בשקט וברקע התנודות ההיסטוריות הדרמטיות באזורנו, קידמה ממשלת ישראל מציאות חדשה שכבר הפכה לעובדה מוגמרת: גישתם לישראל ולשטחים הכבושים של אזרחים זרים המעבירים ביקורת על מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים, נחסמה כמעט לחלוטין.

מדיניות זו נועדה למנוע מעדים ניטרליים ממדינות שלישיות לחזות בפשעיה של ישראל במו עיניהם ולספר לעולם על שראו.

את המכה הסופית הנחיתה המדינה משהחליטה לבטל את רישומם של 37 ארגונים בינלאומיים, שעד עתה העניקו סיוע וניהלו פרויקטים בגדה המערבית וברצועת עזה. ההחלטה התקבלה על ידי ועדה בין משרדית חדשה בראשות משרד התפוצות, שהוקמה בשנה שעברה בעקבות תיקון לחוק הכניסה לישראל.

גישת אזרחים זרים המעבירים ביקורת על מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים, נחסמה לישראל ולשטחים כמעט לחלוטין. מדיניות שנועדה למנוע מעדים ניטרליים ממדינות שלישיות לחזות בנעשה ולספר לעולם על שראו

ההליך דורש מארגונים בינלאומיים שפועלים בשטחים הכבושים לעבור רישום מחדש, הכולל בדיקה של הצהרותיהם הציבוריות ומחייב את הארגונים לספק פרטים אישיים עבור כל עובדיהם הפלסטינים. דרישה זו מסכנת את העובדים: במהלך המלחמה ההרסנית של ישראל ברצועת עזה, נהרגו 1,700 עובדי ועובדות רפואה וסיוע הומניטרי.

מתוך רצון לשמר את יכולתם לפעול בשטחים, כמה מהארגונים, כדוגמת רופאים ללא גבולות (MSF), התאמצו למצוא פתרונות מוסכמים עם הרשויות הישראליות. MSF ביקשו התחייבות רשמית כי המידע ישמש רק לצרכים האדמיניסטרטיביים המוצהרים וכי הסמכות לקבל החלטות בענייני כוח אדם תישמר בידי הארגון. לדברי הארגון, הועדה הבין-משרדית לא שיתפה פעולה עם ניסיונות ההידברות.

ההשלכות המיידיות של ביטול הרישום הן מניעת כניסה של עובדים לא-מקומיים מאותם ארגונים לישראל ולשטחים, וחסימת הכנסת סיוע לעזה ולגדה. המהלך יפגע בפעילות הומניטרית בהיקף עצום: על פי נתוני MSF, בשנת 2025 סיפק הארגון 800,000 היוועצויות רפואיות בעזה וליווה לידה אחת מתוך כל שלוש. לפי נתוני הארגון Save the Children, שגם רישומו בוטל, מאז אוקטובר 2023 סייע הארגון ל-812,000 ילדים ברצועת עזה, וסיפק ערכות לרכים נולדים ולהיגיינה נשית.

עוד טרם הכניסה לתוקף של ביטול הרישום, התחילה רשות האוכלוסין וההגירה למנוע כניסה לישראל של נציגי ארגונים ביקורתיים. בחודשים האחרונים, נמנעה הכניסה של עובדי לפחות ארבעה ארגונים וקרנות בינלאומיות התומכות בעמותות ישראליות העוסקות במאבק בכיבוש וזכויות אדם.

בין השאר, חויבו ארגונים בינלאומיים שפועלים בשטחים לספק פרטים אישיים עבור כל עובדיהם הפלסטינים, דרישה המסכנת את העובדים: במהלך המלחמה בעזה נהרגו 1,700 עובדי ועובדות רפואה וסיוע הומניטרי

לאחרונה פרסם שר התפוצות, עמיחי שיקלי, סרטון ברשת החברתית X בו התגאה במניעת כניסתה של משלחת מטעם הארגון Eyewitness Palestine. השר שיקלי מתאר הנחייה חדשה למנוע כניסה של נציגי ארגונים בינלאומיים שעמדותיהם "אנטי-ישראליות". את אותה גישה מפעילה רשות האוכלוסין וההגירה גם נגד אקדמאים.

מגמה זו, שצברה תאוצה בשנה האחרונה, התחילה עוד הרבה לפני מלחמת אוקטובר 2023. בשנת 2017 עבר תיקון לחוק הכניסה לישראל, המאפשר מניעת כניסה מזרים הקוראים לחרם. תיקון החוק הופעל נגד עומר שאקר, שבזמנו כיהן כמנהל תחום פלסטין וישראל בארגון זכויות האדם Human Rights Watch. בנוסף, ללא כל צורך בתיקוני חוק ייעודיים לנושא, מונעת ישראל את כניסתם של דווחים מיוחדים של האו"ם ועובדי סוכנויות או"ם מסוימות.

לצד הגבלת הכניסה במעברי הגבול, מונעת ישראל גם את חופש העיתונות הבינלאומית במרחבנו באמצעים שונים, ביניהם "חוק אל ג'זירה" (שעבר ב-2024 ומונע את שידורי הרשת בישראל), וכן באמצעות מניעת כניסה גורפת של עיתונאים זרים לרצועת עזה (למעט כמה סיורים ממוקדים בהנחיית וליווי הצבא).

עובדים הומניטריים בינלאומיים היו עד לאחרונה העדים הניטרליים היחידים שכניסתם לרצועת עזה הותרה, והבינלאומיים היחידים שדיווחו על המתרחש בשטח. עם ביטול הרישום, עולה הבלק-אאוט על הרצועה מדרגה.

עובדים הומניטריים בינל' היו עד לאחרונה העדים הניטרליים היחידים שכניסתם לרצועת עזה הותרה, והבינל' היחידים שדיווחו על המתרחש בשטח. עם ביטול הרישום, עולה הבלק-אאוט על הרצועה מדרגה

כעת – רק הפלסטינים עצמם – המורעבים, הפצועים, והעקורים – יוכלו לדווח על הנעשה להם.

ומה עם ארגוני חברה אזרחית מקומיים? על כמה ארגוני זכויות אדם פלסטינים הכריזה ישראל כארגוני טרור כבר בשנת 2021, תוך סגירת משרדי הארגונים. סוכנויות מודיעיניות ומדינתיות אמריקאיות ואירופאית בחנו את החומר בבסיס ההכרזה ומצאו כי הייתה חסרת בסיס, ואולם במערכת החוק הישראלית ההכרזה עומדת בעינה.

גם מצבנו שלנו, ארגוני זכויות אדם ומאבק בכיבוש הרשומים בישראל, מדאיג למדי, וקיים חשש גדול שאנחנו הבאים בתור.

אנחנו חווים קשיים עצומים מול המערכת הבנקאית הישראלית ומנועים מלשלוח סיוע לעזה. במקביל, החל רשם העמותות לפתוח בחקירות נגד הארגונים מסיבות שונות ולעיתים לא ידועות. לכך ניתן להוסיף את הצעת התיקון לחוק העמותות, המבקשת להטיל מס על חלק גדול מהתרומות שמאפשרות לנו להתקיים.

קולות ביקורתיים מבחוץ, ובוודאי מתוך החברה הפלסטינית, כבר מושתקים ומודרים מהשטח. גל ההשתקה של הקולות הביקורתיים מתוך ישראל בדרך, וכמעט לא נותר זמן לנסות לעצור אותו.

גם מצבנו, ארגוני זכויות אדם ומאבק בכיבוש הרשומים בישראל, מדאיג. אנו חווים קשיים עצומים מול המערכת הבנקאית בישראל ומנועים מלשלוח סיוע לעזה. במקביל, החל רשם העמותות לפתוח בחקירות נגדנו

ללא עדים לפשעים נגדם או סנגורים המגוננים עליהם, ניתן להניח שיימחקו מנגנוני הריסון והביקורת המזעריים שעוד נותרו להגנה על זכויותיהם של פלסטינים.

לי כספי היא פעילת זכויות אדם העובדת בעמותת רופאים לזכויות אדם. בעלת תואר שני במשפט זכויות אדם בינלאומי מאוניברסיטת אדינבורו, ומאמינה גדולה בכוח של לימודי ערבית ככלי לשינוי תפיסת המציאות שלנו, וביכולת של כל אחת ואחד מאתנו לעשות צעדים קטנים של אמפתיה ובניית אמון.