מלחמת 12 הימים בין ישראל לאיראן ("עם כלביא") נתפשת בישראל כניצחון. ראש הממשלה בנימין נתניהו כינה אותה "ניצחון שיירשם בדברי הימים", ורוב כלי התקשורת הישראליים הכתירו אותה כ"הישג חסר תקדים". גם כלי תקשורת מרכזיים בעולם הגדירו אותה כ"ניצחון ישראלי".
לישראל ולארה"ב אכן היו הישגים גדולים: מומחי מודיעין אמריקאים מעריכים כי פרויקט הגרעין האיראני הוחזר שנתיים לאחור. הרמטכ"ל האיראני מוחמד באקרי, מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי, קצינים בכירים ורוב פיקוד חיל האוויר נהרגו; רבים מהמטוסים וממערכות ההגנה האווירית הושמדו, וצה"ל השיג שליטה אווירית באיראן. המלחמה גם זכתה לתמיכה בעולם המערבי ואף במדינות ערב.
אבל למלחמה היה מחיר כבד. איראן הגיבה במתקפת הטילים הקשה ביותר אי־פעם על ישראל, ושיגרה כ־500 טילים בליסטיים. 86% מהם יורטו בידי מערכות טילי החץ והת'אאד. אבל אלה שלא יורטו הביאו לפגיעות נרחבות, הרג ופציעות, סבל אנושי, נזק כספי ענק – ופגיעה בתשתיות חיוניות ובמחקר המדעי.
למלחמה היה מחיר כבד. איראן שיגרה כ־500 טילים בליסטיים. אלה שלא יורטו הביאו לפגיעות נרחבות, הרג ופציעות, סבל אנושי, נזק כספי ענק – ופגיעה בתשתיות חיוניות ובמחקר המדעי
המחיר בחיי אדם
הטילים מאיראן הרגו בישראל 29 בני אדם:
אתי כהן אנג'ל; ישראל אלוני; יבגניה בלינדר; מנאר אל־קאסם, חאלה ושדא חטיב; מנאר דיאב חטיב; אפרת סרנגה; בלה אשכנזי; מיכאל (מיקי) נחום; מאיר (מירו) ווקנין; נסטיה בוריק; מריה פשקורובה; ילנה סוקולובה; קונסטנטין טוטביץ'; איליה פשקורוב; דיזי יצחקי; יעקב ודסי בלו; איבט שמילוביץ; אברהם כהן; איגור פרדקין; אורי לוי; דני אברהם; ילנה זדובסקי; איתן זקס; נועה בוגוסלבסקי; מיכל זקס; וחייל ששמו נאסר לפרסום.
מספר ההרוגים מתגמד ליד זה שפורסם בתרחישים לפני המלחמה, וגם ליד מספר הנרצחים בטבח 7 באוקטובר והחיילים שנפלו בלחימה בעזה (שגם הם מתגמדים ליד מספר ההרוגים הפלסטינים). נראה כי ההרג בזירת עזה הביא לקהות רגשית ולסיקור דל של ההרג מהטילים, ואולי תרם בכך לתחושת הניצחון.
אבל ביחס למתקפות טילים קודמות, התקיפות מאיראן היו קטלניות. לשם השוואה: מאז אוקטובר 2023 נהרגו מירי הרקטות מעזה ולבנון יחד 65 אזרחים; בחודשיים של מבצע "צוק איתן" נהרגו מהרקטות מעזה שלושה אזרחים; במבצע "עופרת יצוקה", שהתרחש לפני התקנת "כיפת ברזל", נהרגו 13; ובמלחמת המפרץ נהרגו שלושה (אף כי 74 נוספים מתו מהשימוש במסכות אב"כ ומזרקי אטרופין).
במשרד הבריאות דיווחו כי במלחמה עם איראן הגיעו לבתי החולים 3,238 פצועים. מהם 23 פצועים באורח קשה; 111 בינוני; 2,933 קל; 138 נפגעי חרדה ו־30 שמצבם קשה להגדרה
במשרד הבריאות דיווחו כי במלחמה עם איראן הגיעו לבתי החולים 3,238 פצועים. מהם 23 פצועים באורח קשה; 111 בינוני; 2,933 קל; 138 נפגעי חרדה ו־30 שמצבם קשה להגדרה. צוותי מד"א טיפלו ב־1,319 פצועים, בהם 17 פצועים קשה, 29 בינוני, 872 קל ו־40 נפגעי חרדה (השאר הגיעו לבתי החולים באופן עצמאי).
396 מהפצועים שטופלו בידי מד"א נפגעו מפגיעות הטילים עצמם; 522 מהם נחבלו במנוסתם למרחב המוגן. עם סיום המלחמה, ב־24 ביוני, 208 מהפצועים עדיין טופלו בבתי החולים. עד כה לא השיבו במשרד הבריאות לשאלתנו כמה מהם עדיין מאושפזים וכמה מטופלים בקהילה.
לא רק בני אדם נפגעו. ענת ליכטר פלד, יו"ר הארגון לרפואה וטרינרית של חיות מחמד, מדווחת: "חתולים וכלבים רבים נפצעו, לכל הפחות כמה עשרות. ידוע לנו גם על כלבים שנהרגו – על חתולים לא. חיות בית רבות עדיין נעדרות".
כל ההרג והפציעות הללו אירעו כשמרבית תושבי ישראל נמצאו במקלטים ובמרחבים מוגנים, אחרי שהוזהרו מראש לשהות לידם, בזמן שבתי הספר וחלק ניכר ממקומות העבודה והבילוי היו סגורים.
בזמן המלחמה באיראן נהרגו בעזה 11 חיילי צה"ל. לפי דיווחי משרד הבריאות בעזה וארגוני זכויות אדם, ברצועה נהרגו באותו זמן יותר מ־500 פלסטינים, רובם אזרחים
אלמלא אמצעי הבטיחות הללו, המחיר בחיי אדם היה בוודאות גבוה בהרבה. כמה בני אדם נהרגו בתוך הממ"דים, כתוצאה מפגיעה ישירה בהם; אבל אנשים רבים יותר ניצלו כיוון ששהו במרחבים המוגנים.
ההרג במלחמה עם איראן מתווסף להרג שהמשיך ללא הרף בעזה. בזמן המלחמה נהרגו בעזה 11 חיילי צה"ל. לפי דיווחי משרד הבריאות בעזה וארגוני זכויות אדם, ברצועה נהרגו באותו זמן יותר מ־500 פלסטינים, רובם אזרחים.
בחודש יוני נרצחו בישראל 29 אזרחים ערבים באירועים פליליים – שיא במספר הרציחות. בכתבה בעיתון "הארץ" צוטטו גורמים במשטרה ובארגונים חברתיים, שאמרו כי אחת הסיבות להשתוללות הפשיעה היא נוכחות דלילה במיוחד של שוטרים ביישובים הערביים בימי המלחמה עם איראן.
המחיר הפיזי והכלכלי
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הרבה לפרסם הצהרות תמיכה נלהבת במלחמה, והכריז ש"הכלכלה הישראלית, בעזרת השם, חזקה". אבל במשרד האוצר מסרבים לפרסם את העלות הכספית שלה – וזאת בניגוד למלחמות קודמות, שבהן המשרד כן פרסם הערכות כאלה.
גורם באחד ממשרדי הממשלה הכלכליים מסר לזמן ישראל כי להערכתו, העלות הישירה של המלחמה מגיעה לכ־22 מיליארד שקל
גורם באחד ממשרדי הממשלה הכלכליים מסר לזמן ישראל כי להערכתו, העלות הישירה של המלחמה מגיעה לכ־22 מיליארד שקל – כולל החימוש והדלק למטוסים, הפעלת מערכות ההגנה, גיוס המילואים, תשלומי חל"ת לעובדים שנעדרו מעבודתם והתשלום לבתי המלון שבהם שוכנו תושבים שבתיהם נהרסו.
הסכום אינו כולל את הנזק לפעילות הכלכלית כתוצאה מהשבתת המשק ואת הפיצויים ששולמו לאזרחים ולעסקים על הנזקים מקרן הפיצויים.
