ב־11 במרץ 2011, קצת לפני שלוש בצוהריים, מסאקי קומאגאי יצא ממעבדת הרובוטיקה שלו בקמפוס טאג'אג'ו של אוניברסיטת טוהוקו גאקואים, ליד סנדאי שביפן. הוא היה עסוק בהעמסת רובוטים לרכב לקראת הדגמה שתכנן לסוף השבוע, כשלפתע שמע קול שלא דמה לשום דבר שהכיר: נהמה עמוקה ומבעיתה, כאילו בקעה מתוך בטן האדמה.
בעודו מנסה להתאפס ולהבין מה שמע זה עתה, הכול התחיל לזוז סביבו. החלונות במבנה הסמוך רעדו בפראות, המדפים בתוכו התרוקנו מתכולתם, והקרקע תחת רגליו המשיכה לרעוד ולטלטל את הכול סביבו.
קומאגאי לא איבד את שפיותו ולא דמיין את אותו קול מוזר. הוא, כמו אזרחים אחרים שתיארו חוויות דומות, חווה היכרות אנושית ראשונית עם הגל הראשון של רעידת אדמה, המכונה גל P. אותו גל הוא למעשה זה שיציל כעבור 15 שנה המוני ונצואלים ברעידת האדמה שחוו בחודש שעבר.
גלי ה־P הם גלי לחץ מהירים במיוחד, שנעים בתוך קרום כדור הארץ במהירות אדירה של כשישה קילומטרים בשנייה. הגלים האלה הם "החלוצים" של רעידת האדמה
גלי ה־P הם גלי לחץ מהירים במיוחד, שנעים בתוך קרום כדור הארץ במהירות אדירה של כשישה קילומטרים בשנייה. הגלים האלה הם "החלוצים" של רעידת האדמה. הם גורמים לתנודה קלה בלבד על פני השטח, ולרוב אינם מורגשים כלל על ידי בני אדם.
זמן קצר אחריהם מגיעים גלי ה־S האיטיים יותר. אלה הגלים שכבר מורגשים היטב, והם האחראים לתנודות הקרקע החזקות, להרס המבנים ולטלטלה הפיזית.
גוגל הצליחה ליישם מערכת שיודעת לנצל את פער המהירויות הזה כדי לייצר מערכת התרעה המונית באזורים נרחבים בעולם.
כיצד היא עושה זאת? למעשה, החברה הפכה את מכשיר האנדרואיד שנמצא אצל רובנו בכיס לסייסמוגרף זעיר. בתוך כל סמארטפון מודרני מובנה חיישן שנקרא אקסלרומטר, ובעברית מד־תאוצה. זה החיישן שבזכותו אנחנו יכולים להשתמש בסיבוב מסך אוטומטי או למדוד צעדים.
כאשר הטלפון מונח ללא תנועה, למשל על השידה או על השולחן בזמן שישנים או עובדים, מערכת ההפעלה של גוגל מנטרת את החיישן ברקע. ברגע שגל P סייסמי עובר בקרקע, החיישן מזהה את המיקרו־תנודה ומשגר מייד אות אנונימי ומהיר לשרתי הענן של גוגל.
בתוך כל סמארטפון מודרני מובנה חיישן שנקרא אקסלרומטר, ובעברית מד־תאוצה. זה החיישן שבזכותו אנחנו יכולים להשתמש בסיבוב מסך אוטומטי או למדוד צעדים
כדי שטלפון בודד שנפל מהשולחן, או משאית שעברה ברחוב, לא יקפיצו התרעה למדינה שלמה, בשרתי הענן של גוגל רץ אלגוריתם מורכב שמבצע הצלבה בזמן אמת. אם אלפי מכשירים באותו אזור גיאוגרפי משדרים בדיוק את אותו אות תנודה באותו שבריר שנייה, המערכת מבינה מייד שלא מדובר באירוע שולי או יחידני, אלא ברעידת אדמה.
הענן מחשב את מוקד הרעש ואת עוצמתו, ומפיץ בתוך שניות התרעות דחיפה רועשות למכשירים שנמצאים במסלול הפגיעה של גלי ה־S ההרסניים. כך, רק בחודש שעבר, פקדו את ונצואלה שתי רעידות אדמה עוקבות ועוצמתיות, בהפרש של 39 שניות בלבד, שזרעו הרס אדיר ופגעו בעשרות אלפי מבנים.
אף שלמדינה הנחשלת הזו אין מערכת התרעה סייסמית לאומית, 11.4 מיליון אזרחים קיבלו לפתע למכשיר הנייד שלהם התרעה מוקדמת של שניות עד שתי דקות באמצעות מערכת ההתרעות הסייסמיות של גוגל לאנדרואיד. עבור רבים זה הספיק כדי לברוח אל מחוץ לבניין או למצוא מחסה בתוכו.
בנקודה זו עולה השאלה המתבקשת: מה יוצא לגוגל מכל זה? הרי לא מדובר בחברה ממשלתית או בעמותה ללא מטרות רווח, ובכל זאת היא מספקת את השירות בחינם, ללא פרסומות, ומצילה חיים באופן אקטיבי.
התשובה נעוצה באסטרטגיה עסקית ארוכת טווח. קודם כול, הסוד הכלכלי של המערכת הוא שגוגל אינה צריכה לבנות רשת סייסמומטרים חדשה ויקרה באזורים נרחבים. היא רוכבת על רשת שכבר קיימת: מיליארדי מכשירי אנדרואיד.
