יותר משנתיים אחרי שמאות מתלמידיה נקראו בחופזה לשירות צבאי פעיל בעקבות הפלישה לדרום ישראל בהובלת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, החיים בישיבת הר עציון שבאלון שבות מתחילים לשוב לתחושת שגרה מסוימת, אומר אחד מראשי המוסד, הרב משה ליכטנשטיין.
ביום חורפי קר אך שטוף שמש פסעו בחורי ישיבה במסדרונות המבנה המרשים השוכן בגוש עציון. אחדים אחזו כוסות קפה, אחרים נשאו ספרים בדרכם אל בית המדרש המואר, שהיה מלא בקול התורה: חברותות שהתדיינו בהתלהבות על דקויות המסכתות התלמודיות ועל טקסטים יהודיים עתיקים נוספים שבהם עסקו.
הישיבה, המוכרת בשמה העממי "הגוש", נודעת ברמתה האינטלקטואלית הגבוהה והיא מוסד בעל השפעה בתנועת הציונות הדתית בישראל ובעולם התורה בכלל. היא מפעילה תוכנית הסדר מרכזית המשלבת לימוד תורה עם שירות צבאי, לצד תוכנית לתלמידים מחו"ל (אחרי תיכון) ומסלול לימודים מתקדם ("כולל") במשרה מלאה לגברים מבוגרים יותר.
בריאיון נרחב שנערך עמו במשרדו תיאר ליכטנשטיין את הגאווה ואת הכאב לנוכח תלמידים ובוגרים שגויסו ומתמודדים עם אתגרים עצומים, ובהם האובדן קורע הלב של שישה מהם במלחמה שהחלה לפני יותר משנתיים.
בריאיון נרחב שנערך עמו במשרדו תיאר ליכטנשטיין את הגאווה ואת הכאב לנוכח תלמידים ובוגרים שגויסו ומתמודדים עם אתגרים עצומים, ובהם האובדן קורע הלב של שישה מהם במלחמה
ישיבת הר עציון נוסדה ב-1968 בידי ניצול השואה הרב יהודה עמיטל. שלוש שנים לאחר מכן הצטרף אליו הרב האמריקאי הבולט אהרן ליכטנשטיין, אביו של משה, שנישא לטובה סולובייצ'יק, בתו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק, המנהיג הרוחני של זרם האורתודוקסיה המודרנית בארה"ב.
בזמן המעבר היה ליכטנשטיין הבן בגיל 10. בהמשך למד בישיבה, השלים תואר בספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים והוסמך לרבנות מטעם הרבנות הראשית. ב-2008 מונה לראש ישיבה לצד ראש נוסף.
תפיסת עולמו של הרב סולובייצ'יק, שמקורה ביחסים שבין האדם לאלוהיו ובאיזון בין יהדות למודרנה, ממשיכה להשפיע עמוקות על הישיבה, המזוהה עם ערכים אלה יותר מרבות מהמסגרות הישראליות האחרות ללימוד תורה. בו בזמן, הישיבה נותרת נטועה עמוק בפרויקט הציוני-דתי: היא יושבת בהתנחלות ומחנכת כמה מן הטובים והמוכשרים ביותר שבקהילה.
"[אחרי 7 באוקטובר] קיבלנו החלטת מדיניות שהלימוד יימשך ככל האפשר עם מי שנשארו כאן", אמר ליכטנשטיין. "אמרתי לתלמידים שהם חייבים זאת לעצמם, להיסטוריה היהודית, לתורה ולאלוהים, שבזמנים כאלה אש התורה חייבת להמשיך לבעור ולהתבטא ביתר עוצמה".
"קיבלנו החלטה שהלימוד יימשך ככל האפשר עם מי שנשארו כאן. אמרתי לתלמידים שהם חייבים זאת לעצמם, להיסטוריה היהודית, לתורה ולאלוהים, שבזמנים כאלה אש התורה חייבת להמשיך לבעור ולהתבטא ביתר עוצמה"
ביחס לעלייה האחרונה באלימות מתנחלים (נכון לחודש שעבר, צה"ל תיעד יותר מ-752 תקריות של פשיעה לאומנית ואלימות מתנחלים קיצונית נגד פלסטינים בגדה המערבית מאז תחילת השנה), ליכטנשטיין התעקש שבסופו של דבר האחריות לעצור זאת מוטלת על ההנהגה והזרם המרכזי בציונות הדתית. "האלימות שמתרחשת היא נוראה ושגויה, מוסרית ואתית", אמר.
"המבצעים עושים את הדברים הללו משום שבמידה רבה החברה מגלה סובלנות לכך. המידה שבה חברי הקהילה ישתכנעו ש[האלימות הזאת] היא חילול השם או פשוט התנהגות מצערת, תלויה במה שקהילות ציוניות-דתיות מרכזיות ישמעו בליל שישי בדרשות הרבנים שלהן. אם הם ישמעו גינוי חריף, זה ייצור דינמיקה מסוימת".
שנתיים אחרי 7 באוקטובר, מה מצבה של הישיבה ומה מצב התלמידים?
"אלו היו שנתיים ארוכות, עם הרבה רגשות שונים. ב-7 באוקטובר הישיבה גויסה כולה: תלמידי חו"ל והישראלים הצעירים שעוד לא עברו הכשרה [כחיילים] נשארו, אבל כל מי ששירת בצבא נקרא למילואים.
"הישיבה התרוקנה. בדרך כלל יש אצלנו מאות אנשים, אבל מ-7 באוקטובר ואילך מספר האנשים משיעור ג' ומעלה שהיו כאן היה חד ספרתי. במובן אחד זה היה מעורר השראה.
"רכיב מרכזי בפרדיגמת ההסדר ובהצדקה לשירות קצר יותר הוא שכולם משרתים ביחידות לוחמות, אלא אם כן הצבא פסל אותם מסיבות רפואיות, וכשיש מלחמה כולם יוצאים בהתראה של רגע. אני משוכנע שמילאנו את שליחותנו והצדקנו את ההיגיון של המסלול הכפול שמשלב ספרא וסייפא [ארמית: ספר וחרב].
"קיבלנו החלטת מדיניות שהלימוד יימשך ככל האפשר עם מי שנשארו כאן. אמרתי לתלמידים שהם חייבים זאת לעצמם, להיסטוריה היהודית, לתורה ולאלוהים, שבזמנים כאלה אש התורה חייבת להמשיך לבעור ולהתבטא ביתר עוצמה.
"מרכיב נוסף במודל ההסדר הוא שרובם הגדול של תלמידי ההסדר ממשיכים לשרת במילואים שנים רבות. לכן היו לנו מאות תלמידים ובוגרים ביחידות לוחמות, וספגנו אבדות קשות; שישה תלמידים ובוגרים נהרגו"
"ברמה אחרת, היה הרבה כאב. מרכיב נוסף במודל ההסדר הוא שרובם הגדול של תלמידי ההסדר ממשיכים לשרת במילואים שנים רבות. לכן היו לנו מאות תלמידים ובוגרים ביחידות לוחמות, וספגנו אבדות קשות; שישה תלמידים ובוגרים נהרגו. כל התלמידים הללו נאלצו גם להתמודד עם הכאב והטראומה שחוו, וגם עם הצורך להיאבק בדילמות המוסריות והאתיות הרבות שבהן נתקלו.
![ששת הנופלים במלחמת השבעה באוקטובר מישיבת הר עציון. שורה ראשונה מימין: הרב נערן אשחר, דוד שוורץ, יקיר ימין הכסטר. שונה שנייה מימין: שי אוריאל פיזם, ארי יחיאל זנילמן, זכריה פסח הבר (צילום: דובר צה"ל, מונטז')](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/01/77888.jpg "ששת הנופלים במלחמת השבעה באוקטובר מישיבת הר עציון. שורה ראשונה מימין: הרב נערן אשחר, דוד שוורץ, יקיר ימין הכסטר. שונה שנייה מימין: שי אוריאל פיזם, ארי יחיאל זנילמן, זכריה פסח הבר (צילום: דובר צה"ל, מונטז')")
"אנחנו לא אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש; הצבא מספק כאלה, אבל עבור הרבה אנשים, שיחה וקבלת עצה ותמיכה על החוויות הללו מן המדריכים הרוחניים שלהם היא מרכיב חשוב בצרכים הרגשיים כשהם מתמודדים עם טראומה. כשאדם פוגש טרגדיה, החיפוש אחר עוגן וקשר לאלוהים ולתורה הוא צורך רוחני ורגשי. היו לי כמה תלמידים כאלה".
אחת הסוגיות שנמצאות כיום במרכז השיח הציבורי בישראל היא שאלת גיוס החרדים. על רקע מה שתיארת, קשה לא להבחין בגישה השונה. מה דעתך בנושא?
"התפקיד העיקרי שלי הוא מחנך, ומחנך צריך להתמקד במה שהוא מאמין שהוא יכול לשנות. אפשר לשנות את הקהילה שלך, כי יש לך איתם קשר ואתם חולקים גישה משותפת לשאלות שבהן אתה עוסק. אם אלך להטיף לחרדים, זה אולי יהיה מספק מאוד מבחינה אישית, אבל זה לא יזיז דבר.
"בהחלט יש לי הרבה ביקורת, אבל אני חושב שככל ש[חרדים] מרגישים מותקפים יותר, בצדק או שלא בצדק, כך קטן הסיכוי שמשהו ישתנה.
"עכשיו, אם תשאלי אותי מה אני חושב שהתורה רוצה מאיתנו, העובדה שאני בהסדר אומרת הכול, וברור שאני לא מקבל את ההתקפות שלהם על היכולת גם ללמוד [תורה] וגם לשרת [בצבא], או לקיים מצוות בצבא".
"אם תשאלי אותי מה אני חושב שהתורה רוצה מאיתנו, העובדה שאני בהסדר אומרת הכול, וברור שאני לא מקבל את ההתקפות שלהם על היכולת גם ללמוד [תורה] וגם לשרת [בצבא], או לקיים מצוות בצבא"
הישיבה הזאת נחשבת למייצגת של מגזר הציונות הדתית בחברה הישראלית. האם לדעתך נכון לתאר את הציונות הדתית בישראל כקהילה אחת?
"מבחינה סוציולוגית, במובן הרחב ביותר, הציונות הדתית היא קהילה אחת, אבל בתוך הציונות הדתית יש קבוצות שונות מאוד מבחינה אידאולוגית, ואני חושב שחשוב לנו ולציבור הרחב, לציבור הלא-דתי, להכיר בכך.
"אנחנו יכולים לחשוב על מי שאפשר לכנות אותם האבות המייסדים [של התנועה]. עולמו הפילוסופי-המטפיזי של הרב [אברהם יצחק] קוק שונה באופן חד מעולמו של הרב [יוסף] סולובייצ'יק. בסופו של דבר זה מחלחל לאופן שבו אתה חי את חייך ולאופן שבו אתה ניגש אל המציאות".
תוכל להסביר את ההבדל בין תפיסות העולם הללו?
"הרב קוק בעצם רואה בהתגלמות כבוד ה' נקודת מרכז בחיים הדתיים.
"עבור הרב סולובייצ'יק, מוקד החיים הדתיים הוא יחסי אדם-אל. זה מתרגם להרבה דברים. [לפי הרב קוק] מדינת ישראל היא יסוד כבודו של אלוהים בעולם. הרב סולובייצ'יק רואה [במדינה] דבר חשוב, אבל תועלתני ותפקודי.
"אפשר להשתמש במטפורה: אם נחשוב על בניית מבנה, למשל בית, המטרה העיקרית שלו היא שאתה תחיה בו, תבטא את אהבתך לבן או לבת זוגך ולילדיך. עכשיו, הבית מעצים את המשפחה, אבל בלעדיו המשפחה נשארת. מצד שני, אפשר לחשוב על מבנה אחרת, כהצהרה אמנותית ורוחנית. כך בערך קוק רואה את העולם, כהצהרה רוחנית של אלוהים, שבה לעצם הבניין יש חשיבות".
"אם רוצים להפוך את הציונות הדתית לכוח חיובי, הכלי המרכזי הוא חינוך. המסר העיקרי צריך לעבור דרך החינוך, ושם צריך להשקיע מאמצים ואנרגיה. מפלגות פוליטיות הן ביטוי לאופן שבו חינכו אותך ולערכים שלך"
מה לדעתך ההשפעה של קיומה של מפלגה פוליטית שקוראת לעצמה "הציונות הדתית", כמו הקהילה עצמה?
"אם רוצים להפוך את הציונות הדתית לכוח חיובי, הכלי המרכזי הוא חינוך. המסר העיקרי צריך לעבור דרך החינוך, ושם צריך להשקיע מאמצים ואנרגיה. מפלגות פוליטיות הן ביטוי לאופן שבו חינכו אותך ולערכים שלך.
"עם זאת, יש כאן מצג שווא כשנוטלים את שמה של תנועה שכפי שאמרתי קודם כוללת גישות אידאולוגיות רבות, ומשתמשים בו עבור מפלגה פוליטית מסוימת. לדעתי זוהי גזילה של השם".
"יש כאן מצג שווא כשנוטלים את שמה של תנועה שכפי שאמרתי קודם כוללת גישות אידאולוגיות רבות, ומשתמשים בו עבור מפלגה פוליטית מסוימת. לדעתי זוהי גזילה של השם"
בשנים האחרונות הציבור הכללי שומע לעיתים קרובות על הציונות הדתית בהקשר של נערי הגבעות והאלימות הנלווית לכך. מה נקודת המבט שלך?
"האלימות שמתרחשת היא נוראה ושגויה מוסרית ואתית. אפשר להתווכח בדיוק היכן עובר הגבול בין אלימות להגנה עצמית, אבל אין שום ספק שחלק גדול ממה שמתרחש הוא אלימות.
"הרמב"ן [החכם היהודי בן ימי הביניים] קובע שבספר בראשית, כששרה אימנו עינתה את הגר [בראשית ט"ז, ו'], כל סבלנו לאורך הדורות מידי צאצאי ישמעאל, כלומר העולם הערבי, הוא תוצאה של כך. הוא כתב זאת במאה ה-13. זה רלוונטי היום לא פחות מכפי שהיה אז.
"במונחים דתיים, אני חושב שהאלימות הזאת עלולה לגרום לנו, חלילה, לאבד את תביעתנו ואת זכותנו להחזיק בארץ.
"עם זאת, נקודה חשובה שלדעתי לא מודגשת מספיק היא שלפני עשר שנים אנשים הכחישו שיש בעיה. היום אנשים מכירים בכך שיש בעיה, גם אנשים שקרובים הרבה יותר מבחינה אידאולוגית ל[מבצעים] הללו. אבל הם נוטים לצמצם את חומרתה, כשהם מתרצים אותם כנוער פראי ומופרע, ולכן הזרם המרכזי רואה את האלימות כבעיה חינוכית ולא כבעיה מוסרית.
"תני לי לצטט שוב את הרמב"ן. הרמב"ן אומר ששרה חטאה, אבל גם אברהם לא מנע משרה לעשות זאת, וזוהי הנקודה המכרעת. דיברתי עם לא מעט אנשים, והם אומרים שאין טעם לדבר עם [הנערים] הללו, הם לא יקשיבו. אבל אני כן מאמין שהקצוות מושפעים מן המקום שבו עומד הזרם המרכזי.
"אילו רבנים היו מגנים זאת בבמות מרכזיות, הייתה לכך השפעה. או במילים אחרות, המבצעים עושים את הדברים הללו משום שבמידה רבה החברה מגלה סובלנות לכך.
"אילו רבנים היו מגנים זאת בבמות מרכזיות, הייתה לכך השפעה. או במילים אחרות, המבצעים עושים את הדברים הללו משום שבמידה רבה החברה מגלה סובלנות לכך"
"המידה שבה חברי הקהילה ישתכנעו ש[האלימות הזאת] היא חילול השם או פשוט התנהגות מצערת, תלויה במה שקהילות ציוניות-דתיות מרכזיות ישמעו בליל שישי בדרשות הרבנים שלהן. אם הם ישמעו גינוי חריף, זה ייצור דינמיקה מסוימת. לדעתי כרגע הכשל הוא שהממשלה, כלומר המשטרה והצבא, לא מונעים זאת. ההתמודדות עם הכשל הזה ותיקונו חייבות להיעשות באמצעות הזזת הזרם המרכזי".
מהם האתגרים?
"יש לנו בעיה כפולה, ואולי משולשת.
"ראשית: מתייחסים לאנשים הללו בסלחנות. למה? בחלקו משום שבשלושים או ארבעים השנים האחרונות התפתחה גישה שאומרת: 'אני לא הייתי עושה את זה, אבל אם זה מקדם את אחיזתנו בארץ ישראל, אני אעצום עין'. אני מאמין שזה שגוי ב-1,000%. בזה אני עם הרמב"ן: לעולם, לעולם לא תקדם את תביעתך לארץ באמצעים בלתי מוסריים או בלתי אתיים.
"הבעיה השנייה היא חוסר ידע. כשאתה מדבר עם אנשים ואומר שחלק מנערי הגבעות גרמו נזק לערבים, זה נשמע מאוד מופשט. כשאתה רואה את הסרטונים, [זה אחרת], אבל יש חוסר רצון להפיץ אותם. אני מאמין שאם השכנים שלי, החברים שלי והתלמידים שלי היו רואים אותם, כל הגישה הייתה שונה. אני חושב שרובם הגדול אנשים מוסריים; אבל אני חושב שפשוט לעיתים קרובות הם לא מודעים.
"הבעיה השלישית היא שיש אידאולוגיה מסוימת שבכלל לא רואה ב[אלימות] הזאת בעיה.
"אני חושב שאיתמר בן גביר וכל הקבוצה שלו הם אנשים אלימים. קשה לצפות שהמשטרה תעשה משהו כשבנסיבות אחרות, מי שנמצאים בשלטון היו אולי שם עם הקבוצות הללו, עם האדרת הכוח שלהם, השימוש הלא מרוסן בכוח, וחוסר הנכונות להכיר באנושיות של הצד השני. במקום זאת עלינו להכיר באנושיות אפילו של עושי רע, אפילו של אויבינו הקשים ביותר".
"אני חושב שאיתמר בן גביר וכל הקבוצה שלו הם אנשים אלימים. קשה לצפות שהמשטרה תעשה משהו כשבנסיבות אחרות, מי שנמצאים בשלטון היו אולי שם עם הקבוצות הללו"
בעבר הבעת עמדות שאינן פופולריות בקהילה; למשל, תמכת בסיום המלחמה לטובת עסקת חטופים. למה לדעתך העמדות שלך חריגות?
"חלק מהבעיה הוא הדינמיקה של הסכסוך, כי בזמני עימות הכול נתפס בשחור-לבן, אנחנו מול הם. אני חושב שזה לא צריך להיות כך; גם בזמני עימות צריך להכיר באנושיות של הצד השני, והעימות לא מתיר לך לעשות דברים בלתי אתיים.
"נוסף על כך, יש לנו שתי קבוצות [בזירה הפוליטית של הציונות הדתית]. האחת היא תלמידי הרב קוק. אני מאמין שהם אנשים אתיים ומוסריים, אבל אהבתם לארץ ישראל מעוורת אותם ביחס לבעיות מסוימות.
"הקבוצה השנייה היא עוצמה יהודית וחסידיו של הרב והפוליטיקאי הקיצוני המנוח מאיר כהנא. אני חושב שזהו עיוות של היהדות. היהדות אינה מאמינה באלימות ובנקמה. היהדות אינה מאמינה בכוח כערך. הנכונות של מרכיבים שונים בציונות הדתית להתיישר איתם משיקולים פוליטיים היא טעות מוסרית חמורה".
מה המשמעות עבורך ועבור הישיבה הזאת להיות כאן באלון שבות שבגוש עציון, שהוא בעצמו התנחלות?
"אני מאמין שיש לנו זכות על כל ארץ ישראל, משום שאלוהים נתן אותה לאבינו אברהם. אני מכיר בכך שהנרטיב שלנו מתנגש עם הנרטיב של קבוצה אתנית אחרת, בעלת אמונות שונות. כשיש שני נרטיבים שונים לחלוטין, הדרך האפשרית היחידה היא להגיע לאיזשהו פשרה, גם אם המשמעות היא לשלם מחיר.
"התלמוד מדבר על שני אנשים שמתווכחים על חפץ ולמי הוא שייך. יש שני פתרונות שונים. האחד הוא לתת להם להתקוטט; השני הוא לתת להם לחלק אותו.
"מה שזה בעצם אומר הוא שאתה מעדיף שלום על פני אמת. האמת היא ש[החפץ] לא שייך לשניהם, אבל מאחר שאין לנו דרך לברר זאת, אנחנו בוחרים להעדיף את השלום.
"הבעיה היא שכל זה נכשל בפועל, ואני אומר זאת בכאב עמוק, משום שאין פרטנר לשלום. במשך זמן לא מבוטל נשלחתי לדיאלוגים שונים עם פלסטינים, בישראל ובאירופה. אין פרטנר. זו החוויה שלי והחוויה של אחרים שאני מכיר".
"עם זאת, הבעיה היא שכל זה נכשל בפועל, ואני אומר זאת בכאב עמוק, משום שאין פרטנר [פלסטיני] לשלום. במשך זמן לא מבוטל נשלחתי לדיאלוגים שונים עם פלסטינים, כאן בישראל ובאירופה. אין פרטנר. זו החוויה שלי והחוויה של אחרים שאני מכיר".
מה נדרש לעתידה של ישראל?
"אנחנו חייבים להפחית את הקיטוב בחברה. צריך הרבה יותר דיאלוג, הרבה יותר נכונות להתפשר, גם פנימה. אנחנו קוראים עכשיו בספר בראשית, והמסר המרכזי הוא שאפשר להתגבר על איומים חיצוניים, אבל פילוגים פנימיים מובילים לגלות.
"דבר נוסף שאנחנו צריכים הוא אחריותיות. החברה שלנו עברה טראומה עצומה, ואני בהחלט חושב שיש צורך בוועדת חקירה עצמאית שתבדוק מה קרה ב-7 באוקטובר, והיא חייבת להיות ועדה שיכולה לספק לקיחת אחריות וסגירת מעגל.
"החברה שלנו עברה טראומה עצומה, ואני בהחלט חושב שיש צורך בוועדת חקירה עצמאית שתבדוק מה קרה ב-7 באוקטובר, והיא חייבת להיות ועדה שיכולה לספק לקיחת אחריות וסגירת מעגל"
"אנחנו גם חייבים להתמודד עם הבעיות המוסריות של מה שקרה בעזה. לדעתי, אנחנו צריכים להכיר בבעיות האתיות בעזה ולקבוע מדיניות לעתיד. עלינו להכיר בכך שחייב להיות איזשהו פתרון מדיני; כוח לא יפתור את כל הבעיות. צריך את שניהם".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנווואו, יש להם רבי שמספר לנו שמה שפורעי הגבעות עושים זה לא בסדר, או כלשונו "לא מוסרי". רק שאת זה כולנו יודעים גם בלי הרבי, ואנחנו גם יודעים שזה לא רק לא מוסרי, זה גם לא חוקי. אז מה הרבי מוכן לעשות כדי שאפשר יהיה לסגור את הפורעים מאחורי סורג ובריח? ובתכלס, מה הוא מוכן לעשות כשיסיים לברבר.