לפני כשבוע שלח משרד החינוך נוהל שמזכיר למחוזות הכפופים אליו כי אסור להם להעסיק בבתי ספר בוגרי אוניברסיטאות ברשות הפלסטינית, לאחר שבתחילת השנה אושר חוק האוסר על כך.
מי שמוחרגים מהאיסור הם מי שכבר קיבלו אישור לעבוד במערכת החינוך, וכן מי שהשלימו שנת לימודים אחת וכבר נמצאים במהלך התואר.
המשמעות היא שסטודנטים ערבים אזרחי ישראל שהשלימו פחות משנת לימודים אחת בלימודי חינוך ברשות הפלסטינית, או שעדיין שוקלים ללמוד שם, צריכים לחשב מסלול מחדש, פשוטו כמשמעו. רבים מהם כבר החליפו מסלולי לימוד או נמנעו מלהירשם לתארים אלה, וכן למקצועות אחרים. החוק עבר בתמיכת חברי כנסת מכל מפלגות הקואליציה, וללא תמיכה של אף חבר כנסת מהאופוזיציה.
המשמעות היא שסטודנטים ערבים אזרחי ישראל שהשלימו פחות משנת לימודים אחת בחינוך ברשות הפלסטינית, או שעדיין שוקלים ללמוד שם, צריכים לחשב מסלול מחדש
תומכי החוק, שיוזמיו הם חברי הכנסת אביחי בוארון ועמית הלוי, טוענים כי הסטודנטים בגדה סופגים הסתה לטרור נגד ישראל. המתנגדים אומרים כי אין הוכחות לכך שסטודנטים שלמדו שם עברו הקצנה, וחוששים שזו רק יריית הפתיחה – ושבהמשך ייאסר גם על אלפי בוגרים של מקצועות אחרים שלמדו בגדה לקבל רישיון בארץ, למשל בתחומי הבריאות והעבודה הסוציאלית.
"מדובר בפגיעה רצינית וקשה מאוד בזכותם של סטודנטים לגשת לחינוך גבוה", אומרת עו"ד סלאם ארשיד מהיחידה לזכויות חברתיות וכלכליות בארגון עדאלה, שעתר נגד החוק, במקביל לעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח. הדיון בשתי העתירות, התוקפות את חוקתיות החוק, יתקיים רק בתחילת השנה הבאה, אף שכאמור, השלכותיו כבר באות לידי ביטוי בשטח.
הסטודנטים מאבדים מסלול נגיש
"ממה שידוע לי, מספר הסטודנטים שלא השלימו שנה אחת אינו גדול, כי אנשים ציפו לחוק והעריכו שיש סיכון שיעבור בכנסת, ולכן פחות נרשמו ללימודי חינוך בשנת המעבר. אבל זה פוגע בכל מי שהיה רוצה להתחיל לימודים כאלה ואיבד מסלול נגיש ואפשרי. חלק עשו הסבה באמצע הלימודים או הפסיקו אותם, ופחות נרשמים למוסדות האלה מחשש שזה יגלוש למקצועות אחרים", מוסיפה ארשיד.
העתירה הוגשה גם בשם שתי אוניברסיטאות בג'נין ובבית לחם, שייפגעו מהחוק החדש, שלטענתה אין לו הצדקה ממשית. "הטענות שנשמעו בהליך החקיקה לא עומדות במבחן המציאות. ההיגיון מאחורי החוק אומר שמי שהחליט ללמוד ברשות ונשאר שם חצי שנה או יותר, ספג אווירה של הסתה נגד ישראל ויהודים, ולכן מהווה סכנה ביטחונית ולא ראוי לעבוד בחינוך.
"יוזמי החוק לא הצליחו להביא מקרה אחד שיתמוך בטענות השקריות שלהם, והדיון היה פופוליסטי ומבוסס על תפיסת עולם גזענית"
"אלה טענות שקריות שמבוססות על תפיסה גזענית. מדובר באוניברסיטאות טובות מאוד שנמצאות בדירוגים בינלאומיים. אף פעם לא התקבלו לגביהן תלונות קונקרטיות על תקרית כלשהי או הפרת נורמה של המשפט הבינלאומי, למשל, והגשנו תצהיר על כך. יוזמי החוק לא הצליחו להביא מקרה אחד שיתמוך בטענות השקריות שלהם, והדיון היה פופוליסטי ומבוסס על תפיסת עולם גזענית".
