JavaScript is required for our website accessibility to work properly. אילן מור: שבועיים של חסד, או אשליית השקט | זמן ישראל

שבועיים של חסד, או אשליית השקט

העמוד הראשי של אחד העיתונים באיראן מציג את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ טובע במי המפרץ הפרסי, 13 באפריל 2026 (צילום: ATTA KENARE / AFP)
ATTA KENARE / AFP
העמוד הראשי של אחד העיתונים באיראן מציג את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ טובע במי המפרץ הפרסי, 13 באפריל 2026

פרויקט מנהטן, שהוליד את פצצת האטום, היה אולי האתגר המדעי והלוגיסטי הגדול בהיסטוריה האנושית, והוא משמש עד היום כמודל הקלאסי לפתרון בעיות הנדסיות רחבות-היקף.

הפרויקט דרש ריכוז חסר תקדים של משאבים ומוחות מזהירים, אך הוא פעל בתוך מערכת סגורה המצייתת לחוקי פיזיקה קבועים מראש. חומר בקיע אינו מפתח אסטרטגיית-נגד, ומשוואות מתמטיות אינן משנות את טבען כדי להתחמק מפיצוח. לכן, מנקודת מבט מערכתית נחשבת משימה מסוג זה כבעיה "מסובכת" (Complicated). הבחנה זו מעוגנת בתורת המערכות ובמודל קינבין (Cynefin), מסגרת תפיסתית שפותחה בשנת 1999 על ידי דייב סנודן כדי לסייע לארגונים, סוכנויות מודיעין וממסדים ביטחוניים לנווט בתנאי אי-ודאות.

המודל קובע כי בעיות "מסובכות" פועלות על פי חוקים דטרמיניסטיים וליניאריים המבוססים על קשרי סיבה-תוצאה ברורים. לעומת זאת, התמודדות מול רשת אזורית סבוכה כדוגמת איראן ו"ציר ההתנגדות" המסונף אליה, מייצגת התנגשות עם "מערכת מורכבת" (Complex Adaptive System).

לפי מודל קינביין, בעיות "מסובכות" פועלות לפי חוקים דטרמיניסטיים וליניאריים עם קשרי סיבה-תוצאה ברורים. אך התמודדות מול רשת אזורית סבוכה כמו איראן ו"ציר ההתנגדות", מייצגת התנגשות עם "מערכת מורכבת"

בניגוד למכונה פיזית שניתן לפרק באופן שיטתי, מערכת מורכבת מתנהגת כרשת חיה ודינמית בעלת כושר הסתגלות עצמאי. בסביבה זו, כללי סיבה-תוצאה ישירים אינם חלים. כל הפעלת כוח אינה מניבה פתרון מקומי וסופי; במקום זאת, היא משנה את סביבת הפעולה עצמה, מאלצת את המערכת להסתגל, ומחוללת תכונות ואיומים חדשים ובלתי צפויים.

הפער בין בעיות מסובכות לבעיות מורכבות אינו פער סמנטי בלבד. מדובר בפער עמוק הנוגע לעצם היכולת ליצור מודלים ולחזות בוודאות את התנהגותה העתידית של המערכת. הניסיון לפתור בעיה מורכבת בכלים שנועדו לפתרון בעיה מסובכת, מתוך אשליה שעוד כוח אש יוביל בהכרח להכרעה ברורה, הוא מתכון מובהק לכישלון אסטרטגי.

מלחמת וייטנאם והפלישה לעיראק ב-2003 ממחישות היטב את קריסתה של פרדיגמה זו. בשתי הזירות, ארצות הברית פרסה פתרונות ליניאריים כמו הצגת עליונות קינטית רציפה בווייטנאם ופירוק חברתי-הנדסי בעיראק שהתבססו על ההנחה הפגומה כי הרס מרכזי כובד פיזיים יכפה כניעה פוליטית.

הכישלון המערכתי נבע מחוסר היכולת להפנים את טבען הסתגלני של סביבות אלו. במקום לקרוס, הזירות השתנו באופן רדיקלי לדינמיקות בלתי צפויות שהזינו התקוממויות אלימות, והפעלת הכלים הליניאריים עוררה תגובות שרשרת הרסניות שהביסו בסופו של דבר את המערכות עצמן.

בניגוד למכונה פיזית, במערכת מסובכת הפעלת כוח אינה מניבה פתרון מקומי וסופי; במקום זאת, היא משנה את סביבת הפעולה עצמה, מאלצת את המערכת להסתגל, ומחוללת תכונות ואיומים חדשים ובלתי צפויים

מכאן, שהחלת היגיון ליניארי זה על מעצמה צבאית אזורית כאיראן טומנת בחובה את אותם פגמים מבניים. גופי תכנון נוטים לחפש מרכזי כובד פיזיים להשמדה, תחת ההנחה שמכה קינטית תתורגם ישירות לקריסה פוליטית.

ואולם, איראן מוכיחה במערכה זו שהיא אינה מנגנון קשיח הנשבר בנקודת לחץ בודדת, אלא רשת גמישה השורדת באמצעות הפגנת יכולת ספיגה מוסדית ובכך גם מגינה על עצמאותה ושיטחה.

גלי חיסולים ותקיפות פיזיות לא פירקו את המשטר; ניראה שהם כופים עליו הסתגלות, ביזור כוחות, והסתמכות מוגברת על לוחמה פסיכולוגית כדי לפצות על נחיתות צבאית.

העיוורון המערכתי הזה מתווך לציבור דרך תקשורת הזקוקה לסיפורים בינאריים של ניצחון והפסד. בפריזמה הישראלית הדיווח מתמקד בספירה אובססיבית של חיסולים והשמדת מתקנים, תוך הצגת כל פעולה כ"שינוי משוואה", ותוך התעלמות מיכולת ההישרדות האיראנית להסתגל ולייצר איומים חלופיים.

מנגד, התקשורת האמריקאית רוויה במונחים מכנים כגון "סולמות הסלמה", ומטפחת פנטזיה לפיה כיול מתמטי ומדויק של סנקציות והפגנת כוח יוביל לריסון מוחלט של המשטר. המשותף לשתי הזירות הוא סירוב עקרוני להתמודד עם הצורך בניהול סיכונים כרוני במציאות כאוטית, ומכירת אשליה של שליטה לציבור.

איראן מוכיחה במערכה זו שהיא אינה מנגנון קשיח הנשבר בנקודת לחץ בודדת, אלא רשת גמישה השורדת באמצעות הפגנת יכולת ספיגה מוסדית ובכך גם מגינה על עצמאותה ושיטחה

ההכרה במציאות מחייבת הפנמה נוקבת: המבנה החברתי-כלכלי של ישראל אינו מותאם לעימות סימטרי מתמשך מול דיקטטורה של 90 מיליון תושבים המורגלת לחיות תחת משברים וסנקציות. לכן, המענה ההכרחי הוא גיבוש "התשה א-סימטרית" שפירושה – הסטת העומס הביטחוני לבריתות אזוריות, והעתקת המאמץ הראשי אל תוך החצר האחורית של איראן.

המטרה היא לא הפלת השלטון מחר בבוקר, אלא אילוצו לכלות את האנרגיה שלו על הישרדות פנימית. זאת ניתן לעשות על ידי ניצול שיטתי של קווי השבר מבית. מיעוטים זועמים הדורשים דיכוי צבאי מתמיד, לצד הקריסה האזרחית המונעת מניכור בין-דורי עמוק מול שחיתות משמרות המהפכה. אלה הם דוגמה למוקדי הלחץ פוטנציאלים. הרחבת הסדקים החברתיים והכלכליים באיראן יכולה לייצר תסיסה שתשאב משאבים פנימה ותשתק את יכולתה של טהרן להקרין כוח אל מחוץ לגבולותיה.

לצד הלחץ התודעתי והצבאי, הפנמת המורכבות מחייבת הבנה מפוכחת של תפקיד הדיפלומטיה. המהלך המדיני אינו פתרון קסם הנדסי שמתקן את המציאות מאפס, אלא "רגל מסיימת" הכרחית שנועדה לקצור ולעגן את פירות הרחבת הסדקים בתוך איראן.

בהקשר זה, יש לראות בהפסקת האש הנוכחית על אף שבריריותה המובנית ומשכה של שבועיים בלבד, שלב טרום-אופרטיבי בדרך לאותה רגל מסיימת. הפסקת האש איננה היעד הסופי, אלא מהווה אבן דרך חשובה בדרך לבנייתה של הארכיטקטורה המדינית הסופית מול איראן.

לצד הלחץ התודעתי והצבאי, הפנמת המורכבות מחייבת הבנה מפוכחת של תפקיד הדיפלומטיה. המהלך המדיני אינו פתרון קסם הנדסי שמתקן את המציאות מאפס, אלא "רגל מסיימת" הכרחית

עדות עדכנית לדינמיקה זו מתקיימת במגעים סביב הפסקת האש. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, אישר אמנם כי הוא מקבל מסרים ישירים משליח הבית הלבן סטיב ויטקוף, אך הדגיש כי "רמת האמון היא אפס" וכי אין מדובר במשא ומתן רשמי וישיר.

אל הוואקום של חוסר האמון נכנסה פקיסטן, שהפכה למתווכת המרכזית אשר הצליחה לחלץ את הפסקת האש. התבססותה של אסלאמבאד כמתווכת מרכזית משקפת מפגש אינטרסים מדויק בתוך המערכת המורכבת.

טהרן בחרה במודע להימנע מחיזוק מדינות ערב המארחות בסיסי צבא אמריקאיים, והעדיפה ערוץ הידברות חלופי. פקיסטן נכנסה לוואקום זה תוך ניצול מינוף כפול: הישענות על קשרים הדוקים שטוותה מול ממשל טראמפ, לצד יכולת הכתבת קצב ועיצוב מתווים.

עבור אסלאמבאד מדובר גם בצורך הישרדותי ולא רק במהלך דיפלומטי; היא פועלת לבלום עימות אזורי שעלול להציף אותה בפליטים, לערער את גבולה עקב פעולות טרור, להחריף את משבר האנרגיה שלה ולהצית תסיסה שיעית מבית. בד בבד, עמדת המפתח שהשיגה משמשת עבורה מנוף לגריפת הון גיאופוליטי חיוני, שנועד לאזן את ההשפעה הגלובלית הגוברת של יריבתה המרה, הודו.

הפער התפיסתי במערכה משתקף היטב במתווים המונחים כעת על שולחן המשא ומתן באסלאמבאד: "תוכנית 15 הנקודות" האמריקאית מול מסמך הדרישות הנגדי של איראן (10 נקודות). קריאה ביקורתית של שני המסמכים ממחישה כיצד ארצות הברית נותרת ממוקדת בנטרול יכולות הנדסיות במערכת סגורה, בעוד טהרן מנהלת מאבק להבטחת התנאים הגיאופוליטיים הנדרשים לה כמרחב נשימה כלכלי וחברתי עבור מערך ההישרדות שלה.

הזהירות האסטרטגית מחייבת להדגיש: הפסקת האש תהפוך לחלק מהרגל המסיימת רק אם היא תשרת את הידוק הלחץ על איראן. אם היא תנוצל על ידי המערכת האיראנית, המגלה כאמור, כושר הסתגלות, כפסק זמן טקטי להשגת מרחב נשימה והשתקמות כפי שעולה מדרישותיה, היא תהפוך לכשל אסטרטגי שיחזיר את המערכת לנקודת האפס.

הפסקת האש תהפוך לחלק מהרגל המסיימת רק אם תשרת את הידוק הלחץ על איראן. אם תנוצל על ידי המערכת האיראנית, המגלה כושר הסתגלות, כפסק זמן טקטי למרחב נשימה והשתקמות, היא תהפוך לכשל אסטרטגי

התפכחות מדינית זו חותמת את שינוי הפרדיגמה המערכתי: נטישת האשליה כי איראן היא "בעיה מסובכת" הממתינה לפתרון הנדסי או קינטי חד-פעמי, לטובת ניהולה המפוכח כבעיה מורכבת. השינוי חייב לייצר חיכוך מתמיד, רב-ממדי ועמום לעירעור הדרגתי של שיווי המשקל המערכתי בטהרן, מהלך ממושך התובע כושר עמידה לאומי ואורך רוח אסטרטגי, עד לדחיקת המשטר בטהרן לתשישות אסטרטגית.

השגריר בדימוס אילן מור שרת במיגוון תפקידים במשרד החוץ, כולל בתפקיד של שגריר בהונגריה ובקרואטיה, וכיהן כציר המדיני בשגרירויות ישראל בבייג'ינג ובברלין.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
אינני יודע כיצד התנהל פרויקט מנהטן (כמו שאינני יודע איך מתנהלים יוניברסל, פרמאונט, וורנר ברוס. וכו'). אבל התוצאה המוצהרת, הישירה והמידית שיוחסה לו היתה הטלת פצצות תבערה + גז חרדל שנועד ... המשך קריאה

אינני יודע כיצד התנהל פרויקט מנהטן (כמו שאינני יודע איך מתנהלים יוניברסל, פרמאונט, וורנר ברוס. וכו'). אבל התוצאה המוצהרת, הישירה והמידית שיוחסה לו היתה הטלת פצצות תבערה + גז חרדל שנועד לדמות נזקי קרינה על הירושימה ונגסאקי.

המדע שעמד בבסיסו מומצא, ולפחות חלק מהמדענים היו פרזנטורים ו/או דמויות פיקטיביות שגולמו ע"י שחקנים.

האם במקרה היה המדען הראשי של הפרויקט בן לשושלת ההון אופנהיימר, שמייסד שושלת רוטשילד התמחה בבנק שלה בהנובר?

הטלת הפצצות על יפן נועדה להשיק את מאזן האימה של המלחמה הקרה, וסביר להניח שהשגת סודות הגרעין ע"י בריה"מ היתה חלק מההצגה.

ההסבר שניתן כאן על מערכות מורכבות מעניין ומן הסתם גם נכון, אבל מתעלם ממי שמנהלים את האירועים מכל הצדדים, ומה מטרותיהם.

חלק ממטרות המלחמה הוא המלחמה עצמה. בשתי המלחמות שמוזכרות במאמר השתמשו בתואנות שווא כדי להסלים אותן או כדי לפתוח בהן: במלחמת וייטנאם זו היתה התקרית במפרץ טונקין, ובמלחמת עירק – הונאת "הנשק להשמדה המונית".

המטרות של תאגידי הנפט, הבנקאים הבינלאומיים, חברות ההייטק, הנשק ועוד – שונות לחלוטין ממה שמעניין את מי שצופה בחדשות וקונה את הלוקשים של התקשורת הממוסדת, שממומנת ומנוהלת ע"י אותם גורמים.

לפוסט המלא עוד 1,109 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 17 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

חרף האזהרות, עקורים לבנונים שבים לבתיהם שבדרום המדינה

הן צה"ל והן צבא לבנון קראו לאוכלוסייה שלא לשוב לדרום המדינה חרף הפסקת האש ● צבא לבנון: ישראל תקפה מספר יישובים לאחר שהסכם הפסקת האש נכנס לתוקפו ● התרעה הופעלה לפנות בוקר במושב נטועה, אולם צה"ל מסר שהדבר נבע מזיהוי שגוי ● טראמפ: המלחמה באיראן "אמורה להסתיים בקרוב מאוד"

לכל העדכונים עוד 10 עדכונים

הימור השותף הזוטר

קיימת סחרחורת היסטורית מיוחדת שאוחזת בך כשאתה צופה באותה דרמה עצמה מועלית פעמיים באותו תיאטרון, כשרק התלבושות השתנו. אלה מאיתנו שהקדישו את הקריירה שלהם לחקר הצומת שבין האסטרטגיה הישראלית לפוליטיקה של המעצמות הגדולות חווים כעת את הסחרחורת הזאת.

באוקטובר 1956 פתחה ישראל במתקפת בזק על חצי האי סיני, תוך התקדמות לעבר תעלת סואץ. המבצע היה, בלשון פשוטה, פיסת תיאטרון מתואמת -שנכתבה בפגישות סודיות בסֶוְר עם הבריטים והצרפתים, שתי מעצמות אימפריאליות שהיו נחושות לבטל את הלאמת תעלת סואץ על ידי נשיא מצרים נאצר, ולא במקרה, להפיל מנהיג שנתפס מבחינתם כמי שמערער את הסדר המזרח-תיכוני שנותר בידיהן לטובת הסובייטים.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,085 מילים
אמיר בן-דוד

השמרנים מסתפקים בהצהרות, הליברלים דורש צעדים אופרטיביים

הרחק מהדיונים התקשורתיים בעניין השר בן גביר, בית המשפט העליון מנהל מאבקים שקטים על גבולות ההתערבות השיפוטית ● פסקי דין שניתנו השבוע מציגים מחלוקות עקרוניות בין מי שמבקשים למחוק עתירות בנימוק של "כיבוד הרשויות", לבין מי שמסרבים להשאיר את המציאות ללא מענה משפטי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 964 מילים ו-1 תגובות

האמת תשחרר אותנו

"יש לך סרפדת", הכריז הרופא. "תגובה אלרגית, אני לא יודע להגיד למה, אני אתן לך טיפול תרופתי אבל תצטרכי לאבחן זאת במרפאת אלרגיות".

*  *  *

נסיבות החיים הביאו אותי במהלך השבועות האחרונים להגיע למרפאת חירום. זה היה אחרי לילה עם התראות חוזרות וביקורים במקלט, הצלחתי לחזור לישון (אם אפשר לקרוא לזה ככה), אבל אחרי מספר שעות התעוררתי. שטפתי פנים, ובעודי מחליפה בגדים אני מבחינה שכל הגוף שלי מכוסה פריחה. החלטתי לא לחכות ונסעתי לראות רופא

הגר סידס היא כותבת תוכן ופובליציסטית במגוןן תחומים; אוכל, אופנה, תיירות, אקטואליה ופוליטיקה. הכתיבה מאפשרת לה להעביר את מה שהיא מרגישה וחושבת באופן הטוב ביותר, גם בסוגיות מורכבות יותר כמו רווקות, הגירה, יחסים בינלאומיים ואקטואליה בשילוב סאטירה, הומור וסרקסזם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,094 מילים

למקרה שפיספסת

סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

איחוד משולש של בנט, איזנקוט ולפיד יניב 38 מנדטים

השלושה יכולים להקים יחד את הסיעה הגדולה ביותר במשכן במערכת הבחירות הבאה, אך נתוני הסקר החדש של יוסי טאטיקה מוכיחים שהשלם גדול רק במעט מסך חלקיו ● בנוסף, תמונת הגושים נותרת קפואה עם או בלי האיחוד

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 225 מילים

מירי רגב בונה את התיק נגד ישראל

"חיילים רוקדים ושרים זה לא פשע מלחמה, לא משנה מה הם שרים. במידה שחיילים מסוימים עברו על חוקי המלחמה הדבר יידון במערכת המשפט הישראלית…. מעבר לכך יש לקחת בחשבון שלא כל חבר כנסת או שר קובעים מדיניות, ומעבר לכך יש לקחת בחשבון שלא כל אמירה כעוסה שווה ערך למדיניות שמתממשת".  

בדבריו אלו בבית הדין הבינלאומי בהאג, התייחס פרופסור מלקום שאו, מי שנשכר לעמוד בראש צוות ההגנה של ישראל בדיונים, לשלל הציטוטים שהביאה התביעה של פוליטיקאים, חיילים ואפילו זמרים.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 770 מילים

תגובות אחרונות

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

שבע שנים אחרי השקתו, זמן ישראל יוצא לדרך חדשה ● מכתב לקוראים מעורכת האתר

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 197 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פרמיית הממ"ד מזנקת

המלחמה עם איראן הקפיצה מחדש את הביקוש למיגון והבליטה את הפערים בין האזורים השונים בארץ והדירות: בתל אביב הפערים במחירים הגיעו לעשרות אחוזים, בבאר שבע המשקיעים נשארים עם הישנות, ובצפון הביקוש לממ"ד הפך לתנאי סף ● "אנחנו לא מצליחים לחזור לשגרה"

לכתבה המלאה עוד 1,323 מילים

נתניהו מתגאה שמנע שואה שנייה באיראן, אך המציאות רחוקה מכך

בנאומו ביום השואה ב"יד ושם", ראש הממשלה התפאר כי הבטחתו ההיסטורית לעצור את תוכנית הגרעין של טהרן קוימה במלואה ● אלא שדווקא נתניהו אמור לדעת טוב מכולם שהיעדים המרכזיים עדיין לא הושגו, שהמשטר לא הופל, ושהסכנה הקיומית מרחפת כעת מעל ישראל יותר מתמיד ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,868 מילים

אם בנט ואיזנקוט לא יתעוררו, יש עתיד תקרוס לנגד עיניהם

יש עתיד ממשיכה להוביל מאבק פרלמנטרי אינטנסיבי ולבלום חקיקה, אך הבוחרים במרכז נודדים לבנט ולאיזנקוט ● למרות זאת, השניים מתמהמהים עם איחוד והכרעה על הובלה, ובכך מסכנים גם את ניצול הכוח הארגוני והמשאבים של יש עתיד וגם את סיכויי גוש השינוי לקראת הבחירות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 923 מילים ו-2 תגובות

בניסיון להימנע מסעד דרמטי של פיטורי שר, בג"ץ מסתמן כמי שיכפה על בן גביר את אותו "מתווה עקרונות" שכבר הפר פעם אחר פעם ● אלא שהתזה השמרנית שהדהדה באולם בית המשפט בדיון אתמול, המעניקה לגיטימציה לכל פעולה של שר המיישם את הבטחותיו לבוחר, מכשירה למעשה את הפוליטיזציה המסוכנת של המשטרה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,572 מילים ו-4 תגובות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הנשמה מלאכותית בבג"ץ

בג"ץ שוב נדחק לפינה ונדרש להוציא את הערמונים מהאש, כאשר מערכות האכיפה והחוק האחרות קורסות ● בשנתיים האחרונות התרגלנו למצב שבו כל סוגיה ומחלוקת מובאות לפתחו: מהשאלה מי יתגייס ועד מינוי ראשי שב"כ ומוסד ● כשבג"ץ מתקשה להגיע להכרעה בגלל קושי משפטי, מגיעה, כמובן, "האכזבה" ● אם לא תימצא דרך לחזק את שומרי הסף שמתחתיו, גם בג"ץ עלול לקרוס ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 760 מילים

בשוויץ נוסעות רכבות במנהרות באורך עשרות קילומטרים, ובכל העולם רכבות מטרו מסיעות מיליונים מתחת לאדמה – ורק בישראל, בגלל מנהרה באורך 11 ק"מ, הוחלט להגביל את מספר הנוסעים ברכבת מת"א לירושלים ● בעוד המשטרה והרכבת מגלגלות אחריות זו על זו, עולה השאלה כיצד בפרויקט דגל שתוכנן שנים ועלה מיליארדים, לא נלקחו בחשבון כל סוגיות הבטיחות?

לכתבה המלאה עוד 1,293 מילים ו-1 תגובות

ליל הבסטיליה של בודפשט

ויקטור אורבן שלט ללא מצרים במשך 16 שנים והקים מערך תקשורתי ומשפטי שנועד להנציח את שלטונו ● אבל כשהכלכלה קרסה והשחיתות הגיעה לכל פינה, שום חומת הגנה לא עזרה מול מיליוני אזרחים רעבים ● ישראלים המתגוררים בבודפשט מספרים איך נפל הדיקטטור, ולמה בישראל המצב מסובך הרבה יותר

לכתבה המלאה עוד 1,460 מילים ו-2 תגובות

לבנון מחפשת הפסקת אש, חזבאללה מאיים במלחמת אזרחים

שיחות השגרירים נתפסות במחנה השיעי כאיום משמעותי ● במקביל למגעים בוושינגטון, ישראל אינה מוכנה לנצור את האש בעוד בלבנון מזהירים מהידרדרות למלחמת אזרחים ● בינתיים ישראל מצמצמת את האש, נמנעת מתקיפות צפונית לליטני ומותירה לאמריקאים מרחב תמרון מול איראן ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 758 מילים ו-2 תגובות

קפיטליזם של מקורבים

הסיפור של ממשלת אורבן הוכיח כי פגיעה בדמוקרטיה אינה רק סוגיה של זכויות אדם, אלא גם מהלך הרסני לכלכלה ● כאשר מפרקים את שומרי הסף, מעוותים את שיטת הבחירות כדי לצמצם תחרות, ומחליפים את השוק החופשי בחברות של מקורבים – מי שמשלמים את המחיר הם האזרחים הפשוטים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 751 מילים ו-3 תגובות

נשים יוכלו להתמיין לכל תפקיד בצה"ל

לאחר שש שנים של דיונים, בג"ץ מחייב את צה"ל לפתוח את המיונים לכלל תפקידי הלחימה לנשים ולקבוע מועד לפיילוט בשריון המתמרן ● ההכרעה מצמצמת את שיקול הדעת של הצבא מול לחצים פוליטיים וחברתיים ומעבירה אליו את חובת ההוכחה לסגירת תפקידים ● ברקע המלחמה והמחסור בכוח אדם, השופטים מדגישים כי מדובר לא רק בשוויון אלא גם בצורך ביטחוני ממשי

לכתבה המלאה עוד 1,509 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.