מי שהופתע מהמתקפה המזעזעת על ביתו ורכושו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נועם סולברג, לא קרא את השטח ולא התחבר לעוצמת האיבה שמתפתחת כאן לאורך שנים כלפי המדינה ומוסדותיה.

מי שהופתע לא מבין כי מדובר באירוע דתי-קיצוני שאינו נתון לנוסחאות פשרה או התמתנות.  זו מלחמת קידום חרדית בשליחות האל ועל כך אסור לוותר לעולם.

החלונות המנופצים, העציצים השבורים והרכב ההרוס של השופט סולברג הם חלק מקרבות המצווה הללו, ואם הוא עצמו היה נקלע לידיהם של הפורעים ביום רביעי, גם גורלו היה נגזר בתוקף חטאי הגיוס שהחרדים מייחסים לו.

השם הוא מלכנו ולו אנו עבדים
התורה הקדושה היא חיינו ולה אנו משועבדים
בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים
ובחוקותיהם אין אנו מתחשבים
בדרך התורה נלך באש ובמים
בדרך התורה נלך לקדש שם שמיים.

אלה הן המלים הפשוטות שמלוות היום כל צעיר חרדי שיוצא לחסום כבישים, לפרוץ לבתי כלא בניסיון לשחרר עריקים, לאיים על מלש"בים שמבקשים להתגייס לצבא או כדי לכתר ולהרוס את בתיהם של תא"ל יובל יאמין, מפקד המשטרה הצבאית, והשופט סולברג, נציגי שלטון הכופרים. מבחינתם זו דרך התורה.

חלונות ביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, לאחר שנופצו בידי מפגינים שמחו נגד גיוס החרדים לצה"ל, 3 ביוני 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בעבר ההמנון הזה היה נחלת חלקם של אנשי נטורי קרתא, כת שולית ומתנזרת שרוב החרדים התנערו ממנה. מי שהיה שר את "בשלטון הכופרים" בסמטאות מאה שערים נחשב "משיגינע". היום, על רקע מאבקי הגיוס לצה"ל, הפזמון המסית הזה הפך להיות הפופולרי ביותר. המשמעות היא ברורה.

פעם פגשתי אברך על גשר המיתרים בירושלים במהלך הפגנה ענקית נגד גיוס חרדים לצבא, במהלכה קיפח את חייו צעיר חרדי שנפל אל מותו ממנוף גבוה. "אנחנו לא ישראלים והמדינה הזו לא מעניינת אותנו", אמר לי האברך, "אתם צריכים להבין את זה. אנחנו עבדי אלוהים ואי אפשר להוציא אותנו משם".

פעם פגשתי אברך על גשר המיתרים בירושלים במהלך הפגנה ענקית נגד גיוס חרדים לצבא. "אנחנו לא ישראלים והמדינה הזו לא מעניינת אותנו", אמר, "אתם צריכים להבין את זה. אנחנו עבדי אלוהים ואי אפשר להוציא אותנו משם"

המלחמה נגד הגיוס, שרק תלך ותהפוך אלימה יותר ויותר, כי זה ציווי השם, חיברה את כל הרחוב החרדי למאבק הקיצוני שמוביל הפלג הירושלמי, שהיה פעם אירוע זניח בחברה החרדית-ליטאית.

ביום שני ישבתי ביציע הכנסת כאשר נאם שם השר לשעבר מאיר פרוש מיהדות התורה והסית ללא עכבות, מעל הדוכן בבמת המליאה, נגד המשטרה ובתי המשפט. כאשר ירד מהדוכן המשיך פרוש את ההפגנה שלו וצעק לכל עבר "רומאים" ו"בולשביקים".

מבחינת פרוש – סמל המיינסטרים החרדי, בן למשפחה ותיקה של שליחי ציבור חרדים, בהם שרים, חברי כנסת וראשי ערים – השלטון בישראל כבר לא יהודי ורשויות החוק הן אנטישמיות בדיוק כמו הקיסר אדריאנוס שהטיל את גזרות השמד על היהודים אחרי דיכוי מרד בר כוכבא.

ח"כ מאיר פרוש במסר למפכ"ל בנאומו בכנסת, 1 ביוני 2026 (וידאו: ערוץ הכנסת)

מאות החרדים שעלו על האוטובוסים ועל המכוניות והגיעו לביתו של השופט סולברג באלון שבות יצאו בדרכם למרד נגד הרומאים והבולשביקים שישובים עכשיו בכנסת, בבג"ץ ובמשטרה.  

לסולברג לא עזרה הכיפה הגדולה שעל ראשו, הגישה השמרנית, העמדות הימניות, או החיים בהתנחלות. שום דבר. ברגע שהוא פסק על שוויון בנטל הגיוס בישראל והורה למשטרה לבצע את החובה המוטלת עליה, הוא הפך לאויב. לא רק של החרדים, של האלוהים.

לסולברג לא עזרה הכיפה הגדולה שעל ראשו או החיים בהתנחלות. שום דבר. ברגע שהוא פסק על שוויון בנטל הגיוס בישראל והורה למשטרה לבצע את החובה המוטלת עליה, הוא הפך לאויב. לא רק של החרדים, של האלוהים

וכך, גם אחרי ההתפרעות האלימה בחצר ביתו של סולברג, התגובה החרדית הייתה בסך הכול מבינה אוהדת. הכול נאמר בסגנון "כן, אבל". ביהדות התורה, בש"ס ואפילו בחב"ד הוציאו הודעות גינוי רפות, ומיהרו להצמיד אליהן כתב אשמה נגד השופט, בג"ץ והמדינה. בסאב-טקסט אפשר לחוש אהדה גדולה למתפרעים.

הפרשן החרדי הפופולרי אריה ארליך, איש חב"ד, פרסם סרטון ובו טען כי "סולברג זרק את הגפרור הראשון בתבערה אחרי שכפה על המשטרה לעצור עריקים. השופט סולברג לא הורס עציצים. הוא הורס חיים של יהודים".

בשורה התחתונה, החרדים לא ילכו לצבא עם חוק הפטור או בלעדיו, אבל הם רצו לקבל גושפנקה חוקית לבריחה מהבקו"ם. הם ציפו מהמנהיגים הפוליטיים שלהם להשיג את הפטור ההמוני הזה, כדי שיוכלו להשתמט בשקט ולהמשיך ולקבל את כל ההטבות העצומות מהמדינה שהם לא באמת מכירים ולא יכירו בה, עד שתהפוך למדינת הלכה.

אריה ארליך: השופט סולברג לא הורס עציצים, הוא הורס חיים של אזרחים | צפו ????

לעדכונים נוספים, הצטרפו ל'משפחה' בווטסאפ>>>https://t.co/quVn9gEX8X pic.twitter.com/GrabCKVsmP

— עיתון משפחה (@Mishpacha_M) June 4, 2026

ברגע שהשרים וחברי הכנסת לא הצליחו לסדר להם את הפטור הגורף הזה, והיה מי שהתחיל לעצור עריקים פה ושם, נפרצו כל הסכרים.

אגב, אחת הטענות הנפוצות נגד הרבנים והפוליטיקאים החרדים היא על הטקטיקה. בכיר ביהדות התורה מפרט: "במשך כל השנים תלמידי הישיבות היו מקבלים דיחוי שירות, שהיה הופך לפטור. זה היה נוהג מקובל שדוד בן-גוריון הסכים עליו. בעקבות המלחמה התעורר קושי. כולם התחילו לשאול 'מה עם אלה שלא לומדים?' כאן המנהיגים התחילו לגמגם. הרשויות הראו להם תמונות של שבאבניקים חרדים והם נפלו למלכודת.

"המנהיגים שלנו היו צריכים להתרכז רק בבני הישיבות, לשמור על הסטטוס קוו הזה. עכשיו הם הסתבכו ונלחמים גם על בני הישיבות. על זה נאמר: 'תפסת מרובה לא תפסת'"

"המנהיגים שלנו היו צריכים להתרכז רק בבני הישיבות, לשמור על הסטטוס קוו הזה. עכשיו הם הסתבכו ונלחמים גם על בני הישיבות. על זה נאמר: 'תפסת מרובה לא תפסת'".

הרבנים אכן לא מוכנים לוותר על הצעירים החרדים גם בקצה המעגל ובפריפריה, מתוך חשש לדילול הקהילות שלהם. בשטח, האמת היא כנראה הפוכה.

מי שמתגייס ליחידות החרדיות-לייט כמו "החשמונאים" או "נצח יהודה" יכול אולי לשמור על הזהות החרדית שלו במשך השירות. מי שמסתובב בכיכר החתולות בירושלים, בתחנה המרכזית או באצטדיון טדי במשחקים של בית"ר, הדרך שלו להתפקרות הרבה יותר מהירה.

חיילי חטיבת החשמונאים בפעילות בצפון ליד מושב שתולה, בגבול לבנון, 27 באפריל 2026 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

אבל הגיוס הוא רק חלק מהסיפור. השופט סולברג דורש שוויון בנטל. החרדים שהתפרעו בחצר הבית שלו לא רוצים לשמוע על שום דבר חוץ מפטור. אפילו את תעודות הזהות הישראליות שלהם הם סירבו למסור לשוטרים, או שהחליפו אותן ביניהם.

השופט סולברג דורש שוויון בנטל. החרדים שהתפרעו בחצר הבית שלו לא רוצים לשמוע על שום דבר חוץ מפטור. אפילו את תעודות הזהות הישראליות שלהם הם סירבו למסור לשוטרים, או שהחליפו אותן ביניהם

סביר להניח כי התעודות הללו יחזרו לשימוש מועיל ביום הבחירות, כדי לממש את הכוח הפוליטי הרב שמאפשר את התקציבים הגדולים ממוסדות המדינה. על זה איש לא מוותר, חוץ מהעדה החרדית ונטורי קרתא.

אז מה יהיה? עוד יותר רע ועוד יותר רע.

השבוע שמעתי בכנסת שיחה בין ח"כ יצחק גולדקנופף (יהדות התורה) ועיתונאי חרדי בכיר, שמכיר היטב את השטח.

"עוד לא הגענו לשיא", טען העיתונאי, "רק כאשר נגיע לפיצוץ הגדול יקרה כאן משהו. יהיו הפגנות קשות, האלימות תימשך, תהיה מלחמה ברחובות, אולי גם הרוגים, יהיה פיצוץ גדול ומאסרים. רק אז כולם ינסו להרגיע את המצב ואנחנו נרוויח עוד זמן. לצבא בכל מקרה לא נלך".