בתשעה מ־12 ימי המלחמה, רוב מקומות העבודה נסגרו בהוראת פיקוד העורף, למעט אלה שהוגדרו "חיוניים", כמו חנויות לממכר מזון ותרופות, וכאלה שעבדו מרחוק. המשק פעל, אפוא, באופן דומה לאופן שבו פעל בסגר הקורונה הראשון.
לפי הערכות שפורסמו בזמן המגפה, המשק הפסיד מהשבתת הפעילות כ־5.5 מיליארד שקל בכל שבוע של סגר – כ־900 מיליון בימי חול וכ־500 מיליון ביום בסופי שבוע. לפי החשבון הזה, השבתת הפעילות עלתה יותר משבעה מיליארד שקל. אתר ynet פרסם הערכה לא־רשמית גבוהה עוד יותר של התאחדות התעשיינים, המגיעה ליותר מ־10 מיליארד.
לפי הערכות שפורסמו בזמן המגפה, המשק הפסיד מהשבתת הפעילות כ־5.5 מיליארד שקל בכל שבוע של סגר. לפי החשבון הזה, השבתת הפעילות במלחמה עלתה יותר משבעה מיליארד שקל
בטווח הקצר, הנזק הזה מתגלגל כולו על בעלי העסקים. בטווח הארוך, המדינה תחזיר להם חלק ממנו – לא את כולו – במסגרת הסדר פיצויים לכיסוי הנזק העקיף של המלחמה. מרשות המיסים נמסר כי טרם גובש הסדר כזה, ולכן עלות הנזק העקיף למדינה אינה ידועה עדיין.
נוסף על כל אלה, מדווחים ברשות המיסים כי הממשלה תשלם בין חמישה לשישה מיליארדי שקלים על שיפוץ הבניינים והדירות שנהרסו מירי הטילים.
במלחמה התרחשו 33 פגיעות ישירות בשכונות מגורים בחיפה, טמרה, הרצליה, רמת השרון, פתח תקווה, בני ברק, רמת גן, תל אביב, יפו, חולון, בת ים, אזור, אור יהודה, סביון, ראשון לציון, רחובות, נס ציונה, באר שבע ומושב זבדיאל בשפלה. אלפי דירות נהרסו.
לפי נתונים שהוצגו לוועדת הפנים של הכנסת, כ־18 אלף תושבים פונו מבתיהם. כ־13 אלף פונו לבתי מלון, ועוד כ־5,000 לדירות קרובים, חברים ודיור חלופי. מבדיקת זמן ישראל מול העיריות עולה כי כ־1,000 מתושבי פתח תקווה שוכנו בבתי מלון, ועוד כ־300 התפנו עצמאית; בבאר שבע פונו כ־600 תושבים.
כמו כן, כ־1,000 מתושבי ראשון לציון שוכנו במלונות; כ־2,600 מתושבי רמת גן פונו למלונות ולדירות; בתל אביב פונו 1,763 תושבים ל־23 מלונות; 432 מתושבי טמרה פונו לבתי משפחות קולטות; מבני ברק פונו 2,753 איש; מבת ים – כ־150, ומחיפה – כ־100.
המפונים החדשים החליפו את אחרוני המפונים מצפון הארץ, שהמדינה הפסיקה השבוע לממן את שהייתם במלונות. את הפינוי הנוכחי ביצעו העיריות, שלא כמו הפינוי ב־2023, שהתבצע בידי צה"ל ומשרד התיירות
המפונים החדשים החליפו את אחרוני המפונים מצפון הארץ, שהמדינה הפסיקה השבוע לממן את שהייתם במלונות. את הפינוי הנוכחי ביצעו העיריות, שלא כמו הפינוי ב־2023, שהתבצע בידי צה"ל ומשרד התיירות. המפונים החדשים דיווחו כי הפינוי התבצע היטב, אך הם שוהים בחוסר ודאות ואינם יודעים עד מתי ישהו במלונות ומתי יקבלו מימון ממס רכוש לשיקום בתיהם.
מספר הפניות בנושא ממחיש את היקף הפגיעה. מ־7 באוקטובר 2023 עד ה־10 ביוני השנה – ערב המלחמה עם איראן – הוגשו ברשות המיסים כ־75 אלף בקשות לתיקון נזקי רקטות; ואילו מ־11 ביוני עד סוף החודש הוגשו כ־46 אלף. לדברי גורם ברשות: "כולם יטופלו ויקבלו את המימון המגיע להם, איש לא יישאר הומלס – אבל זה ייקח זמן. אנחנו עמוסים בצורה מטורפת".
מטרתו המוצהרת של ירי הטילים הייתה לפגוע במתקנים אסטרטגיים של "המשטר הציוני" – בסיסי צה"ל ומתקני תשתיות; הפגיעה באזרחים ובבתיהם נחשבת במשטר האיראני כ"נזק אגבי". בכירי המשטר התרברבו ב"פגיעה אנושה" וב"הרס", כביכול, של בסיסים, משרדי המוסד ותשתיות. היקף הפגיעות הללו במציאות נמוך בהרבה, אבל היו כאלה.
בתקשורת הזרה דווח על מספר פגיעות בבסיסי צה"ל. עיתונים ואתרים מרכזיים, ביניהם "פוקס ניוז", "הגרדיאן", "הטיימס", "ניו יורק פוסט" , "Firstpost", וכן ויקיפדיה באנגלית, דיווחו על "פגיעה בבסיס הקריה".
ה"טלגרף" הבריטי דיווח: "טילים איראניים פגעו בחמישה מתקנים צבאיים לפחות בישראל". לידיעה ב"טלגרף" צורפה מפת ישראל ובה בסיסים בציפורית, גלילות, בית נחמיה ותל נוף
ה"טלגרף" הבריטי דיווח: "טילים איראניים פגעו בחמישה מתקנים צבאיים לפחות בישראל". לידיעה ב"טלגרף" צורפה מפת ישראל ובה בסיסים בציפורית, גלילות, בית נחמיה ותל נוף. מדובר צה"ל נמסר בתגובה ל"טלגרף": "לא נגיב על שיעורי יירוט טילים או על נזק לבסיסים. (אבל) כל היחידות הרלוונטיות שמרו על כשירות תפקודית לאורך כל המבצע".
ב־17 ביוני פגעו שני טילים ישירות בבית הזיקוק לנפט בחיפה. במקום פרצה שרפה גדולה. שלושה מעובדי בז"ן – איגור פרדקין, אורי לוי ודניאל אברהם – נלכדו בתוך מתקן סגור ומתו.
לפי הערכות חוקרים שפורסמו, העובדים שהו בחדר ממוגן היטב, אך קרוב למוקד השרפה. חלק מהמבנה קרס מהאש והם נלכדו תחת ההריסות. עשן כבד היתמר במקום ושררו בו טמפרטורות גבוהות מאוד. השלושה נחנקו מהעשן ונפגעו קשות מהחום; החום, העשן או שניהם הביאו למותם.
תושבים באזור דיווחו על לפידים בוערים, תמרות עשן וריח גז חריף. הרשויות הסתירו את האירוע בתחילה. חברת בז"ן דיווחה לבורסה: "כתוצאה מהתקפת הטילים נפגעו באופן נקודתי קווי צנרת והולכה בין מתקנים בבז"ן, ללא נפגעים. מתקני הזיקוק ממשיכים לעבוד, בעוד חלק ממתקני ההמשך במתחם הודממו".
בשלושת הימים הראשונים אחרי הפגיעה, בז"ן חיפה הושבת. בית הזיקוק מייצר כמחצית מהבנזין וכ־60% מהסולר בישראל. חלק מחברות הדלק הזהירו ממחסור בדלק, אבל משרד האנרגיה הבהיר כי אין שום מחסור
בכתבה על האירוע מאת אביב לביא, כתב הסביבה של זמן ישראל, צוין: "במשרד להגנת הסביבה ובגופים הרלוונטיים שמרו על עמימות. מה באמת קרה במתחם? לפי גורם הבקיא בפרטים, ההודעה לבורסה הייתה 'גרסה מכובסת ומרגיעה של האמת'. החדשות הטובות היו שהפגיעה לא הייתה במצבור חומרים מסוכנים או בליבת פעילות זיקוק הנפט; החדשות הפחות טובות – זה לא היה רחוק מזה".
בשלושת הימים הראשונים אחרי הפגיעה, בז"ן חיפה הושבת. בית הזיקוק מייצר כמחצית מהבנזין וכ־60% מהסולר בישראל. חלק מחברות הדלק הזהירו ממחסור בדלק, אבל משרד האנרגיה הבהיר כי אין שום מחסור או חשש ממחסור, ובפועל, אספקת הדלק לתחנות ולמפעלים המשיכה כסדרה.
מאז החל בית הזיקוק לחזור לפעילות בהדרגה. ממשרד האנרגיה נמסר: "בז"ן נמצא בשלבים מתקדמים של חזרה לכשירות".
נוסף על כך, נפגעו תשתיות של חברת החשמל באזור אשדוד ואשקלון. הפגיעות גרמו להפסקות חשמל באלפי בתים, אך תוקנו תוך שעות ספורות. ממשרד האנרגיה נמסר: "מעבר לבז"ן, לא נפגעו עוד מתקני תשתית לטווח ארוך".
המחיר לבריאות הציבור ולהתפתחות המדע
מתקן התשתית שספג את הנזק הקשה ביותר היה בית החולים סורוקה בבאר שבע. ב־19 ביוני, טיל מאיראן פגע ישירות בבניין האשפוז הכירורגי הצפוני של סורוקה. הבניין ושני בניינים סמוכים נפגעו קשות ויצאו משימוש; בניינים נוספים נפגעו חלקית. כ־40 מטופלים ואנשי צוות נפגעו קל וטופלו במקום.
מתקן התשתית שספג את הנזק הקשה ביותר היה בית החולים סורוקה בבאר שבע. ב־19 ביוני, טיל מאיראן פגע ישירות בבניין האשפוז הכירורגי הצפוני של סורוקה
בית החולים – שלו ניסיון רב בעבודה תחת אש – העביר מאושפזים רבים למרחבים מוגנים עוד לפני הפגיעה. למרבה המזל, המחלקה שנפגעה ישירות פונתה רק כמה שעות קודם. מייד אחרי התקיפה, מד"א, בסיוע סטודנטים מתנדבים מאוניברסיטת בן־גוריון, העביר מאות חולים מסורוקה לבתי החולים ברזילי באשקלון, אסותא אשדוד, הדסה עין כרם, שיבא, איכילוב ובילינסון.
סורוקה הפסיק את כל הפעילות האלקטיבית וסגר את שעריו, למעט מקרי חירום. מנכ"ל בית החולים, פרופסור שלומי קודש, הצהיר: "מי שצריך טיפול מציל חיים יכול להגיע למלר"ד בסורוקה. לידות ואירועים אחרים – מתבקשים להגיע למקומות אחרים". מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הבטיח: "נחזיר את בית החולים לכשירות מאוד מהר. לא נשאיר אף מטופל מאחור".
ב־1 בינואר דיווח סורוקה כי 60% ממיטות האשפוז בבית החולים הוחזרו לפעולה מלאה, כולל המערך האמבולטורי, מרפאות החוץ וחדרי הלידה. עוד דווח כי חלק מחדרי הניתוח ואשפוז היום נסגרו, אך אחרים פועלים בהיקפים גדולים מהרגיל כדי לטפל בכל המקרים הדחופים ובכמה שיותר חולים במקרים שאינם דחופים.
אתמול (שני) דיווח קודש בוועדת הבריאות של הכנסת כי 80% מסורוקה חזר לפעול – אבל תיאר מציאות קשה. לדבריו: "חלק מהחולים מאושפזים ומטופלים במרתפים, במקלטים ובאולמות. באולם המיועד לאירוח בני משפחה בשבתות מאושפזים 10–12 אנשים רתוקים למיטה, בצפיפות של 40 ס"מ בין מטופל למטופל, בלי מקלחות ובלי חלונות. רוחצים אותם במיטה והאוורור חלקי בלבד.
"אני חושש כי בעקבות המצב והתנאים הקשים, רופאים לא יישארו לעבוד בסורוקה, ביניהם אלה המגיעים במיוחד ממרכז הארץ. אם רופאים יעזבו את הנגב, מתמחים לא יגיעו להתמחות. זה איום אמיתי שזקוק למענה"
"תושבי הנגב יסבלו עכשיו תשעה חודשים עד שנה מאשפוז במקומות הללו, כי לא דאגו למיגון קודם. אני חושש כי בעקבות המצב והתנאים הקשים, רופאים לא יישארו לעבוד בסורוקה, ביניהם אלה המגיעים במיוחד ממרכז הארץ. אם רופאים יעזבו את הנגב, מתמחים לא יגיעו להתמחות. זה איום אמיתי שזקוק למענה.
"יש צורך במיגון מלא ומקיף לסורוקה. לא יכול להיות שבכל הסלמה אנחנו סוגרים שמונה חדרי ניתוח, שלושה חדרי צנתורים, ועכשיו גם את בניין הפנימיות, ופוגעים פגיעה אנושה באוכלוסייה".
טילים איראניים פגעו בשתיים מהאוניברסיטאות המובילות בישראל: אוניברסיטת בן־גוריון בבאר שבע ומכון ויצמן למדע ברחובות. בטווח הארוך, ייתכן כי אלה הפגיעות הקשות ביותר – כיוון שבנוסף למבנים הגדולים ולציוד היקר, נהרסו גם מעבדות שבהן נצבר ידע מדעי וטכנולוגי, שחלקו אבד.
באוניברסיטת בן גוריון פגעו שלושה טילים. נשיא המוסד, פרופסור דניאל חיימוביץ', מעריך את הנזק בכ־200 עד 400 מיליון שקל. 30 מבנים בקמפוס נפגעו; בין היתר, נפגעו שתי קומות בפקולטה לרפואה, כולל מעבדות לחקר סרטן ואלצהיימר; נהרסו חדרי האנטומיה והדיסקציות.
"התוצאות התיאורטיות של הניסויים נמצאו במחשב ומגובות בענן. אבל בניסויים יוצרים תוצרים שאי אפשר לגבות. דנ"א מהונדס שעבדנו עליו כ־20 שנה, למשל. או מכשירים מורכבים שבנינו בעצמנו לצורך הניסויים"
שש מעבדות מחקר נהרסו לחלוטין ותשע נוספות נפגעו משמעותית. מרכז הספורט של הקמפוס נהרס. הקמפוס נסגר ולא נפתח לאחר תום המלחמה, הבחינות נדחו והלימודים נערכים באופן מקוון. ביתם של 50 חברי סגל ו־48 סטודנטים נפגע, 25 מחברי הסגל ו־41 מהסטודנטים פונו מבתיהם.
אחת המעבדות שנהרסה הייתה המעבדה לחקר התקשורת המטאבולית במחלקה לביוכימיה ופרמקולוגיה קלינית. מאחורי המונחים המדעיים הללו עומד מחקר מורכב שסייע בפיתוח תרופות ותכשירים רפואיים לטיפול במחלות ובהן סרטן, גידולים שפירים, סוכרת, מחלות כליות ומחלות מעיים דלקתיות.
מנהל המעבדה, פרופסור אוהד אוחנה, מעריך כי הפגיעה עיכבה את המחקרים – כולל תרומתם המעשית לרפואה – בכשנתיים. אוחנה מסביר: "ערכנו במעבדה ניסויים, בין השאר כאלה שבהם הצלחנו לחסל גידולים באוזניהם של עכברים ולהוריד את רמת הסוכר של עכברים חולי סוכרת בכ־20%.