גם היועצת המשפטית לוועדת החינוך ציינה בדיון על החוק כי הוא לא לווה בנתונים על מוסדות ספציפיים, פרטיים או ציבוריים, ש"אולי כן נלחמים באווירה או מייצרים אווירה אחרת. וגם לגבי המורים, יש הרבה מורים במערכת שלמדו ומגיעים משם ולא שמענו שזה מייצר הקצנה והשפעה מזיקה. לכן אני אומרת שזה לא משהו שהיה לו בסיס שהונח כאן".
האפשרות ללמוד בגדה מסירה את מחסום השפה, שכן במערכת החינוך בישראל מתקיימים לימודים בערבית, אך לא באקדמיה: אין בישראל אוניברסיטה המציעה לימודים בשפת האם של יותר משני מיליון אזרחים ישראלים. אפילו צעירים שירצו ללמד ערבית יצטרכו לעמוד בדרישות של שליטה בעברית כדי להתקבל למוסדות אקדמיים.
בעתירה צוין כי לפי דוח מבקר המדינה ממאי 2023, 6,600 צעירים ערבים קיבלו ציון של יותר מ־500 בבחינה הפסיכומטרית, אך פחות מהציון הנדרש, 90, במבחן יע"ל לשליטה בשפה העברית – וכך נחסמת בפניהם הגישה לאוניברסיטאות בארץ.
התוצאה היא סיכון מוגבר לחוסר מעש, או שמי שיכולים מביניהם פונים ללימודים בחו"ל. אזרחי ישראל הערבים מהווים 60% מהסטודנטים הישראלים הלומדים במוסדות זרים.
התוצאה היא סיכון מוגבר לחוסר מעש, או שמי שיכולים מביניהם פונים ללימודים בחו"ל. אזרחי ישראל הערבים מהווים 60% מהסטודנטים הישראלים הלומדים במוסדות זרים
האפשרות הזו נגישה לערבים ישראלים מבחינת השפה והקרבה הגאוגרפית, ומאפשרת להם לעבוד בסופי שבוע. ב־2018 למדו באוניברסיטה האמריקאית בג'נין 6,215 ערבים ישראלים – מספר שהיה גבוה ממספרם בכל אוניברסיטה בישראל – נוסף על 1,785 שלמדו במוסדות אחרים בגדה המערבית.
למחסום השפה מתווסף כעת החוק, שלמעשה מונע מהם ללמוד חינוך בגדה, ובכך מגביל את חופש העיסוק שלהם.
החוק חל גם על סטודנטים ממזרח ירושלים, שכעת לא יוכלו לעבוד בחינוך עם תואר מאוניברסיטאות שבהן למדו מאז ומתמיד. כפי שציינה נציגת המל"ג בתיה הקלמן בדיונים על החוק: "כשסוגרים דלת, צריך לפתוח דלת במקום אחר. לא היינו רוצים להגיע למצב שבכל שנה במזרח ירושלים 3,000 סטודנטים שלא יתקבלו לאוניברסיטה העברית או למכללת דוד ילין יסתובבו חסרי מעש".
"נראה לך שהם יחנכו לאהבת המדינה?"
הדלת אכן נסגרה, ובנוסף לחוסר המעש, התוצאה תהיה פגיעה משמעותית בהכשרת מורות. בנגב חלק נכבד מהן למדו במוסדות פלסטיניים, ובמזרח ירושלים הן הרוב. החוק הזה מכתים עשרות ואף מאות אלפי בוגרים של האוניברסיטאות האלה, בחינוך ובתחומים אחרים, וגם את המוסדות עצמם. לטענת העותרת, הדבר נעשה משיקולים פוליטיים בלבד.
"נראה לך שמורה שעבר בג'נין ובחברון ילמד את אהבת מדינת ישראל? אוניברסיטאות פלסטיניות מכבדות את הישות הציונית? היית רוצה שאת הילדים שלך ילמדו מורים שהמטען האקדמי שלהם הוא הנכבה ולא מלחמת העצמאות, ולמדו באוניברסיטה שבמנזה שלה היו תערוכות לנוחבות ומחבלים מוצגים כשהידים?" תוהה חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לקידום הנגב.
