שוב ראש הממשלה בנימין נתניהו מתעלם במופגן מהנחייתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שהורתה לו להימנע לפי שעה מקידום הליך למינוי ראש שב"כ הבא, עד לגיבוש הנחיות משפטיות בעניין – בהתאם לעקרונות פסק הדין של בג"ץ בעניין הדחת רונן בר.

היועצת הורתה לנתניהו לעצור, והוא בתגובה הודיע שאלוף דוד זיני הוא המועמד להתמנות לראש שב"כ הבא.

התעלמות זו מצד נתניהו היא כמובן בלתי חוקית, שהרי זוהי הלכה משפטית ותיקה וברורה שהנחיותיה המשפטיות של היועצת המשפטית לממשלה כלפי כלל גורמי הרשות המבצעת, כולל כלפי הממשלה עצמה, הן מחייבות – כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת. זאת, מאחר שהיועצת המשפטית לממשלה היא הפרשנית המוסמכת של החוק כלפי הרשות המבצעת.

התעלמות זו מצד נתניהו היא כמובן בלתי חוקית, שהרי זוהי הלכה משפטית ותיקה וברורה שהנחיותיה של היועמ"שית מחייבות – כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת

אבל דווקא בג"ץ עצמו נושא בחלק מהאשמה בכך שראש הממשלה מרשה לעצמו להתעלם כך מהוראותיה של בהרב-מיארה.

על אף שבשנה האחרונה הגיעו לפתחו של בג"ץ שוב ושוב עתירות שבמרכזן פעולות שעשתה הממשלה בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית – וכפועל יוצא מכך עמדתה התיישרה עם עמדת העותרים – השופטים נמנעו ברוב המקרים מלנקוט סנקציה, או אפילו רטוריקה חמורה, כלפי הממשלה בגין עצם ההפרה של הנחיית היועצת, והעדיפו להתמקד באי-חוקיות הגלומה בפעולה השלטונית לגופה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בדיון בוועדת החוקה של הכנסת. 27 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הדוגמה האחרונה היא בפסק הדין משבוע שעבר שעסק בהדחתו של רונן בר. שופטי הרוב, הנשיא יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז, עמדו באריכות על כלל ההיבטים של אי-חוקיות שדבקו בפעולות נתניהו והממשלה במסגרת פיטוריו של בר, כולל ניגוד העניינים, ההימנעות מלפנות לוועדת גרוניס, היעדר תשתית עובדתית מפורטת והיעדר זכות טיעון לבר.

אבל לכך שנתניהו והממשלה פעלו לאורך כל הדרך בניגוד להנחיות משפטיות מפורשות מטעמם של בהרב-מיארה והמשנה שלה ד"ר גיל לימון – השופטים התייחסו באגביות, כמעט בהיחבא.

לכך שנתניהו והממשלה פעלו לאורך כל הדרך בניגוד להנחיות משפטיות מפורשות מטעמם של בהרב-מיארה והמשנה שלה ד"ר גיל לימון – השופטים התייחסו באגביות, כמעט בהיחבא

השופט עמית התייחס לעניין זה בתוך הפרק העוסק בניגוד העניינים של נתניהו, ולא כסוגיה עצמאית המצדיקה את פסילת המהלך. "חברי הממשלה לא המתינו לסיום בדיקת היועצת המשפטית לממשלה בעניין, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם כללי המנהל התקין ועם מחויבותה של הממשלה לקיים הליך מנהלי תקין בהתאם לעקרונות שלטון החוק", כתב עמית.

"לא למותר לשוב ולהזכיר כי בהיעדר קביעה שיפוטית אחרת, חוות דעת או הסדר ניגוד עניינים שנערכים על ידי היועצת המשפטית לממשלה, מחייבים מבחינת נושא התפקיד הציבורי שאליו מתייחסת חוות הדעת".

התייחסות נרפית כזו לעיקרון בדבר היותן של הנחיות היועצת מחייבות את הממשלה, בוודאי נקלטת היטב ברדאר של נתניהו ושל מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס. השופטים למעשה אותתו לממשלה כי זו לא תשלם כל מחיר על התעלמות מחוות דעת היועצת, ואם תוגש עתירה בהמשך – השופטים יתייחסו לחוקיות המהלך עצמו, ולא להתעלמות מעמדת היועצת.

ראש הממשלה נתניהו לצד מזכיר הממשלה יוסי פוקס בישיבת הממשלה, 15 בינואר 2023 (צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ)

אין פלא, אם כך, שבפרשת מינויו של זיני לראש שב"כ, איש אינו מופתע מכך שנתניהו מתעלם מהוראותיה של בהרב-מיארה. לשיטתה, היא עוסקת ביישום ההנחיות הנובעות מפסק דינו של בג"ץ על הנסיבות החדשות. לשיטתו, היא ממציאה כללים שאינם כתובים בשום חוק.

אך מי שעשוי לבוא לעזרתה של בהרב-מיארה ולתמוך בעיקרון שהנחיותיה המשפטיות מחייבות, הוא דווקא נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס.

הוועדה המייעצת למינויים בכירים, שגרוניס עומד בראשה, אמורה לדון בקרוב במועמדותו של זיני, בטרם תובא ההצעה למנותו לראש שב"כ לאישור הממשלה.

ואולם אף שהשופט גרוניס מכהן בתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת מתוקף היותו נשיא בית המשפט העליון בדימוס, הרי שהוועדה עצמה היא גוף מנהלי – חלק מהרשות המבצעת – ולפיכך כפופה להנחיות היועצת המשפטית לממשלה.

אף שגרוניס מכהן בתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת מתוקף היותו נשיא בית המשפט העליון בדימוס, הרי שהוועדה העצמה היא גוף מנהלי – חלק מהרשות המבצעת – ולפיכך כפופה להנחיות היועצת המשפטית לממשלה

לפיכך, בין אם היועצת המשפטית תפנה ישירות לוועדת גרוניס ותנחה אותה להימנע מלדון בשלב הנוכחי במועמדותו של זיני עד להשלמת הבדיקות המשפטיות הנדרשות בעניין זה, ובין אם לא – ועדת גרוניס אינה יכולה לדון בהצעת מועמדות שראש הממשלה העביר אליה לבדיקה שלא כדין.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ואלוף דוד זיני בעת ביקורו של ראש הממשלה בבסיס צאלים, 8 במאי 2025 (צילום: מעיין טואף / לע"מ)

בפני ועדת גרוניס עומד גם מכשול נוסף, הנוגע להשלמת הרכבה בטרם תתכנס: כידוע, טרם מונה לפי שעה נציב שירות מדינה חדש, המכהן בוועדה המייעצת מתוקף תפקידו.

על פי הכללים, ועדת גרוניס רשאית להתכנס גם בהרכב של שלושה מבין ארבעת חבריה, אך אחת משני נציגי הציבור בוועדה, פרופ' טליה איינהורן, מנועה מלדון במועמד לתפקיד ראש שב"כ, בשל העובדה שבנה ישראל איינהורן מבוקש לחקירה במסגרת הפרשות הנחקרות ע"י שב"כ.

הודעתו של נתניהו כי ראש שב"כ הבא לא יעסוק בחקירות המתנהלות בשב"כ, באה לכאורה לפתור שתי בעיות: הן את הקושי הנוגע להשתתפותה של איינהורן כנציגת ציבור בישיבת הוועדה; והן את הקושי הנוגע לכך שנתניהו עצמו מצוי בניגוד עניינים, וכשם שאסור היה לו ליזום את ההליך להדחת רונן בר, כך אסור לו להשתתף בהליך מינויו של ראש שב"כ הבא.

אולם נראה שפתרון הקסם של נתניהו אינו מחזיק מים, שהרי ברור שראש שב"כ אינו יכול להיות מנותק לחלוטין מהחקירות המתנהלות, ולו בשל העובדה שהוא ממונה על צוותי החקירה העוסקים בהן.

על פי ההערכות, היועצת תפרסם עוד השבוע את המתווה המשפטי הנכון להליך מינוי ראש שב"כ הבא, מתוך הנחה אופטימית – יש יאמרו נאיבית – שראש הממשלה יתקן את דרכיו ויישמע להנחייתה

על פי ההערכות, היועצת תפרסם עוד השבוע את המתווה המשפטי הנכון להליך מינוי ראש שב"כ הבא, מתוך הנחה אופטימית – יש יאמרו נאיבית – שראש הממשלה יתקן את דרכיו ויישמע להנחייתה.

פרופ' טליה איינהורן בבית המשפט העליון בדיון על ערעורו של יונתן אוריך על הארכת מעצרו בפרשת "קטאר-גייט", 9 במאי 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

צפוי כי בהתבסס על קביעות בג"ץ בעניין ניגוד העניינים של נתניהו, המתווה למינוי ראש שב"כ יהיה ללא מגע ידו של נתניהו, שכן מעורבותו בשלב כלשהו בהליך, ולא רק בדיון ובהצבעה בממשלה, יכתים את ההליך כולו בניגוד העניינים שבו שרוי ראש הממשלה.

אבל גם אם נתניהו יבחר לציית להנחיית היועצת, זו עדיין תהיה פסאדה מגוחכת: הסמכות להציע מועמד לראש שב"כ תעבור אד-הוק לידיו של שר אחר; הוא יציע "במקרה" את המועמד שנתניהו חפץ ביקרו; הממשלה תתכנס, ללא נתניהו, ותאמץ את ההצעה.

גם אם נתניהו יבחר לציית להנחיית היועצת, זו עדיין תהיה פסאדה מגוחכת: הסמכות להציע מועמד תעבור אד-הוק לידיו של שר אחר; הוא יציע "במקרה" את המועמד של נתניהו; והממשלה תתכנס ותאמץ את ההצעה

או-אז יצטרך בג"ץ לדון, במסגרת העתירות שיוגשו, בסוגיה שאליה נמנע מלהיכנס בעתירות בעניין רונן בר: האם ניגוד העניינים של נתניהו "מדביק" את כלל הממשלה המכהנת תחתיו. וזוהי כבר סוגייה נפיצה בהרבה, על סף נבצרות דה-פקטו.