כמי שהיה שותף לחיפוש ומציאת הפתרון של מערכת שוברי הגלים המנותקים בחוף אתרים וגם למחקר בסיסי של השפעות סדימנטולוגיות של שוברי גלים מנותקים, שלאחרונה מתכוונים להקים בחוף קרית חיים ומקימים בנתניה ואולי גם בצפון הרצליה, אני יכול לומר שהם לא פתרון לכל בעיית אירוזיה חופית והם מלווים בבעיות שונות כגון הווצרות זרמים הגורמים להרבה טביעות של מתרחצים, הראבת חופים שכנים, נסיגת חופים ! ובמיוחד כשאנו בתנאי שינוי אקלים המתבטא בעליית מפלס הים, עליית שכיחות הסערות החזקות והקטנת כמויות החול המגיעות מהדרום. אישית אני מטיל ספק בפרויקטים שבביצוע ובתכנון כיום כפתרון קסם לארוזיה הנוכחית והמואצת העתידית בחופינו, והפתרון בעיני כנראה אחר.

זה פתרון שאוו לצערי. נכון שרגלי הבטון הזיקו אך גם רגלי עץ בעומק 2 מ' גורלם שהסככות יפלו בסערות חזקות כשכיסוי החול מתנזל.והחוף לא יכול להתרפא כי חסר חול. מפלס הים עולה, שכיכות הסערות החזקות עולה וכמות החול המגיעה מהדלתה של הנילוס דרך חופי סיני קטנה ונעצרת בבניה לאורך חופי סיני וחופי דרום הארץ. לתיקון זמני של המצב צריך לבצע הזנה מלאכותית בכמה מאות אלפי קוב של חול ולחזור על הפעולה אחת לכמה שנים. אך החול חסר ויש להביאו מהיכן שמצטבר קרי מדרום לנמל אשדוד המורחב ומדרום לקצ"א. ויש עוד מקור, ברכס עתיק בעומק של כמאה מטר , אבל הוצאתו משם תשתלם רק אם יהיה מבצע חפירה להקמת אי מלאכותי לשדה תעופה משלים לנתב"ג מול טירת הכרמל, שאז הוצאת עוד כמה מיליוני קוב בנוסף לכמאה מיליון הדרושים להקמת השדה על אי תהיה בעלות של לא יותר מ-15$ לקוב. ובנוסף צריך להחליף גם את קירות הים המפרידים בין הטיילת המרוצפת בבטון והחוף בקירות סופי ומבזבזי אנרגיית הגלים, שכיום מחזירים הגלים והחול לעומק הים.