הניסיון לפסול את אבו שחאדה יתנפץ על קיר ההלכות של בית המשפט העליון

האם יו"ר מפלגת בל"ד סאמי אבו שחאדה, מס' 3 ברשימה המשותפת, שולל את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, או תומך במאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל?

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הייתה צריכה לתת תשובה חד-משמעית מזו שנתנה אתמול (שלישי) בתגובתה לעתירה לפסילתו של אבו שחאדה מהתמודדות בבחירות.

עמדת היועצת הוגשה בעניינו של אבו שחאדה ובעתירות לפסילת רשימות נוספות לקראת הדיונים שייערכו היום בוועדת הבחירות המרכזית בבקשות הפסילה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הייתה צריכה לתת תשובה חד-משמעית מזו שנתנה אתמול בתגובתה לעתירה לפסילתו של אבו שחאדה מהתמודדות בבחירות

בעניין אבו שחאדה תדון ועדת הבחירות בשלוש עתירות לפסילה הנוגעות אליו אישית וקבוצתית: עתירת מפלגת עוצמה יהודית לפסילתו האישית של אבו שחאדה; עתירה לפסילה מלאה של הרשימה המשותפת; ועתירה לפסילת מועמדי בל"ד מתוך הרשימה המשותפת.

העיקרון החולש על כל הדיון בפסילת מועמדים ורשימות – השבוע על ידי ועדת הבחירות המרכזית, ובשבוע הבא על ידי ביהמ"ש העליון – הוא נאמנות להלכות המבוססות שנקבעו בפסיקה לאורך השנים.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ושופטי העליון בדיון בערעור על פסילת בל"ד בוועדת הבחירות. 6 באוקטובר 2022 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

את הדרישה הזו יש להפנות הן לוועדת הבחירות והן לבית המשפט, אף שברור שמליאת ועדת הבחירות תפעל כמו בשני העשורים האחרונים בחוסר אחריות מוחלט, ותפסול משיקולים פוליטיים את המועמדים שאינם משתייכים לרוב הקואליציוני בוועדה.

הטענה כלפי אבו שחאדה ביחס לעילת התמיכה במאבק המזוין של ארגוני טרור נגד ישראל, ממוקדת במאמר שפרסם ב-8 באוקטובר 2023, למוחרת מתקפת הטרור המזוויעה של חמאס על ישראל. וכך כתב, בין היתר, במאמר שפורסם בשני אתרי חדשות בערבית באותו יום:

"אם עזה הקטנה והנצורה הצליחה לעשות זאת וברמה הזו, הרי שאחרים יכולים לעשות זאת באופן יעיל ופשוט יותר […] ההערה האחרונה נוגעת לפירותיה המדיניים של מערכה זו. לאחר כל המאבק והקורבנות הצפויים במערכה הזו, וכדי שעזה, פלסטין והעם שלה יפיקו מכך תועלת באופן מיטבי, על ההתנגדות לשתף את אש"ף על כל מרכיביו בתהליך המדיני שהמערכה תפתח".

כפי שתואר בתגובת הפרקליטות לוועדת הבחירות, הדברים הללו נכתבו "כאשר היקף מעשי הזוועה שחוללו חמאס וארגוני טרור נוספים כבר נודע לפחות במידה רבה, עת מחבלים עדיין היו מצויים ביישובי הדרום והתקיימה לחימה פעילה בתוך הארץ; שעה שבארץ התעורר חשש של ממש כי ייפתחו בקרוב חזיתות נוספות; ולרבים מאזרחי המדינה עדיין לא ידוע מה עלה בגורל יקיריהם, גברים, נשים וטף".

הדברים הללו מקוממים, מזעזעים ויש בהם בבירור תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד ישראל. השאלה היא אם הדברים עומדים באמות המידה שנקבעו בפסיקה, המצדיקות פסילה מהתמודדות בבחירות

הדברים הללו מקוממים, מזעזעים ויש בהם בבירור תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד ישראל. השאלה היא אם הדברים עומדים באמות המידה שנקבעו בפסיקה, המצדיקות פסילה מהתמודדות בבחירות.

יו"ר מפלגת בל"ד ח"כ סמי אבו שחאדה מגיע להצביע בקלפי. 1 בנובמבר 2022 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

בשנת 2020 בעניינה של היבה יזבק, בית המשפט העליון נחלק בדעתו. שופטי הרוב קבעו כי בהתאם להלכות שנקבעו ביחס להיקף הראיות הנדרש לפסילת מועמד, אין די בראיות שנאספו כדי לקיים את המבחנים שנקבעו בפסיקה.

בהתאם לאותם מבחנים, יש צורך בהוכחת קיומה של "מסה קריטית" של ראיות ברורות וחד-משמעיות, המלמדות כי המאפיין הדומיננטי של המועמד אכן סותר את הוראות סעיף 7א לחוק היסוד, וכן כי מדובר ב"פעילות חוזרת ונשנית". כל ספק שקיים לכך שהראיות ברורות, חד-משמעיות, ומלמדות על פעולות מתמשכות לאורך זמן – פועל לטובת המועמד ונגד הפסילה.

יש צורך בהוכחת קיומה של "מסה קריטית" של ראיות ברורות וחד-משמעיות, המלמדות כי המאפיין הדומיננטי של המועמד אכן סותר את הוראות סעיף 7א לחוק היסוד, וכן כי מדובר ב"פעילות חוזרת ונשנית"

שופטי המיעוט, לעומת זאת, טענו כי חומרת הראיות עשויה לפצות על מספרן. עמדה זו שיקפה סטייה מהכללים שנקבעו בפסיקה באשר לחובה להציג ראיות מתמשכות, ברורות, חד-משמעיות, המלמדות על פעילות דומיננטית לאורך זמן. זוהי עמדה אפשרית – אך זו לא העמדה התקפה שהיא המצב המשפטי המחייב.

היועצת הדגישה בתגובתה כי שמאמרו של אבו שחאדה לא כלל ולו מילת גינוי אחת לטבח שחולל חמאס ביישובי העוטף. הגישה הזו נגועה בפופוליזם. הדגש לא צריך להיות על מה שאין במאמר, אלא על מה שיש בו.

ויש בו, כאמור, תמיכה מפורשת ממש בארגון טרור, ורצון למנף את פעולותיו להשגת יעדים שאבו שחאדה מסמן. אך בהתאם להלכות שלאורן מתפרש סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת, אין די בכך כדי להצדיק פסילה.

חברי הרשימה המשותפת אחמד טיבי, סאמי אבו שחאדה ויוסף ג'בארין מגיעים להגיש את רשימת המועמדים של מפלגתם לוועדת הבחירות המרכזית בכנסת בירושלים, לקראת הבחירות הכלליות הקרובות. 8 בספטמבר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

היועצת ברחה מחובתה לומר דברים ברורים באשר למצב הדין. במקום להבהיר מה עמדתה – אם יש במאמרו של אבו שחאדה, לצד הראיות המעטות הנוספות שהוגשו בבקשות הפסילה – כדי להביא לפסילתו, היא סיימה את תגובתה במסר חלול:

"על ועדת הבחירות לבחון בכובד ראש את בקשת הפסילה, בראי התשתית העובדתית ואמות המידה שנקבעו בפסיקה, לרבות תגובת המשיב, הצהרותיו המאוחרות למאמר, הדברים שימסור במסגרת הדיון, ויתר הנתונים הצריכים לעניין, החסרים לשם גיבוש מסקנה".

על היועצת הייתה מוטלת חובה לומר את הדברים כפשוטם: על אף התחושות המקוממות המתעוררות למקרא דבריו של המועמד, נוכח הפרשנות המקובלת להוראות הפסילה שבחוק היסוד, אין בדברים אלה כדי להצדיק פסילה מהתמודדות.

על היועצת הייתה מוטלת חובה לומר את הדברים כפשוטם: על אף התחושות המקוממות המתעוררות למקרא דבריו של המועמד, אין בדברים אלה כדי להצדיק פסילה מהתמודדות

הדברים הללו נכונים שבעתיים ביחס לעילת הפסילה השנייה שהועלתה נגדו, שעניינה שלילת היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית.

אבו שחאדה קורא, כמו אחרים במפלגת בל"ד, להפוך את ישראל ל"מדינת כל אזרחיה". לביטוי הזה יש שני מובנים – אחד שניתן להכילו, ואחד החורג ממסגרת השיח הפוליטי הלגיטימי בישראל.

נשיאות ועדת הבחירות בדיון בעניין פסילת בל"ד מהתמודדות לכנסת, 29 בספטמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

המובן הלגיטימי הוא ש"מדינת כל אזרחיה" פירושה חתירה להבטחת השוויון בין כל אזרחיה של המדינה, תוך הכרה בזכויות המיעוטים החיים בישראל. המובן השני פירושו – על פי פסיקת בית המשפט העליון – כוונה לשלול את אופייה של המדינה כמדינה יהודית וכמדינתו של העם היהודי.

המניפסט שפרסם בחודש יוני האחרון, ושהוגש לוועדת הבחירות במסגרת תצהיר התשובה של אבו שחאדה, אינו מתקרב כלל לקוטב של שלילת מאפייניה הגרעיניים של ישראל כמדינה יהודית או דמוקרטית.

המניפסט שפרסם בחודש יוני האחרון, ושהוגש לוועדת הבחירות במסגרת תצהיר התשובה של אבו שחאדה, אינו מתקרב כלל לקוטב של שלילת מאפייניה הגרעיניים של ישראל כמדינה יהודית או דמוקרטית

"תוכנית עשר הנקודות" של אבו שחאדה כוללת בין היתר קריאה להכרה בכפרים הלא מוכרים והקפאת צווי ההריסה, הכרה בזכויות "האזרחים העקורים", קריאה להבטחת זכויות קבוצתיות של המיעוט הערבי, קריאה לחקר פשעי מלחמה ככל שבוצעו בעזה, צדק חלוקתי בין רשויות מקומיות יהודיות וערביות, ועוד.

דרישתם של איתמר בן גביר ומפלגתו לפסול את אבו שחאדה על רקע התוכנית הזו, אינה עומדת באמות המידה המשפטיות הנדרשות על מנת לפסול אדם מהתמודדות בבחירות.