מאת אביב לביא
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
יו"ר הכנסת הנכנס מתן כהנא קיבל את פטיש היו"ר מידי קודמו בתפקיד אמיר אוחנה ונשא דברים לראשונה מכיסאו.
כהנא ציין כי הושבע לראשונה כחבר כנסת לפני מעט יותר משבע שנים – כחבר הכנסת האלף מאז קום המדינה – וכי הוא מקבל על עצמו את התפקיד כעת "בחרדת קודש".
בנאומו הבטיח כהנא כי המשכן יכבד את הכרעות מערכת המשפט. הוא הביע תקווה שהממשלה שתקום תפעל לתיקון הנדרש במערכת האיזונים והבלמים בין שלוש רשויות השלטון בהסכמה רחבה, אך הבהיר כי "עד שזה יקרה, וכל עוד אני יושב הראש, כנסת ישראל תציית ללא עוררין לפסקי דין של בית המשפט".
כהנא הדגיש כי מאז כניסתו לחיים הפוליטיים חרט על דגלו את ערך הממלכתיות והקפיד על כבוד מוסדות המדינה ויריביו הפוליטיים. "בכל הבדלה במוצאי שבת התפללתי להצלחת ממשלתנו, גם כשפעלתי להחלפתה", אמר.
יו"ר הכנסת החדש הצהיר על כוונתו להיות יושב הראש של כלל האזרחים – ללא הבדל דת, גזע ומין. הוא התחייב לשמור על זכותם של כל חברי הכנסת לייצג את עמדותיהם כל עוד הם מצייתים לחוק, גם אם יסתייג קשות מדבריהם.
יו"ר הכנסת החדש הצהיר על כוונתו להיות יושב הראש של כלל האזרחים – ללא הבדל דת, גזע ומין. הוא התחייב לשמור על זכותם של כל חברי הכנסת לייצג את עמדותיהם כל עוד הם מצייתים לחוק, גם אם יסתייג מדבריהם
כהנא התייחס בדבריו גם לתרבות הדיון במשכן, ואמר כי בשנים האחרונות גרמו נבחרי הציבור לאזרחים "להשפיל מבט במבוכה".
לדבריו, השפעת הרשתות החברתיות ותקשורת ההמונים גוררת את השיח לקצוות, ומוטלת על חברי הכנסת האחריות לתקן זאת. הוא חתם את דבריו באומרו כי משימת חייו היא לחבר בין הצדדים הפוליטיים השונים.
66 חברי כנסת הצביעו בעד מתן כהנא לתפקיד יו"ר הכנסת והמינוי שלו יאושר. לאחר מכן נערכת הצבעה על מינויו של אופיר כץ שלא יזכה בתפקיד.
החלה ההצבעה על יו"ר הכנסת. היו"ר הנוכחי אמיר אוחנה נפרד מהתפקיד. "להיות יו"ר הכנסת ה-25 הייתה אחת הזכויות הגדולות של חיי" הוא אמר והודה לכל מי שנתן אמון בכהונתו, ולראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר כי "העבודה לצידך היא שיעור לחיים ואני מודה לך על הכל".
הוא הודה "לחברות ולחברי כנסת משני צידי המתרס … לפעמים הגענו להבנות ולהסכמות והיו גם פעמים שלא, אבל העבודה המשותפת אתכם גם היא לימדה אותי הרבה, ובעיקר על כך שלא תמיד האמת והצדק נמצאים בצד אחד, ומשא ומתן אמיתי כמעט תמיד מקרב בין עמדות ולפעמים אפילו מניב הסכמות".
יהדות התורה תימנע בהצבעה במליאת הכנסת על בחירת סגני יו"ר הכנסת.
הרשימה המשותפת הודיעה שסיכמה עם גוש השינוי על הקמת ועדה פרלמנטרית לענייני החברה הערבית ולהציב ח"כ מטעמה בראשותה.
בקצרה:
לאחר שהמפלגות הערביות זכו ב-19 מנדטים בבחירות האחרונות לכנסת, הפכה האפשרות של שותפות שלהן בקואליציה ובממשלה לנושא משמעותי בתהליך הרכבת הממשלה. יו"ר ישר! גדי איזנקוט, שקיבל את המנדט להקמת הממשלה, צריך לנווט בין ההזדמנות והאיום שמציב הכוח הפרלמנטרי הרב של מפלגות אלו.
אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

נמאס להם להיות "הטרוריסט בספר ההיסטוריה": מצד אחד – הרצון לתקן עוול היסטורי ולמחוק סטריאוטיפים אנטי-מוסלמיים; מצד שני – דרישות לצנזורה, פטור משיעורי מגדר וערעור על המדע ועל לימודי השואה. המאבק של המוסלמים בבתי הספר בארה"ב מציב את הדמוקרטיה הליברלית בפני מבחן זהות חסר תקדים.
במשך עשרות שנים התנהל המאבק הציבורי של המוסלמים בארצות הברית כמעט כולו בעמדת מגננה. בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר וגלי האסלאמופוביה ששטפו את המדינה, מצאה את עצמה הקהילה תחת חשדנות מתמדת.
מור שפירא היא מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן וחוקרת במכון MEMRI לחקר תקשורת המזרח התיכון. מומחית לשפה הערבית, התקשורת הערבית והאסלאם. רותמת את הידע שלה בערבית ובתשע שפות נוספות, ואת בקיאותה בתרבות הערבית כדי לתמוך במאמצי צה"ל במלחמה. הופיעה רבות בתקשורת בערוצים כאן 11, דמוקרTV, מכאן 33 (ערבית).

ספרה של ד"ר ענת פלג "רשת שופטת", העוסק בעידן הדיגיטלי ובדיונים המקוונים חסרי המעצור, הוא מקורי, פורץ דרך ושובר הכללות. פלג חוקרת בו זירה חדשה החותרת לצדק ציבורי, במקביל ולעיתים אל מול המערכות החברתיות והמשפטיות.
מדובר ברשתות שבהן אזרחים חוקרים פרשות, מפרשים ראיות, חורצים דין ודורשים אחריות – אלא שכל זה נעשה לעיתים קרובות מחוץ למערכת המשפט, החוק והאכיפה, ולא רק במקומן: הוא מתרחש גם במנותק מלשון החוק ועקרונותיו ותוך הפקרת אתיקה עיתונאית ראויה.
לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנולכל המצקצקים שקובלים על הסדרת עין-יהודה: ("לקחו לנו את הטבע") הייתם במקומות לא מוסדרים? ראיתם מה קורה שם? אנחנו לקראת 'בין-הזמנים'. ממליץ לכם בתקופת בין הזמנים ללכת למקומות כאלה. תראו מה זה יהודים. מה זה ישראלים. תראו מה זו "תרבות" בת אלפי שנים. גועל נפש.