ביום העצמאות ה־77 של מדינת ישראל, ניתאי זכריה, שמנהל כמה מהיערות הגדולים של קק"ל במרכז הארץ, התרוצץ בשטח ולקח חלק במאמצי הכיבוי של שרפת הענק שהשתוללה במרחב.

"התחלתי לקבל הודעות בקשר שהשרפה מתקרבת לפארק קנדה", הוא משחזר, "טסתי לפארק ועליתי לנקודת תצפית. ראיתי את האש דוהרת מולי והבנתי שזהו. קולגה התקשרה לשאול מה קורה, אמרתי לה, 'תגידי קדיש על פארק קנדה'".

בדיוק שנה אחרי היום שבו הכל בער, "פארק קנדה" – שבשנים רגילות קולט כ־1.2 מיליון מבקרים בשנה – עדיין סגור לקהל. חלקו המערבי כנראה ייפתח בקרוב, כפוף לתוכניות המלחמה של דונלד טראמפ ושות', אבל חלקו המרכזי, המוכר והמטויל, צפוי לפתוח את שעריו רק בעוד כמה חודשים.

6,000 דונם נשרפו כאן מתוך 8,500. כ־70% מהיער רחב הידיים עלו באש. שנה חלפה אבל המראה עדיין אפוקליפטי. מדרונות שלמים מכוסים בעצים שחורים, גוויות מפויחות שעלולות לקרוס בכל רגע

בינתיים שערי הברזל נעולים, אם כי, כמקובל בישראל, יש כאלה שמתעלמים מהם, למשל רוכבי האופניים שלא מוותרים על שני שבילי ה"סינגלים" הפופולריים שמתפתלים בין העצים.

במבואת הכניסה לפארק הכל נראה כמעט רגיל, העצים מטילים צל נעים ואני מביע תרעומת בפני היערן זכריה ומנהלת מרחב מרכז בקק"ל ענת גולד על כך שלוקח להם כל כך הרבה זמן להחזיר את היער לציבור. התשובה ניתנת כשאנחנו נכנסים לעומק הפארק. אז נגלים ממדי החורבן.

מבט על פארק קנדה, אפריל 2026 (צילום: אביב לביא)

6,000 דונם נשרפו כאן מתוך 8,500. כ־70% מהיער רחב הידיים עלו באש. שנה חלפה אבל המראה עדיין אפוקליפטי. מדרונות שלמים מכוסים בעצים שחורים, גוויות מפויחות שעלולות לקרוס בכל רגע. בשיא הגובה, שם הרוחות חזקות יותר, הם כבר נפלו זה לצד זה. "בית קברות לעצים", מסכם זכריה.

פארק קנדה (או בשמו הרשמי קנדה־איילון) משתרע לצד כביש מספר 1 בין מחלף לטרון לשער הגיא. הוא הוקם על ידי קק"ל ב־1973 ומאז מהווה מקור משיכה בזכות מגוון העצים, רשת הדרכים ונקודות עניין כמו המבצר הצלבני, עמדות תצפית מהן נשקף נוף מרהיב ובריכת הקשתות.

בקק"ל מודעים לכך שהציבור משווע לטבע. "יחד עם יער בן שמן האזור הזה נמצא בשפיץ של הפירמידה הארצית בקליטת קהל", אומרת גולד.

"יש אזורים שבהם אנחנו רוצים לאפשר לטבע להשתקם באמצעות הזרעים של העצים השרופים שמתפזרים ומתבססים בשטח. יש מקומות שבהם כבר רואים את זה קורה"

"לפעמים גם אני מתוסכל מהקצב", אומר זכריה, "אבל יערנות דורשת סבלנות. יש תהליכים טבעיים. אנחנו מסלקים את כל העצים השרופים שבצד הדרכים שבהם יעבור קהל, אחר כך נכנסים לעומק השטח ומתחילים לטפל שם בעצים. מאות שלטי הכוונה נשרפו.

"יש אזורים שבהם אנחנו רוצים לאפשר לטבע להשתקם באמצעות הזרעים של העצים השרופים שמתפזרים ומתבססים בשטח. יש מקומות שבהם כבר רואים את זה קורה. מדי פעם עדיין יש לי התקפי עצב וצער על מה שקרה פה, אבל רוב הזמן אני עסוק במחשבה על מה צריך לעשות כדי לשקם.

מבט על פארק קנדה, 2026 (צילום: בוני שיינמן, ארכיון הצילומים של קק"ל)

"בפארק קנדה היה תמהיל אידיאלי מבחינת מגוון מיני העצים והפסיפס הנופי. אם יכולתי לבחור איזה יער יישרף, אם הייתי צריך להקריב יער, הייתי בוחר יער אחר".

"אנחנו עובדים לפי פרוטוקולים מסודרים", אומרת גולד, מנהלת המרחב, "יש תוכניות מה עושים עם יער בשנה הראשונה אחרי שרפה שנכתבו על ידי אקולוגים ומתכננים על סמך ניסיון שנלמד משריפות ביערות בכל העולם.

"אין לנו חסם של כוח אדם או תקציב, אנחנו עומדים בקצב, משקמים מפגעים, אבל יודעים שיער שנשרף אף פעם לא יחזור להיות אותו יער. הוא ייראה אחרת, ויש בזה גם היבטים חיוביים. בטווח הארוך יהיו אלמנטים של התחדשות".

כאילו שריפת ענק היא לא אתגר גדול דיו, מתברר שפארק קנדה התמודד בשנה האחרונה עם עוד שתי מכות. רוב המבקרים והנופשים בפארק כנראה לא מודעים לכך, אבל בשוליו משתרעים שני שדות מוקשים

כאילו שריפת ענק היא לא אתגר גדול דיו, מתברר שפארק קנדה התמודד בשנה האחרונה עם עוד שתי מכות. רוב המבקרים והנופשים בפארק כנראה לא מודעים לכך, אבל בשוליו משתרעים שני שדות מוקשים. מדובר במוקשי M14 נגד אדם שהטמינו הירדנים אי אז.

במשך עשורים המוקשים נחו בשקט בתוך שני מתחמים מגודרים ששטחם 160 דונם. בשרפה הגדולה, כך טען בדיון בכנסת תא"ל במילואים שחר בק, שעומד בראש הרשות הלאומית לפינוי מוקשים, התפוצצו שם כמה מוקשים ולשירותי הכבאות היה קושי גדול להתקרב לאזור.

שדה המוקשים בשולי פארק קנדה, אפריל 2026 (צילום: אביב לביא)

חלק מהגדרות שמקיפות את המוקשים הותכו ושלטי האזהרה נשרפו. לאור העובדה שהמוקשים ממוקמים במדרון, הסביר בק בדיון שנערך בוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון כחודשיים אחרי השרפה, יש סכנה ממשית לזליגה שלהם לתוך שטח הפארק.

בדיון, שנוהל על ידי ח"כ ניסים ואטורי, שררה הסכמה לגבי הצורך לפנות את המוקשים בדחיפות. בק טען שהכדור במגרש של קק"ל, ונציג קק"ל הבהיר שהוא ממתין לאישור דירקטוריון. "אני דורש שתחזרו אליי עם תשובות בתוך שבוע", סיכם ואטורי את הדיון, "אם יקרה משהו זה על ראשה של קק"ל".

מאז חלפו 10 חודשים, ושום מוקש עדיין לא נשלף מהאדמה. "אחרי השרפה, כשהבנו שממילא אנחנו סוגרים את היער ונכנסים לתקופה של עבודות", אומרת ענת גולד, "החלטנו לנצל את ההזדמנות ולאפשר למדינה לטפל גם בעניין של המוקשים.

"רק שהמדינה לא פעלה ולא תקצבה על אף שזו אחריותה ולא אחריות קק"ל. כשראינו שזה המצב, קק"ל החליטה לקחת יוזמה ולממן את הפינוי בעלות 13 מיליון שקלים"

"רק שהמדינה לא פעלה ולא תקצבה על אף שזו אחריותה ולא אחריות קק"ל. כשראינו שזה המצב, קק"ל החליטה לקחת יוזמה ולממן את הפינוי בעלות 13 מיליון שקלים".

אבל גם אחרי שנמצא המקור התקציבי, הביצוע התעכב בגלל ויכוחים משפטיים וביורוקרטיים. "סתם מרחו את זה שנה", אומר גורם המעורב בנעשה, אבל החדשות הטובות הן שבתחילת השבוע הנוכחי – כך נמסר מקק"ל לזמן ישראל – ההסכם נחתם סוף סוף והרשות לפינוי מוקשים קיבלה אור ירוק לצאת לדרך.

עץ נפול בפארק קנדה, אפריל 2026 (צילום: אביב לביא)

קק"ל, שתשלם עבור התענוג, אמורה ליהנות מכך שלפחות אחד מהשדות שיטוהרו ממוקשים יצורף לשטחו של פארק קנדה. ממשרד הביטחון נמסר: "משרד הביטחון השלים את כלל ההכנות הנדרשות לטובת תחילת פינוי אזור פארק קנדה ממיקוש ונפלים. הנושא ממתין להחלטת קק"ל שהשטח מצוי ברשותה". ההחלטה, כאמור, התקבלה.

אז הייתה שרפה, ויהיה פינוי מוקשים, ויש גם בצורת. גל התייבשות העצים שפוקד את היערות ברחבי ישראל לא פסח גם על פארק קנדה. המראה עצוב: גם בחלקי היער שלא נפגעו בשרפה וחפים מגדמים מפויחים, ניצבים לצד העצים הירוקים לא מעט עצים בגוון חום־אפור. זה הצבע של עץ שהתייבש וכבר אין לו סיכוי להתאושש.

זכריה, שחי את פארק קנדה כבר 12 שנים, מצביע על ברוש אחד שחטף מכת אש. חבילת השורשים שלו חשופה, רובו מפוחם אבל מתוך השחור מתעקשת לבצבץ עלווה ירוקה

"אתה מבין כמה זה מרגיז?" תוהה זכריה כשאנחנו נעצרים ליד שני ברושים בתהליכי התייבשות מתקדמים, "אתה אוכל את השרפה של החיים ואז מגיע גם זה. כבר עברנו, ניקינו את העצים ועכשיו אנחנו צריכים לעבור עוד פעם ולכרות את העצים היבשים".

עצים שהתייבשו בפארק קנדה, אפריל 2026 (צילום: אביב לביא)

אבל ייאוש הוא לא תוכנית עבודה עבור יערן. ברחבי הפארק מתבצעים בימים אלה כמה מחקרים שבוחנים את התאוששות היער מהשרפה הגדולה. אחד בודק את התחדשות המאביקים, שני את התחדשות הקרקע ושלישי מנטר את אוכלוסיית בעלי החיים באמצעות מיקרופונים שמוצמדים לעצים ומקליטים את הקולות בלילה.

אנחנו ניצבים ליד חלקת יער קירחת, זרועת גדמים של העצים שהיו כאן עד לפני שנה. זכריה, שחי את פארק קנדה כבר 12 שנים, מצביע על ברוש אחד שחטף מכת אש. חבילת השורשים שלו חשופה, רובו מפוחם אבל מתוך השחור מתעקשת לבצבץ עלווה ירוקה.

זכריה: "הוא נאבק להמשיך. נשארו לו פקעים רדומים שמהם הוא מתחיל להצמיח מחדש את העלים. כל עץ שלא היה גמור ב־100% ביקשתי להשאיר אותו. אם היה לעץ איזשהו צ'אנס, גם אם הוא נראה יותר מת מחי, השארנו".

חיים חדשים בפארק קנדה, 2026 (צילום: בוני שיינמן, ארכיון הצילומים של קק"ל)