אנו חיים בתקופה של נס: תקופה שבה במקביל לכך שאחד מבכירי הליכוד, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, מתגאה בכך שהממשלה נמנעת מלציית לפסקי דין של בג"ץ, מצייצת שרת התחבורה מירי רגב כי הורתה לרשות שדות התעופה לפנות לבית הדין לעבודה כדי להפסיק את השביתה הפראית, לטענתה, שתקעה עשרות אלפי אזרחים בנתב"ג.
הימנעותה של המדינה מציות לפסקי הדין של בתי המשפט, ובראשם בג"ץ, היא למרבה הצער מסימני ההיכר של התקופה הנוכחית, וכן סממן להתפוררות שלטון החוק. לכבד את שלטון החוק כשברקע מאות אלפי ישראלים שנמצאים בדרכם לחו"ל או מנסים לשוב ולנחות בישראל – זה המקרה הקל. הפופוליזם יוליך כל פוליטיקאי לדרוש מהעובדים לציית לצווים שיפוטיים.
אבל שלטון החוק נמדד בכך שהממשלה, וכל רשות ציבורית, יצייתו להחלטות שיפוטיות גם במקרים הרחוקים ביותר מהפופוליזם של יולי־אוגוסט. שם נמדד העניין – ושם ממשלת ישראל נכשלת כישלון חרוץ, אולי אף מכוון.
המדיניות של ביקורי נציגי הצלב האדום אצל עצורים ואסירים ביטחוניים הונהגה מאז שנת 1968, ועוגנה בפקודה פנימית של שב"ס בשנת 2002. לאחר 7 באוקטובר הופסקו הביקורים ללא כל תיקון בפקודה או הנמקה
נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הורה בשבוע שעבר לממשלה להגיב בתוך שבועיים לבקשה שהגישה האגודה לזכויות האזרח, לפי פקודת ביזיון בית משפט, בעניין הסדרת ביקורים של הצלב האדום אצל אסירים ביטחוניים בבתי סוהר.
האגודה פנתה לבית המשפט כחודשיים וחצי לאחר שניתן פסק דין מפורט בעניין זה, שקיבל את עתירת האגודה והורה למדינה להסדיר את ביקורי הצלב האדום, בהתאם לחובתה החוקית.
העתירה הוגשה בתחילת שנת 2024, כשהדם הישראלי געש בעקבות מתקפת הטרור של 7 באוקטובר, ורוחות המלחמה נשבו בעוצמה רבה. מייד לאחר 7 באוקטובר החיל שב"ס איסור גורף על ביקורים של הצלב האדום אצל אסירים ביטחוניים, וכן על מסירת מידע לנציגי הצלב האדום על מצבם של אותם אסירים.
הדיון בעתירה הלך והתארך, בין היתר בשל התפוררות מנגנוני הפעולה הפנימיים בממשלה: בשב"ס פשוט לא ספרו את אנשי הפרקליטות ומשרד המשפטים, והמדינה לא הצליחה להעמיד מענה ראוי מטעמה בבית המשפט.
המדיניות של ביקורי נציגי הצלב האדום אצל עצורים ואסירים ביטחוניים הונהגה מאז שנת 1968, ועוגנה בפקודה פנימית של שב"ס בשנת 2002. לאחר 7 באוקטובר הופסקו הביקורים ללא כל תיקון בפקודה או הנמקה. בהמשך הוכרז "מצב חירום כליאתי", ונקבע ש"פעולות השגרה" יצומצמו למינימום ואף יבוטלו.
"מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, שלא תלך בדרכם של ארגוני הטרור. שמירה על דרישות הדין היא הבסיס שבלעדיו לא ייכונו סדרי שלטון ומשפט"
עד למועד שבו הושלמה עסקת החטופים האחרונה וכלל החטופים החיים שבו ארצה, הרציונל שהיה מקופל בעמדת המדינה היה שאין למסור מידע רב מדי על מצבם של האסירים הביטחוניים, ויש לאפשר עמימות כדי שגם בצד השני יתהו בדבר היחס שלו זוכים אותם עצורים ואסירים ביטחוניים.
השלמת עסקת החטופים האחרונה היוותה לפיכך שינוי נסיבות משמעותי, שלאחריו גם לבית המשפט היה קל יותר לתת את פסק דינו: בית המשפט נתן צו מוחלט שלפיו "בוטל האיסור הגורף על ביקורים מטעם הצלב האדום אצל האסירים הביטחוניים המוחזקים על ידי שב"ס וצה"ל, ותימשך מסירת המידע בעניינם לידי הצלב האדום ובהתאם למתכונת שהונהגה בעבר".
השופטת דפנה ברק־ארז ביססה את פסק דינה הן על הוראות המשפט הישראלי, והן על כללי המשפט הבינלאומי שנחשבים לחלק מהדין הישראלי בהקשר זה. אך מעבר לכך, היא הקפידה גם לדבר בשפה לא משפטית, ולומר דברים שאין צורך בהשכלה משפטית כדי להבינם.
"על הדיון כולו מרחף צילה של השאלה: מהן חובותינו כלפי אויבינו? האומנם ייקוב הדין את ההר? כאזרחית של מדינה שחפצה להיות שומרת חוק, ולא רק כשופטת, אני סבורה שהתשובה היא ברורה, ולאמיתו של דבר קשה פחות מכפי שעולה מהרושם הראשון.
"מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, שלא תלך בדרכם של ארגוני הטרור. שמירה על דרישות הדין היא הבסיס שבלעדיו לא ייכונו סדרי שלטון ומשפט".
"בניגוד לצו המוחלט, המדינה אינה מאפשרת את ביקורי הצלב האדום אצל האסירים הביטחוניים בהתאם למתכונת המעוגנת בהוראות הפקודה, והביקורים אינם מתקיימים כלל. התוצאה היא ביזוי פסק הדין"
בשורה התחתונה, בית המשפט קבע: "המדינה תאפשר ביקורים של נציגי הצלב האדום אצל האסירים ביטחוניים ותמשיך במסירת המידע בעניינם, בהתאם למתכונת המעוגנת בהוראותיה של פקודת הצלב האדום, וכן במתקנים המופעלים על ידי צה"ל".
במקום לכבד את פסק הדין, נציב שב"ס קובי יעקובי החליט לפרסם בחודש שעבר פקודה חדשה העוסקת בהסדרת ביקורי נציגים של הצלב האדום במתקני שב"ס. לכאורה נראה כי הפקודה באה ליישם את הוראות פסק הדין, אך למעשה היא מערימה קשיים על הביקורים, באופן שהופך את פסק הדין לאות מתה. אין זה מקרה שמאז ניתן פסק הדין, לא חודשו ביקורי הצלב האדום בבתי הסוהר.
![עו"ד עודד פלר מגיע לדיון בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל בנושא תנאי הכליאה של מחבלים פלסטינים בבתי הכלא בישראל, בבית המשפט העליון בירושלים, 17 ביולי 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/10/F250717YS27-1024x640.jpg "עו"ד עודד פלר מגיע לדיון בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל בנושא תנאי הכליאה של מחבלים פלסטינים בבתי הכלא בישראל, בבית המשפט העליון בירושלים, 17 ביולי 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)")
פקודת שב"ס החדשה מעניקה לשב"ס אפשרות לאשר או לפסול את הנציגים מטעם הצלב האדום שתאושר כניסתם; מאפשרת למנוע מהם להכניס עימם מסמכים (ומתירה רק הכנסת דפים ריקים); מצמצמת מאוד את תדירות הביקורים ומתירה ביקור אחד בלבד בכל רבעון בכל מתקן כליאה.
הפקודה גם מגבילה את מספר האסירים שיקבלו את הביקור באותו מתקן לחמישה ואת משך הביקור ל־20 עד 30 דקות לאסיר. היא גם מונעת סיור באגפים ועוד.
"התוצאה היא", כתב לבית המשפט עו"ד עודד פלר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, "שבניגוד לצו המוחלט, המדינה אינה מאפשרת את ביקורי הצלב האדום אצל האסירים הביטחוניים בהתאם למתכונת המעוגנת בהוראות הפקודה, והביקורים אינם מתקיימים כלל. התוצאה היא ביזוי פסק הדין".
השאלה היא לא שאלה מורכבת של המצב הנורמטיבי המשתנה – אלא שאלה פשוטה: האם המדינה עודנה רואה עצמה כפופה ומחויבת לפסקי דין של בית המשפט
אפשר להתעמק בשאלה אם למדינה מותר לשנות הוראות מִנהליות גם לאחר שבית משפט נותן פסק דין המבוסס על ההוראות המִנהליות הקודמות. אבל זו אינה השאלה: בית המשפט קבע כי על המדינה לאפשר ביקורים של נציגי הצלב האדום לא רק בהתבסס על פקודת שב"ס, אלא בהתבסס על הוראות המשפט הישראלי, שקלט לתוכו את הנורמות הרלוונטיות של המשפט הבינלאומי.
בכל הכבוד לנציב שב"ס יעקובי, הנחיות שב"ס אינן יכולות לשנות את הנורמות הללו. ולכן, השאלה היא לא שאלה מורכבת של המצב הנורמטיבי המשתנה – אלא שאלה פשוטה: האם המדינה עודנה רואה עצמה כפופה ומחויבת לפסקי דין של בית המשפט.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו