במשך קרוב לארבעה עשורים, כדיפלומט וכשגריר בשירות החוץ הישראלי, הקדשתי את חיי לייצוגה של ישראל בעולם. בארצות שבהן שירתתי שאפתי לבנות גשרים, ליצור בריתות ולספר את סיפורה הייחודי של ישראל.

אולם כיום, כשאני מנתח את המציאות הישראלית של 2026, ברור לי שמרכז הכובד השתנה לחלוטין. האתגר האסטרטגי העמוק ביותר של ישראל כבר אינו שוכן רק מעבר לגבול; הוא ניצב עמוק בתוך הבית.

השגריר בדימוס אילן מור שרת במיגוון תפקידים במשרד החוץ, כולל בתפקיד של שגריר בהונגריה ובקרואטיה, וכיהן כציר המדיני בשגרירויות ישראל בבייג'ינג ובברלין.

פרויקט מנהטן, שהוליד את פצצת האטום, היה אולי האתגר המדעי והלוגיסטי הגדול בהיסטוריה האנושית, והוא משמש עד היום כמודל הקלאסי לפתרון בעיות הנדסיות רחבות-היקף.

הפרויקט דרש ריכוז חסר תקדים של משאבים ומוחות מזהירים, אך הוא פעל בתוך מערכת סגורה המצייתת לחוקי פיזיקה קבועים מראש. חומר בקיע אינו מפתח אסטרטגיית-נגד, ומשוואות מתמטיות אינן משנות את טבען כדי להתחמק מפיצוח. לכן, מנקודת מבט מערכתית נחשבת משימה מסוג זה כבעיה "מסובכת" (Complicated). הבחנה זו מעוגנת בתורת המערכות ובמודל קינבין (Cynefin), מסגרת תפיסתית שפותחה בשנת 1999 על ידי דייב סנודן כדי לסייע לארגונים, סוכנויות מודיעין וממסדים ביטחוניים לנווט בתנאי אי-ודאות.

השגריר בדימוס אילן מור שרת במיגוון תפקידים במשרד החוץ, כולל בתפקיד של שגריר בהונגריה ובקרואטיה, וכיהן כציר המדיני בשגרירויות ישראל בבייג'ינג ובברלין.

לראות ולא להאמין. בשנת 2025, בגרמניה, בעיר פלנסבורג שבצפונה, בחנות קטנה במרכז העיר, נתלה על חלון הראווה של החנות שלט: "יהודים, הכניסה אסורה. שום דבר אישי, וגם לא אנטישמיות, פשוט אינני יכול לסבול אתכם". למרות מחאות השלט נותר תלוי.

ידיעה בדר שפיגל על השלט האנטישמי בגרמניה, 2025

השגריר בדימוס אילן מור שרת במיגוון תפקידים במשרד החוץ, כולל בתפקיד של שגריר בהונגריה ובקרואטיה, וכיהן כציר המדיני בשגרירויות ישראל בבייג'ינג ובברלין.

בעולם שבו כבר אין תאי גזים, אין טלאי צהוב ואין מנהיגים שמציבים את "הבעיה היהודית" בראש סדר היום הפוליטי שלהם, קיווינו שגם האנטישמיות הפכה לנחלת ההיסטוריה. אבל האנטישמיות לא נעלמה. זו פשוט החליפה תלבושת.  

בעשורים האחרונים, ובעוצמה הולכת וגוברת מאז טבח השבעה באוקטובר של חמאס ותגובתה הצבאית המוצדקת של ישראל, חזרה האנטישמיות לזירה הציבורית. אלא שהפעם אין היא נושאת עוד את פניהם הגלויות של קלגסים הצועדים בסך או את שנאת היהודים הישירה והגלויה שאפיינה את המאה הקודמת. כיום היא עטופה בשפה חדשה, מתוחכמת, מתעתעת, ולרוב גם כזו שמתקבלת באהדה במעגלים ליברליים של "צדק חברתי", "זכויות אדם" ו"התנגדות לאפרטהייד".

השגריר בדימוס אילן מור שרת במיגוון תפקידים במשרד החוץ, כולל בתפקיד של שגריר בהונגריה ובקרואטיה, וכיהן כציר המדיני בשגרירויות ישראל בבייג'ינג ובברלין.

ישראל נתונה בקרע פנימי מתמשך ומשתק. המלחמה בעזה, הארוכה בתולדות המדינה, נמשכת בשלב זה ללא יעד אסטרטגי ברור וללא סוף באופק. גורלם של כ-50 חטופים נותר ללא פתרון נראה לעין, העימות המתמשך עם איראן ניצב ברקע, והרפורמה המשפטית שבה והציתה מחדש את המתחים הפנימיים. המשברים החופפים הללו קורעים את המרקם החברתי של ישראל, שגם כך הוא שברירי. הציבור עייף, מאוכזב ואובד עצות.

בתוך המציאות המורכבת הזו, צצה לה תופעה חדשה ומטרידה: מספר הולך וגדל של אזרחים ישראלים הבוגדים במדינתם ונעצרים באשמה של ריגול לטובת איראן. האיומים החיצוניים כבר אינם האויב היחיד. הפגיעה הגדולה ביותר בישראל מגיעה מבפנים, מבגידה של אזרחיה עצמם.

השגריר בדימוס אילן מור שרת במיגוון תפקידים במשרד החוץ, כולל בתפקיד של שגריר בהונגריה ובקרואטיה, וכיהן כציר המדיני בשגרירויות ישראל בבייג'ינג ובברלין.

היום נכנסים יותר מ-180,000 ילדים בשערי בית הספר, לראשונה בחייהם, ויתחילו מסע של שתים-עשרה שנות לימוד. בסופו של המסע יחכה להם עולם אחר, עולם שאנחנו עדיין לא יודעים בדיוק כיצד ייראה.

אנחנו לא יכולים לדעת בבירור אילו מקצועות יהיו קיימים כשיסיימו את חוק לימודיהם, איך ייראה יום העבודה שלהם או אילו כלים טכנולוגיים ילוו אותם. קצב השינויים מואץ ומפליא. עם זאת, אנחנו יודעים שבסיס חזק יחמש אותם בכלים להצלחה.

אירית טויטו, מנכ״לית מטח, היא מנהלת בכירה עם למעלה משני עשורים של ניסיון בתפקידי הנהלה בכירים בחברות טכנולוגיה גלובליות, בהן אמדוקס, Philips Healthcare ו-ECI Telecom. את דרכה המקצועית החלה בממר״ם והיא בוגרת תואר ראשון במדעי המחשב וסטטיסטיקה ותואר שני במנהל עסקים למנהלים (EMBA) מאוניברסיטת תל אביב.

היום, ב-1 בספטמבר, חוזרים תלמידי ישראל אל ספסל הלימודים. שוב ייבנו מערכות שעות, שוב יחולקו התלמידים והתלמידות לכיתות ולמגמות, ושוב תנסה מערכת אחת להכניס דור שלם, על מגוון ילדיו השונים, אל תוך שבלונה אחת.

עם פתיחת שנת הלימודים השאלה אינה רק כיצד נוכל, יחד עם מערכת החינוך, להצעיד את התלמידים והתלמידות קדימה, אלא כיצד נעצב מחדש את מערכת ההוראה והלמידה, כך שתשתלב באופן מיטבי עם ריבוי ערוצים ונתיבים, שיותאמו למגוון התלמידים בדרכם אל העולם המתפתח.

איתן מורן הוא מנכ”ל האגודה לקידום החינוך, המפעילה 17 מוסדות חינוך ותוכניות חדשניות ברחבי הארץ, במטרה לצמצם את הפערים החברתיים והחינוכיים בישראל ולטפח מצוינות לימודית וערכית בקרב בני נוער. האגודה יוזמת, מפתחת ומפעילה מגוון מענים חינוכיים לבני נוער בכל הארץ.