מסביב למתחם חב"ד בעתלית אפשר להבחין בשני דגלים המתנוססים על מרפסות בשכונה: דגל ישראל ודגל המשיח. לפחות שש עמותות שונות, המגלגלות יחד מיליוני שקלים, וחברת בנייה מסחרית משתרגות מתוך ההתארגנות המקומית של חב"ד – מספר מרשים ליישוב קטן של 11 אלף איש בלבד.

מהכתובת הזו, רחוב הדקל 20, פועלות כמה עמותות: "בית מנחם־חב"ד ליובאוויטש עתלית", המקדמת "הכנת העולם לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש על ידי קירוב יהודים לערכי היהדות" וכן "הקמה ופיתוח של מוסדות"; וגם "מרכז מוסדות חב"ד עתלית", הפועל למען "הבאת אחדות בין כל שכבות העם, הפצת תורה מעיינות החסידות והיהדות".

במתחם מתגורר גם רב חב"ד אברהם סבג, אחת הדמויות המשפיעות ביישוב, הנחשב גם מקורב למועצה. בכתובת רשומה גם חברת בנייה מסחרית עלומה של הארגון – י.ס חב"ד פיתוח ותשתיות. שלוחות נוספות של חב"ד בעתלית במקום או קשורות לעמותות בית חב"ד עתלית: עמותת גן לית ובית חב"ד שכונת הרכס.

המאבק מול המועצה האזורית ומול חב"ד, נגד העברת בית הספר של חב"ד למבנה המרכז לנוער ולמוזיקה "בית יוסף", הסתיים במפלה, כשביהמ"ש גרס כי לא נפל פגם בהחלטה

בשבועות האחרונים היישוב הקטן הזה בוער מפרשיות ומאבקים. לצד הדגלים – שהפכו לטרנד, בדומה למקובל במרכזי ערים ליברליות, שבהם נתלים על המרפסות דגלי גאווה – צצו על תחנות האוטובוס והעמודים מודעות אבל לזכרה של רותי בנין ז"ל, סמל מקומי למאבק עיקש וחסר פשרות נגד הדתה והשחתה.

בנין, שעמדה מאחורי עשרות מאבקים ציבוריים וקהילתיים באזור חיפה והמפרץ, נחשבה למצפן מרכזי גם במאבק נגד הדתה אקטיבית בשכונתה וביישוב בכלל.

המבנה ברחוב הדקל 20 בעתלית, שממנו פועלות עמותות שונות של חב"ד, יולי 2026 (צילום: אבנר הופשטיין)

מותה המפתיע בחודש שעבר, ממש במקביל למכה שספג המאבק המשפטי שתויג תחת הכותרת "עתלית לא תהיה ערד" – סביב השתלטות בית הספר של חב"ד על המרכז המקומי היחיד למוזיקה ביישוב – היווה בעיני תושבים רבים סמל אכזר לדרך החתחתים שציבור נדרש לעבור כדי להגן על זכויותיו הטבעיות, אל מול תחושות וטענות לאפליה מתמשכת.

המאבק מול המועצה האזורית ומול חב"ד, נגד העברת בית הספר של חב"ד למבנה המרכז לנוער ולמוזיקה "בית יוסף", הסתיים במפלה, כשבית המשפט גרס כי לא נפל פגם בהחלטת המועצה לפנות את המרכז ולהעביר לתוכו את בית הספר החב"דניקי ממתחם המועצה הקודם בסיטרין אל תוך היישוב, על חשבון המרכז התרבותי הפעיל היחיד לנוער.

בית המשפט הפנה עורף, בזה אחר זה, לטיעוני נציגי התושבים, שעתרו עצמאית תוך הסתמכות על תרומות של תושבים. הוא דחה את הטיעון שלפיו חלופות אחרות, טובות וסבירות יותר, לא נבחנו כראוי, וקבע: "נערך תהליך סדור ומקיף בתיאום בין גורמי המקצוע […] במסגרת זו נערך סיור מקצועי בשטח ב־29 בינואר 2026 לבחינת החלופות הקיימות […]

מכתב שנחשף לאחרונה מוכיח כי בפועל נסגרה כאן מעין הסכמה בין משרד החינוך למועצה עוד לפני הסיור, והרבה לפני שהדבר הובא לידיעת התושבים או שהחלופות המדוברות בכלל נבחנו

"מעיון בתשתית העובדתית עולה כי ההחלטה על העברת המוסדות למתחם בית יוסף התקבלה לאחר בדיקת כל הנתונים הרלוונטיים, לאחר שנערך סיור במקום ונבדקו החלופות […] החלטה מנהלית סבירה שנתקבלה לאחר הפעלת שיקול דעת של הרשויות הרלוונטיות".

