בג"ץ הציל את גלי צה"ל אבל סיפק לממשלה מדריך עתידי לסגירת התחנה

נדירות הן הפעמים שבהן בג"ץ קבע בפסק דין סופי כי הממשלה שקלה שיקולים זרים בבואה לקבל החלטה שלטונית משמעותית.

זוהי עילה נדירה יחסית בארגז הכלים השיפוטי, מאחר שברוב המקרים הרשות השלטונית אינה ששה לחשוף את השיקולים הפסולים שעמדו בבסיס ההחלטה, והיא עוטפת אותה בעטיפות מנצנצות של שיקולים ענייניים וראויים.

אך לא כך פעלה ממשלת ישראל בדצמבר 2025, כאשר החליטה לסגור את תחנת השידור גלי צה"ל. שרי הממשלה, ובראשם שר התקשורת שלמה קרעי ושר הביטחון ישראל כ"ץ, לא היססו להצהיר – הן במכתבים רשמיים והן בראיונות בתקשורת – כי פעלו לסגירת גל"צ נוכח התרשמותם כי בשידורים נשמעת עמדה פוליטית המנוגדת לזו של מפלגות הקואליציה.

כמו במקרים קודמים שבהם בג"ץ פסל החלטה שלטונית מרכזית של הממשלה הנוכחית,  הממשלה הקלה על בית המשפט בכך שטרחה ועשתה את כל השגיאות האפשריות

כמו במקרים קודמים שבהם בג"ץ פסל החלטה שלטונית מרכזית של הממשלה הנוכחית – למשל בעניין פיטוריו של ראש שב"כ הקודם רונן בר, או בפרשת הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה – הממשלה הקלה על בית המשפט בכך שטרחה ועשתה את כל השגיאות האפשריות:

• מינתה ועדה מייעצת שחבריה היו נגועים מלכתחילה במשוא פנים;
• הפקידה על הנושא שרים שלא הפסיקו להצהיר על השיקולים הזרים המנחים אותם;
• ובסופו של דבר אף הסתירה מבית המשפט את פרוטוקול הדיון בממשלה, ככל הנראה מאחר שתועדו בו התבטאויות של שרים שלא היו עוזרות לממשלה להתמודד עם הטענות נגדה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך דיון 40 חתימות ליד השרים ישראל כ"ץ ושלמה קרעי. 17 ביולי 2024 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

התוצאה: השופטים דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין ויחיאל כשר קיבלו פה אחד את העתירות, וביטלו את ההחלטה לסגור את גל"צ בנימוק של שיקולים זרים.

"לא ניתן להסכין לכך שבעל סמכות שלטונית יחליט שמשום שדברי שדרן אינם נושאים חן בעיניו, יש לסגור את המיקרופון של השדרן", כתב השופט כשר בפסק דינו, "שלטון הפועל כך פועל באופן בלתי דמוקרטי בעליל, שהרי אבן היסוד שעליה נשען כל משטר דמוקרטי היא ההכרה בכך שהשלטון אינו רשאי להשתמש בכוחו כדי להשתיק את מי שדעותיו אינן לרוחו".

"שלטון הפועל כך פועל באופן בלתי דמוקרטי בעליל, שהרי אבן היסוד שעליה נשען כל משטר דמוקרטי היא ההכרה בכך שהשלטון אינו רשאי להשתמש בכוחו כדי להשתיק את מי שדעותיו אינן לרוחו"

במבט קדימה, הדברים הללו עשויים – בקונסטלציה פוליטית מסוימת – לבוא דווקא לעזרתם של גופי תקשורת דוגמת ערוץ 14 ויתר כלי התקשורת המזוהים היום כתומכים בקו הפוליטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בתסריט של חילופי שלטון עשויה לעלות שאלת ההטבות השלטוניות הנדיבות שלהן זכו כלי תקשורת המקורבים לשלטון בעת כהונת ממשלת נתניהו. פסק הדין הזה, האוסר על הממשלה להצר את צעדיו של כלי תקשורת אך בשל תוכן שידוריו, אף אם לשיטתה יש בו הזדהות עם מחנה פוליטי נגדי, עוד עשוי להישלף על ידי כלי התקשורת הללו, כמעין רשת מגן משפטית.

יש לבחון את פסק דינו של בג"ץ בהקשר הראוי: השופטים לא פסקו כי לממשלה לא הייתה סמכות לדון בסוגיית סגירת גל"צ.

השופטים יחיאל כשר, דפנה ברק-ארז ואלכס שטיין בדיון בבג"ץ בעתירות נגד סגירת תחנת גלי צה"ל, 28 בינואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בניגוד לעמדתם של כלל העותרים ולעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, שהצטרפה לעמדת העותרים – השופטים קבעו כי אין כל צורך בהליך חקיקה של הכנסת על מנת לסגור את גל"צ, הגם שסגירת כלי תקשורת מרכזי במדינה עשויה להשפיע במידת מה על מימושה של הזכות לחופש הביטוי.

בהקשר זה הכלל הקובע הינו "הפה שאסר הוא הפה שהתיר", ומאחר שגל"צ הוקמה במקור בהחלטת ממשלה ולא בחוק, זהו ההליך המתאים גם להחלטה על סגירה.

השופט שטיין נקט בעניין זה עמדה מרחיקת לכת, השוללת מתחנת השידור הצבאית כל מאפיין המציב אותה בשדה חופש הביטוי וחופש העיתונות. שטיין רואה בה יחידה צבאית ותו לא, וכשם שהרמטכ"ל רשאי להורות על סגירת יחידה צבאית בכל חיל אחר, כך הוא רשאי להורות גם על סגירת גל"צ.

הבדלי השקפה עקרוניים ניכרים בין שופטי הרוב – כשר וברק-ארז – לבין שטיין, גם בשאלת הגדרתו של "הסדר ראשוני". כשר אמנם החליט שסגירת התחנה איננה "הסדר ראשוני" ומטעם זה אין חובה לעגנו בחקיקה, ודי בהחלטת ממשלה.

שטיין הולך רחוק הרבה יותר: הוא מתעמת עם ההגדרה הקנונית של "הסדר ראשוני" שנקבעה בפרשת גיוס תלמידי הישיבות בפסק דין רובינשטיין בשנת 1998, ומציע לאמץ הגדרה מצומצמת בהרבה בשאלה הסדר ראשוני מהו

אך שטיין הולך רחוק הרבה יותר: הוא מתעמת עם ההגדרה הקנונית של "הסדר ראשוני" שנקבעה בפרשת גיוס תלמידי הישיבות בפסק דין רובינשטיין בשנת 1998, ומציע לאמץ הגדרה מצומצמת בהרבה בשאלה הסדר ראשוני מהו.

שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין, מרץ 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

באותה פרשה קבע בית המשפט בהרכב מורחב, לראשונה, כי שר הביטחון אינו רשאי לפטור קבוצות שלמות באוכלוסייה משירות צבאי מכוח סמכותו בחוק שירות ביטחון, אלא רק לתת פטור פרטני על יסוד שיקולים אינדיבידואליים.

שטיין, שעתיד לפרוש לגמלאות בעוד 14 חודשים, מפגין גישה הולכת ומקצינה ביחס לצורך להתיישר עם הלכותיו הקנוניות של בית המשפט העליון לאורך השנים. פסיקתו משדרת גישה שלפיה אין סיבה לאמץ אפילו פסקי דין שהוכרו כעמודי תווך מרכזיים לאורך השנים.

שטיין, שעתיד לפרוש לגמלאות בעוד 14 חודשים, מפגין גישה הולכת ומקצינה ביחס לצורך להתיישר עם הלכותיו הקנוניות של בית המשפט העליון לאורך השנים

אף שהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל נפסלה, השופטים הדגישו שלא כל החלטה עתידית על סגירת גל"צ תיפסל בהכרח מחמת אי-סבירות או מחמת שיקולים זרים. בהחלט אפשרי שהממשלה תקיים הליך תקין, תשקול שיקולים ענייניים בלבד, ותקבל החלטה לסגור את גלי צה"ל, והחלטה כזו תהיה תקינה לחלוטין.

במידה מסוימת, אפשר לקרוא את פסק דינו של השופט כשר כמעין מדריך העשוי לכוון ממשלה עתידית לקבל החלטה דרמטית לסגור תחנת שידור, תוך הקפדה על כך ששריה יצהירו על שקילת שיקולים ענייניים בלבד, תוך מתן אפשרות לשרים להצביע על יותר מחלופה אחת, תוך מתן זמן מספיק לציבור ולעובדי התחנה להשמיע את טענותיהם – ובכך לחסן את ההחלטה מפני התערבות שיפוטית.