JavaScript is required for our website accessibility to work properly. מועדון המנהיגים החשודים: "מתפטרים בגלל הנורמה - לא בגלל החוק" | זמן ישראל

השוואה בינלאומית מועדון המנהיגים החשודים

במדינות רבות החוק לא מחייב להדיח שליט שנאשם בפלילים ● למרות זאת, מנהיגים רבים בעולם התפטרו מיוזמתם, בעקבות חשד לשחיתות ● "במדינות מתוקנות מתפטרים בגלל הנורמה - לא בגלל החוק" ● אבל נתניהו אינו הנאשם היחיד שנאחז בכסא. קדמו לו טראמפ, ראש ממשלת צ'כיה, וכמובן ברלוסקוני

בנימין נתניהו נפגש ברומא עם ראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני, 13 ביוני 2011 (צילום: (עמוס בן גרשום/לע"מ/פלאש 90))
(עמוס בן גרשום/לע"מ/פלאש 90)
בנימין נתניהו נפגש ברומא עם ראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני, 13 ביוני 2011

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט קבע שלשום (שני), כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יוכל להמשיך לכהן בתפקידו אם יצליח להיבחר אליו מחדש, למרות שלושת כתבי האישום שהוגשו נגדו – בחשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים.

החוק בישראל מחייב את ראש הממשלה לפטר שרים שהוגש נגדם כתב אישום, אבל לא להתפטר בעצמו. באופן מוזר למדי, נתניהו נאלץ להתפטר מתפקידיו כשר – אבל רק מהם. הנימוק לכך הוא העובדה שרה"מ נבחר בידי הציבור, ולכן הציבור צריך להחליט אם להדיחו – בבחירות, ובאמצעות נציגיו הנבחרים בכנסת.

שחיתות בצמרת השלטון היא תופעה נפוצה מאוד שקיימת כמעט בכל מדינה. עשרות שליטים, נשיאים וראשי ממשלה הודחו והתפטרו בגלל חשדות לשחיתות.

רק בעשור האחרון הודחו והתפטרו ראשי ממשלות בספרד, איטליה ואוסטריה ונשיאי ברזיל, קוריאה הדרומית, רומניה, אוקראינה, איסלנד, אירלנד, ליטא, פרו ופרגוואי בגלל החשד שהיו מעורבים בשחיתות. 

דילמה רוסו (צילום: AP Photo/Matilde Campodonico)
דילמה רוסו (צילום: AP Photo/Matilde Campodonico)

מה אומר החוק על התפטרות שליטים חשודים במדינות אחרות?

לצורך ההשוואה, בדקנו מה אומר החוק על כהונת שליט חשוד בפלילים ב-11 מדינות דמוקרטיות, שנחשבות למעצמות בינלאומיות משפיעות: ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, איטליה, קנדה, אוסטרליה, יפאן, קוריאה הדרומית, הודו וברזיל, וכן במדינות סקנדינביה, שנחשבות בעולם למופת של שלטון מתוקן.

מהבדיקה עולה כי במרבית המדינות הללו אין חוק שמחייב את השליט – נשיא בדמוקרטיות נשיאותיות או ראש הממשלה בדמוקרטיות פרלמנטריות – להתפטר או להיות מודח בשל חשד לפלילים, וזאת גם לאחר שהוגש נגדו כתב אישום.

יוצאות הדופן בעניין הזה הן יפן, דרום קוריאה ושוודיה, שבהן השליט – ראש הממשלה ביפן ובשוודיה, הנשיא בקוריאה – צריך להתפטר על פי חוק כאשר התובע הראשי מודיע על הגשת כתב אישום נגדו.

פארק גון-הייה (צילום: AP Photo/Ahn Young-joon, File)
פארק גון-הייה (צילום: AP Photo/Ahn Young-joon, File)

מתפטרים עוד לפני ההליך הפלילי

"רוב הפוליטיקאים באסיה שחשודים בשחיתות מתפטרים לפני ההליך הפלילי נגדם", אומר פרופ' ניסים אוטמזגין מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית.

כך למשל, נשיאת קוריאה הדרומית, פארק גון-הייה, הודחה לפני שנתיים בהחלטת ביהמ"ש בעקבות פרשת שחיתות, שבה אפשרה לחברתה להיכנס למאגרי מידע ממשלתיים, על מנת ולסחוט כסף מחברות. היא נשפטה והורשעה.

ראש ממשלת יפן לשעבר, יוקיו האטיויאמה, התפטר ב-2009 בגלל שמנהיג אחר במפלגתו היה מעורב בשחיתות, שהטיויאמה עצמו כלל לא היה מעורב בה, וכן בגלל שנאלץ להפר הבטחת בחירות (להוציא מיפן בסיס אמריקאי), כלומר, לשקר.

"שליטים במדינות מתוקנות מתפטרים כשהם נתפסים בשחיתות בגלל הנורמה, לא בגלל החוק. שר בדנמרק התפטר בגלל שהשיג לעצמו נקודות טיסה, שרה בשוודיה התפטרה בגלל שקידמה את עצמה בתור לדירה"

ראש הממשלה היפני הנוכחי, שינזו אבה, נחקר כבר שנה וחצי בחשד שארגן לחברה בבעלות אשתו הנחה ברכישת קרקעות, ולמרות על כך הוא טרם התפטר. אף שעוד לא הוגש נגדו כתב אישום, התנהלותו נחשבת ביפן חריגה מאוד.

החוק בשוודיה מחייב להדיח ראש ממשלה שחשוד בפלילים. ההחלטה על ההדחה מתקבלת בוועדת החוקה של הפרלמנט השוודי ובאישור ביהמ"ש העליון.

שינזו אבה בפגישה עם האפיפיור (צילום: AP Photo/Gregorio Borgia)
שינזו אבה בפגישה עם האפיפיור (צילום: AP Photo/Gregorio Borgia)

מחכים להצבעה בפרלמנט

ברוב המדינות שבדקנו, אין חוק שמחייב הדחה או התפטרות של שליט חשוד. בכל המדינות שבדקנו אפשר להדיח את השליט – אבל אך ורק בהצבעת רוב בפרלמנט.

הליך ההדחה בפרלמנט משמעותי במדינות עם משטר נשיאותי, כמו ארה"ב, צרפת וברזיל. במדינות אלה הנשיא נבחר בבחירות אישיות לקדנציה מלאה ולא בהצבעה בפרלמנט, והדרך היחידה להדיחו עקב חשד לפלילים היא בהליך מיוחד.

במדינות הללו מתבצע הליך שימוע מורכב, שבו חברי הפרלמנט חוקרים את הנשיא ובודקים את העובדות לעומק, וניתן לומר שהם מבצעים לו משפט נוסף.

נשיאת ברזיל, דילמה רוסו, הודחה לפני כשנתיים וחצי על ידי הפרלמנט עקב פרשת שחיתות ענקית שהייתה מעורבות בה. היא נשפטה ונאסרה לאחר ההדחה.

הקונגרס האמריקני החל לאחרונה בהליך הדחה נגד הנשיא דונלד טראמפ עקב פרשת "אוקראינה גייט". אם הליך ההדחה של טראמפ יעבור בקונגרס, הוא יהיה הנשיא האמריקני הרביעי שעומד בפני הליך הדחה, אף שההדחה לא בוצעה בארה"ב בפועל. הנשיא האמריקני היחיד שלא סיים את תפקידו בגלל שחיתות היה ריצ'רד ניקסון, שהתפטר מיוזמתו כדי לא לעבור הליך הדחה.

במרבית המשטרים הנשיאותיים ניתן לפתוח במשפט נגד הנשיא רק לאחר שהודח, ובצרפת אסור אף לחקור נשיא מכהן במשטרה, כך שהסיכוי שהפרלמנט ידיח אותו נמוך. במשטרים נשיאותיים רבים, בהם ארה"ב וצרפת, כהונת הנשיא קצובה, כדי למנוע מצב שבו ייבחר שוב ושוב ולא יישפט על עבירות שביצע.

בנימין נתניהו ודונלד טראמפ בקבלת הפנים בנתב
בנימין נתניהו ודונלד טראמפ בקבלת הפנים בנתב"ג, ב-22 במאי 2017 (צילום: גילי יערי/פלאש90)

הדחה בהליך פרלמנטרי מיוחד

המשטר בארץ, כמו במרבית מדינות מערב אירופה, הוא "דמוקרטיה פרלמנטרית" – משטר בראשות רה"מ שהוא חבר פרלמנט בעצמו ונבחר בידי הפרלמנט.

בדמוקרטיה פרלמנטרית הפרלמנט יכול להדיח את השליט – ראש הממשלה –  בהצבעת אי אמון בכל עת שירצה בכך, ולכן אין צורך מהותי באפשרות שהפרלמנט יוכל להדיח אותו בגלל חשד לשחיתות.

ראש ממשלת ספרד, מריאנו ראחוי, הודח לפני כשנה בידי הפרלמנט בגלל פרשת שחיתות של חברי מפלגתו – אף שראחוי עצמו, ככל הידוע, לא היה מעורב בה.

החוק שם לא מחייב להדיח ראש ממשלה חשוד בפלילים, וגם אין להם פרוצדורה של הדחה מהסיבה הזאת – ראחוי הודח בהצבעת אי-אמון רגילה בפרלמנט.

בבריטניה יש הליך מיוחד שבו לפרלמנט מותר לשפוט שרים, כולל ראש הממשלה, ולהדיח אותם בשל עבירות חמורות שביצעו. ההליך הופעל בעבר הרחוק, עד המאה ה-18, נגד שרים בלבד ולא נגד ראשי ממשלה.

לאחרונה נשמעה דרישה בציבור הבריטי להפעיל הליך הדחה נגד רה"מ בוריס ג'ונסון בשל החשד שפעל בניגוד עניינים כשאיפשר למאהבת שלו לזכות במכרזים.

בדמוקרטיות הפרלמנטריות שצמחו מהאימפריה הבריטית – בריטניה, קנדה, אוסטרליה והודו – מובן מאליו שלא ניתן להעמיד לדין ראש ממשלה בזמן כהונתו, כך שלמעשה גם לא ניתן לשפוט את ראשי הממשלה של המדינות הללו בלא שהפרלמנט ידיח אותו. באוסטרליה נשמעה לאחרונה ביקורת ציבורית על הקושי להדיח את ראש הממשלה.

בדמוקרטיות הפרלמנטריות של אירופה היבשתית, בהן גרמניה, איטליה, נורווגיה ודנמרק – כמו בישראל – אין מניעה חוקית לשפוט את ראש הממשלה תוך כדי כהונתו. עם זאת, בחלק מהדמוקרטיות האירופיות – כמו בישראל – צריך בכל זאת אישור של הפרלמנט כדי לשפוט את רה"מ, כיוון שכחבר פרלמנט הוא נהנה מחסינות פרלמנטרית, וכדי לשפוט אותו יש להסיר אותה.

אהוד אולמרט (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
אהוד אולמרט (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

מתפטרים בגלל הנורמה, לא בגלל החוק

מדוע שליטים שסרחו מודחים, אף שהחוק במקרים רבים לא מחייב אותם לעשות זאת? לדברי פרופסור גידי רהט, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, "שליטים במדינות מתוקנות מתפטרים כשהם נתפסים בשחיתות בגלל הנורמה, לא בגלל החוק".

