היי, כאן המורה ענת,

בשנה הקרובה, כשילדיכם ילמדו בכיתה א', תקבלו ממני מדי פעם טלפון או הודעה. אולי זו תהיה מחמאה, אולי תזכורת לקראת פגישה או אירוע כיתתי, אולי שיחה על משהו שקרה בכיתה או עדכון על קושי שהתגלה לפתע ודורש התייחסות.

יצירת הקשר אתכם נועדה לשתף אתכם במה שקורה לילדיכם, כדי שנוכל לחשוב יחד איך להבין אותם טוב יותר, להציע להם את הסיוע ההולם ולעודד אותם.

ילדים מגיעים להישגים טובים יותר כשהם מרגישים בטוחים; בטוחים בברית שבין ההורים לבית הספר, בטוחים שהמבוגרים סביבם בבית ובבית הספר רואים אותם, מבחינים בהצלחותיהם כמו גם בקשייהם ורוצים בטובתם, שמעריכים את מאמציהם להצליח – ובטוחים שתמיד יזכו במעטפת מכילה. אני כאן כדי לעזור לכל ילד למצוא את מקומו ולהפוך את הילדים בכיתה לקבוצה אחת.

ילדים מגיעים להישגים טובים יותר כשהם מרגישים בטוחים; בטוחים בברית שבין ההורים לביה"ס, בטוחים שהמבוגרים סביבם בבית ובביה"ס רואים אותם, מבחינים בהצלחותיהם ובקשייהם ורוצים בטובתם

הקול שלכם מאוד חשוב לי. אני רוצה לשמוע מכם מה הילדים שלכם אוהבים, מה מרגיע אותם, מה מרגש אותם, מה מדאיג אותם ומה קשה להם. כשנצעד יחד – אתם ואני  נצליח לראות את התמונה השלמה.

כשאני מתקשרת אליכם, דעו שאני בצד שלכם ושל ילדיכם, גם אם לפעמים אומר דברים שיטרידו אתכם, או כאלה שיגרמו לכם דאגה. אנא זכרו שהפנייה אליכם נובעת תמיד מדאגה ומרצון לסייע, ונועדה לשיתוף ולמציאת דרכים לפתרון.

אתם מוזמנים להיות סקרנים, להפנות אליי שאלות ולבקש שארחיב, שאשתף אתכם בדוגמאות מהמתרחש בכיתה. הרגישו נוח לשתף אותי במה שאתם חווים בבית. המידע שתביאו לשיח המשותף יהיה תמיד רב ערך עבורי. כתבו לי, היפגשו איתי פנים אל פנים, שתפו, שאלו והציעו. אני כאן כדי לשמוע אתכם.

תקשורת כנה ושוטפת בינינו, המבוססת על אמון הדדי, היא הקרקע הטובה ביותר לצמיחה רגשית, חברתית ולימודית של הילדים.

איך אפשר ליצור תקשורת טובה איתי ועם מורים אחרים?

• אל תחכו כשתתעורר בעיה – צרו קשר בתחילת השנה להיכרות הדדית גם אם ילדיכם מתפקדים היטב בבית הספר. שיחה קצרה ברוח טובה תורמת לקשר שלי עם תלמידיי. אפשר גם לשלוח הודעה קצרה בתחילת השנה – ברכה, משפט על הילד, ספרו מה חשבתם כשפתחתם חוברת או מחברת. זו התחלה המזמינה דו-שיח פתוח ונעים.
• שתפו במידע חשוב כבר בתחילת הדרך – היסטוריה משפחתית/רפואית רלוונטית, פחדים, תחומי עניין מיוחדים, שינויים במשפחה ובבית. כל פרט כזה יכול לעזור לנו להיות רגישים ומדויקים יותר.
• כשאני פונה אליכם בבקשה או בעצה – נסו להתייחס לדברים בפתיחות. נשוחח, נקשיב, נתבונן יחד בסיבות שהביאו לפנייה אליכם, בידיעה שהמטרה של כולנו היא למצוא דרך לקדם את הילדים בדרך הטובה ביותר ולהעניק את התמיכה הנכונה. זכרו שאנחנו באותו צד.
• כשמשהו לא ברור לכם – נסו להימנע מתחושת תסכול ובקשו הבהרה והסבר; למשל, "תוכלי להסביר קצת יותר? להרחיב ולפרט? לספר איך זה נראה בכיתה? מה את מציעה שנעשה בבית?"
• שמרו על כבוד הדדי גם כשיש קושי – מילים טובות ומשפטים קטנים, כמו "ראיתי מה שכתבת, תודה שעדכנת", "אני מעריכה את ההשקעה", הם שעושים את ההבדל. שיח סבלני ונכונות להקשיב בונים אמון ומקדמים את הילדים הרבה יותר מכל טענה.

כשאני מתקשרת אליכם, דעו שאני בצד שלכם ושל ילדיכם, גם אם לעתים אומר דברים שיטרידו או ידאיגו אתכם. אנא זכרו שהפנייה אליכם נובעת תמיד מדאגה ומרצון לסייע, ונועדה לשיתוף ולמציאת דרכים לפתרון

זכרו: כשאנחנו נותנים מקום לטעויות, ללמידה ולהתפתחות, גם הילדים לומדים לעשות זאת. בסופו של דבר, כולנו רוצים שהילדים יאמינו בעצמם ושיבואו לבית הספר בחיוך, ברצון ובתחושת מסוגלות.

אני כאן. מצפה לילדים, ודלתי פתוחה גם לכם.
שלכם,
המורה ענת

ענת דלל, מנהלת תחום עברית לבתי הספר היסודיים באשכול שפות, חברה ורוח במטח, ומרצה בפקולטה לחינוך במחלקה לחינוך המיוחד בסמינר הקיבוצים. היא אחראית על פיתוח סביבות למידה היברידיות בעברית בבתי הספר היסודיים. ענת הייתה מורה, סגנית מנהלת ומדריכה בחינוך הלשוני.