איזנקוט מכין את הקרקע לממשלת מיעוט

גדי איזנקוט, יו"ר ישר! – המפלגה המובילה כיום בסקרים – ניצב בקמפיין 2026 בפני בעיה פוליטית. גוש המפלגות שהוא מוביל, הכולל את ביחד בראשות נפתלי בנט, ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן והדמוקרטים בראשות יאיר גולן, מגיע במרבית הסקרים ל־58–59 מנדטים. קרוב, אבל עדיין לא 61.

אם הבחירות היו מתקיימות מחר, לא היו לאיזנקוט מספיק מנדטים להקים קואליציה הנשענת על רוב בכנסת. היעד המועדף עליו ברור: להעביר אליו בוחרים נוספים מהימין ולחצות את רף 61 המנדטים. אבל אם זה לא יקרה, קיימת גם דרך אחרת.

החוק אינו מחייב 61 ח"כים כדי להשביע ממשלה. די ברוב מקרב המשתתפים בהצבעה. ממשלה יכולה לקום, למשל, בתוצאה של 59 מול 50. רוב של 61 ומעלה רצוי, כמובן, משום שהוא מעניק לקואליציה בסיס יציב ויכולת להתמודד עם המציאות הקשה, בוודאי אחרי שנות השלטון הארוכות של בנימין נתניהו והליכוד.

בשבועות האחרונים מכינים בישר! גם תרחיש חלופי: השבעת ממשלה עם 58 או 59 ח"כים. התפיסה המתגבשת אצל איזנקוט, שעדיין אפשר להגדירו כטירון פוליטי, היא שגם ממשלת מיעוט עדיפה על המשך כהונת נתניהו

בשבועות האחרונים מכינים בישר! גם תרחיש חלופי: השבעת ממשלה עם 58 או 59 ח"כים. התפיסה המתגבשת אצל איזנקוט, שעדיין אפשר להגדירו כטירון פוליטי, היא שגם ממשלת מיעוט עדיפה על המשך כהונתו של נתניהו.

בסביבת איזנקוט מדברים על כוונה נחרצת לסיים את שלטונו ארוך השנים. גם אם ממשלה כזו תתקשה לשרוד, וגם אם הכנסת תתפזר כעבור זמן קצר ותצא לבחירות נוספות, נקודת המוצא תשתנה: ראש ממשלת המעבר יהיה איזנקוט ולא נתניהו.

יו"ר ישר! גדי איזנקוט ויו"ר ביחד נפתלי בנט בכנס הרצליה, 1 ביולי 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

הציבור הישראלי לא אוהב את הרעיון של ממשלת מיעוט, ולכאורה קל להבין מדוע. ממשלה הנשענת על 59 מנדטים מייצגת, בחישוב גס, כ־49% מהקולות. אפשר לטעון שלממשלה כזו חסרה לגיטימציה מספקת.

אבל מה האלטרנטיבה? אם איזנקוט לא יקים ממשלה ונתניהו יהיה רחוק כעשרה מנדטים מהרוב הדרוש, ישראל עשויה להיגרר למערכת בחירות נוספת. לאורך כל התקופה הזו ימשיך נתניהו לכהן כראש ממשלת מעבר. אם הגוש שלו ימנה כ־50 מנדטים, הוא יעמוד בראש הממשלה כשהוא מייצג, בחישוב גס, כ־41% בלבד מהבוחרים.

זו בדיוק הדילמה שאיזנקוט מבקש להעמיד בפני הציבור: האם ממשלת מיעוט הנשענת על 58 או 59 ח"כים פחות לגיטימית מראש ממשלת מעבר שהגוש התומך בו קטן ממנה משמעותית?

זו בדיוק הדילמה שאיזנקוט מבקש להעמיד בפני הציבור: האם ממשלת מיעוט הנשענת על 58 או 59 ח"כים פחות לגיטימית מראש ממשלת מעבר שהגוש התומך בו קטן ממנה?