"התוצאות התיאורטיות של הניסויים נמצאו במחשב ומגובות בענן. אבל בניסויים יוצרים תוצרים שאי אפשר לגבות. דנ"א מהונדס שעבדנו עליו כ־20 שנה, למשל. או מכשירים מורכבים שבנינו בעצמנו לצורך הניסויים והשתמשנו בהם. ככה מחקר עובד.
"שני סטודנטים ושני חיילים מפיקוד העורף עשו מעשה הרואי ונכנסו למעבדה שעתיים אחרי הפגיעה, להציל מה שניתן. היו דברים שהם הצילו, או עזרו לשחזר, אבל היו דברים שהקירות נפלו עליהם והם פשוט נמחצו"
"שני סטודנטים ושני חיילים מפיקוד העורף עשו מעשה הרואי ונכנסו למעבדה שעתיים אחרי הפגיעה, להציל מה שניתן. היו דברים שהם הצילו, או עזרו לשחזר, אבל היו דברים שהקירות נפלו עליהם והם פשוט נמחצו".
היו נזקים דומים גם במעבדות אחרות?
"כן. לא יודע מה קרה בכל מעבדה ומעבדה, אבל בחלקן היה אפילו נזק גדול עוד יותר. שתיים מהן עלו באש. מפתחים כאן את העוצמה המדעית והטכנולוגית של ישראל, ופיתוחים שמביאים תועלת לאנושות כולה – והם נפגעו קשות".
הפגיעה במכון ויצמן הייתה קשה עוד יותר. במכון פגעו שני טילים. נשיא המכון, פרופסור אלון חן, מדווח כי שני בניינים נחרבו כליל: המכון לחקר הסרטן והבניין לחקר חומרים כימיים מתקדמים. נוסף על כך, נפגעו 60 מבני מעבדות ו־52 מבני מגורים. חמישית עד רבע מעבודת המכון הושבתה. במכון מעריכים כי הנזק הישיר – ללא אובדן הידע המחקרי – עומד על בין 1.5 לשני מיליארד שקל.
בדיון בוועדת הכספים של הכנסת אמר חן: "אם רכשנו למדען לפני חמש שנים מיקרוסקופ שעלה מיליון דולר, הערך הריאלי שלו הוא כיום 200 אלף דולר. אבל אנחנו צריכים לרכוש מיקרוסקופ שיעלה היום כמיליון ורבע עד מיליון וחצי. אם נקבל 200 אלף – מי ישלם את הדלתא?
"אנחנו נוכל לשכור מבנה למעבדות בפארק המדע הסמוך ולהחזיר אותן שם לפעילות תוך כמה שבועות עד חודשים. אבל עד שנחזור למכון, יעברו חמש שנים, ובינתיים אין לנו מהיכן לשלם את השכירות"
"אנחנו נוכל לשכור מבנה למעבדות בפארק המדע הסמוך ולהחזיר אותן שם לפעילות תוך כמה שבועות עד חודשים. אבל עד שנחזור למכון, יעברו חמש שנים, ובינתיים אין לנו מהיכן לשלם את השכירות. המכון קולט 10–15 חוקרים בשנה, ולא ברור איך נעשה את זה אם לא נתקין להם מעבדות".
המחיר הנפשי
נזק נוסף של המלחמה, שקשה לכמת וצפוי להשפיע לתקופה ארוכה, הוא הפגיעה הנפשית. המלחמה באיראן פרצה בתוך משבר עמוק בבריאות הנפש של החברה הישראלית – שהחל עוד במגפת הקורונה, החמיר מאוד בעקבות הטבח ובמהלך המלחמה בעזה, והביא לעומס על שירותי בריאות הנפש. כעת, יש אנשי מקצוע המזהירים שהמצב יחמיר עוד יותר.
לדברי רונית ארגמן, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית, מומחית לטראומה ומנהלת מכון ארגמן לשירותים פסיכולוגיים: "הגענו לאירוע עם מורל נמוך, מותשים, אחרי שנתיים של טבח, מלחמה ומצוקה. אנשים רבים חוו אובדן וטראומות, חשים חוסר אמון, חוסר תקווה ואף חורבן ממש.
"אחרי כל זה, השבועיים של המלחמה עם איראן היו חוויה קשה מסוג חדש. היקף ההרס, הדריכות המתמדת, התחושה שאין לאן לברוח – כי זה מכה במרכז הארץ, וכי גבולות המדינה סגורים. אין עדיין נתונים על הפגיעה הנפשית, אבל לפי מה שאני רואה ושומעת ממטופלים שלי, קולגות ואנשים מסביבי – יש המון־המון־המון עלייה בתסמיני פגיעה נפשית.
"אין עדיין נתונים על הפגיעה הנפשית, אבל לפי מה שאני רואה ושומעת ממטופלים שלי, קולגות ואנשים מסביבי – יש המון־המון־המון עלייה בתסמיני פגיעה נפשית"
"תסמינים שרבים סבלו מהם שנים בעוטף עזה, ובשנתיים האחרונות בצפון, מופיעים עכשיו במרכז, וכאן חיים הרבה יותר בני אדם. חרדה גדולה. חשש מכל רעש קטן. ילדים שמפחדים ללכת לישון. אנשים שהלכו לישון באוהלים ושקי שינה במקלטים, בחניונים, בתחנות הרכבת התחתית. אנשים שכבויים, ולצדם אנשים שמוצפים רגשית. ואני מדברת על אלה שלא איבדו את בתיהם".
ביתה של ארגמן עצמה בתל אביב נהרס מפגיעת טיל איראני. היא התגוררה ימים אחדים במלון וכעת בדירה שכורה. לדבריה: "זאת תחושה קשה של אובדן. אני נכנסת לבית להציל דברים, ורע לי להיכנס לשם, הכול מלא זכוכיות, אבק ולבנים.
"אנשי מס רכוש היו נחמדים בטירוף, אמפתיים והראו רצון לעזור. אבל בשורה התחתונה הם אמרו שלא ידוע מתי אקבל את הכסף, ושזה ייקח זמן. כרגע ההוצאה הענקית הזאת היא עליי. לקחתי הלוואה מהבנק, ולמרות ההוראות של בנק ישראל, היה לי קשה לקבל.
"וכמובן שאני לא מאלה שבמצוקה הכי קשה. כלכלית – יש אנשים שאין לי מושג מאיפה ייקחו בינתיים את הכסף; ונפשית – יש אנשים שיהיה להם קשה למצוא כוחות להתעסק בכך".
"אנשים נאחזים בהישגי המלחמה מתוך סבל. אחרי שנתיים של מצוקה מתמשכת וחוסר אונים קשה, ושבועיים של חרדה – מחפשים להיאחז במשהו. חיפשו תחושות שליטה, גאווה, ביטחון – ומצאו אותן בהישגים מול איראן"
איך התחושות הקשות הללו של אנשים רבים מתיישבות עם העובדה שרבים נמצאים באופוריה של ניצחון, ועם הסיקור האופורי של המלחמה בתקשורת?
"הן בהחלט מתיישבות, הן קשורות. אנשים נאחזים בהישגי המלחמה מתוך סבל. אחרי שנתיים של מצוקה מתמשכת וחוסר אונים קשה, ושבועיים של חרדה – מחפשים להיאחז במשהו. חיפשו תחושות שליטה, גאווה, ביטחון – ומצאו אותן בהישגים מול איראן".
התגובה הנפשית קשורה לעמדות פוליטיות? מי שנגד הממשלה מגיב במצוקה, והתומכים הגיבו באופוריה?
"עמדות פוליטיות משפיעות על תגובות נפשיות, אבל אני לא חושבת שזה אחד לאחד כמו שנשמע מהשאלה שלך. היו מתנגדים מובהקים לממשלה, אנשי שמאל–מרכז, שהתלהבו והיו באקסטזה מהישגי חיל האוויר, וימנים שנכנסו לסטרס וחרדה. הבעיה היא שההתלהבות הייתה זמנית וקצרת טווח, והמצוקה נשארת, ואני חוששת שתישאר עוד הרבה זמן".





















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו