מחקר ישראלי בדק אם ערוץ 14 עומד בהגדרות המקובלות של עיתונות. החוקרים ניתחו 275 אייטמים תקשורתיים ששודרו בערוץ במהלך 2024 לפי מודל עם ארבעה פרמטרים, שכל אחד מהם נגזר מתפקיד אחר של העיתונות בדמוקרטיה, ומצאו שהערוץ נכשל בכולם.
לפי המחקר, 40.4% מהאייטמים בערוץ הדהדו מסרים של לשכת ראש הממשלה בלי ביקורת ובלי מסגור עיתונאי; שליש מהם כללו קביעות שקריות בנות-הפרכה; ובמדגם כולו לא נמצאה ולו ביקורת אחת על ראש הממשלה בנימין נתניהו.
המאמר בוחן מה מבדיל כלי תקשורת עיתונאי מכלי שנראה כמו אחד, מה מנחה את ההתנהלות של הערוץ, ומה ההשפעה של תכנים כאלה על מי שצופה בהם.
האם ערוץ 14 הוא ערוץ עיתונות?
מחקר ישראלי בדק האם ערוץ 14 הוא כלי תקשורת שפועל לפי הסטנדרטים של עיתונות, ומצא שלא.
המחקר, שפורסם תחת הכותרת "אנטי-עיתונות: ערוץ 14 כמקרה מבחן למודל חדש" בנה מודל שמבחין ביניהם בלי להישען על עמדה פוליטית.
המודל פותח על ידי ד"ר איילה פנייבסקי, חוקרת תקשורת פוליטית באוניברסיטת סיטי בלונדון, יחד עם עורך אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית", שוקי טאוסיג, והעיתונאית חן אגרי, העוסקת גם היא בביקורת תקשורת.
המודל שפיתחה פנייבסקי בודק ארבעה פרמטרים, שכל אחד מהם נגזר מאחד מתפקידיה של העיתונות במדינה דמוקרטית:
- עובדתיות: היחס של כלי התקשורת לעובדות ולתאוריות קונספירציה. הפרמטר הזה נבדק כיוון שבלי מידע שמבוסס על עובדות אמיתיות, האזרח אינו יכול לדעת כיצד להכריע בשאלות ציבוריות.
המחקר מצא כי 34% מהאייטמים בערוץ כללו קביעות שקריות שניתן להפריך, וכ-10.5% מהם כללו תאוריות קונספירציה נטולות בסיס. הערוץ לא עמד במבחן העובדתיות.
- נאמנות: למי כלי התקשורת מחויב – לציבור או לבעלי השררה (פוליטיקאים, פקידים בכירים, בעלי הון וכו'). הפרמטר הזה נבחן מכוח תפיסה לפיה "העיתונאי הוא כלב השמירה של הדמוקרטיה".
המחקר מצא כי כ-40% מהאייטמים בערוץ הדהדו תעמולה ממשלתית ללא כל ביקורת או מסגור שלה ככזאת. הערוץ הוכיח נאמנות לממשלה, לא לציבור.
- פלורליזם: היחס של כלי התקשורת לעיתונאים ולכלי תקשורת ביקורתיים. זאת, כיוון שדמוקרטיה מחייבת מגוון דעות ו"שוק רעיונות חופשי".
לפי המחקר, כ-13.5% מהאייטמים בערוץ הביעו ביקורת על עיתונאים ביקורתיים וכלי תקשורת ביקורתיים; כ-5% מהאייטמים בערוץ 14 השוו עיתונאים ל"מחבלים", "נאצים" ו"אויבי המדינה". הערוץ לא עמד גם במבחן הפלורליזם.
- סולידריות: האם בכלי התקשורת יש שיח שנאה והסתה, הפוגע במרקם החברתי שהוא אמור לשרת.
16% מהאייטמים בערוץ כללו שיח שנאה, גזענות והסתה לאלימות. הערוץ נכשל גם במדגם הסולידריות.
כלי תקשורת שנכשל בארבעת הפרמטרים הוא מה שהמחקר מכנה "אנטי-עיתונות": גוף שמאמץ את הפורמט של החדשות ומשתמש בו להפצת שקרים ולהעלמת סיפורים שאינם נוחים לשלטון.
