JavaScript is required for our website accessibility to work properly. מהדמעות על ערפאת ועד "מוות לצה"ל": כיצד התדרדר סיקור ישראל ב־BBC מרע לגרוע | זמן ישראל
הכניסה ל"בי־בי־סי" בלונדון, ב־10 בנובמבר 2025 (צילום: HENRY NICHOLLS / AFP)
HENRY NICHOLLS / AFP
הכניסה ל"בי־בי־סי" בלונדון, ב־10 בנובמבר 2025
כיצד התדרדר סיקור ישראל ב־BBC מרע לגרוע

מהדמעות על ערפאת ועד "מוות לצה"ל"

בכירי ה"בי־בי־סי" התפטרו בעקבות פרשת עריכת נאום טראמפ, אך שורת כשלים מצטברת – מהימנעות מלכנות את חמאס טרוריסטים, דרך דיווחים מטעים על עזה, סרט דוקומנטרי בעייתי ופרשות אנטישמיות – כבר ערערה עמוקות את אמון יהודי בריטניה בתאגיד השידור הבריטי

בסופו של דבר, מה שהפיל את מנכ"ל ה"בי־בי־סי" ואת ראש מערך החדשות היה החשיפה כי תוכנית הדגל של התאגיד, "פנורמה", ערכה וחיברה מחדש קטעים מנאום שנשא נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ב־6 בינואר 2021. הפרסום עורר סערה – וביום ראשון שעבר השניים הודיעו על התפטרותם.

אלא שטים דיווי ודבורה טרנס, שעמדה בראש חטיבת החדשות של ה"בי־בי־סי", עמדו תחת ביקורת כבר חודשים ארוכים. טענות להטיה בסיקור ריחפו מעל התאגיד, במיוחד לנוכח הדיווחים על האנטישמיות הגואה בבריטניה, המלחמה בעזה והסיקור התדיר של ישראל.

וכפי שהזכיר ביום ראשון שעבר ועד שליחי הקהילות של יהודי בריטניה – ארגון הגג של הקהילה – הדאגות מהאופן שבו ה"בי־בי־סי" מסקר את המזרח התיכון החלו הרבה לפני מתקפת 7 באוקטובר.

לפי דוח שהוכן בשנה שעברה, ה"בי־בי־סי" הפר את עקרונות העריכה שלו ביותר מ־1,500 מקרים בתחילת המלחמה בעזה. עוד נמצא כי בסיקור העימות נקשרה ישראל למונח "רצח עם" פי 14 יותר מאשר חמאס

דוח שהוכן בשנה שעברה על ידי צוות חוקרים בהובלת עורך הדין הבריטי־ישראלי טרבור אסרסון, ושעושה שימוש בכלי בינה מלאכותית, בחן את ארבעת החודשים הראשונים של סיקור המלחמה בעזה. הדוח טען כי ה"בי־בי־סי" הפר את עקרונות העריכה שלו ביותר מ־1,500 מקרים בתקופה זו. עוד נמצא כי בסיקור העימות נקשרה ישראל למונח "רצח עם" פי 14 יותר מאשר חמאס.

להלן סקירה של התקריות המרכזיות שהציתו את גל ההאשמות האחרון בדבר הטיה נגד ישראל ב"בי־בי־סי" – תאגיד שידור ציבורי הממומן בידי אזרחי בריטניה באמצעות "אגרת הרישוי" המחויבת בחוק – ושל תגובות הקהילה היהודית.

מפגינים פרו־ישראליים מחוץ למטה הבי־בי־סי בלונדון, ב־4 בפברואר 2024 (צילום: HENRY NICHOLLS / AFP)
מפגינים פרו־ישראליים מחוץ למטה ה"בי־בי־סי" בלונדון, ב־4 בפברואר 2024 (צילום: HENRY NICHOLLS / AFP)

טרוריסטים? אילו טרוריסטים?

סיקור העימות בעזה בידי ה"בי־בי־סי" עורר מייד מחלוקת, לאחר שהתאגיד סירב בעקביות לכנות את מחבלי חמאס "טרוריסטים" ואימץ במקומם את המונח הניטרלי יותר "מיליטנטים".

בעוד שההחלטה הציתה זעם בקרב פוליטיקאים, ארגונים יהודיים ומשפטנים בכירים, עיתונאים בכירים ב"בי־בי־סי" הגנו עליה כשהפנו ל"אתוס המייסד" של התאגיד ולחובה "להישאר אובייקטיבי". הם טענו כי טרור היא "מילה טעונה שאנשים משתמשים בה כלפי גוף שהם דוחים מוסרית".

אלא שהטענות הללו נחלשו מול שפע הראיות לכך שה"בי־בי־סי" השתמש בעבר במונח "פיגועי טרור" כדי לתאר אירועים כמו פיגועי 11 בספטמבר, פיגועי לונדון ב־2005 ומתקפת תיאטרון בטאקלאן ב־2015 בפריז.

בהמשך מסר ה"בי־בי־סי" כי יעבור לתיאור חמאס כקבוצה "המוכרת בידי ממשלת בריטניה ואחרות כארגון טרור". בפועל, התאגיד לרוב הסתפק בשימוש במונח "חמאס" בלבד

בהמשך מסר ה"בי־בי־סי" כי יעבור לתיאור חמאס כקבוצה "המוכרת בידי ממשלת בריטניה ואחרות כארגון טרור". בפועל, התאגיד לרוב הסתפק בשימוש במונח "חמאס" בלבד – אם כי ביוני 2025 אישרה מחלקת התלונות הפנימית של ה"בי־בי־סי" תלונה של צופה נגד מגיש שכינה את חמאס "ארגון הטרור".

העדכון שהסעיר את המזרח התיכון

אירוע נוסף שהבעיר את המחלוקת בשבועות הראשונים של המלחמה נרשם כאשר ה"בי־בי־סי" הפיץ התראה חדשותית לאחר הפיצוץ בבית החולים אל־אהלי. "חשש למאות הרוגים או פצועים בתקיפת חיל האוויר הישראלי על בית חולים בעזה, כך אומרים גורמים פלסטיניים", נכתב בהתראה, מבלי להבהיר כי "גורמים פלסטיניים" פירושו חמאס.

ציוץ הבי־בי־סי הופץ במהירות ברחבי הרשת, בין היתר בידי ראש הכנסייה האנגליקנית לשעבר, הארכיבישוף מקנטרברי ג'סטין ולבי.

הסיקור החדשותי העמיק את הבלבול: כתבים שיערו בשידור כי, כדברי אחד מהם, "קשה לראות מה עוד זה יכול להיות […] לנוכח עוצמת הפיצוץ, מלבד תקיפה אווירית ישראלית או כמה תקיפות אוויריות".

ה"בי־בי־ס"י אומנם התנצל מאוחר יותר על חלקים מהסיקור – הפיצוץ בבית החולים נגרם משיגור רקטה כושל מתוך עזה בידי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני – והוא גם לא היה הגוף היחיד שהעלה תחילה את ההשערה כי ישראל אחראית.

עד שהתמונה התבהרה כבר התפשטו זעם ומהומות ברחבי המזה"ת ואירופה, נרשמו תקיפות נגד בתי כנסת בברלין ובתוניסיה, ופגישתו המתוכננת של נשיא ארה"ב דאז, ג'ו ביידן, עם מנהיגים ערבים בירדן – בוטלה

אבל עד שהתמונה התבהרה כבר התפשטו זעם ומהומות ברחבי המזרח התיכון ואירופה, נרשמו תקיפות נגד בתי כנסת בברלין ובתוניסיה, ופגישתו המתוכננת של נשיא ארה"ב דאז, ג'ו ביידן, עם מנהיגים ערבים בירדן – בוטלה.

גלי הדף בעקבות שידור סרט דוקומנטרי על עזה

החלטת התאגיד לשדר בפברואר את הדוקומנטרי "Gaza: How to Survive a Warzone", שטען כי הוא עוקב אחר חייהם של ארבעה צעירים שנפגעו מהעימות בעזה, התגלתה כאחת המחלוקות הבולטות והטעונות ביותר סביב התאגיד. זמן קצר לאחר השידור נאלץ ה"בי־בי־סי" להסיר את הסרט משירות הסטרימינג שלו, לאחר שנחשף כי המספר בן ה־13 הוא בנו של סגן שר החקלאות של חמאס.

תמונה מתוך הטריילר לסרט התיעודי "Gaza: How to Survive a War Zone" ובה נראה הקריין עבדאללה אל־יזורי, שאביו הוא סגן שר החקלאות של חמאס (צילום: צילום מסך מיוטיוב, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)
תמונה מתוך הטריילר לסרט התיעודי "Gaza: How to Survive a War Zone" ובה נראה הקריין עבדאללה אל־יזורי, שאביו הוא סגן שר החקלאות של חמאס (צילום: צילום מסך מיוטיוב, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

ה"בי־בי־סי" התנצל על "כשלים חמורים" בהפקת הסרט, שנעשה בידי חברת הפקה עצמאית. בעקבות הפרשה, סקר שהוזמן בידי ארגון "Campaign Against Antisemitism" מצא כי 57% מהבריטים תומכים בפתיחת חקירה עצמאית על אופן הטיפול של ה"בי־בי־סי" בסרט, ושיעור דומה סבר כי אין לתאגיד די אמון ציבורי כדי לחקור את הפרשה בעצמו.

באוקטובר קבע רגולטור התקשורת "Ofcom" כי הבי־בי־סי ביצע "הפרה חמורה" של כללי השידור, משום שלא חשף שהקריין הוא בנו של בכיר בחמאס. "Ofcom" הורה לתאגיד לשדר הצהרה בפריים טיים על ההכרעה – הפעם הראשונה מאז 2009 שהרגולטור מחייב את ה"בי־בי־סי" להתנצל בשידור.

בהתייחסו להדף מהפרשה, אמר יו"ר ה"בי־בי־סי" סמיר שאה למחוקקים במהלך שימוע במרץ: "זה רגע רע מאוד מאוד. מה שנחשף הוא פגיון בלב הטענה של ה"בי־בי־סי" להיותו בלתי־מוטה וראוי לאמון".

בהתייחסו להדף מהפרשה, אמר יו"ר ה"בי־בי־סי" סמיר שאה למחוקקים במהלך שימוע במרץ: "זה רגע רע מאוד מאוד. מה שנחשף הוא פגיון בלב הטענה של הבי־בי־סי להיותו בלתי־מוטה"

גארי ליניקר עוזב

גארי ליניקר, במשך שנים בעל השכר הגבוה ביותר בטלוויזיה של ה"בי־בי־סי", כבר הסתבך לא פעם עם הנהלת התאגיד. במרץ 2023 הושעה זמנית לאחר שהפר את הנחיות אי־ההטיה של ה"בי־בי־סי", כשביקר את מדיניות המקלט של הממשלה השמרנית לשעבר והשווה את השפה שבה השתמשו השרים ל"זאת שבה השתמשה גרמניה בשנות ה־30".

הדבר לא מנע ממנו להיקלע שוב ושוב למחלוקות סביב העימות בעזה – כולל ריטוויט שקרא להשעות את ישראל מארגוני הספורט הבינלאומיים (שאחר כך מחק), וכן הבעת תמיכה לכאורה בטענת אקדמאי ישראלי שלפיה המלחמה היא "רצח עם על פי הספר".

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר וגארי ליניקר, לונדון, 22 באפריל 2025 (צילום: Stefan Rousseau/Pool Photo via AP)
ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר וגארי ליניקר, לונדון, 22 באפריל 2025 (צילום: Stefan Rousseau/Pool Photo via AP)

בתגובה לביקורת אמר ליניקר בדצמבר האחרון: "אני נגד ממשלת ישראל. אני לא אנטישמי ולו במקצת. אני לא נגד אף אחד. אני נגד אנשים רעים".

בפברואר חתם ליניקר על מכתב פתוח שהגן על הסרט הדוקומנטרי השנוי במחלוקת "Gaza: How to Survive a Warzone" וקרא להחזירו לשירות הסטרימינג של ה"בי־בי־סי". בהמשך אמר שמצא את הסרט "מרגש עד מאוד" וטען שה"בי־בי־סי" "פשוט נכנע ללחצים שהוא סופג רבות".

במאי 2025 באו לסיומם יחסיו עם התאגיד: ליניקר הודיע שיעזוב את התאגיד מוקדם מן המתוכנן ולא יוביל, בניגוד לתכנון המקורי, את סיקור מונדיאל השנה הבאה, לאחר ששיתף פוסט אינסטגרם אנטי־ציוני שכלל דימוי של עכברוש מצויר.

ליניקר "התנצל ללא סייג" על השיתוף ואמר כי אינו "ישתף ביודעין דבר אנטישמי לעולם". ארבעה חודשים לאחר מכן זכה בפרס הטלוויזיה הלאומי למגיש הטוב ביותר

ליניקר "התנצל ללא סייג" על השיתוף ואמר כי אינו "ישתף ביודעין דבר אנטישמי לעולם". ארבעה חודשים לאחר מכן זכה בפרס הטלוויזיה הלאומי למגיש הטוב ביותר.

בוב וילן במרכז הבמה

פחות מחודש לאחר עזיבתו של ליניקר נקלע ה"בי־בי־סי" לסערה אנטישמית נוספת כאשר לא הפסיק שידור חי של הופעה בפסטיבל המוזיקה גלסטונברי, שבה קרא צמד הראפ־פאנק בוב וילן: "מוות, מוות, לצה"ל".

אחד מחברי ההרכב בובי וילן במהלך ההופעה בפסטיבל גלסטונברי, 28 ביוני 2025 (צילום: Oli Scarff/AFP)
אחד מחברי ההרכב בובי וילן במהלך ההופעה בפסטיבל גלסטונברי, 28 ביוני 2025 (צילום: Oli Scarff/AFP)

השידור עורר ביקורת חריפה מראש הממשלה קיר סטארמר, משרת התרבות ליסה ננדי ומנהיגי האופוזיציה. הרב הראשי של בריטניה אפרים מירוויס כינה את הרגע "שעת בושה לאומית".

מירוויס הוסיף: "השידור של שנאת יהודים נתעבת בגלסטונברי, והתגובה המאוחרת והכושלת של ה"בי־בי־סי", מדרדרים לשפל חדש את האמון ביכולתו של גוף השידור הציבורי שלנו להתייחס לאנטישמיות ברצינות".

דיווי, ששהה בגלסטונברי בזמן האירוע, עודכן עליו והורה לצוות להבטיח שהופעת הצמד לא תופיע בשום סיקור המשך. ארגון "Community Security Trust", המגן על מוסדות יהודיים ומנטר תקריות אנטישמיות, חשף מאוחר יותר כי הדיווחים על אירועים אנטישמיים בבריטניה זינקו ביום שלאחר השידור – והגיעו לשיא היומי הגבוה ביותר במחצית הראשונה של 2025.

בתחילה הסתפק ה"בי־בי־סי" בהודאה כי דברי בוב וילן היו "פוגעניים מאוד", אך בהמשך הודה כי היה עליו לנתק את השידור החי. מהתאגיד נמסר: "הדברים האנטישמיים שהשמיעו בוב וילן היו בלתי־קבילים"

בתחילה הסתפק ה"בי־בי־סי" בהודאה כי דברי בוב וילן היו "פוגעניים מאוד", אך בהמשך הודה כי היה עליו לנתק את השידור החי. מהתאגיד נמסר: "הדברים האנטישמיים שהשמיעו בוב וילן היו בלתי־קבילים לחלוטין ואין להם מקום אצלנו".

"מפיצים את שקרי חמאס ברחבי העולם"

שירות התאגיד בערבית – הממומן בחלקו באמצעות מענק ממשרד החוץ, חבר העמים והפיתוח (FCDO), ובחלקו מאגרת הרישוי – עומד כבר זמן רב במרכז מחלוקת וביקורת. אולם מזכר מודלף שפורסם לאחרונה ב"דיילי טלגרף", ונכתב בידי מייקל פרסקוט, יועץ עצמאי לוועדת קווי העריכה והתקנים של ה"בי־בי־סי" עד חודש יוני, חשף בצורה ברורה את הכשלים המיוחסים לשירות בערבית.

סאמר אלזאנן, עיתונאי הבי־בי־סי בערבית, שהעלה ברשת שורה ארוכה של פוסטים אנטישמיים (צילום: פייסבוק, צילום מסך)
סאמר אלזאנן, עיתונאי ה"בי־בי־סי" בערבית, שהעלה ברשת שורה ארוכה של פוסטים אנטישמיים (צילום: פייסבוק, צילום מסך)

לפי "הדיילי טלגרף", פרסקוט – שכתב את המזכר בעקבות תסכולו מאדישות התאגיד לנוכח מקרי הטיה חוזרים בסיקור – טוען כי ה"בי־בי־סי" בערבית בחר "למזער את סבלם של הישראלים" במלחמה בעזה כדי "לצייר את ישראל כתוקפן"; כי "מיהר לשדר" טענות נגד ישראל בלי לבצע בדיקות מספקות, באופן המשקף "רצון תמידי להאמין לגרוע ביותר על ישראל"; וכי אפשר לעיתונאים בעלי עבר של התבטאויות אנטישמיות קיצוניות להופיע בשידור.

לדבריו, מרואיין שאמר שיש לשרוף יהודים "כמו שעשה היטלר" הופיע בשידורי ה"בי־בי־סי" בערבית 244 פעמים בתוך שנה וחצי, בעוד שמרואיין אחר שכינה יהודים "שדים" הופיע 522 פעמים בתקופה זהה.

פרסקוט ציין גם פערים מהותיים בין הדיווח באתר הראשי של ה"בי־בי־סי" לבין תכני השירות בערבית – האחרון, למשל, נמנע מלפרסם באתרו כתבות על בני הערובה הישראלים או כתבות המבקרות את חמאס.

לדבריו, מרואיין שאמר שיש לשרוף יהודים "כמו שעשה היטלר" הופיע בשידורי ה"בי־בי־סי" בערבית 244 פעמים בתוך שנה וחצי, בעוד שמרואיין אחר שכינה יהודים "שדים" הופיע 522 פעמים בתקופה זהה

עוד הדגיש פרסקוט כי בדיקות פנימיות של ה"בי־בי־סי" מצאו שהתאגיד נתן "משקל בלתי מוצדק" לנתוני חמאס השנויים במחלוקת לגבי מניין ההרוגים בעזה, וכן דיווח על האשמות בלתי מבוססות בדבר פשעי מלחמה שביצעו לכאורה כוחות ישראליים.

במאמר ל"דיילי טלגרף" הגיב דני כהן, לשעבר מנהל הטלוויזיה של ה"בי־בי־סי", לחשיפת העיתון וכתב: "אין עוד ספק כי ה"בי־בי־סי" סייע להפיץ את שקרי חמאס ברחבי העולם והזין אנטישמיות בבית".

צילום מסך המציג את התרגום השגוי של הסרט התיעודי "Gaza: How to Survive a War Zone" (צילום: צילום מסך מ־X, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)
צילום מסך המציג את התרגום השגוי של הסרט התיעודי "Gaza: How to Survive a War Zone" (צילום: צילום מסך מ־X, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

"יהודים לא נחשבים"

אי־הנוחות והכעס של יהודים בריטים רבים כלפי ה"בי־בי־סי" הלכו וגברו לאורך המלחמה בעזה. סקר שנערך ביוני 2024 בקרב יותר מ־4,000 נשאלים בידי "Campaign Against Antisemitism" מצא כי 92% מהיהודים דירגו את סיקור ה"בי־בי־סי" בעניינים הקשורים ליהודים כבלתי חיובי.

חודשיים לאחר מכן חתמו יותר מ־200 דמויות יהודיות בריטיות מעולמות הטלוויזיה והקולנוע על מכתב ל"בי־בי־סי", שבו קבלו על "בעיות מערכתיות של אנטישמיות והטיה" בתאגיד.

"אנחנו חברים בקהילה היהודית הבריטית הרחבה ויכולים להעיד בוודאות על אובדן אמון ב"בי־בי־סי" בתוך קהילתנו ועל הדעה הרווחת שלפיה כשמדובר בגזענות ובאפליה ב"בי־בי־סי", 'יהודים לא נחשבים'", נכתב במכתב. "לעומת זאת, אנו משוכנעים שלו התרחשו תקריות דומות על חשבון כל מיעוט אחר, ה"בי־בי־סי" היה מפגין אפס סובלנות".

"עבור חמאס במלחמה הזאת, הוכחות כמעט שאינן נדרשות. עבור צה"ל וישראל, הוכחות כמעט שאינן מספיקות"

תגובת התאגיד למכתב – שנחתם בעילום שם בידי יותר מ־100 מעובדי ה"בי־בי־סי" – לא הפיגה את הדאגות בקהילה. בספטמבר 2024 חתמו ועד שליחי הקהילות של יהודי בריטניה, המועצה להנהגה יהודית ו־Community Security Trust על מכתב משותף ל"טיימס" הבריטי, שבו נאמר כי סיקור ה"בי־בי־סי" "הוביל יהודים בריטים רבים למסקנה שה'בי־בי־סי' הפך עוין מוסדית לישראל".

באותו מכתב אימצו שלוש המסגרות הקהילתיות דוח מאת דני כהן ורות דיץ', חברת בית הלורדים ולשעבר מושלת ה"בי־בי־סי", שבו נכתב: "בכל פעם שהתאגיד ניצב בפני בחירה במי להאמין – באיזה דיווח או נרטיב – הוא לעיתים רחוקות מצביע לכיוונה של ישראל. עבור חמאס במלחמה הזאת, הוכחות כמעט שאינן נדרשות. עבור צה"ל וישראל, הוכחות כמעט שאינן מספיקות".

אילוסטרציה: גופות קורבנות הטבח של חמאס ב־7 באוקטובר 2023 ממתינות לזיהוי, 16 באוקטובר 2023 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
אילוסטרציה: גופות קורבנות הטבח של חמאס ב־7 באוקטובר 2023 ממתינות לזיהוי, 16 באוקטובר 2023 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

"אין הטיה שיטתית?"

המחלוקת סביב הטענות להטיה נגד ישראל ב"בי־בי־סי" איננה חדשה. לפני 20 שנה, באוקטובר 2004, דיווחה עיתונאית ה"בי־בי־סי" ברברה פלט בתוכנית "From Our Own Correspondent" של "רדיו 4" על יציאתו האחרונה של יאסר ערפאת ממתחמו בגדה המערבית.

"כאשר המסוק שנשא את האיש הזקן והשברירי התרומם ממתחמו ההרוס, התחלתי לבכות", סיפרה למאזינים. השידור עורר מאות תלונות, וה"בי־בי־סי" הודה מאוחר יותר כי דבריה "הפרו את דרישות ההגינות והאיזון הראויים".

הסערה סביב דיווחה של פלט התרחשה באותה שנה שבה הזמין ה"בי־בי־סי" בדיקה פנימית בראשות העיתונאי הבכיר מלקולם ביילן, שנועדה לבחון את סיקור המזרח התיכון בידי התאגיד ולבדוק האם קיימים בו סימני הטיה.

סקירה חיצונית עצמאית שהוזמנה בהמשך בידי הנהלת ה"בי־בי־סי" ופורסמה ב־2006 קבעה כי אין "הטיה מכוונת או שיטתית" בסיקור המזרח התיכון, אך ציינה כי הגישה "לא סיפקה תמיד תמונה מלאה"

אלא שהבדיקה – מסמך בן כ־20 אלף מילים – מעולם לא פורסמה, והבי־בי־סי אף ניהל מאבק משפטי ממושך כדי למנוע את חשיפתה לפי חוק חופש המידע הבריטי. באופן אירוני, לפי הידוע הדוח דווקא זיכה את הגוף מהטיה שיטתית, אך הצביע על שורה של גורמים – ובהם שימוש לא עקבי בשפה – שתרמו לתפיסה הציבורית כי קיימת הטיה.

סקירה חיצונית עצמאית שהוזמנה בהמשך בידי הנהלת ה"בי־בי־סי" ופורסמה ב־2006 קבעה כי אין "הטיה מכוונת או שיטתית" בסיקור המזרח התיכון, אך ציינה כי הגישה הייתה לעיתים "לא עקבית" ו"לא סיפקה תמיד תמונה מלאה", באופן שהיה "מטעה".

הכניסה ל"בי־בי־סי" בלונדון, ב־10 בנובמבר 2025 (צילום: HENRY NICHOLLS / AFP)
הכניסה ל"בי־בי־סי" בלונדון, 10 בנובמבר 2025 (צילום: HENRY NICHOLLS / AFP)

האשמת קורבן

אחד המקרים החמורים ביותר ביחסו של "הבי־בי־סי" לקהילה היהודית הגיע בדמות דיווח מנובמבר 2021, שהתמקד בתקיפה אנטישמית נגד תלמידים יהודים.

האירוע התרחש כשנערים נסעו באוטובוס שכור פרטי במרכז לונדון לאחר שחגגו את חנוכה. תיעוד וידאו הראה גברים יורקים על האוטובוס, מקללים לכאורה את הנוסעים – ואדם שנראה כמבצע הצדעה במועל יד.

אולם ה"בי־בי־סי" דיווח גם כי באודיו מתוך האוטובוס נשמעו כינויי גנאי אנטי־מוסלמיים (ובהמשך תיקן זאת מלשון רבים ליחיד). הטענה הוכחשה בידי ארגונים יהודיים, וה"בי־בי־סי" קיבל בהמשך ראיות שלפיהן ייתכן שהביטוי הנשמע לכאורה היה בכלל "תקראו למישהו, זה דחוף" – בעברית.

הורה של אחד הנערים היהודים שהותקפו אמר לאחר מכן ל"ג'ואיש כרוניקל": "חדשות ה'בי־בי־סי' עשו דמוניזציה לבן שלי, שהיה על האוטובוס, כדי לשרת את האג'נדה האנטי־יהודית שלהם"

"אנשי ה'בי־בי־סי' חשבו שהם שומעים כינוי גנאי באנגלית. בפועל הם שמעו גבר יהודי נסער מדבר בעברית ומבקש עזרה", אמר ועד שליחי הקהילות של יהודי בריטניה.

בסופו של דבר נאלץ ה"בי־בי־סי" להתנצל, ורגולטור השידורים "Ofcom" קבע מאוחר יותר כי התאגיד ביצע "כשלים מערכתיים משמעותיים בעריכה" וש"לא הודה במהירות הראויה שהאודיו שנוי במחלוקת – ולא עדכן את הכתבה המקוונת שלו לשקף זאת כמעט שמונה שבועות".

גבר מבצע הצדעה נאצית לעבר אוטובוס עם יהודים בלונדון, 28 בנובמבר 2021 (צילום: צילום מסך מ־X)
גבר מבצע הצדעה נאצית לעבר אוטובוס עם יהודים בלונדון, 28 בנובמבר 2021 (צילום: צילום מסך מ־X)

הורה של אחד הנערים היהודים שהותקפו אמר לאחר מכן ל"ג'ואיש כרוניקל": "חדשות ה'בי־בי־סי' עשו דמוניזציה לבן שלי, שהיה על האוטובוס, כדי לשרת את האג'נדה האנטי־יהודית שלהם".

לא הכול קשור לישראל

כפי שמפורט בדוח המודלף של פרסקוט, החששות מפני הטיה ב"בי־בי־סי" אינם מוגבלים לאופן שבו התאגיד מסקר את ישראל.

לפי הפרסומים, הסיקור של סוגיות טרנסיות נתון ל"צנזורה אפקטיבית" מצד כתבי להטב"ק ייעודיים, שמסרבים לסקר סיפורים בעלי עמדה ביקורתית כלפי תפיסת הזהות המגדרית ו"[שומרים] נקודות מבט אחרות מחוץ לשידור". התאגיד הואשם גם בסיקור אנטי־ברקזיט.

הסיקור של מלחמת פוקלנד ב־1982 הרגיז את ראש הממשלה דאז תאצ'ר, ואילו האשמות שהטיחו עיתונאי התאגיד בממשלת טוני בלייר בעקבות הפלישה לעיראק הובילו בסופו של דבר להתפטרות יו"ר ה"בי־בי־סי" והמנכ"ל

הביקורת על ה"בי־בי־סי" אינה מגיעה רק ממחנה הימין הפוליטי: יש הטוענים כי הוא "אובססיבי" לסקר את אותם סיפורים כמו עיתונים פרו־שמרניים דוגמת "הדיילי מייל". "ה'בי־בי־סי' חרד דרך קבע מהאשמה בשמאלנות, ולכן לא אחת הוא פונה, אפשר לומר, לכיוון ימני", אמר ב־2014 רוברט פסטון, לשעבר עורך הכלכלה של התאגיד.

דבורה טרנס מגיעה למשרדי הבי־בי־סי בלונדון, 10 בנובמבר 2025 (צילום: HENRY NICHOLLS / AFP)
דבורה טרנס מגיעה למשרדי ה"בי־בי־סי" בלונדון, 10 בנובמבר 2025 (צילום: HENRY NICHOLLS / AFP)

ה"בי־בי־סי" מצא עצמו לא פעם בעימות גם עם ממשלות לייבור וגם עם ממשלות שמרנים בתקופות שבהן הכוחות הבריטיים היו מעורבים בפעילות צבאית. הסיקור של מלחמת פוקלנד ב־1982 הרגיז את ראש הממשלה דאז, מרגרט תאצ'ר, ואילו האשמות שהטיחו עיתונאי התאגיד בממשלת טוני בלייר בעקבות הפלישה לעיראק ב־2003 הובילו בסופו של דבר להתפטרות יו"ר ה"בי־בי־סי" והמנכ"ל.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
אם היו עושים סקר רציני לגבי עמדות עיתונאי ה-BBC כלפי העם היהודי: היחס המרכזי שלהם היה סוג של קנאה. ולקנאה תמיד מתלווה סוג של רגשי נחיתות או רגשי עליונות מזוייפים. ומכאן מגיע כל היחס של... המשך קריאה

אם היו עושים סקר רציני לגבי עמדות עיתונאי ה-BBC כלפי העם היהודי: היחס המרכזי שלהם היה סוג של קנאה. ולקנאה תמיד מתלווה סוג של רגשי נחיתות או רגשי עליונות מזוייפים. ומכאן מגיע כל היחס שלהם למדינת ישראל, לצהל וכו'. הפלסטינים מעולם לא עניינו אותם. הם משתמשים בפלסטינים כנגד העם היהודי. זה פשוט פן נוסף לאנטשמיות. הכי קל בעולם. לא צריך לחפש יותר מידי. הכל נמצא מואר תחת הפנס.

לכתבה המלאה עוד 2,307 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 24 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

נתניהו הסתיר מהציבור שחלה בסרטן הערמונית לפני שנה וחצי וטופל בהקרנות

שר החוץ האיראני יצא לפקיסטן לשיחות עם ארה"ב ● דיווח: לארה״ב תוכניות תקיפה חדשות אם הפסקת האש תקרוס ● ימנו בנימין זלקה, בן 21, נרצח לאחר שהעיר לנערים בפיצרייה ביום העצמאות ● הפסקת האש בלבנון הוארכה בשלושה שבועות ● בג"ץ: נציג היועמ"שית יפקח על המו"מ עם בן גביר בנוגע להתערבות בעבודת המשטרה ● כטב"ם צה"ל הופל בלבנון, האירוע מתוחקר

לכל העדכונים עוד 16 עדכונים

סבא שלי היה נאצי

ריאיון לאחר שגילה כי סבו שלו היה חבר במפלגה הנאצית וקצין בוורמאכט, יוהאנס שפור מציע כיום סדנאות מחקר ייחודיות לגרמנים המבקשים להתעמת עם עברה האפל של משפחתם ● בריאיון לזמן ישראל הוא אומר: "אנשים מעדיפים לדעת את האמת הקשה מאשר למלא את החלל בדמיון שלהם"

לכתבה המלאה עוד 1,940 מילים
אמיר בן-דוד

"לאהוב לעד רק ליום אחד"  - על פזמוניה של מירית שם אור

השבוע ציינה מירית שם אור את יום הולדתה, וזו הזדמנות להיזכר בכמה משיריה ולעמוד על ייחודם.

מירית שם אור ­­- עיתונאית וסופרת מוערכת – נודעה גם כמי שכתבה עשרות להיטים לאורך השנים. מירית מעולם לא שאפה להציג עצמה כמשוררת, אלא כתמלילנית שבעצם "נקלעה לסיטואציה".

ד"ר אמיר מזור הוא היסטוריון המתמחה בעולם האסלאם של ימי הביניים ובקורות היהודים תחת שלטון האסלאם. כמו כן כותב טורי דעה בנושא גיבורי תרבות בתחום המוסיקה הפופולרית, השירה והפיזמונאות בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,129 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אֱנוֹשִׁיּוּת 299

מתוך התהום רייצ׳ל גולדברג פולין מציעה לנו מפת דרכים איך להיות אדם טוב בעולם

לכתבה המלאה עוד 908 מילים

למקרה שפיספסת

החרב שאוכלת את הבית - האם ה"ביטחון" הפך לדת של מוות?

בזמן שמהדורות החדשות של 2026 ממשיכות להזין אותנו בסיסמאות על "ניצחון מוחלט", "הסרת האיום לצמיתות" ו"שינוי פני המזרח התיכון", כדאי שנבין את המנגנון התודעתי שמאפשר למשטרים לבצע פשעים מחרידים מבלי שהם יוגדרו ככאלה.

ההיסטוריון וחוקר הג'נוסייד א. דירק מוזס מציע בספרו "The Problems of Genocide" מראה שחורה ומפכחת: המושג "ביטחון קבוע" (Permanent Security) הוא המנוע המרכזי שמאחורי האלימות המודרנית. זוהי המלכודת שבה כולנו כלואים.

ארנון הראל הוא כותב ואזרח הפועל במסגרת המחאה האזרחית בישראל. כתיבתו נעה על התפר שבין ניתוח ביקורתי לפעולה אזרחית, ומתמקדת בפערים שבין חוק, מוסר וכוח בפעולת מוסדות המדינה. הראל רואה בכתיבה עצמה אקט אזרחי, ובשתיקה לנוכח עוולות – צורה של שיתוף פעולה. 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה; 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות; 6 שנות הוראה בתיכון. בעל השכלה אקדמאית נרחבת ומגוונת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 879 מילים

הממשלה טענה במשך חודשים ש"זו לא העת" לחקור, וכעת, כשבאופק מסתמנות בחירות, הרכב של שבעה שופטי בג"ץ בראשות המשנה לנשיא סולברג שוקל להניח לנושא עד לאחר הבחירות כדי לא לספוג אש פוליטית ● הרעיון להמתין למשפט הציבור בקלפי מרוקן מתוכן את הביקורת השיפוטית ומשדר מסר הרסני שלפיו ניתן לחמוק מחקירת המחדל הגדול בתולדות המדינה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 981 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"יצירה היא הבסיס ליהדות"

יעקב אגם, אבי האומנות הקינטית, יחגוג בחודש הבא 98 ● השבוע קיבל את פרס ישראל לאומנות פלסטית בטקס אישי שנערך עבורו במוזאון הנושא את שמו בראשון לציון ● כשהוא מוקף במשפחתו ובמעריציו, אגם סיפר על ההשראה ששאב מדיונות החול בילדותו ומסביר מדוע שום דבר באומנות שלו לא נשאר במקום

לכתבה המלאה עוד 1,123 מילים

סרן במיל' ותומך להט"ב מול מועמדים שמרניים

בכירי עיריית ת"א נמנעים מתמיכה פומבית בבחירות לרב הראשי, אך לפי דיווחים שוקלים לגבות מועמד של ש"ס או מועמד מהימין שמתח ביקורת על קהילת הלהט"ב ● מנגד מתמודד הרב אריה לוין, הנתפס כאופציה ליברלית ומקדם פלורליזם דתי, אך אינו נהנה מתמיכה מובהקת בסיעות החילוניות ● אחד מתומכיו: "יש לנו חלופה ליברלית טובה, למה לא לתמוך בה?"

לכתבה המלאה עוד 629 מילים

פסטיבל הניצחון המוקדם של טראמפ קורס אל תוך המציאות

הפסקת האש השברירית הוארכה, אך אי־הוודאות סביב המו"מ והמתיחות במצר הורמוז רק גוברות ● בין הצהרות הניצחון של טראמפ לדיווחים על היקף הפגיעה באיראן נחשפים פערים ● גם בצד הישראלי ההישגים מתערערים מול המציאות ● כשאין הכרעה צבאית ברורה, כל צד מבקש לנצח דרך הנרטיב, בעולם של שקרים ומניפולציות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 683 מילים

משמרות המהפכה ממשיכים לייצר משוואות אש במצר הורמוז ומסרבים לשלוח נציגים לשיחות התיווך בפקיסטן ● מחירי הנפט המזנקים פוגעים בעולם אך גם איראן סובלת ממשבר קמח ומתקשה לשנע נפט החוצה ● במקום לחזור לאופציה הצבאית, הנשיא האמריקאי מהמר על קריסה כלכלית של טהרן ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 671 מילים

תשאירו לי מקום להתנגד

בערב יום העצמאות ישבתי עם אהובתי מול הטלוויזיה רק כדי לגלות שהשיר "תשאירי לי מקום לחבק אותך" שכתבתי לה לפני 35 שנים - שיר קטן ואינטימי נטול פאתוס - טובע בים של קיטש פוליטי מצמרר וקברים מוארים ● טקס המשואות לא היה רק מופע חנפנות למנהיג שחיבר בין אנטבה לעזה, אלא אירוע שהדגים איך פוליטיקאים מוחקים את האמת בעזרת רגשנות מזויפת

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,595 מילים ו-2 תגובות

תוגת הישראליות 2026

13 שנים אחרי פרישתו, הפובליציסט והסאטיריקן דורון רוזנבלום חוזר לריאיון לרגל יום העצמאות ומסביר למה המציאות שתיאר בספרו "תוגת הישראליות" לפני שלושה עשורים רק הקצינה ● ממעמקי הפנסיה המאושרת שלו, הוא מנתח את אובדן הנורמליות, מתגעגע לחילוניות הפרגמטית של בן-גוריון, ומבקר את המנהיגות "הדלוזיונלית" של נתניהו, שגזלה את חייהם של שני דורות

לכתבה המלאה עוד 2,432 מילים ו-1 תגובות

הר הקודש והזיכרון הפך להר הבחירות הפרטי של נתניהו

סיור בהר הרצל בין חלקות הקברים הריקות של נופלי ששת הימים לאלו הטריות והצפופות מדי מהשנתיים וחצי האחרונות ממחיש את המציאות הבלתי נסבלת של השכול הישראלי ● אלא שבמקום להתייחד עם הכאב ולשאת באחריות, ראש הממשלה ושליחיו בחרו לשעבד את טקסי יום הזיכרון ויום העצמאות למסע בחירות מביך שמטרתו אחת: למחוק את אירועי השבעה באוקטובר ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 932 מילים

בזמן שענקיות התוכנה מאבדות גובה, מותגי עבר כמו נוקיה, בלקברי וקודאק מבצעים קאמבק ● באמצעות ויתור על האגו ואימוץ זהות חדשה, הן מוכיחות שאפשר לקום לתחייה גם אחרי 15 שנה – על חשבון החברות החזקות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 581 מילים

ומאוד לא פשוט

המסדרון מזיכרון לעצמאות היה תמיד עבור מיליוני ישראלים רגע מזוקק שבו אנחנו מזכירים לעצמנו למה אנחנו כאן ובזכות מי ● אפשר לטעון שמי שאיבד את התחושה הזאת השנה הוא סתם "חמוץ" ● אבל בעצם, הוא מיואש ● דעה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 739 מילים

בין הרבנים ללוחמות

שורת מקרי חיכוך סביב שירות לוחמות חושפת מתחים בין הדרישות הדתיות לבין הצרכים המבצעיים ● משימות משתנות בניגוד לפקודות, וכללי הצניעות נאכפים רק על נשים, בעוד החרדים אינם מתגייסים ● בצה"ל כבר מודים שאין חלופה ללוחמות – אך ההגנה על זכויותיהן עדיין לא מגיעה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 560 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.