"שר בדנמרק התפטר בגלל שהשיג לעצמו נקודות טיסה", אומר רהט, "שרה בשוודיה התפטרה בגלל שקידמה את עצמה בתור לדירה, שרים בגרמניה בגלל שנתפשו בפלגיאט, הנשיא בגרמניה בגלל פרשת שחיתות שלא הורשע בה והקנצלר באוסטריה בגלל שפורסמה הקלטה שבה הוצעה לו עסקה מפוקפקת. במדינות מתוקנות פוליטיקאי בכיר מתפטר ברגע שנתפש בחשד לעבירה".

"כדאי לזכור שגם בישראל, עד לאחרונה, הנורמה הייתה שמי שנתפס בשחיתות התפטר", מוסיף רהט. "רבין התפטר עוד לפני שנפתח נגדו הליך כלשהו. בעבר היו כאן שרים כמו אברהם עופר ויעקב לוינסון, שהתאבדו ברגע שפורסם חשד נגדם.

"אהוד אולמרט נלחם בתקשורת נגד ההליכים נגדו ובכל זאת התפטר. בשנים האחרונות שורת שרים וח"כים שפורסם כי תקפו נשים, התפטרו כמעט מיד".

נגד כל השליטים החשודים בשחיתות, כולל נתניהו, נערכו הפגנות ענק בדרישה להתפטרותם. אחדים מהם, כולל טראמפ וברלוסקוני, תוקפים בתקשורת בפראות את רשויות אכיפת החוק ומארגנים הפגנות נגדן

לדברי רהט, "העובדה שראש ממשלה בממשלת מעבר, שכבר הודיעו לו על כתב האישום, לא מתפטר, ובמקום זאת יוצא למתקפה תקשורתית על כל מערכת אכיפת החוק ומארגן הפגנות נגדה, היא דבר חדש בישראל. התקדים היחיד שאני מצליח לחשוב עליו בארץ של התנהלות כזאת הוא של אריה דרעי.

"עם זאת, נתניהו אינו היחיד בעולם שמתנהל ככה. ההתנהלות של טראמפ בנוגע לחשדות נגדו דומה למדי, אם כי החקירה נגד טראמפ לא הגיעה לשלב שאליו הגיעו חקירות נתניהו ועדיין לא ברור אם יודח.

"ראש ממשלת צ'כיה אנדריי באביש נאחז בשלטון בצורה שמזכירה את נתניהו. וכמובן, ברלוסקוני, שהמשיך לכהן כמה שנים וכמה קדנציות בזמן שנשפט על המון עבירות חמורות".

אנדריי באביש (צילום: AP Photo/Petr David Josek)
אנדריי באביש (צילום: AP Photo/Petr David Josek)

ראש ממשלת איטליה עמד לדין ב-2006 על שורת עבירות מס. כתב האישום הוגש בזמן כהונתו והוא המשיך לכהן גם אחרי הגשתו.

ברלוסקוני הצליח להעביר חוק שאסר על הרשויות להמשיך במשפטו ובחקירותיו והן נעצרו, אבל בית המשפט החוקתי ביטל את החוק.

ב-2009 נפתחה נגד ברלוסקוני חקירה נוספת בחשד ששילם לרקדנית תמורת מין ושחרר אותה ממעצר על גנבה, ולאחר מכן נפתחו נגדו חקירות נוספות.

שנתיים אחר כך הוא התפטר, נשפט והורשע. ב-2013, אחרי שסיים את עבודות השירות על הרשעתו הראשונה, התמודד לכהונה רביעית – אבל הפסיד בבחירות.

יש לציין כי נגד כל השליטים החשודים בשחיתות, כולל נתניהו, נערכו הפגנות ענק. חלקם, כולל טראמפ, ברלוסקוני ובאביש, תוקפים בתקשורת את רשויות אכיפת החוק בטענה ש"העם לא בחר בהם אלא בי", ומארגנים הפגנות נגדן.

האם נתניהו יילך בסופו של דבר בדרכם של שליטים חשודים אחרים, או שיישאר בשלטון כמו שליטים במשטרים מסוג אחר? עדיין מוקדם לדעת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,263 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 27 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
ארה"ב במו"מ עם איראן, האש נמשכת בלבנון

החרדים איימו לתמוך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח - הליכוד הצביע בעד חוק המעונות

מועצת אוקטובר: טרגדיה של עם הפכה לספין מגעיל ● צה״ל מאשר: מוחמד עודה חוסל; כ״ץ: תוכנית ההגירה מרצון תיושם ● הכנסת תצביע ביום שני הקרוב על פיזורה לקראת בחירות בספטמבר או אוקטובר ● לפיד: כל הדיבורים על 'פשרות עם החרדים הם טעות פוליטית ושגיאה מוסרית יאיר גולן: החרדים יהיו בחוץ, זו התחייבות ● דיווחים: מתנחלים הציתו בית וכלי רכב באזור ג'נין

לכל העדכונים עוד 17 עדכונים

להקים את הסנהדרין

ראוי להקים בישראל את מוסד "הסנהדרין". המערכת הפוליטית סרחה ויוקרתה מצויה בשפל עמוק ברחוב הישראלי. פוליטיקאים רדודים וברוטליים בהתנהגותם החדירו נורמות פסולות לחיים הציבוריים והשחיתו את המערכת הפוליטית.

אנו זקוקים לסוג של חבר מושבעים או בית מגוון בהרכבו, שיהווה מקור השפעה והשראה למנהיגים ולציבור הרחב וישפיע על השיח הציבורי, וזאת בהיעדר ריסון של מקבלי ההחלטות.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 632 מילים ו-1 תגובות

בג"ץ נתן לוועדת גרוניס סולם, והיא בחרה להישאר על העץ

המערכה על מינויו של אלוף רומן גופמן לראשות המוסד כבר אינה מתנהלת רק בין העותרים לנתניהו, אלא בין שופטי בג"ץ לוועדת גרוניס עצמה ● אחרי שהוועדה התבצרה בעמדתה וזיכתה את גופמן מכל דופי, שופטי בג"ץ יתקשו להימנע מהכרעה ישירה בשאלת טוהר המידות שלו ובגורל המינוי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים
אמיר בן-דוד

לכשכש בכלב - הפסיכולוגיה של החלטה על תקיפה באיראן ובלבנון

החלטה על תקיפה באיראן ובלבנון בצל הבחירות הקרבות ומשפטו הפלילי של ראש הממשלה: כשהצורך הביטחוני פוגש את כשל המהמר, רציונליות מוגבלת ומנהיג הזקוק לשינוי סדר היום. 

*  *  *

הסרט "לכשכש בכלב" משנת 1997 מתאר נשיא אמריקאי המסובך בפלילים, ש"ממציא" מלחמה במדינת אויב. במקום לעסוק בפרשיות הפליליות של הנשיא, הציבור בסרט עוסק באיום החיצוני, בצורך להכריע את האויב ובחיזוק האחדות הפנימית. המלחמה אינה העיקר בסרט. העיקר הוא מאמץ "הנדסת תודעה" של הציבור.

ד״ר עוזי ערן, סא"ל במיל', הוא חוקר בתחום הפסיכולוגיה של המשפט וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות וסיכון. מחקריו עוסקים בהשפעת סגנונות חשיבה, אינטואיציה והטיות קוגניטיביות על שיקול הדעת של שופטים, ומקבלי החלטות מדיניות וצבאיות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 861 מילים

הרב לנדו קבר את חוק הפטור והותיר את נתניהו בהלם

אנשי ראש הממשלה היו בטוחים שהצליחו לגבש רוב שיאשר את חוק ההשתמטות ויבטיח את שלמות הקואליציה ● אבל אז הגיע מנהיג הליטאים, הדהים את הח"כים החרדים, והטיל וטו שריסק אלפי שעות של תרגילים פוליטיים ● נתניהו מבועת מהאפשרות שהברית תתפרק לקראת הבחירות, אבל ההחלטה של הרב לנדו מעידה שגם ראש הממשלה כבר לא שולט באירוע ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,052 מילים ו-1 תגובות

מוסר כפול - האומנות העתיקה של "לי מותר, לך אסור"

מדוע נוהגים אנשים באמות מידה שונות כלפי אותה תופעה? כי המוסר הכפול הוא חלק מהתוכנה האנושית. המוח שלנו אוהב להצדיק את עצמו: כשאני מאחר לפגישה – זה בגלל הפקקים. כשאתם מאחרים – זה חוסר אחריות

*  *  *

להחמיר עם הזולת ולהקל עם עצמנו

מדוע רבים מאיתנו נוהגים למדוד את העולם בשני סרגלים שונים? כי זה אנושי, כי המוח שלנו אשף ביחסי ציבור לעצמו ועם תקציב בלתי מוגבל. המוסר הכפול הוא חליפת גומי מתוחכמת: היא מתרחבת כמו אחרי ארוחת חג כשמדובר בטעויות שלנו, ומתכווצת עד חנק כשמדובר באחרים.

עו"ד בני דון-יחייא הוא מבכירי עורכי הדין בתחום הירושה והמשפחה. כתב 18 ספרים. ספרו האחרון הוא "תורת דיני הירושה".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 712 מילים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

במזה"ת החדש, הבלוקצ'יין ניצח את הסנקציות

איראן גובה דמי מעבר לא חוקיים במצר הורמוז בהיקף של מיליארדים, ועוקפת את הסנקציות שהוטלו עליה באמצעות תשתית פיננסית פרטית הקשורה בטבורה לצמרת הממשל האמריקאי ולכלכלת ארה"ב בכללותה ● הממשל והרשויות בארה"ב פועלים מול התופעה בשני קולות מנוגדים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,143 מילים

תגובות אחרונות

ריאיון המסע פורץ הדרך של הרופאה הדרוזית הראשונה

ד"ר נאדיה ח'יר, שזכתה בשבוע שעבר בפרס יוקרתי למנהיגות נשית, נזכרת בימים שבהם לנשים דרוזיות היה אסור לנהוג או ללמוד באוניברסיטה ● ההחלטה ללמוד רפואה נולדה מתוך רצון לעזור לנשים בקהילה שסירבו להיבדק אצל רופאים גברים – ודרשה פגישה חשאית עם מנהיג העדה כדי לקבל אישור חריג

לכתבה המלאה עוד 899 מילים

בצפון, המורתע הפך למרתיע

יותר מ־130 תקיפות בשבוע אחד ו־11 חיילי צה"ל שנהרגו מאז הפסקת האש אינם עוד "הפרות" נקודתיות, אלא סימן לשינוי מאזן ההרתעה בצפון ● חזבאללה זיהה את נקודת התורפה הישראלית ברחפני הנפץ, הקפיא בפועל את תנועת הכוחות בתוך לבנון והרחיב בהדרגה את טווח הפגיעה גם לתוך ישראל ● כל עוד הדרג המדיני מרסן את התגובה, הארגון ימשיך לפרש את הזהירות הישראלית כחולשה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 850 מילים

הפלירטוט החרדי עם איזנקוט הוא בעיקר מסר לנתניהו

החרדים מנסים להחזיר לעצמם את מעמד לשון המאזניים באמצעות פלירטוט פומבי עם איזנקוט, אבל האיום על נתניהו נשען על בלוף כפול: הם לא באמת בדרך לממשלת מרכז–שמאל, ומתווה הגיוס של איזנקוט רחוק מאוד ממה שהם מבקשים ● המטרה הפוליטית ברורה: ללחוץ על הליכוד, לבלבל את הגוש שממול ולנסות להפוך את איזנקוט לגלגל חמישי בקואליציית נתניהו הבאה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 780 מילים

חלף עם הרוח

מה שהתחיל בהתעלמות מהתושבים הדרוזים, מסתיים ברפיסות וחוסר משילות ● ממשלת ישראל שלחה את חברת "אנרג'יקס" להקים טורבינות רוח בצפון רמת הגולן, וברגע האמת נטשה אותה לבד מול אלימות המפגינים ● המפכ"ל נתן את ברכת הדרך אבל לשטח הגיעו שישה שוטרים, ונתניהו הבטיח להקים צוות בין-משרדי אבל התאייד ● ניר ישועה, מנכ"ל אנרג'יקס: "ברמת הגולן לא הייתה משטרה ולא מדינה"

לכתבה המלאה עוד 1,484 מילים ו-2 תגובות

הקרב על הדמוקרטים מתחיל בכיבוש

ריאיון העיתונאי והיוצר הדוקומנטרי נועם שיזף קורא להתפקד לדמוקרטים כדי להקים בתוך המפלגה בלוק אנטי־כיבוש, שילמד מהמתנחלים בליכוד איך מפעילים לחץ פוליטי מבפנים ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר למה בעיניו הפלת ממשלת נתניהו אינה מספיקה, מדוע השמאל חייב לחזור לומר "כיבוש", ולמה אין דרך לסיים אותו בלי לשנות את האלקטורט היהודי

לכתבה המלאה עוד 1,948 מילים ו-4 תגובות

משחק כפול בביירות

נביה ברי, מנהיג תנועת אמל והשותף הבכיר של חזבאללה בדואופול השיעי בלבנון, פועל מאחורי הקלעים כדי לשמר את מעמדו הפוליטי ● בעוד שהרס כפרי הדרום מעורר זעם ציבורי גובר נגד ארגון הטרור, ברי ממתין לשעת כושר כדי להציג את עצמו כאלטרנטיבה מתונה – אך בינתיים ממשיך להעניק לחזבאללה מטרייה הפוליטית

לכתבה המלאה עוד 1,270 מילים

מופע ההתקרבנות של עו"ד ציון אמיר מול שופטי בג"ץ מוכיח כי מטרתו העיקרית של שר המשפטים היא לסחוט פרובוקציה ● למרות שהשר מייבש בתי משפט במכוון וממציא חוקי בחירה חדשים, נציגו מתעקש להציגו כמי שמציל את הסדר התקין ● השופטים, שמבינים את המלכוד, מנסים לאלץ את לוין למינויים טקטיים כדי לא להעניק לו עילה פוליטית נוספת להתנגחות במערכת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 930 מילים

נקמת העובדים של עידן הבינה המלאכותית

במשך שנים סיפרו לנו שהטכנולוגיה תחזק את כוחם של ההנהלה ובעלי המניות מול העובדים ● ההסכם שנחתם בין עובדי סמסונג להנהלת החברה מוכיח שלפעמים קורה ההפך: העובדים, שמחזיקים בידע הנדרש לייצור השבבים בחברה, הצליחו לכפות הסכם מהפכני למורת רוחם של בעלי המניות ● במסגרתו, הם הפכו לשותפים מלאים ברווחי החברה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 771 מילים

הסוס הטרויאני של חב"ד העיר את הרוב הדומם

מעקב זמן ישראל המחאה הציבורית בעקבות תחקיר זמן ישראל נושאת פירות: ראש עיריית רחובות מתחיל לסגת מההחלטה להציב בית כנסת בתוך בית ספר יסודי בעיר ● במקביל, הציבור החילוני התייצב בהמוניו לצד גלידריה שנפתחה בשבת וספגה התנכלויות מצד העירייה ● שוב הוכח כי לציבור יש יכולת להיאבק בהדתה ובפגיעה באיכות החיים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 810 מילים ו-2 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.