פרויקט מנהטן, שהוליד את פצצת האטום, היה אולי האתגר המדעי והלוגיסטי הגדול בהיסטוריה האנושית, והוא משמש עד היום כמודל הקלאסי לפתרון בעיות הנדסיות רחבות-היקף.
הפרויקט דרש ריכוז חסר תקדים של משאבים ומוחות מזהירים, אך הוא פעל בתוך מערכת סגורה המצייתת לחוקי פיזיקה קבועים מראש. חומר בקיע אינו מפתח אסטרטגיית-נגד, ומשוואות מתמטיות אינן משנות את טבען כדי להתחמק מפיצוח. לכן, מנקודת מבט מערכתית נחשבת משימה מסוג זה כבעיה "מסובכת" (Complicated). הבחנה זו מעוגנת בתורת המערכות ובמודל קינבין (Cynefin), מסגרת תפיסתית שפותחה בשנת 1999 על ידי דייב סנודן כדי לסייע לארגונים, סוכנויות מודיעין וממסדים ביטחוניים לנווט בתנאי אי-ודאות.
השגריר בדימוס אילן מור שרת במיגוון תפקידים במשרד החוץ, כולל בתפקיד של שגריר בהונגריה ובקרואטיה, וכיהן כציר המדיני בשגרירויות ישראל בבייג'ינג ובברלין.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואינני יודע כיצד התנהל פרויקט מנהטן (כמו שאינני יודע איך מתנהלים יוניברסל, פרמאונט, וורנר ברוס. וכו'). אבל התוצאה המוצהרת, הישירה והמידית שיוחסה לו היתה הטלת פצצות תבערה + גז חרדל שנועד לדמות נזקי קרינה על הירושימה ונגסאקי.
המדע שעמד בבסיסו מומצא, ולפחות חלק מהמדענים היו פרזנטורים ו/או דמויות פיקטיביות שגולמו ע"י שחקנים.
האם במקרה היה המדען הראשי של הפרויקט בן לשושלת ההון אופנהיימר, שמייסד שושלת רוטשילד התמחה בבנק שלה בהנובר?
הטלת הפצצות על יפן נועדה להשיק את מאזן האימה של המלחמה הקרה, וסביר להניח שהשגת סודות הגרעין ע"י בריה"מ היתה חלק מההצגה.
ההסבר שניתן כאן על מערכות מורכבות מעניין ומן הסתם גם נכון, אבל מתעלם ממי שמנהלים את האירועים מכל הצדדים, ומה מטרותיהם.
חלק ממטרות המלחמה הוא המלחמה עצמה. בשתי המלחמות שמוזכרות במאמר השתמשו בתואנות שווא כדי להסלים אותן או כדי לפתוח בהן: במלחמת וייטנאם זו היתה התקרית במפרץ טונקין, ובמלחמת עירק – הונאת "הנשק להשמדה המונית".
המטרות של תאגידי הנפט, הבנקאים הבינלאומיים, חברות ההייטק, הנשק ועוד – שונות לחלוטין ממה שמעניין את מי שצופה בחדשות וקונה את הלוקשים של התקשורת הממוסדת, שממומנת ומנוהלת ע"י אותם גורמים.