בכתבה הבאה נראה כיצד במהלך אותו "סיור מקצועי" התקבלה למעשה ההחלטה מראש, ללא כל עדכון או דיון פומבי, ואף ללא היוועצות לכאורה בגורמי מקצוע – אלא תוך הסתמכות על מידע מטעה של ממש, ואולי גם על ניגוד עניינים.

שלט של חב"ד על מבנה המרכז למוזיקה לשעבר בעתלית, יולי 2026 (צילום: אבנר הופשטיין)

מכתב שנחשף לאחרונה מוכיח כי בפועל נסגרה כאן מעין הסכמה בין משרד החינוך למועצה עוד לפני הסיור, והרבה לפני שהדבר הובא לידיעת התושבים או שהחלופות המדוברות בכלל נבחנו.

בית המשפט גם סירב לקבל את הטענה בדבר התעלמות מעמדת ועד היישוב, וקבע: "אין ליישוב כזה או אחר או לתושביו זכות קנויה להחליט היכן ימוקם בית ספר ממלכתי רשמי". לבסוף, אף השית בית המשפט – במידה לא מבוטלת של שרירות לב – הוצאות של אלפי שקלים על התושבים שנאבקו למען איכות חייהם.

בסיום פסק הדין, ובמידה לא מבוטלת של אירוניה, כותבת סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, בטינה טאובר, כי היא "ערה לטענות שהועלו על ידי חלק מהמשיבים לפיהן מטרות העתירה נובעות משיקולים זרים או מאבק חברתי נגד אוכלוסייה כזו או אחרת […] כולי תקווה כי הצדדים, על הזרמים/הפלגים השונים, יוכלו לחיות וללמוד יחד בשלום ובכבוד הדדי".

רבים חשים כי הציפייה הנאיבית ל"חיים ולימודים משותפים בשלום ובכבוד הדדי" מתנפצת על חומות השרלטנות, האלימות המילולית, תחושות האפליה, העוצמה הכלכלית של קבוצות לחץ והקומבינות הפוליטיות

ואכן, מלכתחילה המאבק מול חב"ד לא היה משפטי במהותו. זו מלחמת תרבות על צביונו של יישוב, מהסוג שמתרחש מדי יום ברמת אביב, רחובות, חולון, ערד, מצפה רמון או זיכרון יעקב.

רבים חשים כי הציפייה הנאיבית ל"חיים ולימודים משותפים בשלום ובכבוד הדדי" מתנפצת על חומות השרלטנות, האלימות המילולית, תחושות האפליה, העוצמה הכלכלית של קבוצות לחץ והקומבינות הפוליטיות.

דגל משיח צהוב בעתלית, יולי 2026 (צילום: אבנר הופשטיין)

"תורידי את הסמרטוט מהראש"

ישיבת ועד עתלית, שהתכנסה במאי האחרון כדי לדון במעבר של בית הספר של חב"ד, התנהלה באופן מוזר. ממתי ועד מתכנס לדון בנושא שכבר התקבלה בעניינו החלטה במועצה האזורית? ומדוע רק בדיעבד?

את חברי הוועד כיתרו מכל עבר אברכים ותומכי בית הספר החב"די, בצירוף תשלובת של פרחי חב"ד קטנים – ילדים שאולי עתידים ללמוד בבית הספר. הם עמדו מעליהם והקיפו את השולחן. התחושה של מי שהתבונן בצילומים הייתה שהעסק עומד לפני פיצוץ. ואכן, בשלב מסוים העניינים החלו להתלהט.