"נראה לך שמורה שעבר בג'נין ובחברון ילמד את אהבת מדינת ישראל? אוניברסיטאות פלסטיניות מכבדות את הישות הציונית?"
הוא מציין כי גם כך "יש פה חברה מודרת של 300 אלף נפשות", וכי הקשרים האקדמיים עם הרשות הפלסטינית אינם תורמים, לדבריו, לחיבור שלהם לישראל. תופעה נוספת הקשורה לכך, לדעתו, היא של אבות בדואים בנגב שנישאים באופן לא פורמלי לנשים פלסטיניות ומביאים לעולם ילדים שזהותם מפוצלת; בהקשר זה הוא תומך בשלילת קצבאות הילדים מהם.
כל זה הוא חלק מתוכנית ריפמן, שאחד מסעיפיה הוא הקמת רשות חינוך בדואית שתתקצב באופן ישיר את הפזורה במשולש באר שבע–ערד–דימונה. "כיום הם מקבלים שירות חסר במקרה הטוב מרשויות סמוכות שהן נחשלות בעצמן וצריכות להתמקד בילדים שלהן. אז אנחנו מציעים להקים אורגן של רשות חינוך שמתוך עשרה שקלים, תשעה ילכו לילדים ולא חצי שקל".
רזניק מעריך שהעתירות יידחו, מאחר ש"לפי משרד החינוך, ברשות הפלסטינית לא עומדים ברף הנדרש ואוי ואבוי אם בג"ץ יתערב. כשערך מדינתי מתנגש עם האוניברסלי, המדינתי יגבר. צריך לנתק את הזיקה בין הרשות הפלסטינית ויהודה ושומרון לבין ערביי הנגב. הגבול הזה משולב באיזון שתוכנית ריפמן מציגה בכל תחום ותחום, ונפעל ליישם אותה מול כל המפלגות הציוניות באשר הן".
המדינה תוכל להגיש את עמדתה בעתירות עד סוף השנה, ובהחלט ייתכן שהן יידחו, אף שלעמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה ומשרד המשפטים, החוק פוגע בחופש העיסוק.
"הם לומדים ברשות כי פה לא מקבלים אותם ומטעמים אחרים. כשהם הולכים לבית הספר יש עליהם פיקוח הדוק, ממנהל בית הספר וראש השכבה והמקצוע. זה לא שהם יכולים להיכנס לכיתה ולעשות תעמולה חמאסניקית"
"בעיניי זו גזענות מגעילה. לומדים בהרבה תחומים במוסדות האלה. יש לך עסק עם מדינה, חברה וממשלה גזענית", אומר פרופסור לחינוך יורם הרפז. הוא אינו רואה סיכון בקליטת מורים שלמדו בגדה המערבית, ומציין כי הפיקוח ההדוק על בתי הספר בחברה הערבית אינו מאפשר להם להסית נגד ישראל, גם אם מישהו היה רוצה בכך.
"הם לומדים ברשות כי פה לא מקבלים אותם ומטעמים אחרים. כשהם הולכים לבית הספר יש עליהם פיקוח הדוק, ממנהל בית הספר וראש השכבה והמקצוע. זה לא שהם יכולים להיכנס לכיתה ולעשות תעמולה חמאסניקית. הם רוצים להשתלב בחברה הישראלית, אבל בחוויה שלהם הם תחת שלטון כיבוש שבודק אותם על כל עניין ועניין".
תומכי החוק אומרים שבאוניברסיטאות האלה יש תערוכות לזכר הנוח'בות.
"פעם ראשונה שהסטודנטים ראו נוח'בות זה בג'נין? הם חיים בחברה פתוחה ומופצצים בתעמולה חמאסית, ושאהידים ודאעש ואל־קאעדה. אלה אנשים שפעם ראשונה נחשפים לזה? מה אתה מצפה, שערבי יחנך לאהבת הארץ, לשיר את ההמנון ואת התקווה? זו סתם גזענות. המשך של המדיניות הגזענית של הממשלה, שבאה לידי ביטוי בכל תחום, ובין היתר בחינוך".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו