"זה לא אני פה, זה לא אני פה. זה העם פה, העם מאחוריי! העם מאחוריי!" – כך הטיחה ח"כ טלי גוטליב בראשי מערכת אכיפת החוק שישבו מולה חתומי פנים: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, פרקליט המדינה עמית איסמן, והמשנים ליועצת שרון אפק ואביטל סומפולינסקי.

זה היה שעה וחצי לתוך הדיון שקיימה אתמול (שלישי) ועדת הכנסת בבקשתה של גוטליב לעמוד על חסינותה ולחמוק מהעמדה לדין.

הדיון אתמול, השני במספר בבקשתה של גוטליב לחסינות, ארך 4.5 שעות. קדם לו הדיון שלשום, שנמשך 3.5 שעות בלבד. ברוב רובן של השעות הללו נתן יו"ר הוועדה ח"כ אופיר כץ את הבמה לגוטליב עצמה.

קשה להעלות בזיכרון אירוע קיצוני יותר, שבו חברי כנסת מסיעתה של חברת הכנסת שאמורה לעמוד לדין פלילי מטיחים ביועצת המשפטית לממשלה נאצות כגון "עבריינית" ו"הדם על הידיים שלך"

גוטליב העלתה מופע שהמילה "מטורלל" קטנה על מידותיו, ובמסגרתו הפכו היא ויתר חברי הקואליציה את ראשי מערכת אכיפת החוק למעין נאשמים, האשמים כביכול ברדיפה פוליטית של גוטליב על לא עוול בכפה.

קשה להעלות בזיכרון אירוע קיצוני יותר, שבו חברי כנסת מסיעתה של חברת הכנסת שאמורה לעמוד לדין פלילי מטיחים ביועצת המשפטית לממשלה נאצות כגון "עבריינית" ו"הדם על הידיים שלך".

"מתנהגים כמו ארגון פשע" – ח"כ גוטליב פנתה ליועמ"שית בהרב מיארה: "חרבתם את הייעוץ המשפטי לממשלה במטרה ברורה לחדל את ממשלת הימין ולהלבין את צמרת השב"כ"

????️מתוך הדיון בוועדת הכנסת בנושא קביעת חסינות בפני דין פלילי לח"כ טלי גוטליב@TallyGotliv https://t.co/o223xjCYWa pic.twitter.com/OKMGDKwKMN

— ערוץ כנסת 99 (@KnessetT) June 9, 2026

זה היה אירוע קרקסי, מביך ודוקר עין, שלמרבה הצער מתקבל בציבוריות בשלווה גמורה ובחוסר הפתעה, כאילו הציבור למוד ניסיון ויודע שאין מה לצפות ליותר מכך מנבחרי הציבור בכנסת.

זעקת "העם מאחוריי" שזעקה גוטליב היא תמצית עמדתה: בתפיסה שהיא מבקשת להשליט, השיקול הפוליטי של מידת הפופולריות הוא זה שצריך להכריע את התוצאה. זה אכן הכלל בעולם הפוליטי, אך לא בעולם המשפטי. והגשת כתב אישום נגד אזרח באשמת ביצוע עבירה פלילית היא עדיין אירוע בעולם המשפטי, גם אם אותו אזרח מכהן כחבר כנסת.

מתחילת כהונתה בכנסת גוטליב מבקשת לקדם גישה שלפיה חברי הכנסת זכאים למעין חסינות מוחלטת, החוקים כלל אינם חלים עליהם, הם פשוט נמצאים מעל החוק. אך לא כך נראים דיני החסינות בישראל, אף שהחסינות הפרלמנטרית בישראל רחבה יותר מזו הנהוגה בעולם המערבי.

מתחילת כהונתה בכנסת גוטליב מבקשת לקדם גישה שלפיה חברי הכנסת זכאים למעין חסינות מוחלטת, החוקים כלל אינם חלים עליהם, הם פשוט נמצאים מעל החוק

טוב עשתה היועצת המשפטית לממשלה שהגישה מראש לוועדה מסמך מפורט בן 18 עמודים מטעמה, המפרט לא רק את פרטי האישום נגד גוטליב, המואשמת שחשפה במכוון וביודעין את זהותו של איש שב"כ, בן זוגה של שקמה ברסלר, אלא אף את השיקולים שאמורים לעמוד לנגד עיניהם של חברי הכנסת בבואם לדון בבקשת החסינות של גוטליב.

הסיבה היא שמלכתחילה ניתן היה להניח שלא יתאפשר לה לפרוש את משנתה באופן ראוי במהלך הדיון. לפחות יוכל מי מבין הח"כים שיבחר לדבוק בשיקולים רציונליים לקרוא את חוות הדעת הכתובה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ביקשה להציג לחברי הוועדה מסמך סודי ביותר של חוות דעת מקצועית מטעם השב"כ – סגן השר אלמוג כהן התפרץ לדבריה ועורר מהומה@almog_cohen08
????️מתוך הדיון בוועדת הכנסת בנושא קביעת חסינות בפני דין פלילי לח"כ טלי גוטליב https://t.co/o223xjCYWa pic.twitter.com/xyApCX1RcK

— ערוץ כנסת 99 (@KnessetT) June 9, 2026

בהרב־מיארה הצליחה בכל זאת להסביר כי מעבר לכך שגוטליב אינה מתכחשת לעובדה שהפרה את האיסור הקבוע בחוק שב"כ, אלא רק טוענת לחסינות, הסיבה שמדיניות האכיפה מחייבת הגשת כתב אישום במקרה זה היא ביטחונית: חשיפת זהותו של איש שב"כ מעמידה בסיכון את כלל אנשי שב"כ ופוגעת בביטחון המדינה.

במצב כזה, אין כל משמעות לאמונתה של גוטליב – גם אם יש מי שמשתכנעים מעמדתה כי מדובר באמונה כנה – שלפיה חשיפת הפרטים נעשתה למען מילוי תפקידה כחברת כנסת ובמסגרתו.

כך כתבה גוטליב בפנייתה אל יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, בבקשתה לעמוד על חסינותה מפני העמדה לדין: "התבטאויות בטוויטר ובראיונות לכלי תקשורת בהם ציינתי כי בן זוגה של שקמה ברסלר הממרידה המסיתה והמסוכנת הוא עובד שב"כ, הן חלק ממאבקי להוכיח כי צמרת השב"כ, לצד צמרת הצבא ואמ"ן ביצעו הפיכה על ראשו של ראש הממשלה לפני תופת אוקטובר. תמצית טענותיי בעניין זה הן כי בכל פעולותיי כחברת כנסת אני פועלת לטובת העם והארץ".

"גם אם אניח שח"כ גוטליב פועלת מתוך אמונה פנימית שחשיפת זהות לוחם השב"כ הייתה לתכלית ראויה, אין לדבר משמעות בשאלת מדיניות ההעמדה לדין"

על כך השיבה היועצת המשפטית לממשלה: "גם אם אניח שח"כ גוטליב פועלת מתוך אמונה פנימית שחשיפת זהות לוחם השב"כ הייתה לתכלית ראויה, אין לדבר משמעות בשאלת מדיניות ההעמדה לדין.

"חשיפת לוחם השב"כ באופן המתואר בכתב האישום, אפילו אם נעשתה לתכלית ציבורית שבעיניי חברת הכנסת היא תכלית ראויה, מגבשת עבירה פלילית שיש אינטרס ציבורי משמעותי באכיפתה. המחוקק לא קבע חריגים לאיסור של חשיפת הזהות ולא הותיר שיקול דעת בעניין. עבירה פשוטה, אין לה סייגים".

ח"כ טלי גוטליב מתווכחת עם ח"כ מירב בן ארי במהלך הדיון בבקשת חסינותה של גוטליב בוועדת הכנסת, 9 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

חוק חסינות חברי הכנסת אינו יכול לבוא לעזרתה של גוטליב. למעשה, היא עצמה יודעת זאת. אחרת לא הייתה טורחת להגיש, במהלך הקדנציה האחרונה, הצעת חוק שמטרתה להרחיב את דיני החסינות ולקרב אותם אל חסינות מלאה מפני ציות כלשהו לחוק, אזרחי או פלילי.

היועצת הדגישה כי גוטליב הודתה שעברה את העבירה בכוונת מכוון, ויותר מפעם אחת. די בכך כדי לאיין את ההגנה שמעניק חוק החסינות בדבר "גלישה" אל "מתחם הסיכון הטבעי" הכרוך בעבודתו של חבר כנסת, העלול לגלוש, תוך כדי אמירת דברים מותרים, גם אל התחום האסור.

אם תחליט הקואליציה להתיישר לפי האינטרס הפוליטי של גוטליב, לקבוע שעומדת לה חסינות מפני כתב האישום הנוכחי, לא יהא מנוס אלא שבג"ץ יתערב בעניין בעתירות שבוודאי יוגשו.

אם תחליט הקואליציה להתיישר לפי האינטרס הפוליטי של גוטליב, לקבוע שעומדת לה חסינות מפני כתב האישום הנוכחי, לא יהא מנוס אלא שבג"ץ יתערב

בשנים עברו השופטים לא היססו לבטל החלטות פוליטיות מוטות של הכנסת בדבר חסינותם של חברי כנסת. בשנים האחרונות, ובפרט בקדנציה של אביחי מנדלבליט בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, העניין נעשה יותר מגומגם.

התקדים שנקשר בשמו של חיים כץ, שמנדלבליט ביקש להעמיד לדין אך נחתם בשל החלטת הכנסת להותיר את חסינותו, הוא מדאיג: בג"ץ גרר רגליים בשל העובדה שמדובר בתקופת בחירות, ובשל העובדה שהכנסת הבאה שתכהן לאחר הבחירות אינה מחויבת להחלטת החסינות של הכנסת הקודמת.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה במהלך הדיון בבקשת החסינות של ח"כ טלי גוטליב בוועדת הכנסת, 9 במאי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ובמילים אחרות, השופטים העדיפו שהיועץ המשפטי יוציא עבורם את הערמונים מהאש, ויפנה אל הכנסת פעם נוספת אחרי הבחירות.

אלא שמנדלבליט, במורך ליבו, ניצל את החודשים הללו כדי להתקפל ולחתום עם כץ על הסדר טיעון קליל. קשה להניח שבהרב־מיארה תצעד בנתיב הקלוקל שקודמה בתפקיד סימן, אך ההססנות השיפוטית נוכח הבחירות המתקרבות אינה בגדר תסריט מופרך.