חבר הוועד איתמר אמר – תומך נלהב בהעברת בית הספר של חב"ד אל מתחם בית יוסף, ששימש עד לאחרונה כמרכז למוזיקה – איים בפיצוץ הישיבה. "כן, אני מאיים! אני מאיים עליך גם", צעק לעבר אחד הפעילים המתנגדים להעברת בית הספר. "עליך אני מאיים. מי אתה בכלל? מי אתה בכלל? יאללה, לך.

"לכל אורך המאבק למען מרכז המוזיקה, וככל הנראה גם תקופה ארוכה לפניו, החילונים בעתלית היו קורבנות להתנכלויות, איומים וקריאות גנאי של חב"ד ותומכיהם"

"תגיד לי, אתה גר פה רבע שעה, אתה בכלל תגיד לנו מה לעשות? הבית ספר הזה קיים עוד לפני בכלל שאתה יודע מהי עתלית. שב בשקט. מאיפה הביאו אותו?"

התושב, המום ככל הנראה, ביקש מאמר לדבר אליו בנימוס. "לא רוצה לדבר יפה!" צרח, ואז פנה למישהו אחר שישב ליד השולחן וקרץ לו. חלק מהנוכחים הבינו את האות. חברי הוועד הוותיקים מכירים את השיטה. זה שנים שהם מתלוננים על חוויה של הפחדה – חלקם משתמשים במילה "טרור" – סביב שולחן הוועד.

מרכז המוזיקה בעתלית, שהפך לבית ספר של חב"ד, יולי 2026 (צילום: אבנר הופשטיין)

אחת מחברות הוועד, אישה דתייה שכיסוי ראש לראשה, קיבלה את רשות הדיבור והקריאה בנימוס הודעה מסודרת ומנומקת שבה הסבירה מדוע היא מתנגדת להעברת בית הספר של חב"ד לעתלית. היא התייחסה הן להיבטי הנוער, הן להיבטים החוקיים והן לפתרונות האפשריים עבור ציבור חב"ד. לא הייתה בדבריה שום פרובוקציה, ובוודאי לא עמדה "אנטי־דתית" – כאמור, היא דתייה בעצמה.

זה לא עזר. תושב שעובד עם המועצה דרש ממנה במפגיע ש"תוריד את הסמרטוט שיש לה על הראש". כי המחשבה על אישה שומרת מסורת שמתנגדת למנהל לא תקין, המסייע לכאורה לציבור הדתי, היא כנראה בלתי נסבלת.

נגד אותו תושב, הנחשב מקורב לרבני חב"ד ביישוב, קיימות כבר טענות קודמות על קללות ואיומים נגד חברי ועד ותושבות. את אחת הפעילות הוא כינה "נאצית" לפני חמש שנים, כשהביעה התנגדות בסיבוב הקודם של הניסיונות להעביר את בית הספר של חב"ד ליישוב.

תושבים ופעילים אינם רואים באירועים האלה מקרים ספורדיים. אווירה של הפחדה והשתקה היא דבר שחברי ועד בעתלית מדברים עליו כבר שנים, בדרך כלל בשקט־בשקט, כמעט בחשאי, כמעט באי־נוחות

באותה תקופה הוא אף איים מפורשות בפגיעה פיזית בחברת ועד אחרת ובבני משפחתה. במקרה אחר נופץ רכבה של חברת ועד בעקבות דיון שבו סירבה ליישר קו עם המועצה.

תושבים ופעילים אינם רואים באירועים האלה מקרים ספורדיים. אווירה של הפחדה והשתקה היא דבר שחברי ועד בעתלית מדברים עליו כבר שנים, בדרך כלל בשקט־בשקט, כמעט בחשאי, כמעט באי־נוחות.

"מרכז חוגים" של בית ספר חב"ד בעתלית, יולי 2026 (צילום: אבנר הופשטיין)

"לכל אורך המאבק למען מרכז המוזיקה, וככל הנראה גם תקופה ארוכה לפניו, החילונים בעתלית היו קורבנות להתנכלויות, איומים וקריאות גנאי של חב"ד ותומכיהם שמטרתם להרתיע אותם מלהילחם על הצביון החופשי והליברלי של הבית שלהם", אומר עומר נחמני, מנכ"ל ארגון "הציונות החילונית" (לשעבר "חוזרים בתבונה"), שהתגייס לסייע למאבקם של תושבי עתלית.

"זה טרור נגד חילונים, פשוטו כמשמעו. לצערנו, הקרב הזה דורש אומץ כי חב"ד ותומכי חב"ד התנהלו באופן אלים ובריוני במטרה להראות לחילונים שכל חילוני שיעז להילחם נגד המכונה המשומנת, האלימה והעשירה של חב"ד – יסבול. שיטוט קצר ברשתות מראה בדיוק את האלימות והבריונות שסופגים החילונים בעתלית".

בכתבה הקודמת תיארנו כיצד מחאה לגיטימית של ציבור שקט בדרך כלל נגד החלטה בעייתית של ראש המועצה האזורית אסיף איזק, בשילוב שר החינוך יואב קיש וללא שיתוף הציבור, הביאה לפתחו גל של גינויים והפחדות, לרבות מצד גורמים חיצוניים כמו תנועת "בצלמו", המטרילה ציבור ליברלי על בסיס קבוע.

אבל המאבק מול ניסיונות חב"ד לחדור ליישוב, לתקוע יתד במבני ציבור ולהשתלט על הקצאות ציבוריות נמשך כבר שנים. הוועד, שסמכויותיו מוגבלות, מתקשה לבלום את המגמות המגיעות מכיוונה של המועצה

אבל המאבק מול ניסיונות חב"ד לחדור ליישוב, לתקוע יתד במבני ציבור ולהשתלט על הקצאות ציבוריות נמשך כבר שנים. הוועד, שסמכויותיו מוגבלות, מתקשה לבלום את המגמות המגיעות מכיוונה של המועצה, אשר לטענת חבריו מפילה עליו פעם אחר פעם "עיזים" בלתי צפויות.

המחטף של אסיף איזק

חמש שנים לפחות היו למועצה האזורית חוף הכרמל כדי להימנע מהמחלוקת הנוכחית ולמצוא לבית הספר של חב"ד בית מוסכם – כזה שלא יפגע אנושות בזכויותיו ובפעילותו התרבותית של הציבור הרחב. באוקטובר 2021 התקבל פסק הדין שהסדיר את ההסכמות בין המועצה לבין בית הספר הנוכחי של חב"ד בכפר סיטרין, ולפיהן המועצה תוכל להמשיך לשכור את המבנה עד יוני 2024.

ראש מועצה האזורית חוף הכרמל אסיף איזק (צילום: דוברות מועצה אזורית חוף הכרמל)

ביוני 2024 כתבה היועצת המשפטית של המועצה עו"ד אסנת הירש שהגיע הזמן להתחיל להיערך למציאת מקום חלופי. "בהנחה שלא נגיע להסכמות לגבי הישארותו של בית הספר בכפר סיטרין אחרי 2024, קיבלנו למעשה שנתיים ותשעה חודשים שבהם צריך לאתר קרקע מתאימה, לקדם תב"ע בסמכות מחוזית, להפקיע ולבנות את בית הספר. זה לוח זמנים צפוף, אך נוכל לעמוד בו".

אז או שהתעלמו מדבריה או שצפצפו עליהם – אבל תהא הסיבה אשר תהא, המועצה האזורית הנחיתה את חב"ד על מרכז המוזיקה בית יוסף באופן חלמאי וחסר הגינות בסיסית.

סיור של משרד החינוך מצא שרק 39% מתלמידי בית הספר מתגוררים בעתלית, ולכן המליץ על שלוש חלופות, שהאחרונה שבהן הייתה בית יוסף. לפניה הופיעו האפשרות למצוא "מבנה שכור מתאים יותר" והאפשרות לבחון שימוש ב"מתחם יבילים באתר העומר".

הקשרים בין המועצה, ועד היישוב וראשי חב"ד עבותים ומפותלים, ומטילים צל על פעילותו של ועד היישוב כבר שנים. הם כוללים אירועים המעלים תמיהות כספיות ולא מעט התנגשויות

המועצה מסרבת לפרט מדוע לא נבחנה אפשרות זו, שהייתה יכולה לפתור, לפחות לכאורה, את המחלוקת. בכך היא מחזקת את התחושה שבסופו של יום נכנעה ללחצים פוליטיים של מקורבי ראש המועצה מחב"ד ושל שר החינוך קיש בעתלית, שדרשו את בית יוסף כדי שילדיהם לא יצטרכו לנסוע מחוץ ליישוב. זה גם הטיעון שבו הם משתמשים שוב ושוב בקמפיין: "למה שהילדים שלנו ייסעו רחוק?"

במתחם היבילים "העומר", על פי ממצאי סיור משרד החינוך שפורטו במסמכים רשמיים, הוקמו לצורכי פינוי בתקופת המלחמה, עבור תלמידים מפונים ובעלות פנטסטית של כ־6.5 מיליון שקלים, "עשרה מבנים יבילים לכיתות אם, מרחבים מוגנים ומבנה שירותים". עוד עלה מהסיור כי כיום המתחם עומד רוב הזמן מיותם, מלבד "שימוש זמני לצרכיה" שעושה בו המועצה.

ציוד של חב"ד בתוך מרכז המוזיקה בעתלית, יולי 2026 (צילום: עומר נחמני, חוזרים בתבונה)

בפני בית המשפט טענה המועצה כי חלופת "העומר" אינה רלוונטית, מכיוון שהמבנים אמורים לשמש בעתיד את תלמידי בית הספר העומר, במקום מבנים ישנים המיועדים להריסה. בית המשפט קיבל את הטענה, זאת אף שגם במשרד החינוך מעידים כי מדובר ב"צורך זמני" בלבד.

הקשרים בין המועצה, ועד היישוב וראשי חב"ד עבותים ומפותלים, ומטילים צל על פעילותו של ועד היישוב כבר שנים. הם כוללים אירועים המעלים תמיהות כספיות ולא מעט התנגשויות. לפחות חמישה חברי וחברות ועד שונים לאורך השנים, ששוחחו עם זמן ישראל, התלוננו על אווירה אלימה של איומים והפחדה – הן כלפיהם והן כלפי פעילים אחרים ביישוב.

חברת הוועד ויו"ר ועדת החינוך לשעבר בעתלית תמי שמואל מתארת השתלשלות עקבית של ניסיונות להכניס את חב"ד לתוך עתלית בדלת האחורית, תוך התעלמות מעמדת רוב חברי הוועד ועקשנות מצד גורמים במועצה שלא לוותר.

חברת הוועד ויו"ר ועדת החינוך לשעבר בעתלית מתארת השתלשלות עקבית של ניסיונות להכניס את חב"ד לתוך עתלית בדלת האחורית, תוך התעלמות מעמדת הרוב

"כבר ב־2019 הגיע מ"מ וסגן ראש המועצה רפי אבני לישיבת הוועד והודיע שבית הספר של חב"ד יעבור מכפר סיטרין למבנה מרחב הילדים והנוער בעתלית.

"ב־2021 התקבלה החלטה, ביוזמת המועצה, להקצות את המבנים היבילים של תנועת הצופים לחב"ד. רק חמישה חברים הצביעו מתוך 11 חברים. כיו"ר ועדה ניסיתי להסביר בדיון שהצופים בגדילה וצפויים להגיע ל־500 חניכים, מה שייצור עבורם מחסור במקום. לא נתנו לי להשלים את דבריי ולא הסכימו לספק מידע לגבי מספר בני הנוער של חב"ד ביישוב כדי לעשות השוואה".

עבודות במרכז המוזיקה בעתלית לקראת הפיכתו לבית ספר של חב"ד, יולי 2026

התהליך שעבר ועד עתלית מול תנועת הצופים רלוונטי לסיפור מרכז המוזיקה גם בתוצאותיו. המועצה טוענת בתגובותיה כי המרכז למוזיקה ימשיך לפעול במבנה בבית יוסף לצד בית הספר של חב"ד שיוקם בו. בפועל, ככל הנראה, מדובר באחיזת עיניים.

לידי זמן ישראל הגיעו עדויות שלפיהן רוב המורים למוזיקה, ואולי כולם, עזבו את המרכז. המנכ"ל התפטר, והחודשיים האחרונים של הפעילות השנתית בוטלו ללא הודעה פורמלית. גם הפעילות בשנה הבאה מוטלת בספק, ללא מנהל ועם מורים שעזבו. ההורים מאמינים שבבית חב"ד לא יסכימו לפעילות המשותפת, גם משיקולי צניעות.

"בשנה הבאה אני לא אעבוד במרכז המוזיקה", כתב אחד המורים להורים. "אני חושב שיסגרו את המקום, וגם אם לא – לצערי כבר פחות דואגים למקום הזה. יכול להיות שאגיע לעתלית להעביר שיעורים פרטיים".

"כחברי ועד קיבלנו את ההודעה שהמועצה שוקלת להעביר את בתי הספר המדוברים מסיטרין לעתלית ימים ספורים לפני הישיבה – זה כבר היה אחרי שהתקיים סיור עם משרד החינוך שלא עודכנו עליו"

גם מנכ"ל המרכז היוצא, עידו סלעי, מעיד כי בפועל הסיפור נראה גמור: "המרכז קיבל לבנה בפרצוף. הוא עוד לא נסגר אבל צומצם מאוד וחודש יולי למעשה התבטל. מה שחמור יותר הוא שלא נאמר לנו דבר ולא קיבלנו שום עדכון, פשוט יום אחד נכנסו והתחילו עם השיפוצים".

פרוטוקול ישיבת הוועד ממאי האחרון מבטא היטב את התסכול הזה, ומוכיח שחברי הוועד היו בערפל באשר לכוונות המועצה, וכן שראש המועצה איזק קיבל את ההחלטה במסגרת מחטף.

"כחברי ועד קיבלנו את ההודעה שהמועצה שוקלת להעביר את בתי הספר המדוברים מסיטרין לעתלית ימים ספורים לפני הישיבה – זה כבר היה אחרי שהתקיים סיור עם משרד החינוך שלא עודכנו עליו", אמרה חברת הוועד מיכל מולד.

"באותה ישיבה ביקשנו בצורה מפורשת שתקבע פגישה עם אסיף ובה נלבן את הדברים ונוכל להגיע להבנות. פרוטוקול הישיבה (שבה התקבלה ההודעה המפתיעה, א"ה) פורסם במהירות שיא, ללא ההגהה הנדרשת וללא אישור חברי הוועד.

"למרות בקשותינו לפגישה עם אסיף, פגישה שכזאת לא תואמה, ולאחר ימים ספורים קיבלנו את ההודעה שהמועצה קיבלה את ההחלטה באופן סופי, ללא התייעצות עם ועד עתלית".

מולד הבהירה כי גם על עצם העברת המרכז למוזיקה לא התקיים כל דיון בוועד – מה שמעלה את השאלה לשם מה יש ליישוב ועד נבחר, אם המועצה שולטת במתרחש בו ויכולה לכפות עליו מהלכים כבדי משקל ללא דיון

מולד הבהירה כי גם על עצם העברת המרכז למוזיקה לא התקיים כל דיון בוועד – מה שמעלה את השאלה לשם מה יש ליישוב ועד נבחר בכלל, אם המועצה שולטת במתרחש בו ויכולה לכפות עליו מהלכים כבדי משקל ללא דיון, ואפילו ללא עדכון של נציגי התושבים.

"ההחלטה התקבלה על בסיס שיקולים מקצועיים"

מהמועצה האזורית חוף הכרמל נמסר כי המרכז למוזיקה יוסיף לפעול בבית יוסף, במקביל לבית הספר של חב"ד.

באשר לטענות על אלימות, הדתה, אפליה, קשרים עם חב"ד ועוד, נמסר מהמועצה: "לצערנו, חלק מהשיח הציבורי בנושא מנסה לייחס את ההחלטה לשיקולים פוליטיים, דתיים או אישיים. לטענות אלה אין כל בסיס. ההחלטה התקבלה על בסיס שיקולים מקצועיים בלבד, לאחר בחינת חלופות, בשיתוף משרד החינוך ובהתאם לעמדתו המקצועית".

ראש מועצה אזורית חוף הכרמל אסיף איזק (צילום: דוברות מועצה אזורית חוף הכרמל)

הרב אברהם סבג ואיתמר אמר לא השיבו לפניות זמן ישראל.

בכתבה השלישית: ניגוד העניינים של סגן ראש המועצה, המשמש גם כמנכ"ל היישוב; סימני השאלה סביב כספים שעוברים; והקשר האדוק בין שר החינוך יואב קיש לחב"ד.