סביבה עוינת

לא מעט בקבוקי שמפניה מטאפוריים נפתחו השבוע במשרד להגנת הסביבה.

אנשי מקצוע – משרתי ציבור מסורים שכבר תקופה ארוכה הולכים בראש מורכן וסופרים את השניות עד לסיום הקדנציה – קיבלו משב מרענן של תקווה בעקבות תוצאות הפריימריז בליכוד: עוד קצת סבלנות, ועידן סילמן, הפרק האפל ביותר ב־37 שנות קיומו של המשרד להגנת הסביבה, יהיה מאחוריהם.

אם עובדי המשרד חגגו בשקט, בתנועה הסביבתית לא הסתירו את השמחה. באחד הארגונים אפילו טענו שמתפקדי הליכוד הדיחו את עידית סילמן בגלל כישלונה כשרה להגנת הסביבה.

להערכתי, מדובר בשטויות. אם המצביעים בפריימריז היו מתגמלים את השרים לפי ביצועיהם, מירי רגב הייתה טסה עכשיו בדרכה לפנסיה מוקדמת, ולא לעוד שבוע מפנק במרוקו. הלוואי שנגיע ליום שבו המצביעים בישראל בכלל, ובליכוד בפרט, יבחרו לפי הביצועים הסביבתיים. בינתיים אנחנו רחוקים משם שנות אור – או שמא שנות חושך.

את הקדנציה של סילמן במשרד להגנת הסביבה אפשר לסכם במילה אחת: טרגדיה, במידה רבה דווקא כי ההתחלה הייתה שונה

את הקדנציה של סילמן במשרד להגנת הסביבה אפשר לסכם במילה אחת: טרגדיה, במידה רבה דווקא כי ההתחלה הייתה שונה לגמרי.

סילמן נכנסה ללשכתה חדורת מוטיבציה ואנרגיה, הפגינה רצון ללמוד ולרדת לפרטים, נתנה כבוד ורוח גבית לאנשי המקצוע והמדע, מינתה מנכ"ל מקצועי שכבר כיהן בתפקיד בעבר (גיא סמט), ובאופן כללי נוצר הרושם שהיא באה לעשות טוב ולא לסחור בג'ובים ולשעבד את המשרד להפיכה המשטרית כמו רבים מעמיתיה לממשלה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן בכנס ירושלים השנתי של קבוצת "בשבע" בירושלים, 17 בפברואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

חלק מהחולשות נראו כבר אז: קושי להתמקד ולנהל עבודה סדורה, חולשה פוליטית מול משרד האוצר ובכלל. אבל על רקע מה שהתרחש בחלק ממשרדי הממשלה, התחושה הייתה שהסביבה והמשרד המופקד עליה יצאו בזול.

אלא שכל זה השתנה כשסילמן זיהתה את המלכוד שאליו נקלעה: הבייס שאליו היא מכוונת לא יתגמל אותה – כנראה אפילו לא בקול אחד – על הצלחות סביבתיות. גם אם תעביר את חוק האקלים החיוני – במדינה המפותחת היחידה שאין בה חוק כזה, ובשעה שמשבר האקלים הולך ומחריף – לא תצמח לה מכך שום תועלת בפריימריז.

בקהל היעד שבו תלוי עתידה הפוליטי של סילמן, הסביבה נתפסת כסוגיה שמאלית־ליברלית־אוניברסלית, ומשבר האקלים כהמצאה של נודניקים מהאקדמיה. עובדה, אפילו דונלד טראמפ אמר.

אלא שכל זה השתנה כשסילמן זיהתה את המלכוד שאליו נקלעה: הבייס שאליו היא מכוונת לא יתגמל אותה – כנראה אפילו לא בקול אחד – על הצלחות סביבתיות

מרגע שהבינה שהגנה על הסביבה לא תבטיח את עתידה הפוליטי – ואולי להפך – סילמן הכריזה עליה מלחמה: על ארגוני הסביבה, שבאופן מסורתי הם בני בריתו של המשרד; על חלק מהדרגים המקצועיים; ועל ארגוני האקלים והאמנות הבינלאומיות. כמו יריב לוין במשרד המשפטים, היא הפכה לסוכנת כאוס שפוגעת מבפנים במערכת שאותה היא אמורה לקדם ועליה היא אמורה להגן.

את ארגוני הסביבה היא תייגה כשמאלנים עוכרי ישראל, תוך הפצת שקרים, גדעה את תקציבי התמיכות שלהם ומנעה מינוי נציגים מטעמם בהנהלות של גופים ציבוריים.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן וראש הממשלה בנימין נתניהו במליאת הכנסת, 26 ביוני 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במקביל, את המאבק החיוני בשרפות הפסולת הפיראטיות היא הפכה באופן ציני למלחמה בפלסטינים, תוך הזנחת הגליל, השרון וכל חבל ארץ בתוך הקו הירוק שסובל מהמפגע הקשה הזה. גם הרשתות החברתיות שלה, כמו לוח הזמנים שלה בעולם האמיתי, שועבדו יותר ויותר לביקורים בהתנחלויות ובמעוזי ליכוד.

לכל אלה נוספו ההצהרות הטראמפיסטיות על הצורך לבחון פרישה מהסכמי האקלים שישראל חתומה עליהם – עניין שכמובן לא יושם ונותר בגדר הכרזה פופוליסטית על הנייר – והפכו את ישראל לבדיחה.

הבדיחה הפסיקה להצחיק כשסילמן שיתפה פעולה עם בן בריתה האידאולוגי, איתמר בן גביר, ביוזמה המפורסמת של תנינים נגד אסירים. גם זה, כמובן, רעיון שאין לו שום סיכוי להתממש, בוודאי לא רגע לפני הבחירות. אבל כשחרב הפריימריז מתקרבת וכשאין גבול לציניות, משליכים להמון גם הבטחות על תנינים.

אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה מעולם לא נראו נבוכים ומבוישים כל כך. איך שלא מסתכלים על זה, הכתם הזה דבק גם בהם – או, נכון יותר, במי שנשארו במשרד

אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה מעולם לא נראו נבוכים ומבוישים כל כך. איך שלא מסתכלים על זה, הכתם הזה דבק גם בהם – או, נכון יותר, במי שנשארו במשרד אחרי ששורה ארוכה של אנשי מקצוע ומדענים רציניים נטשו, מבלי שנמצאו להם מחליפים.

וכמובן, סילמן עבדה בחצי משרה גם למען ההפיכה המשטרית, וניסתה להיות קולנית וקיצונית יותר ממחולליה. היא קראה במפורש להפרת פסיקות בג"ץ וליצירת משבר חוקתי יזום, הגדירה את נשיא בית המשפט העליון עמית כ"סכנה למדינת ישראל" וקראה לעצור אותו, טבעה את הצירוף "טבח קפלן" וכינתה את "אחים לנשק" ארגון טרור. וזה רק על קצה המזלג.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן משתתפת בעצרת הקוראת להקמתן מחדש של התנחלויות ישראליות ברצועת עזה, ירושלים, 27 בפברואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ביום פקודה התברר שכל זה לא הספיק. גם לא העובדה שברגע האחרון של הכנסת עבר החוק לטיפול בפסולת בניין – ההישג המשמעותי היחיד בקדנציה של ארבע שנים.

סילמן זרקה את הסביבה לכלבים, או לתנינים, ומתפקדי הליכוד זרקו אותה אל מעבר להרי החושך של העשירייה הרביעית. בדרך למטה היא גררה איתה גם את הסביבה ואת המשרד שאמור להגן עליה.

"המשרד להגנת הסביבה זקוק למשקם במשרה מלאה", סיכם השבוע גורם בתחום. "בעצם הוא צריך יותר ממשקם – הוא צריך קוסם"

אומרים שמה שבני אדם קלקלו, בני אדם יכולים לתקן, אבל זה לא יהיה פשוט. אם וכאשר תקום ממשלה אחרת אחרי הבחירות, ואם המשרד להגנת הסביבה יופקד בידי מי שבאמת ירצה בו, המשרד יצטרך לעבור תהליך שיקום ארוך וכואב.

איוש תפקידי מפתח באנשי מקצוע טובים ובני סמכא הוא תהליך ממושך, ובאדיבות הבירוקרטיה הישראלית גם מסורבל מאוד. אחרי שהמשרד התרוקן, כלל לא בטוח שהאנשים האיכותיים האלה יעמדו בתור.

צעירים ישראלים קוראים לפעול נגד משבר האקלים מחוץ לבית המשפט העליון בירושלים, 3 בספטמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

"המשרד להגנת הסביבה זקוק למשקם במשרה מלאה", סיכם השבוע גורם בתחום. "בעצם הוא צריך יותר ממשקם – הוא צריך קוסם".