ערוץ 14 נכשל בכל המדדים שנבדקו. במדגם כולו לא נמצאה בערוץ 14 ולו ביקורת אחת על ראש הממשלה בנימין נתניהו.
המדגם כלל 12 ימי שידור שנבחרו באקראי במהלך 2024 ובהם נותחו כלל האייטמים בשתי התוכניות הנצפות ביותר, לרוב "הפטריוטים" והמהדורה המרכזית. סך הכול 24 תוכניות ו-275 אייטמים.
ערוץ 14 מול ארבעת הפרמטרים לבדיקת עיתונות:
| פרמטר שנבדק | מה נמדד | שיעור האייטמים בערוץ 14 שבהם התגלה הכשל |
|---|---|---|
| עובדתיות | קביעות שקריות בנות-הפרכה | 34% |
| עובדתיות | תיאוריות קונספירציה נטולות ביסוס | 10.55% |
| נאמנות | הדהוד תעמולה ממשלתית ללא ביקורת או מסגור עיתונאי | 40.4% |
| פלורליזם | ביקורת על עיתונאים ועל כלי תקשורת ביקורתיים | 13.5% |
| פלורליזם | דה-לגיטימציה של עיתונאים והשוואתם לארגוני טרור, לנאצים ולאויבי המדינה | 4.73% |
| סולידריות | שיח שנאה, גזענות והסתה | 16% |
| סולידריות | הסתה לאלימות, לפשעי מלחמה ולרצח המוני של אזרחים בעזה | 11.6% |
האם ערוץ 14 מדווח על עובדות?
לפי המחקר, אחד מכל שלושה אייטמים בערוץ 14 שנבדקו כלל קביעות שקריות בנות-הפרכה: לא דעות שנויות במחלוקת, אלא טענות עובדתיות שכבר הוכח כי אינן נכונות. טעויות קורות בכל מערכת חדשות, אבל ההיקף כאן חריג.
גם כאשר מצביעים בפני הערוץ על הטעות, אין מנגנוני תיקון סדורים. שתי דוגמאות, לשם המחשה:
ב-2026 ייחס הערוץ לעורך הדין ד"ר חגי קלעי את האמירה "אנחנו נפרק את עולם התורה". אבל האמירה נאמרה בדיון בבג"ץ בידי אדם אחר. הערוץ פרסם התנצלות בנוסח "יוחסו לד"ר חגי קלעי דברים שלא נאמרו על ידו"; אבל אחריה המשיך לשדר את אותו ייחוס – בכתוביות במהדורות, ב"הפטריוטים" וב"ריקלין ושות'".
באוקטובר 2024 פרסם הערוץ ידיעות שקריות שלפיהן "בכיר בארגון 'אחים לנשק'" הוא, כביכול, "מרגל" בפיקוד דרום. הדברים נכתבו על בסיס ציוץ של חבר הכנסת אלמוג כהן, בלי אימות ובלי לפנות ל"אחים לנשק" לתגובה.
בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות קבע כי הערוץ הפר את כללי האתיקה בפרסום השקרי והורה לו לפרסם התנצלות. בערוץ טענו כי אינם חברים במועצת העיתונות וכי לא קיבלו את סמכותה, אולם בהמשך הערוץ מחק את הכתבות "בשקט ובצנעה".
"אחים לנשק" עתרו לערכאות משפטיות והגישו תביעות לשון הרע נגד הערוץ, ח"כ כהן ואנשים נוספים שקישרו אותם לסיפור על "המרגל". כהן העיד בבית המשפט כי "המידע שבידיו הוא עדות שמועה בלבד", והודה כי "אין ברשותו ראיות המוכיחות את טענתו" והצהיר כי הוא "רק העלה תהיות".
בית המשפט המחוזי בלוד קיבל את תביעת "אחים לנשק" נגד ערוץ 14 וחייב את הערוץ לפרסם הודעת תיקון פומבית.
צורת התנהלות זו מייצרת הטעיה חמורה של הצופים, שמקבלים מידע שגוי ושקרי, מבלי שיש מולו מנגנוני בקרה ותיקון.
הטעייה חמורה נוספת היא תאוריות קונספירציה שהופיעו ב-10.55% מהאייטמים, ובהן "תפירת התיקים", "הדיפ סטייט" ותיאוריית "הבגידה מבפנים". המחקר מתעד כיצד תאוריית "הבגידה" נטולת הביסוס הלכה והתרחבה: תחילה כוונה לאישים בצמרת מערכת הביטחון, ובהמשך המלחמה גם לעבר ארגוני מחאה, עיתונאים ביקורתיים ואנשי אופוזיציה, ולבסוף אפילו נגד משפחות של חטופים ונרצחים שביקרו את התנהלות הממשלה ואת הפקרת יקיריהם.
מה מנחה את ההתנהלות של ערוץ 14?
40.4% מהאייטמים בערוץ 14 שנבדקו במחקר הדהדו מסרים מרכזיים של לשכת ראש הממשלה בלי ביקורת ובלי מסגור עיתונאי. במדגם כולו לא נשמעה ולו ביקורת אחת על נתניהו.
הנתון הזה נמדד במחקר בפרמטר הנאמנות, ששואל למי הכלי מחויב – לציבור או לבעל הכוח – ונבדק דרך הקריטריון "הדהוד תעמולה ממשלתית", המוגדר במחקר כמנוגד "לתפקיד העיתונות לבקר ולפקח על בעלי הכוח בחברה, ובראשם השלטון".
התנהלות כזאת היא שונה מכלי תקשורת בעל קו אידיאולוגי, שמביע תמיכה ברעיון, ולא באדם או במפלגה. כדי לבדוק זאת חילצו החוקרים שישה מסרים מרכזיים מ-289 סרטונים של לשכת ראש הממשלה, ואז בדקו את השידורים מולם.
דוגמה מובהקת נמצאה בשיח סביב עסקת החטופים. בינואר 2025, בזמן המשא ומתן על אחת העסקאות לשחרור החטופים, לאחר שנתניהו החליט לחתום על העסקה, התהפכה עמדת פרשני הערוץ.
נועם אמיר, שבעבר כינה עסקה כזו בדיוק "הסכם כניעה לטרור", תיאר את העסקה החדשה כ"בן גוריוניסטית". הפאנליסטית יערה זרד אף אמרה: "אני סומכת על ראש הממשלה נתניהו. אם היה יושב לפיד ומביא את אותה עסקה, לא הייתי סומכת עליו".
באוקטובר 2024 נחשף רמז לצורת הפעולה. אתר הערוץ פרסם טקסט שהתבסס על דברי יעקב ברדוגו, פרשן בערוץ המשמש בפועל יועץ פוליטי של נתניהו, ובגופו נותרו הוראות עריכה בגוף שני, כגון "אתה חייב לדבר שאין כאן מקריות". מי ניסח אותן אינו ידוע, אך התוכן הוכן לפי הנחיות מסגור כתובות.
גם מגישי הערוץ מחזקים את הטענה שהערוץ מהדהד ישירות מסרי שלטון. ינון מגל העיד על עצמו: "אני כלי שדרכו הוא מעביר דברים לציבור".
האם ערוץ 14 משמיע מה שהקהל שלו רוצה לשמוע?
ערוץ 14 אכן פונה לקהל מובחן, ובכך אין פסול. מחקר התקשורת מכיר בקטגוריה של "חדשות בעלות נטייה אידיאולוגית", וכלי תקשורת עם קו מוצהר יכול להיות עקבי ולגיטימי. לפי סקר שימושי התקשורת של המכון הישראלי לדמוקרטיה מאפריל 2024, 86% מצופי ערוץ 14 שהגדירו אותו מקור חדשות עיקרי או משני הזדהו עם הימין.
אלא שהתאמה בין כלי תקשורת לקהל שלו אינה מכשירה את מה שנמדד בפועל: 16% מהאייטמים כללו שיח שנאה, גזענות והסתה, ורוב שיח השנאה שהופיע בשידורי הערוץ הופנה כלפי מתנגדי הממשלה וחברי כנסת מהאופוזיציה שסומנו כאויבי ישראל. ב־11.6% מהאייטמים הופיעה הסתה מפורשת לאלימות ופשעי מלחמה.
