מערכת בריאות הנפש הגיעה בעקבות המלחמה לשפל מדאיג. שירותי בריאות הנפש קורסים תחת הביקוש, התורים אינסופיים, הטיפולים מוגבלים, והיקף תושבי ישראל החשופים למצבי לחץ קיצוניים הגיע לממדים בלתי נתפסים.

מדדי הפניות הרשמיים למוקדי הסיוע מציגים זינוק חסר תקדים. מאז תחילת סבב המלחמה הנוכחי, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בפניות לארגוני סיוע נפשי.

על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2025 טופלו במרפאות בריאות הנפש של קופות החולים כ-435 אלף איש. מדובר בגידול של כ-30% לעומת שנת 2022 לפני פרוץ המלחמה. בשנת 2025 בוצעו כ-3.5 מיליון מגעים טיפוליים במערך המרפאתי לבריאות הנפש, עלייה של כ-40% לעומת שנת 2022.

מדדי הפניות למוקדי הסיוע מציגים זינוק חסר תקדים. מאז תחילת סבב המלחמה הנוכחי, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בפניות לארגוני סיוע נפשי. ב-2025 טופלו במרפאות בריאות הנפש כ-435 אלף איש

מחקר שנערך על ידי פרופ' רות פלדמן מאוניברסיטת רייכמן מצא נתונים קשים על היקף הפוסט-טראומה בקרב נשות המילואימניקים (28%) והמילואימניקים עצמם (21%). גם מצבם של הילדים ובני הנוער הוא בכי רע – מעל מיליון תלמידי הגנים ובתי הספר היסודיים, בנוסף למיליון תלמידי חטיבת הביניים והתיכון, נעים לאורך שנים, למעשה מאז משבר הקורונה ועד היום, בין המחשב לממ"ד. הם גדלים לתוך אווירה מתמשכת של אזעקות, חירום, פחד, בידוד חברתי וחרדות, ונותרים כמו כל אזרחי ישראל ללא מענה נפשי הולם.

על פי נתוני המחקר של פרופ' פלדמן, נמצא כי שליש מילדי המילואימניקים סובל מפוסט-טראומה מלאה ו-75 אחוז מהם סובלים מתסמינים תת-קליניים. הממצאים מראים מצב חמור מאין כמותו, של מאות אלפי נפגעי נפש שאינם זוכים למענה נפשי.

אחד המענים הנפשיים היעילים ביותר, שמשרד הבריאות מדיר ומזניח באופן מחפיר לאורך שנים, הוא הטיפול באמצעות אומנויות. טיפול המתחיל במקום שבו אין מילים, ומאפשר חיבור לכוחות הביטוי והחיים ביצירה, בקול, במשחק ובתנועה.

אחד היתרונות הבולטים של טיפול באמצעות אומנויות הוא היכולת לספק כלים להתמודדות מול מצוקות וקשיים נפשיים שאינם ניתנים לביטוי במילים, ובכך הוא מסייע באופן משמעותי ומובהק, כפי שהוכח במחקרים לאורך שנים, לנפגעי מלחמה, טראומה וחרדה.

אחד המענים הנפשיים היעילים, אותו מדיר ומזניח משרד הבריאות באופן מחפיר לאורך שנים, הוא הטיפול באמצעות אומנויות. זהו טיפול המתחיל במקום שבו אין מילים, ומאפשר חיבור לכוחות הביטוי והחיים

מדי שנה מסיימים כ-700 מטפלים ומטפלות באמצעות אומנויות את לימודיהם בעשרה מוסדות אקדמיים. רובם מחפשים אלטרנטיבות תעסוקה שיכבדו את הכשרתם המקיפה והמקצועית.

בישראל נמצאים קרוב ל-10,000 מטפלים ומטפלות באמצעות אומנויות בעלי הכשרה קלינית לתואר שני, שהיו יכולים לספק תרומה אדירה של כוח אדם מקצועי לשיקומה של מערכת בריאות הנפש בצל המלחמה.

לא מדובר בדרישה יומרנית, בהכשרה חדשה או בתקציב דמיוני, אלא במטפלים שמחכים, קיימים, מוכנים וזמינים. כל מה שנדרש הוא החלטה אחת אמיצה: לאפשר למטפלים ולמטפלות באמצעות אומנויות להיכנס למערכת באופן רשמי ומפוקח, ולהציל נפשות.

מטפלים ומטפלות באמצעות אומנויות שיכולים להקל משמעותית על העומסים האדירים, עדיין מודרים מרוב המרחב הציבורי. העסקתם במערכות הבריאות והרווחה הציבוריות נשענת רק על יוזמות של מנהלי המסגרות.

הצבא, למרות הביקוש הגדול, מסרב להעסיק מטפלים ומטפלות באמצעות אומנויות ללא הסדרה חוקית. זאת אף שמדובר באנשי ונשות מקצוע עם תואר שני והכשרה קלינית ארוכה, שחלקם מחזיקים בהכשרות מקיפות נוספות כגון פסיכותרפיה, טיפול בטראומה ועוד.

חוזר המנכ"ל, שגובש במקצועיות על ידי משרד הבריאות לאחר עבודה יסודית של יותר משנה, נועד לאפשר נגישות ציבורית רחבה לטיפול באמצעות אומנויות – טיפול מקצועי, מבוסס ראיות ומציל חיים, הניתן על ידי מטפלות ומטפלים בעלי הכשרה מקיפה ומיומנויות טיפול מגובשות.

בישראל יש קרוב ל-10,000 מטפלים ומטפלות באמצעות אומנויות בעלי הכשרה קלינית לתואר שני, שהיו יכולים לספק תרומה אדירה של כוח אדם מקצועי לשיקומה של מערכת בריאות הנפש בצל המלחמה

שילוב הטיפול במסגרת קופות החולים ובתי החולים הציבוריים יוכל להפחית משמעותית את העומסים הבלתי נתפסים, לקצר את זמני ההמתנה הארוכים והבלתי נסבלים, ולאפשר גם למי שאין בידיהם ביטוח פרטי לקבל מענה טיפולי נגיש, איכותי ומקצועי.

אלא שלמרות כל זאת, ואף שהצורך במענה נפשי רק הולך ומעמיק, פרסום חוזר המנכ"ל ממתין, מעוכב, נדחק, נופל בין הכיסאות. בזמן שבמערכת הבריאות מדברים על תכנון, בשטח ישנם מאות אלפי אזרחים הסובלים ממצוקות נפשיות קשות ונותרים ללא מענה טיפולי.

אין שום היגיון בכך שמשרד הבריאות, הגוף האמון על בריאות הציבור, הוא זה שמעכב את האפשרות להרחיב שירותים נפשיים חיוניים, ודווקא בשעה שבה ברור לכול כי מדובר במהלך הכרחי, מיידי ואף מציל חיים.

לא ייתכן שבמהלך אחת התקופות הקשות בתולדות המדינה, דווקא חוזר מנכ"ל המנגיש שירות טיפולי חיוני, אשר כבר גובש ומוכן לפרסום, ייתקע בשל סחבת ביורוקרטית ופוליטית. אין זה מתקבל על הדעת שטיפול באמצעות אומנויות יהווה נחלתם של בעלי אמצעים בלבד. מדובר במצב בלתי נסבל, חסר כל הצדקה מוסרית, מקצועית או ציבורית.

טוב יעשה מנכ"ל משרד הבריאות אם יחתום עוד היום על החוזר המונח חודשים ארוכים על שולחנו, ובכך יפתח פתח לתקינה ראויה למטפלים באמצעות אומנויות במערכת הבריאות. טוב יעשה משרד החינוך אם יפתח אפשרות גם לילדי החינוך הרגיל להיעזר בשירותי הטיפול באמצעות אומנויות כחלק מסל השירותים הבית-ספריים הנגישים כיום רק לתלמידי החינוך המיוחד.

המציאות בשטח ברורה: המלחמה יצרה גל חסר תקדים של מצוקה נפשית, ועם התמשכותה רבבות נוספים יצטרפו למעגל הנפגעים. המצב הולך ומחמיר, ועלול להוביל לקריסה מוחלטת של מערכות בריאות הנפש והרווחה.

אף שהצורך במענה נפשי רק מעמיק, פרסום חוזר המנכ"ל מעוכב ונדחק. כשבמערכת הבריאות מדברים על תכנון – בשטח עשרות אלפי אזרחים הסובלים ממצוקות נפשיות קשות נותרים ללא מענה טיפולי

העלייה הדרמטית בפניות, זמני ההמתנה הארוכים, המחסור באפשרויות טיפול זמינות והפערים החברתיים המתרחבים – כל אלו מצריכים מענה מיידי. הסדרת הטיפול באמצעות אומנויות היא אחד המענים החשובים, ההכרחיים והמתבקשים להצלת מערכת בריאות הנפש.

רונן מאירוביץ הוא מטפל בתנועה, מדריך בכיר, מומחה בטיפול בטראומה. תושב רמת הגולן, מרצה באוניברסיטת תל חי קריית שמונה והגליל, וראש החטיבה לטיפול בתנועה ביה"ת - האגודה לטיפול באמצעות אומנויות.