לנשיא המדינה יצחק הרצוג אסור להעניק חנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו, בהתבסס על בקשת החנינה שהוגשה לו היום (ראשון).
הסיבה המרכזית לכך איננה שאלת סמכותו של נשיא המדינה לחון את מי שטרם הורשע בדין, אף שגם זו כמובן שאלה רלוונטית ומשמעותית. הסיבה היא שלנשיא המדינה אסור לחון את מי שלא הודה בעבירות שביצע, ולא נטל אחריות עליהן.
13 עמודים מחזיק מכתבו של עו"ד עמית חדד, סנגורו של ראש הממשלה, המהווה בקשת חנינה מטעמו של נתניהו. עמוד אחד נוסף מחזיק מכתבו של נתניהו עצמו אל הנשיא הרצוג.
אך אין בכל המילים והעמודים במכתבים הללו אף לא מילה אחת הנוגעת להודאה באשמה מצד הנאשם בפלילים; או הכאה על חטא; או נטילת אחריות – לא למעשים פליליים, לא למעשים לא תקינים, לא להתקפה שיזם ותזמר לאורך שנים על מערכות אכיפת החוק והמשפט.
אין בפנייה אף לא מילה אחת הנוגעת להודאה באשמה מצד הנאשם בפלילים; או הכאה על חטא; או נטילת אחריות – לא למעשים פליליים ולא להתקפה שיזם ותזמר לאורך שנים על מערכות אכיפת החוק
נתניהו טען כל העת כי הוא חף מכל אשמה, והוא ממשיך לטעון זאת כעת. כלומר, דרייפוס בעיני עצמו דורש כעת חנינה בשם טובת העם והמדינה.
בדרך כלל, בבקשות חנינה רגילות, שאלת נטילת האחריות כלל אינה מתעוררת, או שהיא איננה קריטית עד כדי כך. חנינות ניתנות לאחר הרשעה חלוטה בבית המשפט, ובבואם של מחלקת החנינות במשרד המשפטים להמליץ – ושל נשיא המדינה להחליט – אם להעניק חנינה, לפחות לא מתעוררת השאלה האם העבריין אכן אשם בביצוע המעשה.
"אינני מעלה על דעתי שהוא יכול לבוא לנשיא ולומר: אני אמנם לא עברתי עבירה אבל אם עברתי – אנא, תן לי חנינה. כמובן שחנינה חלופית, אלטרנטיבית, כזאת, מקומה לא יכירנה במשפט שלנו"
חנינה בטרם הרשעה היא חריג, יש שיאמרו חריג חד-פעמי, שניתן בפרשת קו 300 ושלא אמור להינתן בשום מקרה נוסף.
אבל גם אם לנשיא יש סמכות לחון את מי שטרם הורשע, הוא בוודאי אינו אמור לעשות כן למי שלא רק שטרם הורשע, אלא ממשיך לטעון לחפותו.
נתניהו מבקש בהקשר זה להסתמך באופן סלקטיבי על תקדים קו 300. הוא לוקח משם את המסקנה שלנשיא יש סמכות לחון. את המילים הבאות של היועץ המשפטי לממשלה משה בן-זאב, אשר נשיא בית המשפט העליון באותה עת, השופט מאיר שמגר ציטט בפסק דינו, נתניהו פחות מאמץ:
"המילה 'עבריין' לא צריכה לקבל פה את המובן של אדם שהורשע, אלא של אדם שבא לנשיא ואומר: עברתי עבירה ואני מבקש שתחון אותי. אינני מעלה על דעתי שהוא יכול לבוא לנשיא ולומר: אני אמנם לא עברתי עבירה אבל אם עברתי – אנא, תן לי חנינה. כמובן שחנינה חלופית, אלטרנטיבית, כזאת, מקומה לא יכירנה במשפט שלנו".
שילוב הרכיבים – חנינה בטרם הרשעה וללא הודאה או נטילת אחריות – הופך את הבקשה לכזו שלנשיא אסור לסרב לה.
כמובן שלמילה "אסור" יש כאן משמעות מורכבת, נוכח העובדה שנשיא המדינה חסין מפני כל הליך משפטי, לרבות ביקורת שיפוטית על החלטותיו בענייני חנינות. מי שאינו חסין הוא שר המשפטים, שמצרף חתימת קיום להחלטות בענייני חנינה.
בג"ץ כבר פסק כי במקרים חריגים מאוד, ניתן לקיים ביקורת שיפוטית על פעולתו זו של שר המשפטים, ובכך נפתח הפתח לביקורת שיפוטית על החלטת החנינה.
מה שכן יש במכתביהם של נתניהו וחדד הוא קריאה ל"פיוס לאומי, שיקום אמון הציבור במוסדות המדינה", "אחריות ציבורית כראש הממשלה לנסות להביא לפיוס בין חלקי העם", "איחוי הקרעים" וניסיון "להוריד את גובה הלהבות בוויכוח שנוצר סביבו".
על כך אפשר לומר: הפירומן מציע כעת להוריד את גובה הלהבות. זהו שלב נוסף במאבק האיתנים של נתניהו נגד מוסדות המדינה עצמם, מעין איום שזור בהבטחה: או פיוס לאומי או המשך הקרעים והלהבות
על כך אפשר לומר: הפירומן מציע כעת להוריד את גובה הלהבות. זהו שלב נוסף במאבק האיתנים של נתניהו נגד מוסדות המדינה עצמם, מעין איום שזור בהבטחה: או פיוס לאומי או המשך הקרעים והלהבות.
סיבה נוספת שבעטיה אסור לנשיא לקבל את בקשת החנינה, היא שלא זו בלבד שבקשת החנינה אינה כוללת הודאה באשמה או לקיחת אחריות כלשהי על העבירות שבהן מואשם נתניהו, אלא שהיא למעשה מהווה כתב אישום נגד מערכת אכיפת החוק.
"החקירות בעניינו של ראש הממשלה התנהלו באופן חריג שמעורר שאלות מהותיות באשר להתנהלות רשויות האכיפה. החקירה התמקדה באדם ולא בעבירה, תוך ניסיון לאתר ראיות שיפלילו את ראש הממשלה"
"החקירות בעניינו של ראש הממשלה התנהלו באופן חריג שמעורר שאלות מהותיות באשר להתנהלות רשויות האכיפה", כתב חדד. "בעניינו של ראש הממשלה, החקירה התמקדה באדם ולא בעבירה, תוך ניסיון לאתר ראיות שיפלילו את ראש הממשלה בביצוע עבירה כלשהי.
"גישה זו עוררה ביקורת ציבורית ומשפטית רחבה … החקירות לוו בהתנהלות חריגה ומנוגדת לדין מצד רשויות האכיפה". חדד הוסיף כי הדברים נכתבים "בלשון העדינה ביותר שניתן".
סרטון שנתניהו הפיץ בשעות האחרונות מחזק את הנרטיב המאשים את רשויות אכיפת החוק: "הראיות המזכות שמקריסות לחלוטין את טיעוני השווא נגדי נחשפות בבית המשפט, ומתברר שהתשתית הראייתית נגדי גובשה תוך ביצוע עבירות חמורות".
כך לא מורידים את גובה הלהבות; כך יוצרים תשתית לעליהום ציבורי, לינץ' של ממש, כלפי כל מי שהיה מעורב אי פעם בקידום החקירה הפלילית והעמדתו לדין של נתניהו.
קבלת הבקשה ומתן חנינה לנתניהו על רקע האשמות אלה, תהווה אשרור מצד הנשיא לכך שנתניהו בעצם נרדף על לא עוול בכפו על ידי מערכת אכיפת החוק. זה יהיה סופו של שלטון החוק בישראל.
לצד ההאשמות – לרבות בביצוע עבירות פליליות – שעו"ד חדד מפנה במסגרת בקשת החנינה כלפי מערכת אכיפת החוק, הוא לא מדלג גם על פרק האדרת שמו ופועלו של נתניהו, ופירוט "תרומתו האדירה למדינת ישראל ולחברה הישראלית".
לצד ההאשמות – לרבות בביצוע עבירות פליליות – חדד מפנה במסגרת בקשת החנינה כלפי מערכת אכיפת החוק, הוא לא מדלג גם על פרק האדרת שמו ופועלו של נתניהו
לדברים הללו יש מקום בבקשות חנינה בדרך כלל, בחלק שלאחר ההודאה, ההכאה על חטא ולקיחת האחריות.
זה החלק שבו העבריין מבקש מהנשיא רחמים, ומבקש למנות את מעלותיו, תרומתו או תכונותיו החיוביות. ללא החלק הראשון, כל שנותר הוא עוד תעופה עצמית של נתניהו על עצמו, מפיו שלו. המסר הוא – חייבים להסיר כל מכשול, משפטי או אחר, מדרכו של גדול מנהיגי האומה לדורותיה.
עו"ד חדד, כהרגלו, נוקט גישה צינית להחריד, בכך שהוא מצטט את השופט אדמונד לוי שכתב בפסק דין מכונן בעניין סמכות החנינה של הנשיא, כי הנשיא "מבטא בעשייתו את רוח האומה, את ערכי הליבה שלה, את היסודות המשותפים ואת הנרטיב המכונן שלה".
ומה שואב מכך עו"ד חדד? כי סמכות החנינה נועדה גם כדי להגן "על אינטרסים ציבוריים רחבים".
השופט לוי, שהקפיד בענייני שחיתות שלטונית קלה כבחמורה, שהכפיל פי-שלושה ביושבו בערעור בעליון את עונשו של השר שלמה בניזרי שהורשע בעבירת שוחד, בוודאי היה מתהפך בקברו
השופט לוי, שהקפיד בענייני שחיתות שלטונית קלה כבחמורה, שהכפיל פי-שלושה ביושבו בערעור בעליון את עונשו של השר שלמה בניזרי שהורשע בעבירת שוחד, בוודאי היה מתהפך בקברו לו ידע שמילותיו הללו משמשות כעת את נתניהו על מנת להצדיק חנינה בטרם הרשעה, בלא הודאה באשמה ובלא נטילת אחריות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנויובל יועז, איפה היית בשנים האחרונות?! אתה לא חושב ששלטון החוק כבר מזמן הגיע אל סופו? אתה עדיין נאחז באיזו תקוה נואלת, כאילו זה עוד צעד ורק עוד צעד אבל עדיין לא הגענו לשם? גמרנו. הכלבים הריחו דם. ראו את הטרף מפרפר ולא יעזבו יותר.
הדבר הכי טוב שקרה לנו לפני שנתיים זה שמכרנו הכול כולל עסקים ונכסים, לקחנו את הילדים והיגרנו לגן עדן בלי נתניהו, בלי בבונים, בלי חרא-דים, בלי מילואים ובלי מתנחבלים, בלי לשלם מיסים לחבורת גנבים ובעיקר בלי לשרת בצבא ההגנה לנתניהו.
האמת אפילו לא מתגעגעים קצת.