למשל, ביוני 2025 אמר ינון מגל בשידור ש"רוב האנשים בטמרה נגד ישראל", בעקבות פגיעת טיל איראני בעיר הערבית–ישראלית שגרמה להרג של ארבעה מתושביה.
נציב פניות הציבור של הרשות השנייה דוד רגב קבע כי הדברים היו "גזעניים, פוגעניים ומכלילים כלפי האוכלוסייה הערבית בישראל" וכי האמירה "ראויה לכל גינוי". הרשות פתחה בהליך הפרה; תוצאתו עדיין לא פורסמה.
חלק מההסתה כוונה כלפי עיתונאים אחרים. 4.73% מהאייטמים כללו דה-לגיטימציה של עיתונאים והשוואתם לארגוני טרור, לנאצים, לאנטישמים ולאויבי המדינה.
ייצוג של ציבור אינו פוטר כלי תקשורת מאחריות למה שהוא משדר, ואף אחד מהמאפיינים האלה אינו נגזר מהיותו של אדם ימני, מסורתי או דתי.
הרייטינג מראה שצופי ערוץ 14 אוהבים אותו. מה הבעיה בו?
ההשפעה של חשיפה למסרים של הסתה, דיסאינפורמציה ותיאוריות קונספירציה נחקרה בשנים האחרונות ונמצאה משמעותית, והעלייה ברייטינג של ערוץ 14 מרחיבה את קהל הצופים שנחשפים לה.
נמרוד ניר ונמרוד זלדין מהאוניברסיטה העברית ואסא שפירא מאוניברסיטת תל אביב סקרו מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בסתיו 2023, ומצאו שהסיכוי להאמין בתאוריית הקונספירציה "הבוגדים מבפנים" גבוה פי 1.4 בקרב מי שצופים באופן תדיר בערוץ 14.
הפער הזה נצפה גם בהשוואה לאנשים בעלי מאפיינים דומים של גיל, דת או עמדה פוליטית – כלומר הוא מושפע מהצפייה, לא ממאפיינים או מאידיאולוגיה.
את ההשפעה הזאת קשה להפחית. חשיבה קונספירטיבית היא פרנואידית במהותה: כל ראיה נגדית נתפסת כחלק מאותה קנוניה, ולכן מחזקת את התאוריה במקום להחליש אותה ומשאירה אותה חסינה מכל ביקורת.
ההשפעה על תאוריות כאלו נבדקה בין היתר ביחס למהלכי בחירות. שני מחקרים בברזיל חשפו 8,000 נבדקים באקראי לגרסאות קונספירטיביות של אירוע פוליטי אמיתי ומצאו שהחשיפה הפחיתה את התמיכה בדמוקרטיה ואת האמון במוסדות, ובעיקר את הנכונות לקבל את תוצאות הבחירות. דווקא מי שאינם מזוהים פוליטית הושפעו יותר.
במחקר אחר בארצות הברית נמצא שחשיפה לציוצים שטענו לזיוף בחירות הפחיתה את האמון בבחירות, ועובדות בדוקות שצורפו לאותם ציוצים לא ביטלו את הנזק.
האם הממשלה תומכת באופן אקטיבי בפעילות הערוץ?
אוסף של הקלות רגולטוריות והעלמת עין מצד הרגולטור מצביע על כך שהממשלה פועלת באופנים שונים כדי לסייע לפעילות ערוץ 14.
למשל, ביוזמת שר התקשורת שלמה קרעי, המדינה האריכה את המעמד של הערוץ כ"ערוץ זעיר" שמקנה לו פטור מדמי רישיון שנתיים ומהחובה להקים חברת חדשות נפרדת.
המעמד תלוי בתקרת הכנסות של 80 מיליון שקל בשנה. בתקשורת הכלכלית פורסמו הערכות לפיהן הכנסות הערוץ בפועל גבוהות יותר; הערוץ אינו מעביר את נתוני ההכנסות שלו, אך לא הוטלו עליו סנקציות של ממש בשל כך.
תקציבי הפרסום הממשלתי בערוץ עלו משמעותית בזמן כהונת הממשלה הנוכחית: 7.1 מיליון שקל ב-2025, עלייה של 368% לעומת 2022. באותה תקופה, הפרסום הממשלתי בערוץ 12 ירד ב-45% ובערוץ 13 ב-52%. 68% מהסכום הגיע מתשעה משרדי ממשלה שבראשם עומדים שרים מהליכוד.
שאלות שעולות מן הנתונים
האם הגדרת ערוץ 14 כ"ערוץ התעמולה" היא המצאה של השמאל?
לא. מחקר מתודולוגי בחן "הדהוד תעמולה ממשלתית" ומצא ראיות לכך ב-40.4% מהאייטמים שנבדקו בערוץ 14. גם בית משפט השלום בתל אביב קבע, בתביעת דיבה שהגיש שדרן בערוץ, שהכינוי "פעילי תעמולה" הוא הבעת דעה מוגנת וביקורת על שיטת הפעולה של הערוץ.
האם אידיאולוגיה ימנית מסבירה את המסרים בערוץ 14?
לא במלואה. פרשנות ימנית יכולה להסביר את תמיכת הערוץ בבנייה בהתנחלויות. היא אינה מסבירה מדוע התהפכה עמדת פרשני הערוץ בעניין עסקת החטופים בינואר 2025, כשמה שהשתנה באותו זמן לא היה תוכן העסקה (שעמדה על הפרק כבר מאפריל 2024) אלא עמדת הממשלה כלפיה.
אם הקהל של הערוץ הוא ימני-מסורתי, זה מצדיק את ההתנהלות שלו?
לא. ייצוג ציבור הוא ערך לגיטימי, אך אינו הופך שיח שנאה ב-16% מהאייטמים או הסתה לאלימות ב־11.6% מהם למאפיין הכרחי של קול ימני, מסורתי או דתי.
למה ערוץ 14 משלם למדינה פחות מערוץ 12 וערוץ 13?
בגלל מעמדו כ"ערוץ זעיר". המעמד מקנה פטור מדמי רישיון שנתיים ומהקמת חברת חדשות נפרדת, והוא מותנה בתקרת הכנסות של 80 מיליון שקל בשנה. באתר TheMarker פורסם כי הכנסות הפרסום של הערוץ ב-2025 עמדו על כ-150 מיליון שקל נטו, כך שהוא נמצא מעל התקרה הזאת.
מקורות
- מחקר "אנטי-עיתונות: ערוץ 14 כמקרה מבחן למודל חדש", מסגרות מדיה, המכללה האקדמית ספיר
- ניתוח שידורי "הפטריוטים" מאת דוידה לרנר, מכון רויטרס לחקר העיתונות, אוניברסיטת אוקספורד
- סקר שימושי התקשורת, אפריל 2024, המכון הישראלי לדמוקרטיה
- מחקר ניר, זלדין ושפירא על אמונה בתיאוריות קונספירציה, העין השביעית
- קביעת בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות בעניין "אחים לנשק", TheMarker
- פסיקת בית המשפט המחוזי בתביעת "אחים לנשק", "כיכר השבת"
- הודעת התיקון בעניין ד"ר חגי קלעי, העין השביעית
- היפוך עמדות פרשני הערוץ בעסקת החטופים, העין השביעית
- הוראות העריכה שנותרו בטקסט שפורסם באתר הערוץ, העין השביעית
- דברי ינון מגל על תפקידו, העין השביעית
- קביעת נציב פניות הציבור של הרשות השנייה בעניין טמרה, ynet
- הכנסות הפרסום והרייטינג של ערוץ 14, TheMarker
- הפרסום הממשלתי בערוץ 14, העין השביעית
- היעדר סנקציות על אי-דיווח הכנסות, העין השביעית
- הארכת מעמד "ערוץ זעיר", רשומות, הכנסת
- מחקרי חשיפה לתיאוריות קונספירציה בברזיל, Political Behavior
- מחקר על השפעת טענות לזיוף בחירות על האמון בבחירות, Journal of Experimental Political Science
אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנולא ראינו שעשו מחקר כזה על ערוצי 12 13 11.. מעניין למה?
הסיבה שהקימו את ערוץ 14 וערוץ 7 בזמנו.. כי רבים רבים הרגישו שזה לא עיתונות אלא מהדורת חדשות עם מסרים שמאלנים… בתקופת ההתנתקות או אוסלו האם היו פאנלים עם עיתונאים ימניים? האם תקפו את הממשלה שהלכה לבחירות עם דין נצרים כדין תל אביב.. ובסוף עשו ההיפך… ? כל הזמן דיווחו על התקדמות בתהליך השלום.. בו בזמן שחצי מהעם הרגיש שזו רק נסיגה ולא התקדמות.. רביב דרוקר גיא פלג אמנון אברמוביץ דני קושמרו הם כן עיתונאים? הם כל כך שקופים ורואים שהם שמאל… מג'דלה לא שמאל? וברדיו רזי ברקאי הוא ימין? חיים יבין היה ימין? גולן בבוקר ברשת ב הוא אובייקטיבי? כל הפאנלים נגד הממשלה.. נגד הרפורמה.. האם זה כן עיתונות? ובזמן ממשלת השינוי כל כך הרבה פירגון היה לממשלה במקום תקשורת ביקורתית הייתה תיקשורת אוהדת… וכל משפטי ביבי האם זה לא כל מיני תפירות? עכשיו כבר לא מדווחים מהמשפט כותרות מפוצצות … פתאום שבית המשפט אומר שאין שוחד אז כבר לא מדווחים… הבבדל בינם לערוץ 14 הוא: שערוץ 14 ישרים ואומרים אנחנו ימין.. הערוצים האחרים הם שמאל.. אבל משחקים אותה אובייקטיבים…
דִּיסְאִינְפוֹרְמַצְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: מֵידָע כּוֹזֵב, מֵידָע מַטְעֶה) היא הפצה מכוונת של מידע שקרי ומטעה שנועדה ליצור תמונת מציאות מעוותת. המושג דומה למושגים פייק ניוז (חדשות כזב) ומיסאינפורמציה (מידע מוטעה).
שימוש במידע כוזב הוא נפוץ ונרחב בישראל, תוך ניצול מקורות ומדיה שונים, ותעמולתו נעשית לרוב במטרה להונות, להשפיע על דעת הקהל ולפעמים גם לשנות מדיניות.
דִּיסְאִינְפוֹרְמַצְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: מֵידָע כּוֹזֵב, מֵידָע מַטְעֶה) היא הפצה מכוונת של מידע שקרי ומטעה שנועדה ליצור תמונת מציאות מעוותת. המושג דומה למושגים פייק ניוז (חדשות כזב) ומיסאינפורמציה (מידע מוטעה).
שימוש במידע כוזב הוא נפוץ ונרחב בישראל, תוך ניצול מקורות ומדיה שונים, ותעמולתו נעשית לרוב במטרה להונות, להשפיע על דעת הקהל ולפעמים גם לשנות מדיניות.
https://war-and-peace-now.blogspot.com/2024/02/blog-post_69.html
מכיוון שהמאמר מנוסח בצורה פופולארית וקלילה, הנה תמצות המסקנות המחקריות בצורה קצת יותר מדעית: ערוץ 14 הוא פויה ופיכסה, וכל מי שצופים בו ומאמינים לו הם בבונים שירדו מהעצים וזורקים קליפות של בננות על האורחים הסמולנים של "הפטריוטים".
אשתי עולה חדשה והיא אוהבת לצפות בערוץ 14. היא אומרת שהיא מבינה הכל. השפה פשוטה, אין ניסוחים מסובכים, כולם מדברים כמו האיש ברחוב, לפעמים אפילו צועקים בקול רם – ככה קל להבין את מה שהם אומרים. היא רק שאלה אותי – האם האנשים בערוץ הם עיתונאים אמיתיים או אנשים מהרחוב ?
ממש לא נכון. בערוץ 14 אני אוהבת לצפות בערוץ הזה לא מעבירים מידע על פי אכילות מביאים הוכחות בשטח ח למשל על מנסור עבאס ראיתי אותו מדבר בכנסים מול קהל ערבים מדבר בשפה בערבית ומה אומר שמענו אותו איך הוא מדבר אחרת נגד מדינת ישראל על ירושלים שהיא של פלסתין ואיך יוצא על הממשלה של ביבי עוינת להם .אהל שמדבר בעברית ממש בשפה לא עוינת כלפי היהודים ברור אם רוצים לדעת מה כוונתו האמיתית צריך לשמוע אותו רק בשפה הערבית. . למשל על קיר היום שמעתי שהיא מצליחה להעביר קניות בתוך אוניברסיטאות והמחקרים לא שומעים קטר אלה הבריטים רק כדי לא לחשוף מי המאמנים אמתיים שמטרתם לחדור לתוך מחקרים ולקבוע עובדות ולעבוד על כולנו. אציין דוב לא רשום על שם קטר הם המתחזים לבריטים. אני מאמינה ממסמן שהם ידם הכל למשל איך זה ערביי ישראל השתלטו על כל בתי מרקחת יהודים כמעט כולם בעלי בית מרקחת הם ערבים. על שמם ! מאוד מסוכן . אני לא סומכת עליהם כי מטרתם רק לשלוט ולקבוע אולי תרופות
קראתי בעניין את המחקר ואת הניסיון לתרגם את המושג "אנטי־עיתונות" למערכת קריטריונים שניתן לבחון באמצעות ניתוח תוכן. בעקבות הקריאה עלו אצלי מספר שאלות מתודולוגיות, בעיקר ביחס למדידת הקטגוריה של "שקרים בני־הפרכה" ולמשמעות שניתן לייחס לשיעור האייטמים שסווגו כך.
שוחחתי על כך עם כותבת המאמר. להלן דעתי:
ראשית, לפי המתודולוגיה המתוארת במאמר, יחידת הניתוח היא האייטם, והשאלה בספר הקידוד היא האם מופיעים באייטם שקרים ברורים הניתנים להפרכה, כאשר הקידוד הוא בעיקרו כן/לא/לא ברור. במסגרת הנתונים לא נאסף מידע על מספר הטענות השגויות בכל אייטם, מרכזיותן באייטם, חומרתן או משך הזמן שהוקדש להן.
הסיבה לחשיבות המידע הזה היא שקידוד בינארי ברמת האייטם עלול ליצור שקילות בין מקרים שונים מאוד. באופן תיאורטי, אייטם ארוך שכל התזה המרכזית שלו נשענת על טענה עובדתית שגויה עשוי לקבל אותו ערך כמו אייטם שבו מופיע פרט עובדתי שגוי אחד ושולי. בכיוון ההפוך, כמה אייטמים קצרים שבכל אחד טעות שולית עשויים להשפיע על השיעור הכולל יותר מאייטם מרכזי וארוך המבוסס כולו על מידע כוזב. לכן חשוב מאוד לשקלל את נפח התוכן השגוי ומרכזיותו, ולא רק את שכיחותו בין יחידות הניתוח.
שנית, לא טופלו מסגור, הסתייגויות והשתמעות. טענה שהוצגה באמצעות ניסוחים כגון "לכאורה", "לפי הטענה", "עולה האפשרות" או כשאלה תיאורטית לא נכללת בקטגוריית השקרים כאשר מכלול האייטם מציג אותה למעשה כאפשרות עובדתית סבירה או מוביל את הצופה למסקנה מסוימת שקרית
באופן תיאורטי, כלי תקשורת יכול להימנע כמעט לחלוטין מקביעות עובדתיות שקריות מפורשות, ובכל זאת ליצור תמונה מטעה באמצעות בחירה סלקטיבית של עובדות, השמטת מידע מהותי, הצמדת עובדות שאינן קשורות סיבתית, שאלות רטוריות, מרכיבים חזותיים וחזרה על טענה מסויגת. מנגד, אייטם שעיקרו מדויק יכול להכיל טעות עובדתית אחת. וספר הקידוד יקודד את האחרון כשקרי ואת הראשון לא