ישראל כבר חוותה גרסה ממושכת של המציאות הזאת בשנים 2019–2021. בארבע מערכות הבחירות שנערכו בתקופה זו נתניהו לא הצליח להשיג רוב שיאפשר לו להקים לבדו ממשלה הנשענת על הגוש שלו, אך המשיך לכהן מכוח עקרון הרציפות עד אמצע שנת 2021. אחיזתו בתפקיד לא נבעה מרוב פרלמנטרי, אלא מהעובדה הפשוטה שהוא כבר ישב בכיסא.

איזנקוט מבקש למנוע תרחיש דומה. מבחינתו, אם הבוחרים יעניקו לגוש שלו יתרון ברור אך לא 61 מנדטים, אין סיבה שהיתרון המובנה יישאר דווקא בידי נתניהו רק משום שהוא כבר מכהן.

מנסור עבאס ויאיר לפיד במליאת הכנסת, 16 ביולי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

יש גם חלופה פוליטית ברורה: לצרף לממשלה את רע"ם בראשות מנסור עבאס. בקרב בוחרי האופוזיציה (גוש השינוי) יש תמיכה של 56% במהלך, בעוד שבקרב בוחרי הקואליציה (גוש נתניהו) יש התנגדות של 55%.

צירוף רע"ם עשוי להוסיף ארבעה או חמישה מנדטים ולסייע לאיזנקוט לחצות את הרף הדרוש. אלא שייתכן כי מבחינה ציבורית ופוליטית, צירוף רע"ם יהיה קשה יותר לעיכול מממשלת מיעוט.

הקושי נעוץ בזהותה של רע"ם. המפלגה צמחה מתוך התנועה האסלאמית בישראל. למרות המהלכים שמוביל עבאס להרחיק אותה מהגוף הדתי והרוחני של התנועה, מועצת השורא, חלק ניכר מהציבור היהודי עדיין רואה בשותפות איתה מהלך בעייתי.

ביום שבת הקרוב, במסגרת ועידת רע"ם, צפויים לקבל אישור סופי צעדי ההיפרדות ממועצת השורא. במקביל צפוי להתקדם המשא ומתן עם המועמד היהודי להצטרפות לרשימה, ח"כ לשעבר יואב סגלוביץ

ביום שבת הקרוב, במסגרת ועידת רע"ם, צפויים לקבל אישור סופי צעדי ההיפרדות ממועצת השורא. במקביל צפוי להתקדם המשא ומתן עם המועמד היהודי להצטרפות לרשימה, חבר הכנסת לשעבר יואב סגלוביץ, שעד לאחרונה היה איש יש עתיד. סגלוביץ שירת בתפקידים בכירים במשטרת ישראל והגיע לדרגת ניצב, המקבילה לדרגת אלוף בצה"ל.

גם עבור הציבור המוסלמי, צירופו של בכיר לשעבר בכוחות הביטחון אינו מהלך מובן מאליו. מהצד השני, הציבור היהודי נדרש להתרגל לרעיון שרע"ם מבקשת להפוך למפלגה של שיתוף פעולה ערבי־יהודי. הדרך לקבלתה כשותפה טבעית בקואליציה עדיין ארוכה. עד 27 באוקטובר יש לעבאס זמן להשפיע על דעת הקהל.

יו"ר רע"ם מנסור עבאס וח"כ יואב סגלוביץ במהלך ישיבת מליאת הכנסת, 6 בדצמבר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

להשבעת ממשלת מיעוט יש תקדים מהשנים האחרונות. ב־2021 תכננו מובילי ממשלת השינוי בנט, יאיר לפיד, גדעון סער, בני גנץ, ליברמן ומרב מיכאלי, להשביע ממשלה הנשענת על 61 ח"כים, ובהם ארבעת חברי רע"ם. זמן קצר לפני ההצבעה הודיע ח"כ סעיד אלחרומי כי במחאה על הרס בתים בפזורה הבדואית יימנע בהצבעה, במקום לתמוך בהקמת הממשלה.

