בנקודה הכי דרומית ביפו, מטרים ספורים מקו הגבול עם בת ים, ניצב על חוף הים שלט אופטימי: "פרויקט הגנת מצוק גבעת העלייה", מכריזה עיריית תל אביב־יפו, וגם "פיתוח נופי של פארק החוף". בהתחשב בכך שמכמה מטרים צפונה משתרע אחד הפרויקטים המרשימים שבוצעו בעשורים האחרונים בישראל – מדרון יפו, שהפך מהר פסולת לפארק ירוק מול הים – לכאורה יש למה לחכות.

מוקדם לדעת איך תיראה התוצאה הסופית של הפרויקט הנוכחי, אבל בינתיים תושבים שגרים באזור המומים ממה שנגלה לעיניהם מדי יום: במקום להקים הגנה מפני קריסת מצוק הכורכר, עיריית תל אביב־יפו פשוט החליטה לרסק אותו. דחפורי הענק הסתערו עליו ויישרו אותו כמו עוגת קצפת שנשארה במקרר.

"ההרס נוראי", אומרת אורנה מרטון, תושבת הסביבה. "הלב כואב כשרואים את הגילוח של המצוק שכבר לא יוכל להשתקם מההשטחה שהוא עבר. מדברים על הגנת המצוק אבל כבר לא נשאר הרבה על מה להגן".

"גם כשעשינו את הפרויקט בחוף תל ברוך בצפון־מערב העיר קיבלתי בזמן העבודות המון תלונות, ומאז שסיימנו מגיעים פידבקים נהדרים. זאת תהיה הטיילת הכי יפה בישראל"

"עכשיו זה נראה כמו כל אתר בנייה", אומר איליה רובינוב, מנהל מצוקים ושוברי גלים בעיריית תל אביב־יפו, "אבל בסוף זה ייראה אחרת לגמרי. גם כשעשינו את הפרויקט בחוף תל ברוך בצפון־מערב העיר קיבלתי בזמן העבודות המון תלונות, ומאז שסיימנו מגיעים פידבקים נהדרים. אני חושב שזאת תהיה הטיילת הכי יפה בישראל".

למעשה, עבודות מהסוג שעיריית תל אביב־יפו מבצעת כרגע בשפיץ הדרומי שלה הן אירוע חסר תקדים בישראל. סכנת הקריסה של מצוק הכורכר, שנמתח על פני עשרות קילומטרים בקו החוף, הופכת בשנים האחרונות יותר ויותר מוחשית, ובחורף האחרון כמה קריסות בהרצליה הסתיימו בנס בלי נפגעים בנפש.

שלט המכריז על "פרויקט הגנת מצוק גבעת עלייה" ביפו, נובמבר 2025 (צילום: אביב לביא)

האפשרות לצמצם את הסכנה מתחלקת לשניים: מצד הים (שוברי גלים או אמצעים אחרים), האחריות נופלת על החברה הממשלתית להגנות החוף, שכפופה למשרד להגנת הסביבה. מצד היבשה, לפחות תיאורטית, זו אחריותן של הרשויות המקומיות.

רק שלרשויות המקומיות, ברוב המקרים, אין את האמצעים והתקציבים להתמודד עם פרויקט בסדר גודל כזה, שלא לדבר על המורכבות בערים כמו הרצליה ונתניה שבהן שוכנים על שפת המצוק מלונות ובתי פאר.

תל אביב, כדרכה לא פעם, החליטה לא להמתין למדינה, וקידמה עצמאית תוכנית להסדרת כחצי קילומטר שמשתרע מחוף גבעת עלייה ומרכז פרס לשלום עד גבול בת ים, רצועה שבה מתנשא מצוק תלול ולמרגלותיו חוף צר למדי.

"היו שתי גבעות ונקיק שניתן לרדת בו לים. היו מדרגות כורכר טבעיות עם צמחייה מקומית, היה סלע גירי פריך ועדין שהרוח והים חצבו בו צורות מופלאות – הכול שוטח וגולח"

בביקור במקום קל להזדהות עם התחושות הקשות של התושבים. ההגנות המעטות שמבוצעות על ידי העיריות מתבטאות בדרך כלל בפריסת רשת ברזל שתקלוט את הדרדרת ובעיקר בהצבת גדרות ושלטי אזהרה שמצמצמים עוד יותר את רצועת החוף שעומדת לרשות הציבור. במצוק עצמו, גוף טבע מרשים שלא פעם גם עטוף בצמחייה, לא נוגעים.

כאן, ביפו, הכלים הכבדים פשוט כיסחו את המצוק, העלימו כל זכר לצמחייה או לעובדה שמדובר במקום טבעי, והותירו קיר אנכי, חום־אפור וקודר. האם פרויקט ההגנה מצדיק את חיסול מצוק הכורכר? האם אין לו ערך כשלעצמו?

הדמיה של פרויקט גבעת עלייה (צילום: יאיר לנדאו אדריכלים)

"היו שתי גבעות ונקיק שניתן לרדת בו לים", אומרת השכנה מרטון, "היו מדרגות כורכר טבעיות עם צמחייה מקומית, היה סלע גירי פריך ועדין שהרוח והים חצבו בו צורות מופלאות – הכול שוטח וגולח".

"מדובר בפרויקט עם הרבה אתגרים הנדסיים ואקולוגיים", אומר רובינוב, "שבו החוף צר ולא נגיש בחלק מימות השנה. במהלך השנים נבנה קיר לתמיכה במצוק ומסלעה שמונעת השפעה של גלי הים על המצוק.

"אנחנו רוצים להרחיב את החוף עד כמה שניתן ולאפשר מעבר בטוח בכל ימות השנה. לצורך זה סילקנו את המסלעה שהוצבה למרגלות המצוק, והתוכנית היא שתהיה אפשרות להליכה רצופה ובטוחה מהרצליה עד בת ים.

בשלב הזה ספק אם משהו ישתנה. "התוכנית אולי אושרה אבל אנחנו כתושבים לא ידענו דבר עד שראינו את זה קורה מול העיניים", אומר תושב האזור

"המצוק מאתגר ובמקומות מסוימים היה לו שיפוע שלילי, שזה ממש מסוכן לאנשים שעוברים על החוף, אבל יש לו הרבה פוטנציאל שממתין לפיתוח. אחרי שנסדיר את המצוק יתוכנן בחלק העליון פארק חופי עם תצפיות, שבילים וצמחייה. כמובן שכל התוכנית אושרה מכוח תוכנית המתאר הארצית לחופים ואחרי דיונים קדחתניים בוועדה לשמירת הסביבה החופית".

התוכנית אכן אושרה כנדרש בכל הערכאות הרלוונטיות וגם זוכה לגיבוי של המשרד להגנת הסביבה, אבל עיון במסמך ההחלטה של הוועדה לשמירה על הסביבה החופית מעורר כמה תהיות.

העבודות בחוף גבעת עלייה ביפו, נובמבר 2025 (צילום: אביב לביא)

הוועדה, למשל, לא התייחסה כלל לסוגיית הערך האקולוגי והנופי של המצוק והצמחייה שעליו, נראה שכלל לא בוצע סקר סביבה. הוועדה גם התעלמה מהעובדה שדווקא בחלק שבו החוף צר יותר – המקטע הצפוני – העבודות עדינות יותר, משום שיש מבנים על גבי המצוק. הגילוח הטוטאלי נעשה דווקא במקטע הדרומי, בואך בת ים, שבו החוף רחב יותר.

בשלב הזה ספק אם משהו ישתנה. "התוכנית אולי אושרה אבל אנחנו כתושבים לא ידענו דבר עד שראינו את זה קורה מול העיניים", אומר תושב האזור.

"זו תוכנית כואבת אבל כנראה הכרחית", אומר גורם בתחום התכנון והסביבה, "אבל כל נושא ההגנה על החופים מטופל רע מאוד בארץ"

"זו תוכנית כואבת אבל כנראה הכרחית", אומר גורם בתחום התכנון והסביבה, "אבל כל נושא ההגנה על החופים מטופל רע מאוד בארץ. נזכרים ברגע האחרון ואז אין ברירה ומפעילים את הכלים הכבדים. גם במקומות אחרים קרה שחיכו יותר מדי ואז כבר לא היה זמן לבחון חלופות רכות יותר. התחושה היא שאין ראייה כוללת".

"היו לנו הרבה דילמות", אומר רובינוב, "אבל בסופו של דבר הגענו למסקנה שאם אנחנו רוצים להרחיב את החוף ולצמצם את הסכנה מהמצוק אין מנוס אלא להוריד חלק ממנו. זה פרויקט הנדסי מאוד מורכב, אנחנו בסיפור הזה כבר מ־2018 ואת השלב הנוכחי בעבודות נסיים בתוך שנה וחצי–שנתיים. אחר כך ניגש לפארק.

מימין: העבודות בחוף גבעת עלייה ביפו. משמאל: מראה המצוק לפני העבודות (צילום: אביב לביא, אורנה מרטון, מונטז')

"כשאתה נמצא באמצע הליך בנייה אתה לא רואה את הסוף, אבל הסוף יהיה ממש יפה".