צביקה פוגל הוא תת-אלוף לשעבר בצה"ל, ח"כ מ"עוצמה יהודית" ויו"ר הוועדה לביטחון לאומי. ונראה שהוא גם אוהב עונש מוות. מה זה אוהב? אוהב בקטע מטריד. צריך לשמוע אותו מדבר כדי להבין.

הוא סיפר פעם אחת איך גילה שהחוק הישראלי מפרט איך צריכה תלייה להיעשות: "התיאור מאוד מעניין. כל מי שרוצה ייכנס ללמוד את זה ויקרא. מה אורך החבל, מה עוביו, כל כמה זמן צריך לבדוק אותו. הכול כתוב". נפלא. באמת נפלא.

התיאור הזה קיים בחוק הישראלי בגלל שמדינת ישראל הוציאה להורג את אדולף אייכמן. ב"עוצמה יהודית" מאוד אוהבים לדבר על זה, כי נוח להם שנחשוב על כל מחבל דרג ז' בחמאס כמו מינימום העוזר האישי של אדולף היטלר.

תיאור התלייה קיים בחוק הישראלי בגלל שמדינת ישראל הוציאה להורג את אייכמן. ב"עוצמה יהודית" מאוד אוהבים לדבר על זה, כי נוח להם שנחשוב על כל מחבל דרג ז' בחמאס כמו מינימום העוזר האישי של היטלר

הם פחות אוהבים להזכיר את האיש השני שהוצא להורג בישראל: מאיר טוביאנסקי. הוא הוצא להורג ב-1948 על לא עוול בכפו. הוא הואשם בבגידה ולאחר מותו התגלה שהיה חף מפשע. שני אנשים הוציאה ישראל להורג. האחד נאצי, השני חף מפשע.

האמת היא שגם זה, כמובן, לא נכון. כי ישראל מוציאה להורג אנשים באופן לא רשמי כל הזמן. זה דבר נורא לומר, אבל אלו עובדות. למעלה משמונים פלסטינים מתו בבתי הכלא שלנו מאז ה-7.10. אלה לא מספרים שמגיעים אליהם בטעות. זו מדיניות של הרעבה ועינויים והזנחה מכוונת. זה התחליף של הממשלה הזו לניצחון המוחלט שאוטוטו נגיע אליו. ניצחון אין, אבל לפחות הרעבנו אסירים.

הוצאות להורג מתקיימות לא רק בבתי הכלא. הממשלה וחלקים מהאופוזיציה עודדו חיילים ואזרחים "לנטרל" מחבלים ברחוב. אין משפט. אין ניסיון אפילו לתחקר את המחבל, להבין אם הוא פעל עצמאית או לא. ככה חוסל, בין היתר, יובל קסטלמן. ברחוב, מתחנן על חייו, קורבן אקראי נוסף של תאוות הדמים של שרי הממשלה.

ההבטחה העיקרית של הממשלה הזו היא אחת: אם נהיה אכזריים מספיק, אם נמחק מספיק את המצפון, אם נרעיב ונרמוס ונכה, נייצר "הרתעה". אנחנו רואים כל יום מחדש מה שווה ההבטחה הזאת. ובכל פעם שההבטחה הזו מתגלה כשקר מוחלט, מסבירים לנו שפשוט עוד לא התרענו מספיק.

ההבטחה העיקרית של הממשלה הזו היא אחת: אם נהיה אכזריים מספיק, אם נמחק מספיק את המצפון, אם נרעיב ונרמוס ונכה, נייצר "הרתעה". אנחנו רואים כל יום מחדש מה שווה ההבטחה הזאת

אני מתנגדת לעונש מוות. לא רק בגלל שזה עונש בלתי הפיך. אם הרגת חף מפשע, אין איך לתקן ואין את מי לפצות. גם לא רק מכיוון שהוא לא יעיל ולא ינצח שום טרור. גם לא רק בגלל שמדובר בחוק שחל רק על ערבים, כלומר שיכניס את האפרטהייד ישירות לתוך ספר החוקים של מדינת ישראל.

אני מתנגדת לעונש מוות בדיוק בגלל הפרטים הקטנים שמעוררים את צביקה פוגל ואת אנשי להב"ה שיושבים בדיוני הוועדה, שהופכים את דיוני הוועדה לפורנו מוות.

כן, כאשר תולים בנאדם צריך לדעת מה אורך החבל, מה משקל האדם, איך עושים לולאה, והאם מוסרי או לא מוסרי לתלות אישה בהריון ומה שיטת ההמתה הטובה ביותר: סקילה, תלייה או זריקת רעל. נוצרים אנשי מקצוע וידע מקצועי. נוצרים גם תליינים ואנשים שצריכים להכשיר אותם ואולי פסיכולוגים שיטפלו בהם וחשבי שכר שיבינו כמה צריך לשלם.

רבי אלעזר בן עזריה התייחס לסנהדרין שהייתה גוזרת דין מוות פעם בשבעים שנה כ"חובלנית", כי גם הוא הבין שהעונש הזה הוא ברברי כל כך, קיצוני כל כך, שעדיף להימנע ממנו. בוועדה של פוגל היו קוראים לו שמאלני תומך טרור. אבל האמת היא שעד ממש לא מזמן העובדה שישראל לא מוציאה להורג אנשים הייתה סיבה לגאווה. כי ידענו שלא משנה מה, יש גבולות שלא חוצים.

צריך לדעת, למשל, מה אורך החבל ומשקל האדם, או מה שיטת ההמתה הטובה ביותר: סקילה, תלייה או זריקת רעל. נוצרים אנשי מקצוע, תליינים ואנשים שיכשירו אותם ואולי פסיכולוגים שיטפלו בהם

עם הממשלה הזו חצינו גבול ועוד גבול. לא זכינו מזה לשקט או ביטחון, רק איבדנו חלקים מנשמתנו.

עינת עובדיה היא מנכ"לית מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם.