במציאות בה גלגלי הפשיעה המאורגנת דוהרים וגובים קורבנות יומיומיים – נשים, גברים, צעירים, צעירות וילדים – החברה הערבית מופקרת למציאות חיים בלתי אפשרית.

בזמן שהרחובות מדממים, הממשלה נמנעת מלהפנות את הקשב הנדרש, וכשזה כבר קורה – במקום פתרונות אמיתיים, אנו עדים לצעדים שמחמירים את מצבנו בחברה הערבית. 

השיא הציני של מדיניות זו, המנצלת את הטיעון של "מאבק בפשיעה" כדי להצדיק פגיעה בנו, בא לידי ביטוי במחטף תקציבי המבקש לרוקן כ-1.5 מיליארד שקלים מכספי החלטה 550 ("תק'דום"). כספים – שאמורים היו להוות חבל הצלה לפיתוח חברתי-כלכלי ולפירוק מעגלי הפשע – נגזלים, והחברה הערבית מופקרת לגורלה.

שיא המדיניות המנצלת את טיעון ה"מאבק בפשיעה" להצדקת פגיעה בחברה הערבית, מתבטא במחטף תקציבי אשר ירוקן כ-1.5 מיליארד ש"ח, שנועדו להוות חבל הצלה לפיתוח חברתי-כלכלי ולפירוק מעגלי הפשע

מדובר במהלך נוסף במסע רחב של התכחשות לצרכינו הבסיסיים, הדרה ודה-לגיטימציה, ופגיעה קשה במיוחד באוכלוסיות החלשות בחברה. 

אך הפקרה זו אינה מתחוללת בחלל ריק, אלא משרתת אינטרס פוליטי מיידי. לקראת הבחירות, ברור שכל מי שרוצה להאדיר את כוחו הפוליטי משתמש בפגיעה בחברה הערבית ובכרסום במשאביה, כדי לקושש קולות. חמורה ומקוממת מכך היא הציניות בעיתוי: דווקא תופעת הפשיעה והאלימות, שהמדינה הפקירה ואפשרה לה לחלחל ולדמם בחברה במשך שנים – משמשת כעת כצידוק הפוליטי התורן לגזל המשאבים האזרחיים.

הממשלה משתמשת בטיעון האבסורדי של "תת-ביצוע" בתקציבי החלטה 550 כדי להצדיק את הגזל, וזו פשוט מניפולציה בוטה שנועדה להכשיר את ההסטה המתוכננת של הכספים. הממשלה מנצלת את הקפאת פעילות "הוועדה המתמדת" מאז פברואר 2024 – מצב שהיא עצמה אפשרה – כדי ליצור מצג שווא של חוסר מימוש ולגזול את הכספים לצמיתות.

כאן טמון האבסורד המרעיש ביותר: הממשלה מתיימרת להשקיע בפתרון האלימות, אך בפועל היא מסיטה משאבים ל"מסלולים עוקפים" של שיטור, על חשבון החלטה 550 שסוכלה מלכתחילה בגלל חסמי הממשלה.

מהלכים אלו מהווים למעשה "מסלול עוקף" להחלטה 549 המקורית למאבק בפשיעה – תוכנית שסוכלה, קוצצה ולא מומשה בלחץ השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. במקום לנצל את התקציבים הקיימים שלא מומשו למטרות אלו, הממשלה בוחרת לקצץ דווקא בתקציבים חיוניים אחרים. במקום להפנות את הכספים ליישום אמיתי – לבניית תוכניות עבודה והקצאה שוויונית, שהיו יכולות לצמצם את הפשיעה ולהציל חיים – הממשלה בוחרת להחריף את המשבר ולפגוע אנושות באוכלוסיות המוחלשות בחברה.

מדובר במהלך נוסף במסע רחב של התכחשות לצרכינו הבסיסיים, הדרה ודה-לגיטימציה, ופגיעה קשה במיוחד באוכלוסיות החלשות בחברה. הפקרה זו אינה מתחוללת בחלל ריק, אלא משרתת אינטרס פוליטי מיידי

עבור נשים וצעירים מדובר במהלך אכזרי במיוחד: קיצוץ של 90.7 מיליון שקלים מזרוע העבודה יביא לסגירת מחצית ממרכזי ההכוון לתעסוקה לצעירים ולביטול סבסוד מעונות יום, קיצוץ של 74 מיליון שקלים ממשרד התחבורה יגזור "סגר ביתי" ותעסוקתי על נשים וצעירות. קיצוץ של 265.3 מיליון שקלים משדרוג תשתיות הדיור ינציח את האפליה ארוכת השנים, וימשיך להוביל למצוקת דיור חריפה, שמחריפה את העוני. היעדר השקעה בקרקעות ובתשתיות מותיר משפחות צעירות ללא יכולת להתבסס ומייצר מציאות בה קורת גג הופכת למותרות בלתי מושגות.

לצד שורת הקיצוצים, מתוכנן קיצוץ של עשרות מיליונים מתקציבי החינוך, התרבות והספורט – המפלט הקהילתי האחרון של הנוער. הממשלה מותירה את הנוער ללא פתרונות עומק, ואחר כך מתפלאת כיצד הוא נשאב למעגלי הפשע.

תפיסה ממשלתית זו משקפת עיוורון מוחלט למושג "ביטחון אישי", המפקיר במיוחד נשים ערביות. עבורן – ועבור החברה כולה – ביטחון אישי ומגדרי ממשי אינו מושג באמצעות אכיפה כוחנית, רובים ומצלמות מעקב המנותקים מהקשר חברתי-כלכלי. הניסיון להחליף שירותים אזרחיים חיוניים באכיפה משטרתית מפספס את שורש הבעיה; אכיפה שאינה נשענת על השקעה עמוקה באדם – בחינוך, בתעסוקה, ברווחה ובחוסן הקהילתי – נידונה לכישלון מוחלט.

במקום לייצר פתרונות עומק לסוגיות האקוטיות והמבניות המדממות בשטח, הממשלה בוחרת שוב בהנחתה "מלמעלה" של פתרונות קוסמטיים וכוחניים, המנותקים לחלוטין מצרכי הקהילה, ממאפייניה ומנציגיה. הותרת האוכלוסייה בעוני מרוד, באבטלה חריפה ובבידוד תשתיות היא-היא המייצרת את הקרקע הפורייה לצמיחת הפשיעה.

במקום לייצר פתרונות עומק לסוגיות האקוטיות והמבניות המדממות בשטח, הממשלה בוחרת שוב בהנחתה "מלמעלה" של פתרונות קוסמטיים וכוחניים, המנותקים לחלוטין מצרכי הקהילה, ממאפייניה ומנציגיה

הממשלה בוחרת להילחם בתוצאות הפשע תוך החמרת הגורמים הישירים המובילים אליו. הזרמת המשאבים לצמצום פערים אינה חסד או מחווה – היא חובתה האלמנטרית של מדינה כלפי אזרחיה, וכל עוד הממשלה תמשיך לייבש את האדם, כדי לממן עוד ניידות ואמצעי שיטור, היא תמשיך לשמש כמנוע המרכזי שמתדלק את מרחץ הדמים הזה.

עו"ד נורה אשקר-זהר היא מנהלת פרויקט "נשים בתק'דום" בעמותת איתך מעכי - משפטניות למען צדק חברתי.