אחת המסקנות הראשונות לאחר טבח השבעה באוקטובר הייתה כי יש הכרח לגבש תפיסת ביטחון חדשה. תפיסת הביטחון הקיימת שיושמה על די דוד בן גוריון קבעה שלושה יסודות הכרחיים: הרתעה, התראה, הכרעה. אל אלה נוספה תפיסת ההגנה או ההתגוננות שגובשה על ידי דן מרידור.

בשבעה באוקטובר נוכחנו כולנו שלא הייתה הרתעה ולא הייתה התראה. הכרעה וההתגוננות הגיעו רק לאחר שנרצחו, נשחטו, נאנסו ונחטפו קרוב ל-2000 בני אדם.

בשבעה באוקטובר נוכחנו שלא התקיימו היסודות ההכרחיים בתפיסת הביטחון: לא הייתה הרתעה ולא הייתה התראה. הכרעה וההתגוננות הגיעו רק לאחר שנרצחו, נשחטו, נאנסו ונחטפו קרוב ל-2000 בני אדם

מאז ישבו כל מכוני המחקר במדינה, שעוסקים בביטחון ובמדיניות וגיבשו ניירות עמדה במטרה למנוע אסון כזה בעתיד. אומנם נשמעו גם אלו שטענו שהאשם הוא לא בתפיסת הביטחון אלא בעובדה שהתפיסה הזו לא יושמה. בשבעה באוקטובר, הם טוענים, לא הייתה התראה, הרתעה או הכרעה. ביניהם אנחנו מוצאים את תא"ל רן כוכב (בעבר דובר צה"ל, מפקד מערך ההגנה האווירית וקצין המשטרה הצבאית הראשי) כשבמאמר מלומד שכתב בספטמבר 2025 הסביר:

"קונספציה נהפכה למילה מוקצית מחמת מיאוס, וכך גם תפיסת הביטחון. ההיא שנכשלה ב–7 באוקטובר. הייתכן שמצאנו אשם חדש, אמורפי, תפיסתי? האירועים הקשים של אוקטובר 2023 היו כישלון מהדהד, אך לא של הרעיון אלא של היישום. כל אחד מעמודי התווך של התפיסה עמד למבחן – ונכשל לא מעצם קיומו או מהותו אלא מאופן מימושו".

אי אפשר להתעלם מהעובדה שגם ההנחה הזו נכונה, אבל מתעלמת מממד נוסף, שעכשיו אולי יש המפנימים יותר את נחיצותו – המו"מ המדיני. וכך, בזה אחר זה, מפרסמים ארגונים וגופים העוסקים במדיניות הביטחון כי יש בהכרח לכלול את המרכיב המדיני בתפיסת הביטחון.

צריך להבין שמרכיב מדיני הוא עניין מגוון – נמצא שם את אלה המשרטטים תוכנית ביטחונית-מדינית שיעדה הסופי הוא ארץ ישראל השלמה, או את האחרים הסבורים שללא פשרות לא יהיו כאן הסדרים ארוכי טווח.

וכאן אנו מוצאים את תפיסת "ביטחון תחילה 2026", שגובשה בתנועת מפקדים למען ביטחון ישראל: "תוכנית ביטחונית לרגיעה ויציבות על בסיס עוצמה צבאית ותבונה מדינית". 

יש מגוון הצעות למרכיב המדיני, וכאן אנו מוצאים את תפיסת "ביטחון תחילה 2026", שגובשה בתנועת מפקדים למען ביטחון ישראל: "תוכנית ביטחונית לרגיעה ויציבות על בסיס עוצמה צבאית ותבונה מדינית" 

המסמך הזה בא לענות לא רק לצורך בשינוי התפיסה המדינית המסורתית (זו שנהוגה מ-1953) אלא מתייחסת לשינויים שמתהווים. זו יוזמה ישראלית המתבססת על זיהוי התמורות בסביבה הגאו-אסטרטגית ועל עקרונות ביטחוניים-מדיניים, אשר סביבם ניתן לגבש הסכמה לאומית רחבה להבטחת האינטרס הלאומי העליון: ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית חזקה ומשגשגת עם רב יהודי מוצק לדורות. "ברור שמימוש יעד לאומי זה מחייב הפרדות ממיליוני הפלסטינים בהסדר של שתי מדינות לשני עמים ויישומו במסגרת הסדר אזורי", הוא מוסיף. 

האלוף במיל דני יתום, בעבר ראש המוסד, מדגיש כי "בהיעדר תנאים להסדר בעת הזו, התנועה מציגה תוכניות המעניקות מענה לאתגרי השעה באיו"ש וברצועת עזה, המבטיחות שימור התנאים להיפרדות עתידית בהסדר". 

אין ספק, שכדי לעמוד באתגר הזה חייבים קודם לכל להפסיק את הסיפוח.
נציין כאן שמנתוניו של ד"ר שאול אריאלי, העוקב באדיקות אחר הרחבת ההתנחלויות, עולה כי מאז השבעה באוקטובר הוקמו עשרות רבות של "חוות חקלאיות" בשטחי יהודה ושומרון. התקציבים למתיישבים שם בעלייה מסחררת (גידול של 90 אחוזים בתקציבי ההסעות למשל, כשהגידול במספר התושבים היה של ארבעים אחוזים) וזו רק דוגמה. 

הניסיון להגדיל ולהעמיק את ההתיישבות ביהודה ושומרון מטרתו, וזה לא סוד, לבלום כל אפשרות להקמת מדינה פלסטינית בעתיד.

זו יוזמה ישראלית המזהה את התמורות בסביבה הגאו-אסטרטגית ואת העקרונות הביטחוניים-מדיניים שסביבם ניתן לגבש הסכמה לאומית רחבה להבטחת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית חזקה

דני יתום מדגיש, שהייחוד בתפיסת "ביטחון תחילה 2026" הוא, שהיא באה לחזק את ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית ודוחה את הגישה האחרת שמבקשת לספח את יו"ש ועזה למדינת ישראל. סיפוח כזה יביא מייד למדינה דו-לאומית מדממת וינציח את סכסוך הדמים לדורות. כבר כיום בין הירדן לים יש שבעה מיליון פלסטינים ושבעה מיליון יהודים. "כדי להבטיח את מדינת ישראל כמדינת העם היהודי היא חייבת להיות בעלת רב יהודי מוצק", מוסיף יתום.

הייחוד הנוסף הוא חלופה לאשליה שניתן לנהל את הסכסוך. ניהול הסכסוך במקום פתרונות של הכרעה שיובילו להכרעת הסכסוך, עולה לנו במחיר דמים יקר.
התוכנית הזו באה לתת מענה למצב בו לא ניתן להגיע להסדר קבע מוסכם עם הפלסטינים, והיא מאמצת יעדי ביניים המשפרים את המציאות האסטרטגית של ישראל.

מדובר בהיפרדות אזרחית והמשך שליטה ביטחונית. מצב זה יאפשר פיתוח אמצעים כלכליים אזרחיים ומדיניים, ששילובם ישנה את המציאות לטובה.

המפקדים למען ביטחון ישראל ערים לקשיים המתעוררים ביישום התוכנית,  שבעיקרם נובעים מהחזון הציוני של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית ליברלית ובעלת רוב יהודי מוצק, מדינה החברה במשפחת העמים, מקיימת ומקדמת יחסי שלום. כל זאת לעומת חזון מדינת יהודה לאומנית משיחית, מדינה אחת לשני עמים, במרחב שבין הים לירדן, המקיימת בפועל משטר אפרטהייד. מדינה שבה יש אפליה בין יהודים וערבים, והיא מנודה מהקהיליה הבינלאומית ומבודדת באזור. "ההכרעה בין שני חזונות אלה תיקבע את עתידה ואופייה של ישראל לדורות", כך על פי יתום. 

יתום מתייחס לתוכנית טראמפ ואומר שיש בה יסודות מוצקים לטיפול משמעותי בבעיית עזה – פירוז חמאס מנשקו, פירוז עזה, מועצת שלום שתפקח על הפעילות בעזה, הקמת כוח ייצוב בינלאומי. לדעתו יש בה כדי לסמן את הנתיב לפתרון הסכסוך ולהקמת מדינה פלסטינית כשיבשילו התנאים.

התוכנית מספקת  חלופה לאשליה שניתן לנהל את הסכסוך. ניהולו, במקום פתרונות שיובילו להכרעת הסכסוך, עולה לנו במחיר דמים יקר. התוכנית הזו באה לתת מענה למצב בו לא ניתן להגיע להסדר קבע מוסכם

בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל" מעבירים את התוכנית הזו של "ביטחון תחילה 2026" לדרגי מקבלי ההחלטות בממשלה בכנסת ובצה"ל, מתוך תקווה שיישומה יוכל ליצור כאן מציאות אחרת.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.