אלמלא העולם היה מתהפך, שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן היה מגיע לישראל ב-10 באוקטובר 2023.

אלמלא מחבלי חמאס היו מטלטלים את המזרח התיכון ומרסקים את התוכניות לעתידו, בלינקן היה טס מישראל לערב הסעודית כמה ימים לאחר מכן כחלק מסיור רב-יעדים שנועד לגשר על הפערים הסופיים בין שתי המדינות בדרך לנורמליזציה החמקמקה – עסקה שהייתה יכולה להיות בעלת השפעה חיובית ומשנה מציאות, באותה מידה שהטבח של חמאס והמלחמה שבאה בעקבותיו היו הרסניים בצורה מחרידה.

במשך חודשים לפני הנסיעה המתוכננת, ארצות הברית עבדה קשה על ניסוח מסמך עם ערב הסעודית, המפרט מה ישראל תצטרך לעשות בתמורה להצטרפותה של ריאד להסכמי אברהם – כלומר, סדרה של ויתורים מינוריים יחסית שנועדו להרגיע את השאיפות הפלסטיניות למדינה.

בלינקן תכנן להביא את המסמך הזה לירושלים לאישור, כך מספרים שני בכירים בממשל ביידן לזמן ישראל.

ישראל הייתה מודעת למצב העניינים והרגישה בנוח מספיק עם הצעדים הצנועים שנדונו על ידי וושינגטון וריאד כדי שמשרד החוץ בירושלים ינסח הסכם נורמליזציה עם סעודיה

ישראל הייתה מודעת למצב העניינים והרגישה בנוח מספיק עם הצעדים הצנועים שנדונו על ידי וושינגטון וריאד כדי שמשרד החוץ בירושלים ינסח הסכם נורמליזציה עם ערב הסעודית, לפי שני הבכירים האמריקאים לשעבר וגורם ישראלי מכהן.

שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן נוחת בישראל, 6 בפברואר 2024 (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)

בלינקן אכן הגיע לישראל באותו שבוע, אך בנסיבות שונות לחלוטין, כאשר ממשלו של נשיא ארצות הברית דאז ג'ו ביידן התגייס לתמוך בישראל בעקבות המתקפה חוצת הגבולות בהובלת חמאס ב-7 באוקטובר, שגבתה את חייהם של כ-1,200 בני אדם והובילה לחטיפתם של 251 נוספים לעזה.

מסמכים שחשף צה"ל בעזה במהלך המלחמה גילו כי אחד המניעים של ראשי חמאס ביציאה למתקפה היה סיכול המאמץ לתווך את עסקת הנורמליזציה המתהווה בין ישראל לערב הסעודית. במידה רבה, ארגון הטרור הצליח

מסמכים שחשף צה"ל בעזה במהלך המלחמה גילו כי אחד המניעים של ראשי חמאס ביציאה למתקפה היה סיכול המאמץ האמריקאי לתווך את עסקת הנורמליזציה המתהווה בין ישראל לערב הסעודית.

במידה רבה, ארגון הטרור הצליח.

הדחיפה לנורמליזציה של ממשל ביידן נגנזה לטובת אספקת התמיכה הצבאית והדיפלומטית לישראל הדרושה לשיקום ההרתעה מול איראן ושלוחיה, ואחר כך עבודה להבטחת סיום המלחמה באמצעות עסקת שחרור חטופים.

דמויות מובילות רבות בממשל ראו בשחרור החטופים את המפתח לסיום המלחמה, ובהתאם לכך ריכזו את תשומת ליבם במשא ומתן העקיף בין ישראל לחמאס לשחרור החטופים, שהתנהל ברובו דרך קטאר ומצרים. אך בלינקן החל להאמין שהקמת גופי הביטחון והממשל שיסייעו בניהול עזה ב"יום שאחרי" המלחמה היא קריטית לא פחות.

"ישראל הייתה צריכה ערובות שביטחונה לא יאוים על ידי נסיגה מעזה, וחמאס היה צריך את הערובה שאכן המלחמה תסתיים אם יוותר על החטופים שנותרו", אומר עוזר בכיר של ביידן – אחד מעשרה בכירי ממשל ומקורות אזוריים יודעי דבר שהתראיינו לכתבה זו.

שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן יוצא לבני משפחות חטופים ומפגינים ליד מלונו בתל אביב, 1 במאי 2024. (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

היגיון זה היה הבסיס ל"מנהלת מעבר" (Transitional Mission) שבלינקן פעל להקים, אשר תנהל את הרצועה לאחר המלחמה. היוזמה, כפי שהוצגה בתוכנית בת 14 נקודות שהייתה אמורה להיות חלק מהסכם הפסקת האש, נועדה "לתמוך באספקת ממשל, ביטחון וסיוע הומניטרי לעזה" לאחר המלחמה, על פי מסמך ממשלתי אמריקאי שטרם דווח עליו המפרט את התוכנית, אשר הגיע לידי זמן ישראל ואומת על ידו.

המנהלת המוצעת הייתה אמורה לכלול כוח אדם אזרחי וצבאי, מימון ותרומות אחרות מקומץ ממשלות זרות, כולל ערב הסעודית, שבלינקן קיווה כי מעורבותה תספק פתח להחייאת שיחות הנורמליזציה התקועות.

כדי להבטיח תמיכה ערבית חזקה, ההצעה הגדירה את היוזמה כ"צעד ראשון לקראת הקמת מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית". זה הפך את הרעיון לקשה לשיווק בירושלים, אך בלינקן האמין שהסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה יכולה להיות גזר מספיק משמעותי כדי להתגבר על ההתנגדויות הצפויות של ישראל.

התוצאה הייתה מגדל קלפים רעוע, אך כזה שבלינקן חשב שיכול להניח את היסודות לא רק להפסקת מעשי האיבה באופן זמני, אלא לשלום בר-קיימא ומתמשך ולאזור שעבר שינוי אמיתי.

התוצאה הייתה מגדל קלפים רעוע, אך כזה שבלינקן חשב שיכול להניח את היסודות לא רק להפסקת מעשי האיבה באופן זמני, אלא לשלום בר-קיימא ומתמשך ולאזור שעבר שינוי אמיתי

ארצות הברית קיימה חודשים של שיחות כדי לקדם את התוכנית ואת הנורמליזציה הסעודית, אך אף אחת מהן לא יצאה לפועל עד שביידן עזב את תפקידו בינואר 2025.

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ושר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן בביקור בישראל, 18 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

הפסקת אש בין ישראל לחמאס הושגה בשעות הדמדומים של הממשל הקודם, בסיוע לחץ קריטי מצד צוות טראמפ הנכנס. אך ישראל עדיין לא הייתה מעוניינת לדון בהסדרים שלאחר המלחמה מהסוג שבלינקן ביקש לסכם, וממשל טראמפ גיבה את החלטת ירושלים לחדש את המלחמה במרץ 2025.

שבעה חודשים לאחר מכן, ישראלים חגגו את שובם של כל 20 החטופים החיים האחרונים, והעזתים נשמו לרווחה בזהירות עם סיום הלחימה כאשר שני הצדדים הסכימו להפסקת אש חדשה שגובשה על ידי ממשל טראמפ.

טראמפ בנה מומנטום להסכם זה על ידי גיוס הקהילה הבינלאומית סביב תוכנית רחבה יותר בת 20 נקודות לשלום ארוך טווח בעזה. הוא גרם לראש הממשלה בנימין נתניהו לתמוך בה בפומבי, וגורמים אמריקאים טוענים כי גם ראשי חמאס תמכו בתנאיה במהלך פגישה פרטית וגורלית ערב חתימת הפסקת האש.

"עכשיו יש לכם שלום", הכריז טראמפ על דוכן מליאת הכנסת ב-13 באוקטובר.

תוכנית 20 הנקודות של טראמפ כוללת אלמנטים הדומים להפליא לאלה ששורטטו על ידי בלינקן, אך באופן קריטי, היא משמיטה או מרככת הרבה מהשפה שישראל הייתה מתקשה להסכים לה.

תוכנית 20 הנקודות של טראמפ כוללת אלמנטים הדומים להפליא לאלה ששורטטו על ידי בלינקן, אך באופן קריטי, היא משמיטה או מרככת הרבה מהשפה שישראל הייתה מתקשה להסכים לה

כיום, נראה כי הניסיונות לקדם את תוכניתו של טראמפ מעבר לשלב הפסקת האש הראשוני שלה תקועים, וכך גם המשא ומתן שמטרתו לעצב מחדש את המזרח התיכון הרחב יותר. למרות הצהרות הניצחון של הנשיא, השלום, או כל דבר הדומה לו, עשוי להיות עדיין רחוק.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נואם בכנסת, 13 באוקטובר 2025 (צילום: Evelyn Hockstein/Pool via AP)

מאמציו של בלינקן, שרבים מהם נחשפים כאן לראשונה, מציעים צוהר מאלף לכמה מהאתגרים העומדים בפני ממשל טראמפ כשהוא מבקש לקדם יוזמות לניהול עזה לאחר המלחמה ולהרחבת הסכמי אברהם.

מטוקיו לקהיר

לפני שהייתה תוכנית 20 נקודות, או תוכנית 14 נקודות, או "מנהלת מעבר", היו "עקרונות טוקיו", שנחשפו על ידי בלינקן בוועידת ה-G7 ביפן חודש אחד בלבד לאחר המתקפה ב-7 באוקטובר.

לפני שהייתה תוכנית 20 נקודות, או תוכנית 14 נקודות, או "מנהלת מעבר", היו "עקרונות טוקיו", שנחשפו על ידי בלינקן בוועידת ה-G7 ביפן חודש בלבד לאחר מתקפת 7 באוקטובר

אלו כללו חמישה קווים אדומים ושלושה עקרונות חיוביים לגבי עתיד עזה, ושימשו בסיס לתוכנית "היום שאחרי" של בלינקן.

חמשת ה"לאווים" היו:

1. אין עקירה כפויה של פלסטינים;
2. אין כיבוש מחדש של עזה על ידי ישראל;
3. אין צמצום של שטחה של עזה;
4. אין שימוש בעזה כפלטפורמה לטרור;
5. אין ניסיון להטיל מצור על עזה.

היו גם שלושה דברים שארצות הברית הגדירה כ"חובה" בתכנון היום שאחרי:

1. קולות פלסטיניים חייבים להיות במרכז הממשל בעזה לאחר המלחמה;
2. עזה והגדה המערבית חייבות להיות מאוחדות תחת הרשות הפלסטינית;
3. יש להקים מנגנון מתמשך לשיקום לצד נתיב לפתרון שתי המדינות.

שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן בוועידת ה-G7 בטוקיו, יפן, ב-8 בנובמבר 2023 (צילום: Richard A. Brooks / AFP)

באופן בולט, חלק מהעקרונות הללו – כמו ההתנגדות לעקירה כפויה של עזתים – נכללו בתוכנית שטראמפ חשף כמעט שנתיים לאחר מכן. נראה כי ממשלים דמוקרטיים ורפובליקאיים כאחד הכירו בכך שהקפדה על יסודות אלה תהיה חיונית להבטחת תמיכה בינלאומית.

אך בזמן שהמלחמה הייתה בשיאה, לא כולם היו שותפים לנחישות של ארצות הברית לתכנן את עתיד עזה בחודשים הראשונים שלאחר המתקפה ב-7 באוקטובר.

בישראל, נתניהו נמנע מכל תכנון ליום שאחרי במשך חודשים, כשהוא מתעקש שהמיקוד שלו הוא בחיסול חמאס. התעלמות מהנושא אפשרה לנתניהו לחמוק משותפים קואליציוניים מהימין הקיצוני שדחפו תוכניות לכיבוש קבוע של עזה ולהקמת התנחלויות מחדש. בעוד ראש הממשלה אמר שהוא מתנגד לרעיונות כאלה, היה לו גם עניין מועט בלשעשע תוכניות מקובלות יותר בינלאומית שהסתכנו בהפלת ממשלתו.

בעלות ברית ערביות היו גם הן בתחילה "פחות מנלהבות" ממעורבות בתכנון היום שאחרי, אומר בכיר בממשל ביידן, על רקע חששות שהימנעות ישראל מהנושא היא מפגן תמיכה בתוכניות הימין הקיצוני.

בעלות ברית ערביות היו גם הן בתחילה "פחות מנלהבות" ממעורבות בתכנון היום שאחרי, אומר בכיר בממשל ביידן, על רקע חששות שהימנעות ישראל מהנושא היא מפגן תמיכה בתוכניות הימין הקיצוני

בלינקן סירב להתראיין לזמן ישראל על מאמציו לסיים את המלחמה ולתכנן את עתיד עזה.

שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן מדבר עם עיתונאים בשדה התעופה בקהיר, בדרכו לירדן. 15 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin)

הגישה הערבית השתנתה "בהדרגה ובחוסר רצון", לדברי הבכיר בממשל ביידן. בצעד ראשוני לקראת תכנון מעשי לאחר המלחמה, נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי הציע לגורמים אמריקאים בינואר 2024 שארצו תשלח חיילים כדי לסייע באבטחת הרצועה לאחר נסיגה ישראלית צפויה.

הוא העלה את הרעיון במהלך פגישה בארבע עיניים בקהיר עם בלינקן, והוסיף שתי בקשות – שלחיילים המצרים יצטרפו חיילים אמריקאים ושהכוח ייפרס גם בגדה המערבית, שם פלסטינים נתונים למתקפות כמעט יומיומיות מצד מתנחלים קיצונים.

לגבי הבקשה האחרונה, בלינקן הבהיר שזה משהו שישראל לעולם לא תאפשר. ולמרות שאמר לא-סיסי שאין סבירות גבוהה שחיילים אמריקאים יוצבו על הקרקע בעזה, שר החוץ אמר שוושינגטון מוכנה לסייע בפיקוד על כוח בינלאומי, משחזר הבכיר בממשל ביידן בשיחה עם זמן ישראל.

הפנטגון, באמצעות פיקוד מרכז של צבא ארצות הברית (CENTCOM), הונחה לאחר מכן להיערך להקמת מרכז כזה במצרים.

בזמן שסיסי נטה לרעיון של שליחת כוחות, לבלינקן היה קל יותר לפנות למדינות אחרות בנוגע לעשיית אותו הדבר, אומר הבכיר בממשל ביידן.

וושינגטון הייתה מעוניינת במיוחד לצרף את איחוד האמירויות לתוכנית, בשל היחסים הפרודוקטיביים של אבו דאבי עם ישראל, יחד עם קטאר, שארה"ב סברה שתהיה קריטית להשגת ערבויות מחמאס שלא לחבל בתוכנית

וושינגטון הייתה מעוניינת במיוחד לצרף את איחוד האמירויות לתוכנית, בשל היחסים הפרודוקטיביים של אבו דאבי עם ישראל, יחד עם קטאר, שארצות הברית סברה שתהיה קריטית להשגת ערבויות מחמאס שלא לחבל בתוכנית.

נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ושר החוץ של ארצות הברית אנתוני בלינקן בקהיר, 6 בפברואר 2024 (צילום: Mark Schiefelbein / POOL / AFP)

בסופו של דבר, ארצות הברית השיגה התחייבויות שונות ממספר שותפות ערביות לקחת חלק בניהול עזה לאחר המלחמה, אומרים שני בכירים בממשל ביידן.

מצרים, ירדן ומרוקו נתנו כל אחת הבטחות בעל פה שיתרמו חיילים לכוח רב-לאומי זמני לעזה שיסייע באבטחת הרצועה, בדומה לכוח הביטחון הבינלאומי (ISF) שבסופו של דבר נכלל בתוכנית טראמפ.

מצרים, ירדן ומרוקו נתנו כל אחת הבטחות בעל פה שיתרמו חיילים לכוח רב-לאומי זמני לעזה שיסייע באבטחת הרצועה, בדומה לכוח הביטחון הבינלאומי (ISF) שבסופו של דבר נכלל בתוכנית טראמפ

ערב הסעודית הסכימה לממן את יוזמת "מנהלת המעבר", בעוד איחוד האמירויות וקטאר הסכימו לתרום הן כספים והן חיילים, לדברי בכירי ממשל ביידן ושלושה דיפלומטים ערבים.

עם זאת, לכל מדינה היו תנאים משלה, שהתמקדו בעיקר בקבלת הזמנה רשמית מהרשות הפלסטינית כדי להימנע מהאשמות שהן נכנסות לעזה ככובשים זרים.

המדינות הערביות התכוונו גם ללוות את רמאללה בתהליך רפורמה מקיף כדי שתוכל להחליף בסופו של דבר את מנהלת המעבר, לאחד מחדש את עזה והגדה המערבית תחת גוף שלטוני פלסטיני יחיד ובכך לבסס מחדש נתיב למדינה פלסטינית לצד ישראל, אומרים הגורמים.

בנוסף לקבוצת הליבה של מדינות ערב, מגוון "מדינות צד שלישי" הציעו גם הן לקחת חלק במנהלת אם היא תצא לפועל, כולל איטליה, ספרד ואינדונזיה, אומרים שני הבכירים בממשל ביידן.

מנהיגים ממדינות ערב בכנס שנערך בריאד, סעודיה, ב-21 בפברואר 2025. מימין לשמאל: היועץ לביטחון לאומי של איחוד האמירויות שיח' תחנון בן זאיד, יורש העצר של ירדן חוסיין בן עבדאללה, נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, עבדאללה מלך ירדן, אמיר כווית אל-אחמד אל-ג'אבר אל-סבאח, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, נשיא איחוד האמירויות שיח' מוחמד בן זאיד, האמיר של קטאר שיח' תמים בן חמאד אאל ת'אני ויורש העצר של בחריין סלמן בן חמד אל-חליפה (צילום: Saudi Ministry of Media via AP)

אך הפקידים האמריקאים לשעבר מודים שהתחייבויות הכוחות לא היו יצוקות בברזל ושמדינות רצו לראות את המלחמה מסתיימת קודם או שישראל תקבל את תנאיהן לגבי נתיב למדינה פלסטינית לפני שיתקדמו.

איחוד האמירויות התחייבה עקרונית לתרום חיילים לכוח הבינלאומי בעזה לאחר המלחמה, אך כאשר השיחות עברו למספרים מדויקים, אבו דאבי הפכה ל"הססנית", נזכר אחד הבכירים בממשל ביידן.

איחוד האמירויות התחייבה עקרונית לתרום חיילים לכוח הבינלאומי בעזה לאחר המלחמה, אך כאשר השיחות עברו למספרים מדויקים, אבו דאבי הפכה ל"הססנית", נזכר אחד הבכירים בממשל ביידן

תוכניתו של בלינקן חזתה שהכוח הרב-לאומי יפעל כזרוע של מנהלת המעבר האחראית על "ניהול מעברי הגבול והקלת אספקה בטוחה ומאובטחת של סיוע הומניטרי", על פי הטיוטה שהגיעה לידי זמן ישראל.

השיטור היומיומי היה אמור להישאר בידי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית, והתוכנית חזתה שארצות הברית ובעלות בריתה הערביות "יבדקו, יגייסו, יאמנו ויציידו" כוח אדם. במהלך השנה האחרונה לכהונת ביידן, מאות מגויסי משטרה של הרשות הפלסטינית נשלחו למצרים ולירדן לאימונים בבסיסים צבאיים, אומרים גורמים אמריקאים וערבים.

התוכנית האמריקאית לא הטילה על הכוח הבינלאומי את פירוק נשקו של חמאס, ולמעשה פירוק הנשק אינו נדרש במפורש בהצעת 14 הנקודות שעלתה בסופו של דבר מהשיחות. עם זאת, המדינות המשתתפות היו צפויות לחתום על "הצהרת כוונות" הקובעת:

"קבוצות הדוגלות בשימוש באלימות או מבצעות התקפות טרור נגד אזרחים אינן יכולות למשול או להכתיב את עתיד עזה. כל ארגוני הטרור והקבוצות החמושות חייבים להתפרק מנשקם ולזנוח את האלימות. מנגנון פירוק נשק, שחרור ורה-אינטגרציה יאפשר תהליך זה בעזה".

תהלוכה של חמאס בעזה, 6 באוקטובר 2006 (צילום: Ahmad Khateib/Flash90)

המסמך לא נכנס לפרטים כיצד יתנהל תהליך פירוק הנשק הזה, ובכירי ממשל ביידן מודים ששלילת נשקו של חמאס הייתה מהווה מכשול עיקרי, מה שמשאיר את האפשרות שכאשר ישראל תיסוג, מנהלת המעבר עלולה למצוא את עצמה מתחרה עם חמאס על השליטה ברצועה.

אך בכירי ממשל ביידן האמינו אז שנוכחותה של מנהלת המעבר המגובה בינלאומית הייתה דוחקת את חמאס לשוליים פוליטית לפחות בעיני הפלסטינים, ובכך הייתה מעניקה לארגון הטרור פחות לגיטימציה להמשיך להחזיק בנשקו.

דרוש: ראש ממשלה פלסטיני

בעוד שתרומות הכוחות מבעלות הברית הערביות לא היו מוצקות כל כך, התחייבויות המימון היו קונקרטיות מספיק כדי שארצות הברית תכניס מספרים ספציפיים בכתב כאשר התוכנית נוסחה בסתיו 2024.

תוכנית 14 הנקודות למנהלת המעבר קבעה כי "כווית, קטאר, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות יתרמו כל אחת 10 מיליון דולר מדי חודש (40 מיליון דולר בסך הכול) כדי להפעיל קרן שתספק לרשות הפלסטינית ברמאללה תמיכה תקציבית חודשית צפויה וישירה במהלך תקופת המעבר ולתמיכה במאמצי הרפורמה שלה".

"כווית, קטאר, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות יתרמו כל אחת 10 מיליון דולר מדי חודש כדי להפעיל קרן שתספק לרשות הפלסטינית תמיכה חודשית צפויה וישירה במהלך תקופת המעבר ולתמיכה במאמצי הרפורמה שלה"

כדי להקל עוד יותר על מצבה הכספי של הרשות הפלסטינית, התוכנית קבעה שישראל תידרש לשחרר את מיליארדי הדולרים מכספי הסילוקין הפלסטיניים שהיא מעכבת מהרשות הפלסטינית לאורך השנים.

שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן נפגש עם ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) ברמאללה, 5 בנובמבר 2023 (צילום: Jonathan Ernst/Pool photo via AP)

במקביל, המדינות המשתתפות בתוכנית יקימו קרן נאמנות לגיוס כספים לשיקום עזה, וכסף זה "יוזרם דרך רשות פלסטינית שעברה רפורמה", קבעה התוכנית.

תוכניתו של בלינקן דרשה מהרשות הפלסטינית למשול בשקיפות ולהילחם בשחיתות, תוך יישום רפורמות במערכות החינוך והרווחה שלה.

שיפורים אלה נועדו, לפחות בחלקם, לתת מענה להתנגדות הנחרצת של ישראל להענקת תפקיד כלשהו לרשות הפלסטינית בעזה, בנוסף לדאגה בינלאומית ארוכת שנים בנוגע להאשמות אמינות על שחיתות ואי-סדרים כספיים ברמאללה.

תוכניתו של בלינקן דרשה גם מנשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) למנות "ראש ממשלה חדש, אמין, עצמאי ובעל סמכויות שיבצע רפורמה ויחיה את הרשות הפלסטינית".

תוכניתו של בלינקן דרשה גם מנשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס למנות "ראש ממשלה חדש, אמין, עצמאי ובעל סמכויות שיבצע רפורמה ויחיה את הרשות הפלסטינית"

זו הייתה דרישה משמעותית, בהתחשב בכך שעבאס מינה רק חודשים ספורים קודם לכן את מוחמד מוסטפא – כלכלן שמילא תפקידים בכירים בבנק העולמי – לראש ממשלה בצעד שנועד להיענות לדרישות בינלאומיות לרפורמה.

כמקורב לעבאס, מוסטפא לא היה בחירה משביעת רצון עבור איחוד האמירויות, שהתנתה את מעורבותה במנהלת המעבר בהחלפתו, אומרים בכירי ממשל ביידן.

ד"ר מוחמד מוסטפא מקבל מיו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) את המינוי לראשות הממשלה. רמאללה, 14 במרץ 2024 (צילום: PPO / AFP)

בעוד שחלק בממשל ביידן חש שהדרישה של האמירויות להחליף את מוסטפא נועדה יותר לקידום בעל ברית אמירתי מאשר לרפורמה ברשות הפלסטינית, ארצות הברית הסכימה לכלול את התנאי בתוכניתה למנהלת המעבר.

בעוד שחלק בממשל ביידן חש שהדרישה של האמירויות להחליף את מוסטפא נועדה יותר לקידום בעל ברית אמירתי מאשר לרפורמה ברשות הפלסטינית, ארצות הברית הסכימה לכלול את התנאי בתוכניתה למנהלת המעבר

עם זאת, היא ניסחה בזהירות את הסעיף כך שיקבע כי מינוי ראש ממשלה חדש ייעשה "במשולב" עם הזמנת הרשות הפלסטינית להצטרף ליוזמה, במקום להפוך זאת לתנאי מוקדם.

ארצות הברית גם מינפה את רצון איחוד האמירויות לראות את מוסטפא מוחלף כדי להבטיח התחייבות מוצקה יותר מהאמירתים, והתנתה את עזיבתו של מוסטפא בתרומה פעילה של אבו דאבי לניהול עזה לאחר המלחמה, מספרים שני הבכירים בממשל ביידן.

פרויקט בלייר

ממשל ביידן לא רצה להתעלם לחלוטין מהחששות של האמירויות, מכיוון שאיחוד האמירויות מילאה תפקיד מרכזי בהקמת היבטים של מנהלת המעבר שיעסקו בממשל בעזה לאחר המלחמה.

עד קיץ 2024, נתניהו הסיר בשקט את האיסור שלו על תכנון ליום שאחרי ושלח את יועצו הקרוב ביותר, השר לעניינים אסטרטגיים דאז רון דרמר, לקיים שיחות עם שר החוץ של איחוד האמירויות עבדאללה בן זאיד בנושא, בהתבסס על הרצון הטוב שירושלים ביססה עם אבו דאבי מאז ששתי המדינות נרמלו את היחסים ב-2020.

שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן בדיון על המלחמה בעזה עם שר החוץ הירדני איימן א־ספדי, שר החוץ הסעודי הנסיך פייסל בן פרחאן אאל סעוד, ראש הממשלה ושר החוץ הקטארי מוחמד בן עבד א־רחמן אאל ת'אני, שר החוץ האמירתי עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן, שר החוץ המצרי סאמח שוכרי ומזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף חוסיין א־שייח, עמאן, ירדן, 4 בנובמבר 2023 (צילום: Jonathan Ernst/Pool photo via AP)

הערוץ הזה רשם התקדמות שקטה, לא מעט בזכות הסיוע של ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, שהשתמש בקשריו הענפים באזור כדי לגבש תוכנית להקמת ועדה שלטונית זמנית שתנהל את עזה לאחר המלחמה, בדומה ל"מועצת השלום" שהוצגה בתוכנית טראמפ לאחר מכן, שגם בה לקח בלייר חלק.

בלייר שיתף את ממשל ביידן בשיחות הישראליות-אמירתיות, שכן שתי המדינות הכירו בכך שארצות הברית תידרש כדי לקדם אותן. בעוד שבלינקן דן במנגנוני ממשל לעזה לאחר המלחמה עם עמיתים ערבים ופלסטינים כחלק ממאמציו לבנות את מנהלת המעבר, הערוץ הישראלי-אמירתי בגיבוי בלייר היה מתקדם יותר בסתיו 2024.

בלינקן ארגן פגישה עם דרמר ובן זאיד בשולי העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר 2024 כדי למסד את הערוץ הזה ולהפוך בסופו של דבר את רעיונותיו העיקריים – יחד עם המשוב שקיבל במקומות אחרים באזור – למה שהפך לתוכנית 14 הנקודות להקמת מנהלת מעבר למשילות, ביטחון ושיקום עזה לאחר המלחמה.

התוכנית כללה גם רבים מהרעיונות שקידם דרמר בשיחותיו עם בן זאיד, כולל הצורך להגביל את תפקיד הרשות הפלסטינית בעזה לאחר המלחמה עד שתעבור רפורמות משמעותיות. זה לא התקבל יפה ברמאללה

התוכנית כללה גם רבים מהרעיונות שקידם דרמר בשיחותיו עם בן זאיד, כולל הצורך להגביל את תפקיד הרשות הפלסטינית בעזה לאחר המלחמה עד שתעבור רפורמות משמעותיות. זה לא התקבל יפה ברמאללה, שרצתה לעשות יותר מסתם להזמין כוחות זרים וכוח אדם לנהל את עזה לאחר המלחמה מטעמה.

אך התוכנית הכילה גם אלמנטים התומכים במדינה פלסטינית שהיו צפויים לעורר התנגדויות ישראליות.

ג'ארד קושנר וראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר בכנס כלכלי במנאמה, בחריין, 26 ביוני 2019 (צילום: Bahrain News Agency / AFP)

בעוד ש-14 הנקודות התמקדו בעיקר בעזה, הן כללו גם דרישה מישראל "להימנע מנקיטת צעדים בגדה המערבית שיעכבו או יסכנו את השגת פתרון צודק, מקיף, מציאותי ומתמשך לסכסוך הישראלי-פלסטיני".

ו"הצהרת הכוונות" שצורפה לתוכנית 14 הנקודות כללה התחייבות ממדינות שותפות לפתרון שתי המדינות "על בסיס קווי 4 ביוני 1967 עם חילופי שטחים מוסכמים ופתרון צודק ומוסכם לפליטים פלסטינים".

וושינגטון הבינה שהתניות אלו ייתקלו בהתנגדות עזה מצד ישראל, במיוחד לאחר שהמתקפה ב-7 באוקטובר גרמה לאמון הציבור הישראלי בעצמאות פלסטינית לצנוח עוד יותר. עם זאת, ארצות הברית ראתה בהן חיוניות הן להבטחת השתתפותן של מדינות שותפות במנהלת המעבר והן להבטחת סיום מעגל האלימות.

ממשל ביידן ביקש לשווק את התוכנית כמשהו שישראל צריכה, גם אם זה לא מה שהיא רצתה "ישראל הייתה צריכה לוודא שה-7 באוקטובר לא יקרה שוב, וזה מה שהיינו עתידים להבטיח על ידי עמידה מאחורי הכוח [הרב-לאומי של מנהלת המעבר]", אומר אחד מבכירי ממשל ביידן, ומחדד את מוכנותה של וושינגטון לקחת חלק בפיקוד על הכוחות הזרים, גם אם חיילים אמריקאים לא יהיו על הקרקע בעזה.

ישראל לא התרשמה, וכמה גורמים בירושלים כינו בלעג את הצעתו של בלינקן "תוכנית מר ראש תפוח אדמה" כי הרגישו ששר החוץ מנסה לאמץ רעיונות מבעלי עניין שונים באופן שלא התאים למציאות בשטח

ישראל לא התרשמה, וכמה גורמים בירושלים כינו בלעג את הצעתו של בלינקן "תוכנית מר ראש תפוח אדמה" כי הרגישו ששר החוץ מנסה לאמץ רעיונות מבעלי עניין שונים באופן שלא התאים למציאות בשטח, אומר גורם ישראלי.

שר החוץ של ארצות הברית אנתוני בלינקן מופיע בפאב בקייב, אוקראינה, 14 במאי 2024 (צילום: Brendan SMIALOWSKI / POOL / AFP)

ריאד מעלה את המחיר

אבל וושינגטון עדיין חיפשה להמתיק את העסקה עבור ישראל, והבכיר בממשל ביידן אומר שסביר להניח שארצות הברית הייתה חותמת גם על "מכתב צד" סודי עם ירושלים, המעניק לישראל אור ירוק להתערב צבאית בעזה "בנסיבות קיצוניות".

תמריץ נוסף עבור ישראל היה אמור להיות הכללתה של ערב הסעודית במנהלת המעבר, מה שירחיב בהכרח את שיתוף הפעולה של ישראל עם הממלכה ועשוי להחיות את הסכמי אברהם.

"האפשרות לנורמליזציה בין ערב הסעודית ומדינות ערביות אחרות לישראל, עם התקדמות קונקרטית לקראת פתרון שתי המדינות, היא אפיק מבטיח להשגת שלום, ביטחון ואינטגרציה אזורית שיועילו לכולם", נכתב בהצהרת הכוונות של התוכנית האמריקאית.

בעוד שהמתקפה ב-7 באוקטובר הקפיאה את מאמץ הנורמליזציה, כבר בינואר 2024 אמר יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן לבלינקן כי הוא מוכן לחדש את הדיונים בנושא. אך הפעם, השליט בפועל של ערב הסעודית ביקש צעדים קונקרטיים יותר מישראל לקראת הקמת מדינה פלסטינית, מספרים שני הבכירים בממשל ביידן.

כבר בינואר 2024 אמר מוחמד בן סלמאן לבלינקן כי הוא מוכן לחדש את הדיונים בנושא. אך הפעם, יורש העצר הסעודי ביקש צעדים קונקרטיים יותר מישראל לקראת הקמת מדינה פלסטינית

בעבר, הסעודים השתעשעו בצעדים מתונים יחסית מצד ישראל כחלק מעסקת הנורמליזציה. אלה כללו הצעה שישראל תעניק לרשות הפלסטינית שליטה על שטחים נוספים בגדה המערבית על ידי שינוי חלקים משטח C שבשליטה ישראלית לשטח B, שבו לרשות הפלסטינית יש סמכות מוגבלת, וחלקים משטח B לשטח A, הנמצא תחת שליטה ביטחונית וממשל פלסטיני.

יורש העצר של ערב הסעודית מוחמד בן סלמאן מארח את שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן בריאד, 23 באוקטובר 2024 (צילום: Nathan Howard/Pool via AP)

אולם בתחילת 2024, ריאד כבר דרשה את השקתו של תהליך מוגבל בזמן ובלתי הפיך להקמת מדינה פלסטינית, אומרים גורמים ממספר מדינות לזמן ישראל.

הדרישה המוגברת הייתה קשורה פחות לחיבורו האישי של בן סלמאן לפלסטינים ויותר לחששו לסיים כמו אנואר סאדאת, נשיא מצרים שנרצח ב-1981 לאחר שעשה שלום עם ישראל, אומר אחד מבכירי ביידן.

משרד החוץ הסעודי לא הגיב לבקשות זמן ישראל לתגובה.

בלי קשר, ממשל ביידן ראה הזדמנות לתווך הסכם נורמליזציה ב-2024, מתוך אמונה שלנשיא דמוקרטי יהיה קל יותר להבטיח את תמיכתם של שני שלישים מהסנאט, שתידרש לאשרור הסכמי ההגנה הצדדיים שריאד ביקשה גם היא בתמורה להצטרפות להסכמי אברהם.

על ידי צימוד מנהלת המעבר לדחיפה לנורמליזציה הסעודית, "הקונספט הבסיסי היה להציג לממשלת ישראל את מה שהיא צריכה כדי לסיים את המלחמה בעזה יחד עם דרך להגשים את החלום להכרה בה מצד כל שכנותיה המרכזיות", אומר ג'יימי רובין, שהיה איש הקשר של בלינקן במחלקת המדינה לתכנון היום שאחרי בעזה.

"הקונספט הבסיסי היה להציג לממשלת ישראל את מה שהיא צריכה כדי לסיים את המלחמה בעזה יחד עם דרך להגשים את החלום להכרה בה מצד כל שכנותיה המרכזיות"

"ניסינו לחבר את כל הדברים האלה יחד לחבילה שתהיה אטרקטיבית לממשלת ישראל ותוך כדי כך תביס את האידיאולוגיה של חמאס על ידי עיגון פתרון שתי המדינות, שאמנת היסוד שלו מתנגדת לו", רובין, לשעבר עוזר שר החוץ בממשל קלינטון, אומר לזמן ישראל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ומזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בפגישה בירושלים. 22 באוקטובר 2024 (צילום: חיים צח/לע"מ)

ארצות הברית הכירה בכך שהסיכוי קלוש, שכן הדבר היה דורש מנתניהו להיפרד משותפיו לקואליציה מהימין הקיצוני. עם זאת, גורמים בממשל ביידן עדיין הבחינו שהוא "נוטה להקשיב" כשהעלו את הנושא, מה שהוביל אותם להאמין שזו לא משימה בלתי אפשרית.

ובכל זאת, נדרש היה לשכנע את ראש הממשלה שהתוצאה של אי-הרמת הכפפה עם התוכנית המתגבשת תהיה מלחמה אינסופית ובידוד עולמי גובר.

"התוכנית שלנו – במיוחד אם [סגנית נשיא ארצות הברית דאז קמלה האריס] הייתה מנצחת בבחירות [לנשיאות בנובמבר 2024], אך באופן אידיאלי לפני כן – הייתה להעמיד את ביבי בפני בחירה: או לסיים את המלחמה וליצור נתיב לפתרון שתי המדינות ונורמליזציה סעודית, או לדחות את מה שראינו כדרך היחידה לביטחון ארוך טווח ואינטגרציה אזורית", אומר אחד מבכירי ממשל ביידן.

הדברים מתפרקים

אך המלחמה בעזה נמשכה אל תוך הסתיו, האריס הפסידה לטראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית וכל מנוף השפעה שהיה לממשל ביידן על בעלי עניין אזוריים "התאדה", אומר הבכיר האמריקאי לשעבר.

למחלקת המדינה של בלינקן גם לא היה גיבוי מלא מהבית הלבן, שהעדיף את השיחות על עסקת הפסקת האש ושחרור החטופים ב"שלב הראשון" על פני המשא ומתן על "השלב השני" לגבי ניהול עזה לאחר המלחמה

למחלקת המדינה של בלינקן גם לא היה גיבוי מלא מהבית הלבן, שהעדיף את השיחות על עסקת הפסקת האש ושחרור החטופים ב"שלב הראשון" על פני המשא ומתן על "השלב השני" לגבי ניהול עזה לאחר המלחמה, אומר אחד הגורמים האמריקאים לשעבר.

נשיא ארצות הברית נואם בבית הלבן אחרי טבח השבעה באוקטובר, כששר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן וסגנית הנשיא קמלה האריס לצידו. 10 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

בהתאם לכך, הבית הלבן התנגד למאמצים לדחוק את ישראל לפינה בפומבי בנוגע לתכנון היום שאחרי כאשר עשייה כזו עלולה להסתכן בחיזוק חמאס במשא ומתן להפסקת אש.

הדעה הרווחת בממשל ביידן הייתה שארצות הברית לא יכולה לאתגר באופן מלא את ישראל, הרשות הפלסטינית או בעלות הברית הערביות להתחייב באמת לתוכנית היום שאחרי האמריקאית כל עוד המלחמה נמשכת

הדעה הרווחת בממשל ביידן הייתה שארצות הברית לא יכולה לאתגר באופן מלא את ישראל, הרשות הפלסטינית או בעלות הברית הערביות להתחייב באמת לתוכנית היום שאחרי האמריקאית כל עוד המלחמה נמשכת.

