יש שתי דרכים לבחון את החלטתו אמש (חמישי) של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, להכניס למסלול בהול את העתירה המבקשת מבית המשפט לקדם את מינויו של אלוף (מיל.) דוד זיני לראש שב"כ.

סולברג החליט כי העתירה תובא לדיון בפני הרכב כבר במהלך השבוע הבא, וכי קיימת אפשרות שבית המשפט יוציא צו על-תנאי עוד לפני מועד הדיון, וכן שהיא תידון בפני הרכב מורחב.

לפי פרשנות אחת – שאפשר לכנותה תמימה או פרגמטית, תלוי במתבונן – אין בכך כל הפתעה.

סולברג החליט כי העתירה תובא לדיון בפני הרכב כבר במהלך השבוע הבא, וכי קיימת אפשרות שבית המשפט יוציא צו על-תנאי עוד לפני הדיון, וכן שהיא תידון בפני הרכב מורחב

העתירה, שהוגשה לפני כשבועיים על ידי קבוצת אזרחים התומכים בכוונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את זיני לראש שב"כ, מבקשת מבית המשפט לקבוע כי חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, האוסרת על השתתפותו של נתניהו בהליך מינויו של ראש שב"כ הבא, "בטעות יסודה" והיא בטלה.

בינתיים, בתחילת השבוע סיים ראש שב"כ הקודם רונן בר את תפקידו וסגנו ש' מונה לממלא-מקום ראש שב"כ לתקופה של חודש ימים, וזאת באישורה של בהרב-מיארה – אישור שניתן על אף שנתניהו היה מעורב בהליך מינויו של ש', בניגוד לחוות דעתה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ואלוף דוד זיני בעת ביקורו של ראש הממשלה בבסיס צאלים, 8 במאי 2025 (צילום: מעיין טואף / לע"מ)

השעון מתקתק, אם כך, וסולברג יודע זאת. יש למנות ראש שב"כ חדש – וככל הניתן במינוי קבע – במהלך שלושת השבועות הקרובים. לכן הבהילות.

מאותה סיבה, כך על פי הפרשנות התמימה-פרגמטית, סולברג גם מנחה את היועצת המשפטית לממשלה להודיע מהו פרק הזמן הנדרש להשלמת עבודת הוועדה המייעצת למינויים בכירים, בראשות נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס, "ככל שבית המשפט יורה לעשות כן", וכן "בהתחשב בצורך לפרסם הודעה לציבור בדבר כוונתה לדון במועמדות".

המטרה היא להשאיר את כל האופציות פתוחות. בית המשפט מעוניין להותיר אפשרות שההליכים לבחינת מועמדותו של זיני יושלמו והליך המינוי יוכל להתבצע עד 15 ביולי, מועד סיום כהונתו של ש' כממלא-מקום.

הכללים קובעים שמרגע שהוועדה מקבלת לידיה בקשה מטעם שר למינוי מועמד לאחד התפקידים שבסמכותה, היא אמורה לפרסם הודעה ולאפשר שבעה ימים לשם הגשת התייחסויות מהציבור.

הכללים קובעים שמרגע שהוועדה מקבלת לידיה בקשה מטעם שר למינוי מועמד לאחד התפקידים שבסמכותה, היא אמורה לפרסם הודעה ולאפשר שבעה ימים לשם הגשת התייחסויות מהציבור

מבחינת הרכב הוועדה, מרגע שנתניהו החזיר לפני כעשרה ימים לתפקיד נציב שירות המדינה את פרופ' דניאל הרשקוביץ – במילוי מקום לתקופה של שלושה חודשים – הרי שבוועדת גרוניס מכהנים כעת שלושה חברים, וזה הרכב מספיק על מנת להתכנס ולהחליט בעניין מינוי זיני.

נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

החברה הרביעית, פרופ' טליה איינהורן, פסלה את עצמה מלדון במועמדות ראש שב"כ נוכח החשדות נגד בנה, ישראל איינהורן, בפרשות הנחקרות בשב"כ – פרשת המסמכים המסווגים ופרשת קטאר-גייט.

גם הפרט הנוסף שנכלל בהחלטתו של סולברג עשוי לזכות לפרשנות פרגמטית: השופט הורה ליועצת המשפטית להודיע "מה הצפי למשך הזמן שעוד דרוש לצורך החקירות בשב"כ, שבעניינן נטען על ניגוד עניינים".

גם הפרט הנוסף שנכלל בהחלטתו של סולברג עשוי לזכות לפרשנות פרגמטית: השופט הורה ליועצת המשפטית להודיע "מה הצפי למשך הזמן שעוד דרוש לצורך החקירות בשב"כ, שבעניינן נטען על ניגוד עניינים"

מאחר שבפסק דינו של בג"ץ בעניין רונן בר נקבע כי נתניהו מצוי בניגוד עניינים ביחס להדחתו של בר נוכח החקירות המתנהלות בשב"כ, ומאחר שהיועצת קבעה שמאותה סיבה נתניהו מצוי בניגוד עניינים גם ביחס למינוי ראש שב"כ חדש, סולברג מתעניין אם ניתן לצפות מתי יגיע הרגע שבו ניגוד העניינים יפוג נוכח סיום החקירות.

טיעון אחרון התומך בפרשנות התמימה-פרגמטית: בית המשפט נוקט גישה של "שפיטה מתגוננת", על יסוד רפואה מתגוננת. השופטים אינם מעוניינים שאליהם תופנה האצבע המאשימה אם ב-15 ביולי יישאר שב"כ ללא ראש.

אלא שיש גם פרשנות שנייה אפשרית, שאותה אפשר לכנות פרנואידית-ריאליסטית. שוב, תלוי במתבונן.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בדיון בוועדת החוקה של הכנסת. 27 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לפי הפרשנות הזו, החלטתו של סולברג מעניקה רוח גבית חזקה ומשמעותית לכוונתו של נתניהו למנות את זיני לתפקיד ראש שב"כ, בניגוד מוחלט לחוות דעתה של היועצת המשפטית.

לבג"ץ מותר כמובן לפסוק בניגוד לעמדתה של היועצת: ההלכה קובעת כי חוות דעתה של היועצת מחייבת את הממשלה כל עוד בית משפט לא פסק אחרת. נתניהו אמנם הפר את הכלל המשפטי הזה בהתעלמותו מעמדתה של היועצת, אך בית המשפט יכול כעת "להלבין" את המהלך, בכך שיקבע כי חוות הדעת שגויה ובטלה, ונתניהו רשאי להיות מעורב בתהליך ולמנות את זיני.

וזו בדיוק הנקודה: עצם הנכונות של בג"ץ לדון בעתירה, ואף לקיים בה דיון בהול, כאשר מטרתה לסלול את הדרך עבור נתניהו להשליך לפח את חוות דעתה של היועצת המשפטית, פירושה עלול להיות העלמת עין מהמגמה ההולכת ומתרחבת, של התעלמות הממשלה מעמדותיה המשפטיות של היועצת.

עצם הנכונות של בג"ץ לדון בעתירה, ואף לקיים בה דיון בהול, פירושה עלול להיות העלמת עין מהמגמה ההולכת ומתרחבת, של התעלמות הממשלה מעמדותיה המשפטיות של היועמ"שית

עד עתה, בית המשפט לא השמיע עמדה נחרצת ביחס לתופעה הזו, אלא הסתפק בהכרעה עניינית בכל מקרה שהובא לפניו – אם לתמוך בעמדת היועצת, כמו בעניין רונן בר, או לבטל אותה, כמו בעניין מינוי ממלאת-מקום יו"ר מועצת הרשות השנייה, ד"ר אודליה מינס.

כעת עומד בית המשפט בפני שעת מבחן: נתניהו מייצר מציאות שבה מתעלמים מהייעוץ המשפטי, ומקשיבים, בקושי רב, להחלטות בג"ץ. בית המשפט אינו יכול לתת יד למציאות כזו, הסותרת את ההלכות השיפוטיות המחייבות שניתנו בעניין זה לאורך השנים. אחרת, הוא יסייע בעצמו לאנרכיה המשפטית שנתניהו מבקש להשליט.