השופט יוסף אלרון יצא בביקורת פומבית וחריגה נגד חבריו לעליון – ובראשם הנשיא יצחק עמית – בנאום אידיאולוגי שנשא בכנס באילת, ארבעה חודשים לפני פרישתו ● אלרון תקף את האקטיביזם השיפוטי של בג"ץ, הציג את עצמו כמציע "דרך אמצע", אך אימץ בפועל את רטוריקת ההפיכה וקרא לריסון מרחיק לכת של סמכויות בג"ץ ● פרשנות
מאז התחילה המתקפה מאיראן נראה שהזמן עמד מלכת. אני כותב שורות אלו ביום שלישי, חמישה ימים לאחר שהחלה מלחמת ישראל-איראן (הראשונה?) ונראה שנצח עבר מאז הלילה של יום שישי.
הרהרתי על תחושה זו בעודי מבלה עם משפחתי היקרה בממ"ד. על מנת לשעשע את בני המשפחה העייפים, העליתי באוב את זיכרונותיי מהפעם הראשונה שבה חוויתי נפילות של טילים בליסטיים בארץ הקודש.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
בזמן שמגויסים דוברים, מונפקים צווי איסור פרסום ועוצרים את שידורי אלגז'ירה – הציבור לא מחכה למהדורת שמונה, לא תלוי בעדכונים רשמיים ולא נשמע להוראות סינון. הוא מצלם, עורך, שולח ומפיץ – והכול בזמן אמת.
כל אזרח הפך מזמן לכתב חדשות עצמאי, חלקו עם קהל של מאות או אלפי עוקבים, וכל קבוצת וואטסאפ הפכה לחדר חדשות.
אופיר שפיגל מנהל משרד יחסי ציבור – אופיר שפיגל תקשורת וקשרי ממשל http://www.ofirpr.co.il, מרצה לתקשורת באוניברסיטת חיפה ובמסגרות שונות, בעברו עוזר פרלמנטרי, דובר וועדה בכנסת ומשמש כיועץ תקשורת לארגונים שונים במגזר הפרטי והציבורי.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
בימים אלה נזכרתי בספרה של מרגרט מקמילן "המלחמה ששמה קץ לשלום: כיצד נטשה אירופה את השלום ובחרה במלחמת העולם הראשונה", שנכתב במלאת מאה שנים למלחמה הארורה ההיא.
הספר, בתרגומה של כרמית גיא, מציע תשובות לשאלה מדוע לא נמנעה המלחמה שהסיכויים להצלחתה לא היו ברורים, ואילו הנזקים בנפש וברכוש היו בלתי נמנעים. כמו כן מעלה הספר את השאלה מה הביא את ההמונים באירופה לחגוג ברחובות הערים באופוריה בלתי נשלטת בראשיתה של מלחמה, שתמיט עליהם חורבן. הנה כמה תובנות העולות מן הספר שפרסמתי בעבר בכתב העת של אוניברסיטת תל אביב "המרחב הציבורי" וראויות כמדומני להתבוננות חוזרת כיום.
פרופסור אמריטוס מיכאל קרן שימש מרצה למדע המדינה באוניברסיטת ת"א ובאוניברסיטת קלגרי בקנדה ומרצה כיום במכללה האקדמית גליל מערבי. תחום התמחותו העיקרי הוא היחסים בין אינטלקטואלים ופוליטיקה. בין ספריו, "בן גוריון והאינטלקטואלים: עוצמה דעת וכריזמה"; "העט והחרב: לבטיה של האינטליגנציה הישראלית"; "מקצוענים נגד פופוליזם: ממשלת פרס 1984-86", "פרקליט אחר: ביוגרפיה של אמנון זכרוני"; "ספרות פוליטית במאה העשרים", "מציאות ובדיון בחילופי האלף", ועוד. בקרוב ייצא לאור "התפסן בקפה טעמון: דן עומר ומלחמת התרבות בישראל".
הבלים.
המלחמה בעזה ובאיראן החלו בדיוק בגלל ה"שלום" והאוירה שמונעת מלחמות כשאפשר עדיין לעשות מלחמות קטנות, ומעדיפה מלחמות גדולות כמו ה7.10 ואירן גרעינית.
אני בטוח שהכותבת מרוצה מאוד מהדרך שבו המערב התנהל מול משפחת קים ואפשרה להם להגיע למצב שאין ממנו מוצא, ולעזאזל התושבים המעונים בצפון קוריאה שסובלים בגלל יפיפיות הנפש של מונעי המלחמות.
את הרוע צריך להשמיד, ויפה שעה אחת קודם.
העם באירן שמח שישראל נלחמת בשלטון הדכאני שלו, העם באירן גם עצוב מאוד שזה לקח 45 שנה בגלל כל מיני יפי נפש כמו הכותבת הזאת.
אנשים שמעריצים דיקטטורים ושונאים בני אדם, הם הגורמים לכל הסבל בעולם.
התשובות לכל השאלות שהעלית הן כמובן 'לא' ולו רק בגלל העובדה שמדובר במנהיג עליון מושחת, שמונהג על ידי משפחתו העוד-יותר-מושחתת, וסביבתו מלחכי הפנכה, כך שכל הצדדים יוצאים נשכרים, חוץ מאיתנו כמובן. אבל למי בכלל אכפת מאיתנו?
איך אמרה? 'ושתישרף המדינה'.
התופעה המטורפת במלה"ע 1 היתה ההתלהבות למרות ניהול המלחמה חסר ההגיון בו הושלכו חיילים כצאן לטבח בלי יעדים, בלי חשיבה אנליטית צבאית, וכמאמר הידוע המשיכו לחזור עוד ועוד על פעולות שנכשלו בציפיה לתוצאות שונות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם