זיני צריך להבין: גם ראש שב"כ אינו מעל החוק

בבית המשפט המחוזי בירושלים חקר בשבועות האחרונים עו"ד עמית חדד, סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט. החקירה התמקדה בהליך מתן האישורים על ידי מנדלבליט בשנים 2016–2017 להפיכת הבדיקות הפליליות בעניינו של נתניהו לחקירות פליליות של ממש.

חדד עשה זאת מתוך הכרה בחשיבות ההליך ובצורך להקפיד על קוצו של יו"ד בכל הנוגע לחקירת נבחרי ציבור באזהרה, ובפרט לחקירת ראש ממשלה.

אותה נורמה בדיוק חלה גם כאשר רשות חוקרת – בין שמדובר במשטרת ישראל ובין שמדובר בשב"כ – מבקשת לחקור באזהרה נבחרי ציבור, זמן קצר לאחר בחירות כלליות, בחשד למעורבות במבצע השפעה בלתי הוגנת על הבחירות שנערכו בשבוע שעבר.

"היועצת המשפטית לממשלה מבקשת להבהיר כי במדינת חוק לא ניתן לחקור אזרחים או נבחרי ציבור ללא ראיות המצדיקות זאת", נמסר מטעם היועצת בהודעת משרד המשפטים

זהו העיקרון העומד ברקע הטענות כלפי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, שלפיהן היא "מונעת" כביכול את חקירתם של יו"ר תע"ל אחמד טיבי, יו"ר רע"ם מנסור עבאס, יו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה וחבר כנסת נוסף המעורבים בפרשה. זאת, משום שהיא עומדת על דרישתה לקבל את החומרים שנאספו עד כה, בטרם תאשר את זימונם לחקירה.

הודעתה של בהרב־מיארה בעניין זה אמש (שלישי) שמה קץ לשמועות – והפכה אותן לעובדות: בנקודת הזמן הנוכחית שורר קרע של ממש בין היועצת המשפטית לממשלה לבין ראש שב"כ באשר להמשך קידומה של חקירה פלילית בנושא רגיש מאין כמוהו – חקירתם של פוליטיקאים ערבים בחשד למעורבות בפעילות פלילית במסגרת מערכת הבחירות.

זהו רגע חסר תקדים ומסוכן בדמוקרטיה הישראלית.

ראש שב"כ דוד זיני והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בטקס האזכרה הממלכתי לנרצחי טבח 7 באוקטובר, לציון שלוש שנים למתקפת חמאס, בהר הרצל בירושלים, 5 באוקטובר 2026 (צילום: Olivier Fitoussi/POOL)

"היועצת המשפטית לממשלה מבקשת להבהיר כי במדינת חוק לא ניתן לחקור אזרחים או נבחרי ציבור ללא ראיות המצדיקות זאת", נמסר מטעם היועצת בהודעת משרד המשפטים, "ככל שיש בידי שב"כ או כל גורם אחר ראיה המצדיקה חקירה, הוא מוזמן להציג אותה. כל מי שצריך להיחקר – ייחקר, אך לא ייחקרו אנשים ללא בסיס ראייתי.

"בנוסף לכך – שב"כ אינו מעביר מזה יומיים את חומרי החקירה שנאספו לצוות החקירה המיוחד שהוקם על פי המלצת השופט סולברג, בשיתוף המשטרה ובליווי הפרקליטות, ובכך מעוכב למעשה הטיפול בנושא. מערכת אכיפת החוק פועלת במהירות ובאופן מקצועי על מנת להגיע לחקר האמת על סמך החומר שיש בידה, והחלטות החקירה יתקבלו לפיו".

ההודעה הזו היא הפניית אצבע מאשימה ממשרד המשפטים לכיוונו של דוד זיני עצמו. אין צורך לקרוא בין השורות: היועצת מסרבת לדרישתו של זיני לזמן את ארבעת הפוליטיקאים הערבים לחקירה באזהרה ללא ראיות המצדיקות זאת, או אף ללא ראיות כלל.

היועצת מסרבת לדרישתו של זיני לזמן את ארבעת הפוליטיקאים הערבים לחקירה באזהרה ללא ראיות המצדיקות זאת, או אף ללא ראיות כלל

מדובר במצב חסר תקדים בממשק הרגיש ביותר שבין מערכת אכיפת החוק, גופי הביטחון והמערכת הפוליטית: ראש שב"כ מבקש לזמן לחקירה באזהרה ראשי מפלגות ופוליטיקאים בכירים מהמפלגות הערביות, תוך ניסיון להסתיר את התשתית הראייתית החלקית שנאספה עד כה מעיניה של היועצת המשפטית לממשלה. זהו רגע של שבר קיצוני בין מערכות שאמורות לתפקד בהרמוניה.

מחלוקות בין גופי מערכת אכיפת החוק היו קיימות מאז ומעולם. אך מעולם לא ערער איש על מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה כראש מערכת אכיפת החוק וכסמכות העליונה בכל הנוגע לאכיפת החוק הפלילי בכלל גופי החקירה והתביעה בישראל – החל בתובע לענייני תכנון ובנייה ברשות מקומית, דרך המשטרה והפרקליטות, ועד לגופי החקירה והתביעה בארגונים הביטחוניים – צה"ל ושב"כ.

אין חיה כזאת: אי־היענות לדרישתה של היועצת המשפטית לממשלה לקבל לידיה תיק חקירה.

ישראלים מפגינים בתל אביב בקריאה להקמת קואליציה יהודית–ערבית, 31 באוקטובר 2026 (צילום: הלל בן אור/פלאש90)

הדבר נכון שבעתיים כאשר על הפרק עומדת חקירתם באזהרה של נבחרי ציבור. הנחיית היועצת המשפטית לממשלה שעניינה "חקירת אנשי ציבור" קובעת הגבלות וחובת אישור או יידוע מראש של ראשי מערכת אכיפת החוק, וזאת "מתוך הכרה ברגישות חקירתם של אישי ציבור והשלכות חקירתם על מערכת השלטון עצמה, מעבר להשלכה על איש הציבור עצמו".

ביחס לחברי כנסת או חברי כנסת לשעבר, קובעת ההנחיה: "ראש אגף החקירות יידע את היועץ המשפטי לממשלה על פתיחת חקירה נגדם".

נוהל חקירת אנשי ציבור של אגף החקירות והמודיעין במשטרה מסווג חברי כנסת כמי שנכללים בהגדרת "אישיות ציבורית בכירה", שלגביה כל יחידה משטרתית המעורבת בעניין חייבת לדווח מיידית לראש אגף החקירות והמודיעין בטרם ביצוע כל פעולת חקירה, והוא בתורו ידווח למפכ"ל.

גם אם לראש שב"כ יש ספקות באשר ליכולותיה של המשטרה, אין הוא רשאי לסטות מעקרונות היסוד הנוגעים לחובת הדיווח, לקבלת האישורים ולעבודה המתואמת בין גופי אכיפת החוק

אם התעורר צורך לזמן לחקירה באזהרה חבר כנסת או דמות בכירה אחרת, יועבר תיק החקירה לראש אח"ם בצירוף חוות דעת היחידה החוקרת. ובמילים אחרות – הגורמים הבכירים המאשרים פעולות שכאלה עושים זאת על יסוד עיון בתיק החקירה ובחומרים שנאספו עד כה.

אלה הם עקרונות יסוד, והם חלים גם על זיני. גם אם לראש שב"כ יש ספקות באשר ליכולותיה של המשטרה – ספקות שבוודאי אינם מופרכים נוכח הידרדרות הנורמות במשטרה בשנים האחרונות, שבהן היא כפופה לגחמותיו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר – אין הוא רשאי לסטות מעקרונות היסוד הנוגעים לחובת הדיווח, לקבלת האישורים ולעבודה המתואמת בין גופי אכיפת החוק.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט נעם סולברג וראש שב"כ דוד זיני, 1 בנובמבר 2026 (צילום: מתוך סרטון שפרסמה ועדת הבחירות המרכזית)

יתרה מזאת: אותם ספקות המתעוררים ביחס להתנהלותה העניינית של המשטרה בהקשרים מסוימים מתעוררים כעת גם ביחס להתנהלותו של שב"כ עצמו.

זוהי שעת מבחן למערכת אכיפת החוק, למערכות השלטוניות הממלכתיות בכללן, ובמבט רחב יותר – לדמוקרטיה הישראלית. על גופי החקירה והאכיפה מוטלת חובה לחקור חשדות ולאסוף ראיות כאשר מתעורר חשש לפגיעה בטוהר הבחירות. בד בבד, מוטלת עליהם חובה להימנע מלשרת צד פוליטי כזה או אחר או מלערער את יסודות האמון הציבורי במנגנון הדמוקרטי ובתוצאות הבחירות.

רק לפני ימים אחדים ישב זיני בפנים חתומות לצד השופט נעם סולברג, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, כאשר זה הודיע בקולו כי בכל מקרה החקירה הנוכחית לא תשנה את התוצאות

רק לפני ימים אחדים ישב זיני בפנים חתומות לצד השופט נעם סולברג, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, כאשר זה הודיע בקולו כי בכל מקרה החקירה הנוכחית לא תשנה את תוצאות הבחירות.

בהנחה שסולברג יודע על מה הוא מדבר – ואין שום סיבה להניח אחרת – על זיני לקבל את כללי המשחק וגבולות הגזרה: פעולה מתואמת עם היועצת המשפטית לממשלה ועם משטרת ישראל, והכול בהתאם לעקרונות ממלכתיים ולא לשם קידום אינטרס פוליטי כזה או אחר.

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, במרכז השליטה והבקרה של הוועדה בכנסת, 27 באוקטובר 2026 (צילום: רועי ידובסקי, ועדת הבחירות המרכזית)

בוודאי לא כאשר מתעורר חשש אמיתי שמפלגות השלטון ינסו לחבל בעוד עיקרון מקודש בדמוקרטיות – העברת השלטון בדרכי שלום.