

"בשל חשיבותם היסודית של שומרי הסף לתקינותו של השירות הציבורי ולשימור מערך האיזונים השברירי ממילא בשיטת המשטר שלנו", הוא כתב, "מתחדד הצורך להבטיח את קיומו של הליך מנהלי תקין וממצה באשר למינוייַם או להמשך כהונתם של שומרי סף".

הד לדברים האלה נראה אולי בקרוב, אם וכאשר יחליט בית המשפט לתת פסק דין עקרוני גם בעניין הדחתו של רונן בר מראשות שב"כ.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בדיון על פיטורי ראש שב"כ רונן בר. 8 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לא רבים הם המקרים שבהם בית המשפט, המתעקש לשדר עסקים שיפוטיים כרגיל גם בתקופות סוערות במיוחד, מציף מעל פני השטח את התדרדרות הנורמות בקרב השלטון.

"חדשות לבקרים נשמעים דיווחים על ניסיונות להחלשת שומרי סף, יוזמות שונות להגברת הפוליטיזציה בשירות הציבורי, ועוד", כתב עמית. "דומה כי מדינת ישראל עברה מתרבות פוליטית של it is not done לתרבות של it is now done, בריש גלי ובראש חוצות".

"חדשות לבקרים נשמעים דיווחים על ניסיונות להחלשת שומרי סף יוזמות שונות להגברת הפוליטיזציה בשירות הציבורי, ועוד. דומה כי מדינת ישראל עברה מתרבות פוליטית של it is not done לתרבות של it is now done"

האמירות המפורשות הללו הן צעד חשוב בהתייצבותו של בג"ץ אל מול קריסת הנורמות של מנהל תקין. אך אסור שההתייצבות תישאר בתחומי הרטוריקה. פסילת החלטת הממשלה בעניין הליך בחירה פוליטי של נציב שירות המדינה היא משמעותית. בחודשים הקרובים צפויים לבית המשפט אתגרים גדולים לא פחות.