בסופו של דבר זכתה הממשלה באמון הכנסת ברוב של 60 מול 59, כאשר בנט עצמו עמד בראש סיעה של שישה ח"כים בלבד.

טקס ההשבעה ביוני 2021 זכור כאחד האירועים המכוערים בתולדות הכנסת. חברי הליכוד הפריעו בקולניות לנאומו של בנט וניסו להפוך את עצם חילופי השלטון לאירוע נטול לגיטימיות. מפלגת הליכוד התקשתה לקבל את המעבר לאופוזיציה ומיררה את חיי ממשלת בנט לאורך שנת כהונתה.

ב־1981 השביע מנחם בגין את ממשלתו השנייה. זו לא הייתה ממשלת מיעוט. היא נשענה על רוב של 61 ח"כים בלבד, שברירי ביותר. למרות זאת, הממשלה קיבלה כמה מההחלטות הדרמטיות בתולדות המדינה

איזנקוט לא היה אז חבר כנסת. כיום הוא נערך לאפשרות שאם יצליח להחליף את נתניהו, ייתקל באותו סוג של התנגדות. ממשלת מיעוט רק תעצים את הקרב הפוליטי, ובליכוד לא ירפו ממנו.

יש עוד כמה תקדימים היסטוריים לממשלת מיעוט, אם כי לא היה מדובר בממשלת מיעוט בעת השבעת הממשלה, אלא בהתדרדרות פוליטית למצב כזה.

ראש הממשלה הנכנס מנחם בגין וראש הממשלה היוצא יצחק רבין, 9 ביוני 1977 (צילום: משה מילנר/לע"מ)

ממשלתו הראשונה של יצחק רבין הפכה לממשלת מיעוט בשלהי 1976 בעקבות משבר דת ומדינה. טקס קבלת מטוסי ה־F-15 מארה"ב נמשך אל תוך השבת. המשבר שהתחולל בעקבותיו הוביל ליציאת שרי המפד"ל מהממשלה, וממשלת רבין נותרה ללא רוב פרלמנטרי עד הבחירות.

ב־1981 השביע מנחם בגין את ממשלתו השנייה. זו לא הייתה ממשלת מיעוט. היא נשענה על רוב של 61 ח"כים בלבד, שברירי ביותר. למרות זאת, הממשלה קיבלה כמה מההחלטות הדרמטיות בתולדות המדינה: החלת החוק הישראלי על רמת הגולן, השלמת פינוי סיני והיציאה למלחמת לבנון הראשונה. בהמשך התרחבה הקואליציה והאיום המיידי על קיומה פחת.

לאחר רצח רבין בנובמבר 1995 הושבע שמעון פרס לראשות הממשלה והמשיך לכהן בממשלת מיעוט עד הבחירות במאי 1996, שבהן הפסיד לנתניהו

ב־1993 איבדה ממשלתו השנייה של רבין את הרוב שלה לאחר פרישת ש"ס על רקע החקירות הפליליות של יו"ר ש"ס אריה דרעי והמתיחות בין ש"ס למרצ. הממשלה נותרה עם 56 ח"כים ונשענה על תמיכה חיצונית של הסיעות הערביות. דווקא ממשלת המיעוט הזו הובילה כמה מהמהלכים המדיניים החשובים בתולדות ישראל: הסכמי אוסלו והסכם השלום עם ירדן.

בהמשך הצטרפו לקואליציה שלושה פורשים מצומת והיא גדלה ל־59 ח"כים. לאחר רצח רבין בנובמבר 1995 הושבע שמעון פרס לראשות הממשלה והמשיך לכהן בממשלת מיעוט עד הבחירות במאי 1996, שבהן הפסיד לנתניהו.