בזמן שגוש השינוי נערך לחלוקת המנדטים, הימין מסתכן באובדן קולות גורלי

מפלגות גוש השינוי חתמו בימים האחרונים על הסכמי עודפים, ואילו מפלגות גוש הימין עדיין מתמהמהות. אומנם אין דחיפות משפטית בחתימה – חוק הבחירות לכנסת מאפשר להגיש הסכמי עודפים עד 16 באוקטובר – אך מפלגות נוהגות להשלים את המהלך מוקדם ככל האפשר. המטרה: להבטיח שאף אחת מהן לא תגיע לבדה לשלבי חלוקת המנדטים הסופיים.

הסכם עודפים הופך למשמעותי בשלבים האחרונים של ספירת הקולות. אם שתי המפלגות החתומות עליו עוברות את אחוז החסימה, הן נחשבות לצורך חלוקת עודפי הקולות כיחידה אחת. כך הן מגדילות את סיכוייהן לזכות במנדט נוסף באמצעות קולות שלא הספיקו להקצאת מנדט בחלוקה הראשונית.

בפועל, המנדט הנוסף מוענק לאחת משתי המפלגות בהתאם לשיטת החלוקה הקבועה בחוק (שיטת בדר-עופר), ולרוב זוכה בו המפלגה הגדולה מבין השתיים.

נכון לאמש, מפלגת ישר! חתמה על הסכם עודפים עם מפלגת הדמוקרטים; ישראל ביתנו חתמה עם ביחד; ורע"ם חתמה עם המפלגה המשותפת. בכך התחלק גוש השינוי לשלושה צמדים והגדיל משמעותית את סיכוייו לנצל ביעילות את עודפי הקולות. זאת, כמובן, בתנאי שכל אחת מהמפלגות בצמדים הללו תעבור את אחוז החסימה – תרחיש שנראה סביר בהחלט על פי הסקרים הקיימים.

ישר! חתמה על הסכם עודפים עם מפלגת הדמוקרטים; ישראל ביתנו חתמה עם ביחד; ורע"ם חתמה עם המפלגה המשותפת. בכך התחלק גוש השינוי לשלושה צמדים והגדיל את סיכוייו לנצל ביעילות את עודפי הקולות

הבעיה של גוש הימין

לעומת זאת, משיכת הזמן בגוש הקואליציה בהובלת בנימין נתניהו עשויה להעיד על הקשיים ועל המתחים הפנימיים בתוכו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' משוחח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת, 7 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ש"ס ויהדות התורה נוהגות כמעט תמיד לחתום זו עם זו על הסכם עודפים, ולכן סביר להניח שגם הפעם ייחתם ביניהן הסכם בקרוב. השאלה המורכבת יותר היא עם מי תחתום המפלגה הגדולה בגוש, הליכוד.

הליכוד מנהל בימים אלה משא ומתן על הסכם עודפים עם הציונות הדתית-זהות. אף שבכמה כלי תקשורת דווח כי ההסכם כבר נחתם, לפי שעה החתימה טרם הושלמה באופן רשמי.

נתניהו, המנהל קמפיין ציבורי נגד עופר וינטר ומפלגת עמך ישראל, אינו מעוניין לחתום עימם. לכן, מבחינת הליכוד, הציונות הדתית נותרה האפשרות המעשית היחידה.

במצב הנוכחי נותרות ללא הסכם עודפים המפלגות הבאות: עוצמה יהודית, עמך ישראל, המילואימניקים (בראשות יועז הנדל וירון זליכה), כחול לבן (בראשות בני גנץ), נעם (בראשות אבי מעוז), ישראל תחילה (בראשות שרן השכל) והציבור החרדי (בראשות מוטי לייטנר).

מדוע, אם כן, עופר וינטר ואיתמר בן גביר אינם חותמים ביניהם על הסכם עודפים? פנינו לשתי המפלגות כדי לברר אם מהלך כזה בכלל עומד על הפרק, אך הן בחרו שלא להגיב.

מדוע, אם כן, עופר וינטר ואיתמר בן גביר אינם חותמים ביניהם על הסכם עודפים? פנינו לשתי המפלגות כדי לברר אם מהלך כזה בכלל עומד על הפרק, אך הן בחרו שלא להגיב

יו"ר מפלגת עמך ישראל עופר וינטר באירוע מפלגתי. 8 בספטמבר 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

נראה כי הסיבה העיקרית לכך שהליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית אינן מעוניינות להתקדם להסכם עם עמך ישראל נעוצה בקמפיין האגרסיבי שהן מתכננות לנהל נגד המפלגה החדשה.

קו ההתקפה צפוי להיות מוכר: הטענה שווינטר עלול להפנות עורף למחנה נתניהו ולהצטרף ל"קואליציית השינוי 2.0". מכאן ייגזרו גם ההאשמות הקבועות שלפיהן הוא "יביא את אוסלו 2", יפעל להקמת מדינה פלסטינית או יסכים לשבת בממשלה הנשענת על מפלגות ערביות.

מחיר הפיצול והקולות האבודים

המסרים האלה עדיין עובדים ומשפיעים על הציבור. אלא שאם הקמפיין נגד עמך ישראל יצליח יתר על המידה והמפלגה לא תעבור את אחוז החסימה, עלול להיגרם לגוש הימין נזק המוערך בכ־150 אלף קולות אבודים.

הנזק כאן הוא כפול: ראשית, כל הקולות שיינתנו למפלגה יימחקו מחישוב חלוקת המנדטים; שנית, גם הסכם עודפים שעליו היא תחתום (אם אכן תחתום) יאבד כל משמעות.

הסכם עודפים אינו יכול "להציל" קולות של מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה. קולותיה אינם משתתפים בחלוקת המנדטים, וגם המפלגה השנייה החתומה עימה אינה מפיקה מהם כל תועלת

חשוב לזכור: הסכם עודפים אינו יכול "להציל" קולות של מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה. קולותיה אינם משתתפים בחלוקת המנדטים, וגם המפלגה השנייה החתומה עימה אינה מפיקה מהם כל תועלת.

ספירת הקולות בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-24, 25 במרץ 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ומה באשר ליתר המפלגות הקטנות? גם עבורן, הסכמי עודפים אינם בהכרח רשת ביטחון. החריגה היחסית היא מפלגת המילואימניקים. בכמה סקרים היא עוברת את אחוז החסימה בדוחק רב, ובאחרים רק מתקרבת אליו, אך כרגע אין לה עם מי לחתום. וכאמור, גם אם תחתום הסכם ותעבור את אחוז החסימה, יש סבירות גבוהה שהמפלגה השנייה השותפה להסכם לא תעבור אותו.

בכל מקרה, באשר למילואימניקים, המשך תוצאות גבוליות בסקרים עשוי לחרוץ את גורלם בשל "אפקט השתייה". בשבוע האחרון שלפני הבחירות עשויים חלק מתומכיה לנטוש לטובת הצבעה אסטרטגית – כלומר, לבחור במפלגה אחרת מאותו גוש שסיכוייה לעבור את אחוז החסימה נראים בטוחים יותר.

כך או כך, גוש הימין מגיע למערכת הבחירות עם מספר גדול בהרבה של מפלגות המתחרות על קולותיו של אותו פלח ציבור בדיוק. גם אם כל אחת מהמפלגות הקטנות הללו תקבל רק אלפי קולות בודדים או כמה עשרות אלפים, במצטבר עלול להיווצר מאגר קריטי של קולות מבוזבזים. במערכת בחירות כה צמודה, זה עשוי להיות ההבדל שבין הרכבת קואליציה לבין ישיבה באופוזיציה.

גם אם כל אחת מהמפלגות הקטנות הללו תקבל רק אלפי קולות בודדים, במצטבר עלול להיווצר מאגר קריטי של קולות מבוזבזים. במערכת בחירות כה צמודה, זה עשוי להיות ההבדל בין קואליציה לבין ישיבה באופוזיציה

בולטים בהיעדרם: לאן נעלמו השופרות?

בתוך קמפיין הליכוד, קשה שלא לראות את מי נתניהו דוחף כעת לחזית, ואת מי הוא מבקש להסתיר מעין הציבור.

יעקב ברדוגו, מצטרף חדש למפלגת הליכוד, משתתף באירוע הצגת המועמדים החדשים של המפלגה לקראת הבחירות הכלליות הקרובות, בירושלים. 8 בספטמבר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מאז שנסגרו הרשימות, נסקה מנייתם של פוליטיקאים בליכוד כדוגמת אלי כהן, עמיחי שיקלי, משה סעדה, זאב אלקין (ששובץ במקום לא ריאלי) ויואב קיש. יום אחר יום הם נשלחים לאולפנים להשיב על שאלות מראיינים, באורך רוח יחסי. מנהלי הקמפיין זיהו, ככל הנראה, שיש פחות התנגדות ציבורית לפוליטיקאי שמסוגל להשלים משפט ללא קללות, השפלות והפצת תאוריות קונספירציה.

קחו את יעקב ברדוגו, למשל. האיש שהופיע בוקר וערב בערוץ 14 וברדיו "גלי ישראל" פשוט נאלם דום. גם חשבון הטוויטר שלו דומם מאז ערב ראש השנה.

לא מדובר ב"תענית דיבור" ספונטנית; ברור שמדובר בהחלטת קמפיין מחושבת. כשמראיין בערוץ 14 ניסה להוציא ממנו התייחסות, הוא נענה בתשובה החד-משמעית: "אסור לי לדבר יותר". האם ייתכן שבקמפיין הליכוד סימנו אותו כאחד הגורמים שעשויים להרחיק מצביעים מתלבטים?

כשמראיין בערוץ 14 ניסה להוציא מברדוגו התייחסות, הוא נענה בתשובה החד-משמעית: "אסור לי לדבר יותר". האם ייתכן שבקמפיין הליכוד סימנו אותו כאחד הגורמים שעשויים להרחיק מצביעים מתלבטים?

אגב, נראה שגם בציונות הדתית הגיעו למסקנות דומות. שם הבינו כנראה שמשה פייגלין יכול לייצר למפלגה נזק אלקטורלי רב. לפני שבועיים הוא מיהר להצהיר שתפקיד שר הביטחון שמור לו, ואם לא – הוא יישאר מחוץ לקואליציה. מאז אותה הצהרה נעלמו עקבותיו, ואיש לא ראה אותו מתראיין באולפני המיינסטרים.