מבלי יכולת לראות את תוכניתו מבשילה, בלינקן הסתפק בנאום במהלך השבוע האחרון שלו כשר החוץ שבו התווה את קווי המתאר של חזונו לניהול עזה לאחר המלחמה.

"מלכתחילה, הכרנו בכך שלא נוכל להרשות לעצמנו לחכות עד להפסקת אש כדי לתכנן את מה שיבוא אחריה", אמר באותו נאום. "במשך חודשים רבים, עבדנו באינטנסיביות עם השותפים שלנו לפיתוח תוכנית מפורטת לאחר הסכסוך שתאפשר לישראל לסגת במלואה מעזה, תמנע מחמאס למלא את החלל מחדש, ותספק משילות, ביטחון ושיקום לעזה – תוך הסתמכות על העקרונות שהצגתי במקור בטוקיו. אנו נעביר את התוכנית הזו לממשל טראמפ כדי שיקדם אותה".

תוכניות דומות, בעיות שונות

טראמפ השתעשע בתחילה בגישה שונה ליום שאחרי, והכריז בפברואר שארצות הברית תשתלט על עזה, תנקה את השטח מפלסטינים ותיצור "ריביירה של המזרח התיכון". אולם ככל שנקף הזמן, הנשיא החדש-ישן התקבע בסופו של דבר על תוכנית הדומה מאוד לזו של בלינקן.

ג'ארד קושנר עם השר רון דרמר בחדר הסגלגל בבית הלבן, 29 בספטמבר 2025-0620 (צילום: Daniel Torok/The White House)

סביר להניח שההחלטה להחזיר את בלייר לתמונה השפיעה על הכיוון, כאשר ראש ממשלת בריטניה לשעבר עבד בשיתוף פעולה הדוק עם יועצו הבכיר של טראמפ, ג'ארד קושנר.

ממשל טראמפ עיצב מחדש את היבטי הממשל של מנהלת המעבר ל"מועצת שלום", והכוח הרב-לאומי הפך ל"כוח הייצוב הבינלאומי" (ISF). שני הגופים עוגנו בהחלטה שקידמה ארצות הברית ואומצה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם בחודש שעבר – דבר שגם נחזה בתוכניתו של בלינקן.

הרעיון של בלינקן למרכז פיקוח על הפסקת אש בהובלת פיקוד מרכז האמריקאי אומץ גם הוא על ידי ממשל טראמפ, אם כי בקריית גת בישראל במקום באל-עריש שבמצרים, כפי שבלינקן תכנן.

הרעיון של בלינקן למרכז פיקוח על הפסקת אש בהובלת פיקוד מרכז האמריקאי אומץ גם הוא על ידי ממשל טראמפ, אם כי בקריית גת בישראל במקום באל-עריש שבמצרים, כפי שבלינקן תכנן

העובדה שטראמפ הצליח להבטיח תמיכה ביוזמת 20 הנקודות שלו הן מישראל והן מבעלות הברית הערביות בספטמבר, שבועיים לפני שהוסכם על הפסקת אש בפועל, עשויה להצביע על התבונה שבתיעדוף של בלינקן לתכנון לאחר המלחמה במקום גישתו של ממשל ביידן הרחב יותר לנתק אותו במידה רבה מהפסקת אש ושחרור חטופים.

אך תוכניתו של טראמפ מכילה גם הבדלים מרכזיים העוקפים התנגדויות ישראליות שהיו עלולות לחרוץ את דינה של הצעת בלינקן אך נתפסו כמפתח להבטחת עתידה של עזה לאחר המלחמה.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חותם על הסכם שארם א-שייח' לסיום המלחמה בעזה, 13 באוקטובר 2025 (צילום: SAUL LOEB / AFP)

בעוד ששתי התוכניות חזו העברה בסופו של דבר של ממשל עזה לרשות פלסטינית שעברה רפורמה, זו של טראמפ לא מציעה לרמאללה תפקיד בתקופת הביניים, בעוד שזו של בלינקן ביקשה לערב את הרשות הפלסטינית בתהליך מהרגע הראשון. כפי שבלינקן גילה, ללא שיתוף פעולה של הרשות הפלסטינית, התחייבויות ערביות צפויות להישאר בגדר מילים, ולא מעשים.

אכן, בעוד שמועצת הביטחון גיבתה את הקמת מועצת השלום וה-ISF, מדינות טרם התקדמו עם הזרמת כוחות, למרות כל ההתחייבויות המילוליות שאולי ניתנו לממשל טראמפ לפני אימוץ החלטת האו"ם.

בעוד שמועצת הביטחון גיבתה את הקמת מועצת השלום וה-ISF, מדינות טרם התקדמו עם הזרמת כוחות, למרות כל ההתחייבויות המילוליות שאולי ניתנו לממשל טראמפ לפני אימוץ החלטת האו"ם

שתי התוכניות משתמשות גם בשפה הנוגעת לנתיב למדינה פלסטינית, אם כי זו של טראמפ מציגה זאת רק כאפשרות, בניגוד להצעתו של בלינקן, שבה זו הייתה דרישה.

שפת המדינה המרוככת והדרתה של הרשות הפלסטינית הציעו לטראמפ דרך קלה יותר לצרף את ישראל מבלי להזדקק לאולטימטומים. אך קיצור הדרך עשוי היה גם לצנן את ההתלהבות הערבית והבינלאומית להשקעה בעתיד עזה. תוכנית 20 הנקודות ממומשת כעת למחצה, למרות שטראמפ מתעקש שהשלב השני עומד בפתח.

לעת עתה, לפחות, התקוות ל"עזה החדשה" נמצאות בסיכון לדעוך על רקע חששות מחזרה למלחמה. ומימוש חלום הנורמליזציה הסעודית כבר לא נראה בהישג יד, כפי שהיה ב-6 באוקטובר 2023.