עבור ענקיות הטכנולוגיה, שירותי חירום כאלה הם הדרך המושלמת לייצר "נעילת משתמשים" בתוך האקוסיסטם שלהן
לעומת זאת, יש לה במערכת תועלת עסקית גדולה. עבור ענקיות הטכנולוגיה, שירותי חירום כאלה הם הדרך המושלמת לייצר "נעילת משתמשים" בתוך האקוסיסטם שלהן. כלומר, משתמש שיודע שהמכשיר שלו עשוי להציל את חייו באסון טבע יחשוב פעמיים לפני שיעבור למתחרים.
מעבר לכך, השירות מאפשר לגוגל לאסוף נתוני מיקרו־תנודות יקרי ערך לשיפור מודלים גאופיזיים. הטכנולוגיה והניסיון האלה יכולים לשמש אותה אחר כך באפליקציות מסחריות לחלוטין, הקשורות למשל לשירותי מיפוי או לייעול רכיבים ברכבים אוטונומיים, שמצריכים קבלת החלטות מהירה מבוססת חיישנים.
נוסף על כך, השירות מעניק לגוגל יתרון ומוניטין חסרי תקדים מול ממשלות ורגולטורים ברחבי העולם. כאשר גוגל הופכת את מערכת ההפעלה שלה לתשתית חירום לאומית שמצילה חיים, היא מייצרת מנוף לחץ שקט אבל אדיר.
לממשלה יהיה קשה מאוד להטיל סנקציות דרקוניות על הפרת חוקי תחרות, לחסום שירותים או להילחם בחברה שמספקת לאזרחים שלה את מערכת ההתרעה החינמית מפני אסונות טבע. במיוחד אם מדובר במדינה שאין לה מערכות התרעה משלה. כך הופכת גוגל מ"תאגיד דורסני" ל"שירות ציבורי חיוני" שאי אפשר בלעדיו.
ואיפה אפל נמצאת במרוץ הזה? אפל בחרה לאורך השנים בפילוסופיית עיצוב שונה לחלוטין, שמרנית הרבה יותר ובעיקר מכוונת פרטיות. החברה סירבה להשתמש בחיישני האייפון כרשת גילוי המונית, מתוך רצון למנוע איסוף קבוע של נתוני מיקום ברקע ולשמור על חיי הסוללה. במקום זאת, אפל הסתמכה על מערכות התרעה ממשלתיות רשמיות המשודרות דרך ספקיות הסלולר.
היתרון הגדול של אפל על פני גוגל הוא שהיא משתמשת בטכנולוגיית "עמית לעמית" כדי להפיץ את ההתרעה. המשמעות היא שמכשירי אייפון יכולים להעביר את התרעת החירום זה לזה באופן אלחוטי ואנונימי
אולם ההבנה שבמדינות רבות בעולם פשוט אין תשתיות ממשלתיות כאלה אילצה את אפל לשנות כיוון ולהפוך לאקטיבית יותר. בגרסאות האחרונות של מערכת ההפעלה שלה הציגה החברה שירות חדש בשם Enhanced Safety Alerts.
בניגוד לגוגל, אפל אינה מנסה לגלות את רעידת האדמה בעצמה, אלא מקבלת את המידע ממקורות ממשלתיים רשמיים ומשדרת את ההתרעה בלי תלות במערכת ההפצה הממשלתית, אם בכלל קיימת כזו.
היתרון הגדול של אפל על פני גוגל הוא שהיא משתמשת בטכנולוגיית "עמית לעמית" כדי להפיץ את ההתרעה. המשמעות היא שמכשירי אייפון יכולים להעביר את התרעת החירום זה לזה באופן אלחוטי ואנונימי, ללא תלות בתשתית הסלולר המרכזית, שנוטה לקרוס ברגע האסון.
החיסרון הגדול של המערכת הוא שהיא מוגבלת מאוד מבחינה גיאוגרפית וזמינה כרגע בעיקר בארה"ב ובטאיוואן, בעוד המערכת המבוזרת של גוגל כבר פועלת בכמעט 100 מדינות, וביניהן ישראל.
למרות ההבטחה הגדולה, המרוץ הטכנולוגי הזה חושף גם את הצד האפל של ההסתמכות על אלגוריתמים פרטיים. המערכת של גוגל כשלה ברעידת האדמה בטורקיה ב־2023. היא העריכה בחסר קיצוני את עוצמת הרעש.
בשורה התחתונה, הטכנולוגיה המבוזרת של ענקיות הטכנולוגיה היא כלי עזר מדהים וזול, שסוגר פערים במקומות נטולי תקציב. אבל היא לא יכולה, ואסור שתבוא, במקום הריבונות והאחריות הלאומית
התוצאה הייתה קטלנית: במקום להעיר מיליוני אנשים שישנו בבתיהם בהתרעה רועשת, המערכת לא שלחה התרעות, או ששלחה התרעות שקטות בלבד, שלא עקפו את מצב הלילה של המכשירים. לכן התושבים לא הוזהרו. גוגל טוענת שהתקלה הזו תוקנה, וכי כיום, בסימולציות שהיא עורכת, אותם אזרחים אומללים היו מקבלים התרעה בהתאם לחומרת המקרה.
במקרה אחר, בתחילת 2025, תקלה אלגוריתמית בברזיל גרמה לבעיה ההפוכה. המערכת הפעילה התרעות שווא קולניות באמצע הלילה, מה שגרם לבהלה המונית ולכך שגוגל נאלצה להשבית זמנית את השירות במדינה.
בשורה התחתונה, הטכנולוגיה המבוזרת של ענקיות הטכנולוגיה היא כלי עזר מדהים וזול, שסוגר פערים במקומות נטולי תקציב. אבל היא לא יכולה, ואסור שתבוא, במקום הריבונות והאחריות הלאומית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו