1

יום לוהט של תחילת הקיץ בבקעת בית שאן. מכונית משפחתית נכנסת לחנייה הריקה של עין יהודה, מעיין שהוא נקודת חן שצמודה לכניסה לקיבוץ עין הנצי"ב. יושבי המכונית בוודאי לא האמינו שהם כמעט לבד כאן, מעיין פרטי זה משהו שישראלים לא זוכים לו בכל יום.

אב המשפחה יצא מהרכב, התקרב אל השער, עיין בשלט המאולתר עליו נכתב "האתר סגור עקב בדיקות מים לא תקינות. תודה", סינן משהו בעצבנות, חזר למכונית והסתלק מהמקום. את הטבילה המרעננת, החיונית כל כך בחבל ארץ שמתאפיין בטמפרטורה של תנור, הם יצטרכו לחפש במקום אחר.

שנה בדיוק חלפה מאז שדיווחנו כאן על הסגירה המקוממת של עין יהודה, והוא עדיין סגור לציבור. תקציר הפרקים הקודמים: המקום, שהיה מוכר בשם עין הנצי"ב, הוא מעיין צונן, מוקף צמחייה, ניזון מנביעה טבעית, שבמשך עשרות שנים משך אליו מטיילים יודעי ח"ן ובעיקר היה מעיין הבית של הקיבוצניקים ותושבי האזור.

שנה בדיוק חלפה מאז שדיווחנו כאן על הסגירה המקוממת של מעיין עין יהודה שבבקעת בית שאן, והוא עדיין סגור לציבור

כמו שקורה לעיתים קרובות מדי בישראל, הטבע הפתוח והקסום התחיל בשלב מסוים להידרדר. עם הישראלים הגיעו גם הפסולת והלכלוך, וגם המצב הבטיחותי של סביבת המעיין היה מטריד. בהסכמת הקיבוץ והמועצה האזורית (עמק המעיינות), רשות הטבע והגנים קיבלה לידיה את המקום, הכריזה עליו כגן לאומי, גייסה תקציב של 7 מיליון שקלים ופנתה להסדיר אותו.

שלט שמכריז כי האתר סגור בכניסה לעין יהודה, יולי 2026 (צילום: אביב לביא)

פרויקט ההסדרה היה שנוי במחלוקת בין תושבי האזור וחובבי טבע. אחרי כשנתיים של עבודות, כשעין יהודה נפתח מחדש לפני שנתיים (יוני 24'), המתין למבקרים מקום שונה בתכלית: שלוש בריכות רחצה ושכשוך שביניהן לא מעט שטחים מרוצפים. פחות צמחייה, יותר בטון.

המבקרים טענו שהרשות הפכה אתר טבע אותנטי למתחם מהונדס וממושטר. התומכים משוכנעים שאתר בטוח, מונגש ונקי עדיף בהרבה על הכאוס ששרר שם קודם לכן. כך או כך, הקהל הצביע ברגליים והגיע לטבול. הכניסה, כפי שהובטח, הייתה בחינם.

המבקרים טענו שאתר טבע אותנטי הפך למתחם מהונדס וממושטר. התומכים ציינו שאתר בטוח, מונגש ונקי עדיף בהרבה על הכאוס ששרר שם קודם לכן. כך או כך, הקהל הצביע ברגליים והגיע לטבול, עד שהאתר נסגר

רק שבאביב אשתקד, דווקא בהתקרב שיא עונת החום והשכשוך, שעריו של עין יהודה שוב ננעלו. באתר של רשות הטבע והגנים צצה הודעה: "בשל דגימת מים לא תקינה האתר סגור עד להודעה חדשה", וזהו. אין עין יהודה.

מאחורי סגירת הבריכות לרחצה הסתתר סיפור מקומם על המפגש העגום בין טבע, ביורוקרטיה וכסת"ח, סיפור שהלקח שלו משתרע הרבה מעבר לעין יהודה.

עין יהודה המחודש (צילום: שי אייזקס, רשות הטבע והגנים)

בתהליך ההסדרה של המקום וכדי לקבל היתר בנייה לביצוע העבודות, אנשי רשות הטבע והגנים נדרשו לקבל חתימות מכל תחנות הביורוקרטיה המקובלות – כולל משרד הבריאות.

כיאה למקום שפועל באישור משרד הבריאות, כמה חודשים אחרי שהאתר נפתח לציבור הגיעו פקחים מהמשרד ודגמו את המים. במים, ירחם השם, התגלתה נוכחותם של חיידקים. בשלב הבא הורה משרד הבריאות, שחרד לשלום הציבור, לסגור את הבריכות. סיכום ביניים: המדינה הפקיעה את המעיין מידי הציבור, השקיעה הון בהסדרתו, ואז סגרה אותו. בסך הכול הגיוני.

במים התגלתה נוכחותם של חיידקים, ומשרד הבריאות, שחרד לשלום הציבור, הורה לסגור את הבריכות. סיכום ביניים: המדינה הפקיעה את המעיין מידי הציבור, השקיעה הון בהסדרתו, ואז סגרה אותו. בסך הכול הגיוני

מאז הסגירה מתנהל שיח בין משרד הבריאות לרשות הטבע והגנים באשר לתנאים שיאפשרו את פתיחת האתר מחדש. בשני הגופים טוענים שמדובר בדיאלוג רצוף ואינטנסיבי.

למתבוננים מהצד, לעומת זאת, יש תחושה שהכול מתנהל בעצלתיים, וכמובן שאיש לא מתקשר לציבור הרחב מה מתרחש, מה הבעיות ומה הפתרונות שעל הפרק. שקיפות ודין וחשבון לציבור הם לא בדיוק חלק מהדנ"א של משרדים ורשויות ממשלתיות בישראל.

עין יהודה המחודש (צילום: שי אייזקס, רשות הטבע והגנים)

הדיאלוג בין שני הגופים התמקד בניסיון למצוא את שביל הזהב בין שמירה על מהותו של המקום כאתר טבע, לבין הצורך לשמור על בריאות הציבור. משרד הבריאות דרש שיבוצעו עבודות תשתיות והנדסיות שיגבירו את סחרור וזרימת המים, ובשלב מסוים דרש הכלרה שלהם, כאילו מדובר בבריכת שחייה עירונית. ברשות הטבע והגנים הבהירו שכלור במעיין טבעי הוא קו אדום.

משרד הבריאות דרש עבודות תשתית שיגבירו את סחרור וזרימת המים, ובשלב מסוים דרש הכלרה שלהם, כאילו מדובר בבריכת שחייה עירונית. ברשות הטבע והגנים הבהירו שכלור במעיין טבעי הוא קו אדום

משרד הבריאות דוגם על בסיס קבוע מקורות מים טבעיים כמו חופי הים, הכנרת ונחלים, ומפרסם לא פעם ממצאים חריגים שהתגלו בדגימות. ההבדל הוא שכאשר מדובר בים או בנחל, המשרד יכול להמליץ לציבור להימנע מכניסה למים, אבל אי אפשר לסגור אותם עם שער ומנעול.

כמעט בכל שבוע משרדי הבריאות והגנת הסביבה מפרסמים רשימה של נחלים בצפון שהתגלו בהם ריכוזים חריגים של חיידקי אי-קולי. רוב המטיילים – אם הם בכלל מודעים לפרסום – מגיבים בפיהוק וקופצים למים.

כשאדם בוחר להיכנס לנחל מזוהם האחריות היא עליו, אבל עין יהודה הוא מקרה חריג – מעיין טבעי שהוסדר ומתופעל ומכאן גם שהרשויות נושאות באחריות לבריאות המתרחצים. זה לא חדש שהמערכות בישראל מתקשות להתמודד עם חריגים ולייצר פתרונות מחוץ לקופסה. אז כשאין פתרונות, המעיין סגור.

עין יהודה המחודש (צילום: רחל אשכול, רשות הטבע והגנים)

במהלך חודש מאי קיבלו תושבי עמק המעיינות מכתב משמח מראש המועצה, איתמר מטיאש, וממנהל מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, גיא כהן. בשעה טובה, בישרו השניים, עין יהודה עומד להיפתח במהלך חודש יוני. אלא שהשמחה הייתה מוקדמת. יוני עבר ודבר לא קרה.

"כולם חשבו שכל מה שהיה צריך לעשות נעשה ושרגע הפתיחה מגיע", אומר גורם שבקיא בנעשה, "אבל אז לקחו דגימה מהמים והתברר שעדיין יש בעיות. אז עכשיו לקחו עוד דגימות, וכרגע ממתינים לתוצאות. אם הן יהיו טובות ייתכן שכבר בימים הקרובים המעיין ייפתח, ואם לא אנחנו עלולים להיכנס לעוד תקופה ארוכה של ניסיונות לפתור את הבעיה".

במהלך חודש מאי קיבלו תושבי עמק המעיינות מכתב משמח שבו התבשרו כי עין יהודה עומד להיפתח במהלך חודש יוני. אלא שהשמחה הייתה מוקדמת. יוני עבר ודבר לא קרה

ממשרד הבריאות נמסר: "סגירת הגן הלאומי עין יהודה נעשתה בהחלטה משותפת עם רשות הטבע והגנים, עקב החריגות המיקרוביאליות הגבוהות שנמצאו במקום והיו עלולות להוות סכנה לבריאות המתרחצים.

"מסקר תברואי שבוצע לאחר סגירת האתר, עולה כי נדרש לבצע שינויים בבריכות על מנת לשפר בעיקר את זרימת ותחלופת המים בהן.

"בתחילת חודש יוני ערך משרד הבריאות סיור במקום, בו עלו מספר השלמות נדרשות, לרבות ביצוע דיגומים של איכות המים. לכשיתקבל המידע, לרבות תוצאות דיגום תקינות, לא תהיה מניעה לפתיחת האתר".

שלט שמכריז כי האתר סגור בכניסה לעין יהודה, יולי 2026 (צילום: אביב לביא)

2

ספק אם היה אירוע מזג אוויר שזכה ליותר קדימונים ממי שכבר הוכתר כ"סופר אל ניניו" של 2026-27. בכל העולם חוששים מפגיעת אירוע הקיצון שמקורו בזרמים חמים באוקיינוס השקט. אל ניניו הוא אירוע מחזורי שמתרחש אחת לכמה שנים, רק שזה הנוכחי צפוי להיות עוצמתי במיוחד.

השירות המטאורולוגי הישראלי פרסם השבוע דוח שבו הוא מנסה לנתח את ההשלכות הצפויות של סופר אל ניניו על ישראל. הכול כמובן מלווה בכוכבית, שכן מדובר במודלים מורכבים עם אינספור משתנים ולא בתחזית מדויקת לטווח של כמה ימים.

בשורה התחתונה, המרגיעה משהו, אנחנו עשויים לצאת בזול: אל ניניו לא אמור להתבטא במלוא עוצמתו בפינה הזו של הכדור.

ספק אם היה אירוע מזג אוויר שזכה ליותר קדימונים ממי שכבר הוכתר כ"סופר אל ניניו" של 2026-27. אנחנו עשויים לצאת בזול: הביטוי העיקרי שאמור להיות לאל ניניו בישראל הוא כמויות גדולות של גשמים בסתיו ובחורף

אבל פטור בלא כלום אי אפשר, והביטוי העיקרי שאמור להיות לאל ניניו בישראל הוא כמויות גדולות של גשמים בסתיו ובחורף. כשהים חם האוויר יכול להכיל יותר אדי מים והפוטנציאל לגשמים משמעותיים גדל.

גשמים בישראל הם בעיקרון חדשות טובות, אבל אלה שצפויים לרדת בסתיו לאו דווקא יענו להגדרה "גשמי ברכה": לפי המודלים של השירות המטאורולוגי, אנחנו עלולים – בעיקר במישור החוף ובאזורים שבקרבת הים – לספוג מטחי גשם כבדים בתוך זמן קצר שעלולים לגרום לשיטפונות רבי עוצמה. בשנים האחרונות ישראל חוותה כמה אירועי קיצון כאלה.

מכוניות תקועות במי שיטפונות בעקבות גשמים עזים מחוץ למושב ינון שבדרום הארץ. 13 בינואר 2026 (צילום: Flash90)

על אף שחלק מהעיריות והרשויות המקומיות מקדישות משאבים להיערכות לשיטפונות, אפשר לומר בעדינות שישראל והתשתיות שלה לא ערוכות למתקפת מים עוצמתית, כפי שגם מבקר המדינה ציין באחד מדוחותיו האחרונים.

אבל אין רע בלי טוב. לצד החשש משיטפונות, המודלים של השירות המטאורולוגי גם צופים שנת גשמים פורייה בחלק הצפון מזרחי של ישראל – רמת הגולן והגליל, שהם אזורי ההזנה של הכנרת.

על אף שחלק מהעיריות והרשויות המקומיות מקדישות משאבים להיערכות לשיטפונות, אפשר לומר בעדינות שישראל והתשתיות שלה לא ערוכות למתקפת מים עוצמתית, כפי שגם מבקר המדינה ציין באחד מדוחותיו האחרונים

הגולן והגליל עברו שנת בצורת איומה (2025) ואחריה עוד שנה מאכזבת, המאגרים התרוקנו, חלקות חקלאיות יובשו והכנרת מגרדת את כל הקווים השחורים. כעת השירות המטאורולוגי צופה שבחורף הקרוב יירדו בגולן ובגליל 50%(!) גשמים מעל הממוצע.

חורף רטוב זה בדיוק מה שהחקלאים, הנחלים, המאגרים והכנרת, ובקיצור משק המים הישראלי, צריכים בשביל לזקוף קומה מחדש. כשהשנה הזו תסתיים, אולי יתברר שישראל היא אחד המקומות היחידים בעולם שבהם יתגעגעו לסופר אל ניניו.

רכבים תקועים בהצפות ביבנה בעקבות אירוע הגשם "ביירון", 11 בדצמבר 2025 (צילום: דור נחמן/פלאש90)

3

זו כנראה לא העיר שהייתם מהמרים עליה ראשונה, אבל קבלו את "ביתר אנרג'י" – משחק הקופסה החדש שמנסה לכבוש את ביתר עילית.

משחק הקופסה החדש "ביתר אנרג'י", תוצר של שיתוף פעולה בין משרד האנרגיה לעיריית ביתר עילית, הופץ בין משפחות העיר במטרה להעלות מודעות לסוגיות סביבה ואנרגיה ירוקה

מדובר בשיתוף פעולה בין משרד האנרגיה לעיריית ביתר עילית, שהפיצה את המשחק בקרב משפחות העיר במטרה להעלות מודעות לסוגיות של סביבה ואנרגיה ירוקה.

המשחק הוא מעין מונופול עם מבנים ואתרים מוכרים בעיר שזוכים לכיסוי של פאנלים סולאריים ועוד שדרוגים שמעלים את ערכם. עכשיו רק צריך להגשים הלכה למעשה את כותרת המשחק: "בונים עיר ירוקה".

משחק הקופסה "ביתר אנרג'י" שהופץ בביתר עילית (צילום: משרד האנרגיה והתשתיות)

4

בסרי לנקה, סמוך לגשר 'תשע הקשתות' המפורסם, מנסים לצמצם את זיהום בקבוקי הפלסטיק באמצעות הצבת אתגר למטיילים: קליעת הבקבוק למתקן מיחזור שמזכיר סל. שווה ניסיון בכמה אתרי טבע וחופי ים בישראל.

מתקן מיחזור בקבוקים בשיטת קליעה לסל בסרי לנקה, סמוך לגשר 'תשע הקשתות' המפורסם, יולי 2026 (צילום: אילון לביא)