כששר הכלכלה ניר ברקת נכנס לפוליטיקה הארצית, הייתה סיבה לאופטימיות זהירה. הינה, סוף־סוף, פוליטיקאי ליכודניק שיש לו הכול – ולא חייב דבר לאף אחד. דמות שונה מהרוח הרדודה שהביאו איתם מירי רגב, דודי אמסלם, מאי גולן ושאר אנשי החצר שבנימין נתניהו כינס סביבו, ושבלעדיו אין להם כוח או מעמד.
בניגוד לרוב חבריו לספסלי הליכוד, שכל הכוח, הכבוד והכסף שלהם תלויים באופן מוחלט בנתניהו – ברקת דווקא הגיע מסודר. הונו האישי מוערך בפומבי בכשניים–שלושה מיליארד שקל, מה שמציב אותו במקום הראשון ברשימת הפוליטיקאים העשירים בישראל. רוב הכסף נצבר מקרן BRM ומההשקעה המיתולוגית שביצע יחד עם אחיו בצ'ק פוינט.
ההון העצום הזה, פרי השקעה מוצלחת בעולם ההייטק, אמור היה להקנות לו את מה שאין לרבים מחבריו במפלגה: עמוד שדרה. הציפייה הייתה שאדם שהפך רעיון למיליארדים יביא את אותה נחישות ויעילות גם לשירות הציבורי. לרגע נדמה היה שהוא, בניגוד לכל האחרים, יוכל לעמוד מול נתניהו ולהיות שר שהמקצועיות והאינטרס הציבורי עומדים בראש מעייניו.
ברקת, האיש שיכול היה להיות הכול – בחר להיות כלום. הוא זנח במהירות שיא כל יומרה לעשייה ציבורית אמיתית ויישר קו עם אחרון הח"כים הזוטרים
אלא שהבלון הזה התפוצץ מהר מאוד. ברקת, האיש שיכול היה להיות הכול – בחר להיות כלום. הוא זנח במהירות שיא כל יומרה לעשייה ציבורית אמיתית ויישר קו עם אחרון הח"כים הזוטרים. כיום הוא התדרדר לרמת שטחיות כה נמוכה, עד שהוא מתגאה ב"הישג" אחד בלבד: הוא מיליארדר שעובד בחינם.
הצגות בשקל אחד
ברקת לא מפסיק להתהדר בעושרו, תחת מסווה דק של "צניעות" מאולצת. בכל הזדמנות שנייה הוא מזכיר כי הוא מושך שכר של שקל אחד בשנה – לא בגלל אידאולוגיה, אלא מפני שהוא מיליארדר שיכול להרשות זאת לעצמו.
כאשר פורסם בשבוע שעבר שרכש מרצדס בשווי שני מיליון שקל – בשיא ניתוקו מן הציבור – הוא "זעם" על החטטנות התקשורתית בחייו הפרטיים. זה לא מנע ממנו לפרסם בעצמו צילום מסך של הכתבה ברשתותיו, כדי לוודא שאיש לא יחמיץ את ההוצאה הנוצצת.
הסיבה שהוא חוזר שוב ושוב על עובדת היותו עשיר ועובד על חשבונו היא אחת: אין לו שום הישג משמעותי אחר להתהדר בו כשר או להרשים את מצביעי הליכוד. הניגוד המהותי בין מכונת הכסף הפרטית שבנה לבין הכישלון הציבורי הממושך מלווה אותו לאורך כל הקריירה הפוליטית שלו.
גם בתפקידו כראש עיריית ירושלים התברר הפער העצום בין ההצהרות למציאות. לצד הישגים בתחומי כלכלה ותרבות, ירושלים תחת הנהגתו סבלה מכשלים בסיסיים בחיי היום־יום
גם בתפקידו כראש עיריית ירושלים התברר הפער העצום בין ההצהרות למציאות. לצד הישגים בתחומי כלכלה ותרבות, ירושלים תחת הנהגתו סבלה מכשלים בסיסיים בחיי היום־יום. למשל, פסולת הצטברה ברחובות במשך ימים בשל ניהול כושל.
דוח מבקר המדינה מצא כי אף שברקת השקיע "מאות מיליוני שקלים" בניקיון, העירייה "רחוקה עד מאוד מלממש את מדיניותה". עוד צוין כי נמצאו "ליקויים רבים בניהולם ובתחזוקתם של אזורי התיירות" וכשלים חמורים במתן שירותים בסיסיים במזרח העיר.
כן, קניתי מרצדס
מהכסף הפרטי שהרווחתי בעבודה קשה כיזם הייטק ומשקיע.בזכות הברכה של האבא היקר שלי, זכיתי לשלם הרבה מס הכנסה ולשרת את הציבור כבר 23 שנה במשכורת של 1 שקל בשנה.
הוצאות הטיסה והוצאות הרכב הפרטי שלי (אין לי רכב מהמדינה) מלא על חשבוני. אני בחרתי לשרת את המדינה – לא… pic.twitter.com/UzkFc9STw4— ניר ברקת (@NirBarkat) October 21, 2025
הדפוס הזה המשיך גם במשרד הכלכלה. בינואר 2023 הכריז ברקת בקול רם: "אני הולך לפרק את המונופולים". הוא אף הגיש תצהיר להצעת חוק. אך כמו בירושלים – הצהרות לחוד ומעשים לחוד. למעט השלמת חקיקה שהחלה בכלל בממשלת השינוי ("מה שטוב לאירופה, טוב לישראל"), הוא זנח לחלוטין את הטיפול ביוקר המחיה.
במקום רפורמות עמוקות קיבל הציבור "שטיקים וטריקים": מדבקות שחורות על מוצרים שהתייקרו, איומים ריקים על חיוב חברות לפרסם דוחות רווח – צעדים שהיו יעילים ככוסות רוח למת. בשיא הניתוק, בדיון בוועדת הכלכלה בקיץ שעבר, הוא אף האשים את הציבור ביוקר המחיה וביקש מהאזרחים עצות כיצד להתמודד איתו.
בשיא הניתוק, בדיון בוועדת הכלכלה בקיץ שעבר, הוא אף האשים את הציבור ביוקר המחיה וביקש מהאזרחים עצות כיצד להתמודד איתו
שר החוץ לענייני כלום
מהר מאוד הבין ברקת היכן "מרוחה החמאה". הוא ויתר על יומרות לרפורמה אמיתית, יישר קו עם החבורה של נתניהו, והתרכז בשני תחומים: טיסות לחו"ל וחנופה לראש הממשלה.
משרד הכלכלה הפך תחתיו לסוכנות נסיעות פרטית ולמעין משרד חוץ חליפי. מאז כניסתו לתפקיד טס ברקת יותר מ־15 פעמים לחו"ל. הוא אומנם מתגאה בכך שהוא מממן את כרטיס הטיסה שלו מכיסו, אך מתעלם מאלגנטיות מן העלות הכוללת של המשלחות הרשמיות שנסעו עימו – הוצאות המתקרבות לארבעה מיליון שקל מכספי הציבור, והיד עוד נטויה.
ומה הניבו כל המסעות האוויריים האלה, שבגינם נעדר מהמדינה 101 ימים? חתימה בודדת על הסכם סחר עם וייטנאם. בזמן שברקת גזר סרטים בהאנוי, היחסים הכלכליים של ישראל עם העולם התדרדרו לשפל חסר תקדים.
מדינות דמוקרטיות במערב – ובהן ספרד, אירלנד, קנדה, הולנד, איטליה, גרמניה וצרפת – איימו או כבר פגעו ביחסי הסחר עם ישראל. בריטניה הקפיאה את המשא ומתן להסכם סחר חופשי, והאיחוד האירופי איים להקפיא את ההסכם גם הוא. אפילו ארה"ב, יעד מועדף בביקוריו של ברקת, הטילה בתקופתו מכסים על מוצרים ישראליים בשיעור גבוה מזה שהוטל על כמה מדינות אחרות.
ברקת אומנם שילם על כרטיסי הטיסה שלו, אך בהתחשב באפס ההישגים שהביא – היה ראוי שישלם עליהם גם קנס. השכר הסמלי של שקל אחד בשנה הוא אכן סמלי: הוא מסמל בדיוק את שווי עבודתו כשר הכלכלה
ראש הממשלה נתניהו אף הודה בפומבי שישראל הופכת לספרטה. בעולם נורמלי, שבו שר הכלכלה היה ממלא את שליחותו הציבורית ולא עסוק בחנופה לנתניהו ובמיתוג אישי, ברקת היה מבטל את כל טיסותיו, נוסע ברכב למשרד ראש הממשלה ודורש לעצור את התדרדרות מעמדה של ישראל בעולם.
אך את ברקת זה לא עניין. חלק גדול מעיסוקיו בחו"ל כלל לא עסק בכלכלה, אלא בבניית דימויו האישי כשר חוץ שלישי, לצד רון דרמר וגדעון סער. כך, במסעו לארה"ב בספטמבר 2023, פגש את הקהילה היהודית, ביקר בבית חב"ד בברוקלין, נשא דברים באוניברסיטת קולומביה והתראיין לכלי תקשורת בינלאומיים.
ברקת אומנם שילם על כרטיסי הטיסה שלו, אך בהתחשב באפס ההישגים שהביא – היה ראוי שישלם עליהם גם קנס. השכר הסמלי של שקל אחד בשנה הוא אכן סמלי: הוא מסמל בדיוק את שווי עבודתו כשר הכלכלה.
כך נראה שר כלכלה בממשלת נתניהו: אדם בעל הון אישי שאפשר לו להיות עצמאי – אך בחר להיות עוד בורג במכונת החנופה. במקום לטפל במונופולים שקורעים את הציבור, הוא מטפל ביחסי הציבור של עצמו בברוקלין. זו אינה רק אכזבה – זו בגידה בשליחותו הציבורית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנונכון מה אנינו מחטטים חו במרצדס היוקרתית שקנה במיטב כספו שאכן הרוויח ביטשר? למה שנתעסק בזה בכלל? מספיק שאנחנו יודעים שהוא היה לפי הדיווחים כשלון בתור ראש עיריה וממשיך להיות כזה כשר הכלכלה. והאיש הזה חולם להיות היורש של האפס המרכזי במפלגת הכשלון.