קטר ההייטק דוהר לפרשת דרכים היסטורית

לכל מדינה יש משהו שהיא מוכרת לעולם. ערב הסעודית מוכרת נפט, גרמניה מכוניות וסין כמעט כל דבר שאפשר להכניס למכולה. ישראל מוכרת בעיקר פתרונות: תוכנה, סייבר, מחקר ושירותים טכנולוגיים. עד היום זו הייתה עסקה מצוינת ומשתלמת. עכשיו הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק.

דוח חדש של דויטשה בנק בחן 30 מדינות דרך המטבעות שלהן וניסה לזהות באילו מהן מהפכת ה־AI עשויה לחולל את השינוי הכלכלי הגדול ביותר – לטובה או לרעה. ישראל, לפי הדוח, התמקמה בקבוצה של חמש המדינות בעלות פוטנציאל הנזק או הרווח הגדול ביותר.

הדוח אינו טוען שישראל בדרך לקריסה. הוא גם אינו מבטיח לנו נס כלכלי ופריחה יוצאת דופן כתוצאה מכניסת ה־AI. הוא פשוט אומר שהסיכוי שאחד משני התרחישים הקיצוניים האלה יתרחש אצלנו גבוה יחסית למדינות אחרות.

אם כל חברה זרה תוכל לכתוב תוכנה בעזרת אותם מודלים, עצם היכולת לייצר קוד כבר לא תהווה יתרון גדול לחברות הישראליות כפי שהיא מהווה היום

הסיבה הראשונה לכך היא שישראל תלויה מאוד בייצוא של עבודת ידע. לפי הדוח, יותר מ־55% מייצוא השירותים הישראלי בשנה האחרונה הגיע מתכנות ומפעילויות הקשורות אליו.

ההייטק מכניס לישראל את הדולרים שמאפשרים לה לקנות מכוניות, דלק, מכונות, מוצרי חשמל וחומרי גלם מחו"ל. במילים אחרות, ההייטק אינו רק עוד ענף מצליח, הוא אחד העמודים שמחזיקים את הבניין כולו.

דויטשה בנק (צילום: AP)

ואז מגיע ה־AI ומוזיל במהירות את העלות של כתיבת קוד, בדיקת מסמכים, ניתוח מידע, עיצוב, תרגום ושורה ארוכה של עבודות שעד היום דרשו עובדים מיומנים ויקרים. משימה שהעסיקה צוות במשך שבוע יכולה להסתיים היום בתוך יום או מספר שעות. מוצר שפעם דרש מאה עובדים עשוי להיבנות בעתיד בעזרת 20. מכאן הכול יכול להתפתח לשני כיוונים מנוגדים.

בתרחיש הרע, חברות בעולם יזדקקו לפחות מתכנתים ולפחות שעות פיתוח. חלק מהשירותים שישראל מתמחה באספקתם יהפכו לזולים ונגישים הרבה יותר. אם כל חברה זרה תוכל לכתוב תוכנה בעזרת אותם מודלים, עצם היכולת לייצר קוד כבר לא תהווה יתרון גדול לחברות הישראליות כפי שהיא מהווה היום.

במצב כזה, אותן חברות אומנם יוכלו לבצע את אותה עבודה עם פחות עובדים, אבל גם הלקוחות שלהן יהיו מוכנים לשלם פחות. התוצאה עלולה להיות צמצום משרות, ירידה בשכר והיחלשות בייצוא – דווקא בענף שמפרנס את העובדים שמכניסים למדינה חלק גדול מהכנסותיה ממס הכנסה.

הפגיעה לא תיעצר בהרצליה וברמת החייל. פחות ייצוא טכנולוגי פירושו פחות דולרים שנכנסים לישראל. הדבר עלול להחליש את השקל, לייקר את הייבוא ולהעלות את המחירים בסופר

הפגיעה לא תיעצר בהרצליה וברמת החייל. פחות ייצוא טכנולוגי פירושו פחות דולרים שנכנסים לישראל. הדבר עלול להחליש את השקל, לייקר את הייבוא ולהעלות את המחירים בסופר. במקביל, ירידה בשכר ובהכנסות ממיסים תכביד על תקציב המדינה.

אבל קיים גם תרחיש הפוך לחלוטין, וחיובי הרבה יותר. תרחיש כזה יכול להתממש באחד משני אופנים. אפשרות אחת היא שהירידה בכמות העבודה הנדרשת לכל משימה לא תתגלגל בהכרח לירידה מקבילה במספר המשרות. דויטשה בנק מציג אפשרות שלפיה יצואניות שירותים טובות מספיק, ובעלות יתרון קיים, ינצלו את ה־AI כדי להגדיל את היקף הפעילות במידה שתפצה על ירידת המחירים.

אילוסטרציה: בינה מלאכותית בעבודה (צילום: iStock / demaerre)

במילים פשוטות: במקום לספק ללקוח שעות תכנות, החברה תוכל למכור לו מערכת שלמה. במקום לפתח מוצר אחד בשנה, היא תוכל לפתח חמישה. במקום לתת שירות למאה לקוחות, היא תוכל לתת שירות לאלפים.

אפשרות שנייה נוגעת למצב שבו מספר העובדים בכל זאת ירד כתוצאה מהתייעלות החברה ומהטמעת מערכות AI.

במקרה כזה, אם החברות הישראליות יהיו רק קבלניות שמפעילות מודלים השייכים לחברות אמריקאיות, חלק גדול מהערך יעבור למי שמחזיק במודל, בכוח המחשוב, בנתונים ובקשר עם הלקוחות. אבל אם חברות ישראליות יחזיקו במוצרים ובקניין הרוחני, הן יוכלו לגבות כסף מכל מי שמשתמש בהם.

מדיניות AI אינה יכולה להסתכם בהקמת עוד ועדה או בפרסום עוד תוכנית חגיגית – כפי שנתניהו נהג לעשות עד כה. ישראל זקוקה למערכת חינוך שמלמדת ילדים לפתור בעיות, לבקר תשובות ולנהל מערכות וסוכני AI

לכן השאלה החשובה במקרה הזה אינה כמה מתכנתים יוחלפו על ידי AI – אלא מי יהיו הבעלים של המערכת שתעשה את העבודה.

למשל, אם חברה ישראלית של 20 עובדים תוכל לייצר את מה שמאה עובדים ייצרו בעבר, אבל הפעם היא לא תשמש רק כספקית שירותים לחברות בחו"ל אלא תחזיק בעצמה במוצר ובקניין הרוחני – בתרחיש כזה ההשפעה השלילית על התעסוקה עשויה להתקזז באמצעות עלייה גדולה בפריון ובשכר.

אילוסטרציה: עובדת בחברת הייטק בתל אביב (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

זו גם הסיבה שלא כל הצלחה של יזם ישראלי היא בהכרח הצלחה של הכלכלה הישראלית כבר היום. חברה יכולה להישאר "ישראלית" בכותרות, בזמן שההנהלה, העובדים, הקניין הרוחני ותשלומי המס שלה עוברים לחו"ל. לפי רשות החדשנות, שיעור העובדים המועסקים בישראל בחברות הייטק ישראליות פרטיות ירד מ־69% ב־2019 ל־62% במרץ 2026.

אבל כאן נכנס עוד נעלם למשוואה. ייתכן שהחברות הישראליות ייהנו מרווחי עתק ויתרמו לצמיחה הלאומית. אבל אם הן יזדקקו לפחות עובדים, עלול להיווצר מצב שבו נקבל חברות שמכניסות הרבה כסף לעצמן ולמדינה, ומנגד עובדים מובטלים רבים, שמהווים נטל על אוצר המדינה. לא מדובר בתרחיש מופרך.

דויטשה בנק מצא שהשימוש ב־AI בישראל מוטה יחסית לאוטומציה – כלומר, לביצוע העבודה במקום העובד – ולא רק לסיוע לעובד. מחקר של קרן המטבע מצא שכ־67% מהעובדים בישראל נמצאים במקצועות החשופים במידה גבוהה ל־AI. רובם צפויים להיעזר בטכנולוגיה ולא בהכרח להיות מוחלפים, אך כחמישית מהעובדים נמצאים בסיכון משמעותי יותר.

ישראל מגיעה למהפכה הזאת עם יתרונות עצומים: יזמות, כוח אדם איכותי, תעשיית סייבר חזקה, הון וניסיון בהפיכת רעיונות לחברות. אבל היתרון הוא גם מקור הסיכון

לכן מדיניות AI אינה יכולה להסתכם בהקמת עוד ועדה או בפרסום עוד תוכנית חגיגית – כפי שראש הממשלה בנימין נתניהו נהג לעשות עד כה בעשור האחרון. ישראל זקוקה למערכת חינוך שמלמדת ילדים לפתור בעיות, לבקר את תשובות המכונה ולנהל מערכות וסוכני AI – ולא רק לשנן מידע שהמכונה יכולה לספק בתוך שניות.

המדינה צריכה גם לסייע לחברות לצמוח בישראל ולהשאיר כאן את המחקר, ההנהלה והקניין הרוחני. במקביל, עליה להיערך להסבה מקצועית של עובדים מיומנים באמצע הקריירה ולפתח מנועי ייצוא נוספים, כדי שהמשק כולו לא יהיה תלוי במידה כזאת בענף אחד.

אילוסטרציה: ילדים משתמשים בבינה מלאכותית (צילום: iStock / it:pcess609)

ישראל מגיעה למהפכה הזאת עם יתרונות עצומים: יזמות, כוח אדם איכותי, תעשיית סייבר חזקה, הון וניסיון בהפיכת רעיונות לחברות. אבל היתרון הגדול הוא גם מקור הסיכון. ככל שכלכלה תלויה יותר בעבודת ידע, כך היא חשופה יותר לטכנולוגיה שמוזילה עבודת ידע.

במהפכה הקודמת ישראל התעשרה מהאנשים שכתבו את התוכנה. במהפכה הבאה היא תצטרך להתעשר מהתוכנה שעובדת במקומם.