הפיכה משטרית בפריים טיים

ביום שלישי דיווח מוטי קסטל, הכתב הפוליטי של "ערוץ 14", תחת הבאנר "טרור הקלפיות", כי בנימין נתניהו ("סביבתו", כפי שהוגדר בדיווח) מאוכזב מראש שב"כ דוד זיני.

לא סתם מאוכזבים ב"סביבת" ראש הממשלה (שם קוד לרעייתו, שנראה כי מאז 27 באוקטובר עברה לנהל את המדינה יחד עם יונתן הון ממיאמי), אלא "ממש מאוכזבים מזיני, זועמים, אפילו המומים כשרואים את אותו סרטון של זיני יושב לצד סולברג, יש מי שכינה זאת כמו 'בן ערובה', יושב ומהנהן […] משדר חולשה ולא עומד בלחץ".

תגובת ראש הממשלה הייתה משעשעת במיוחד: "ראש הממשלה אינו זועם על ראש שב"כ זיני".

זיני, ככל הנראה, צופה ב"ערוץ 14". שעות אחרי הידיעה הזאת הוא פרץ את השלשלאות, ברח משוביו והוביל את האירוע שנראה הקרוב ביותר ל"גבעת הקפיטול" בישראל

זיני, ככל הנראה, צופה ב"ערוץ 14". שעות אחרי הידיעה הזאת הוא פרץ את השלשלאות, ברח משוביו והוביל את האירוע שנראה הקרוב ביותר ל"גבעת הקפיטול" בישראל.

אך הסיפור אינו רק הצמד האירוויזיוני "זיני וביבי", שהחליט לבצע פעולת סיכול בדמוקרטיה הישראלית, אלא גם מי שנותן להם גיבוי בקריאת המציאות הכוזבת.

בסביבת רה"מ מאוכזבים מזיני: "משדר חולשה ולא עומד בלחץ". צפו בדיווח מהמהדורה. pic.twitter.com/WaEGqgR9C6

— Moti Kastel מוטי קסטל (@KastelMoti) November 2, 2026

כליא הברקים של "המושתקים" ניצח

אם ההנחה היא ש"ערוץ 14" הפך לקולו הרשמי של המשטר, אז ייתכן שהוא המנצח הגדול של מערכת הבחירות ב־2026: כלי שידור צדדי וחבוט שהפך לכליא הברקים של מקופחי ישראל, "המושתקים" בערוצים האחרים. "ערוץ 14" יצר בועה עצומה שבה שחור הוא לבן, יום הוא לילה, פושע הוא קורבן, רמטכ"ל הוא ג'ובניק וראש ממשלה אינו אחראי לכלום.

ההפתעה מכך שהפמפום הבלתי פוסק של תערובת שנאה וגזענות, כקונטרה ל"ערוצי התבהלה", נשא פירות ומנע התרסקות מוחלטת של הליכוד בבחירות, הביאה את מרבית הפרשנים והכתבים הפוליטיים – החובבים כותרות יותר מאשר תוכן עיתונאי – להכריז על "סוג של ניצחון" לנתניהו בבחירות.

היות שמבחינה מתמטית המסקנה הזאת אינה עובדת בשום צורה, החלופה שלה הייתה גזענות מהולה בריאל פוליטיק: בזה אחר זה התייצבו מרבית הפרשנים והכתבים הפוליטיים המובילים ב"כאן 11", ב"חדשות 12" וב"חדשות 13", והבהירו שאופציית האחדות היא המסלול הסביר היחיד אם רוצים להימנע מבחירות.

בזה אחר זה התייצבו מרבית הפרשנים והכתבים הפוליטיים המובילים ב"כאן 11", ב"חדשות 12" וב"חדשות 13", והבהירו שאופציית האחדות היא המסלול הסביר היחיד אם רוצים להימנע מבחירות

אצל עמית סגל זה כמובן היה מכוון, חלק ממהלך תודעתי מוכתב מגבוה, אולי בצ'אט עם יונתן אוריך. אבל מה התירוץ של כל האחרים?

מתבקש כאן לחבר בין המסלולים, כמו בגוגל מפות, ולשרטט מעין מפת דרכים המובילה מתוצאות הבחירות אל המשבר החוקתי חסר התקדים, שבו ראש שירות הביטחון הכללי הופך לגורם מוביל במתקפה האלימה על הדמוקרטיה הישראלית ובניסיון לבטל תוצאות בחירות לגיטימיות.

מכול האפשרויות שיש ביבי ניצח
זה אומר ירון אברהם באולפן התבהלה pic.twitter.com/fouXnIyimv

— Josef Haz (@HazJosef) October 28, 2026

המסע מתחיל בהדרה המוחלטת של הערבים מניתוח התוצאות – באופן שיגרום להן להיראות כמו "תיקו של מפסידים". זה התחיל שנייה אחרי שתוצאת 70:50 "התהפכה" ל־69:51 – ובאותו רגע הוכרז גוש השינוי כ"מפסיד", כי הרוב "הציוני" (כלומר, היהודי) נחלש. בתוך שנייה התכווצה הכנסת מ־120 ל־102. מעניין מה היו אומרים על זה בגרמניה.

זה המשיך ב"הערכות" שלפיהן ממשלת מיעוט או ממשלה צרה אינן על הפרק כלל (כי כמובן, "הפרת הבטחה לבוחר"), ומגיע לנקודת שיא כשערוץ חדשות שלם נוהה אחרי פרשה זעירה יחסית של חשדות לקניית קולות – ומכיוון שנחתה על שולחנו באופן בלעדי (ולגיטימי), הוא מפמפם אותה בקולי קולות, כמואזין במסגד הקורא לתפילה בחמש לפנות בוקר.

הכול ללא פרופורציה, ללא הקשר מתאים, ללא מסגור מדויק, וכמובן – עם אפס ראיות.

אם תפקידו של "ערוץ 14" הוא לחרב את הדמוקרטיה, לייצר כאוס שלטוני, לפגוע בשומרי הסף ובמערכת המשפט ולדרבן שנאה כלפי ערבים – הרי שההיגיון הפשוט הוא שמולו נדרשת חומת ברזל שתעשה בדיוק את ההפך

מפת הדרכים ממשיכה מכאן לשרשרת של אירועים גזעניים במוצהר: מגישת חדשות בתאגיד השידור הציבורי מתראיינת וקובעת שגוש השינוי נשען על קבוצת נשים בדואיות שנאנסות ואז נזנחות על ידי בעליהן בגיל 25 בגלל פוליגמיה – ומגיעה למסקנה המבריקה שצריך להתעלם מהצבעתן.

כמו כן, בתוכנית אחרת, מגיש מזכיר לעיתונאית ערבייה שהיא "לא בכפר" ומסרב להתנצל; וב"חדשות 12" מאשימים את ראש שב"כ ואת השופט נעם סולברג במסגור השקרי של פרשת הזיופים בקלפיות, מבלי לומר מילה על האופן שבו אכלו אצלם את הלוקש.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט נעם סולברג וראש שב"כ דוד זיני, 1 בנובמבר 2026 (צילום: מתוך סרטון שפרסמה ועדת הבחירות המרכזית)

חומת ברזל עיתונאית של שפיות

אם תפקידו של "ערוץ 14" הוא לחרב את הדמוקרטיה, לייצר כאוס שלטוני, לפגוע בשומרי הסף ובמערכת המשפט ולדרבן שנאה כלפי ערבים – הרי שההיגיון הפשוט הוא שמולו נדרשת חומת ברזל שתעשה בדיוק את ההפך.

זה מוביל גם להכרה בכך שבסופו של דבר, בחירות 2026 לא היו על מי אחראי לשבעה באוקטובר, ואת מי העירו ומתי, אלא על ההפיכה המשטרית. לא על חוק כזה או אחר, אלא על הסיסטמה, על התוכנית הגדולה, על מחיקת כל סממן אמיתי של דמוקרטיה מתפקדת ממדינת ישראל.

לשם הכול מתנקז: ספרטה, הקריפטו, ההשתלטות על שב"כ והמוסד, החנקת קולו של הצבא, הבידוד הבינלאומי, משטר טרור בשטחים, רדיפת התקשורת והאקדמיה ועוד.

אפשר להיות יהודי, ציוני, דמוקרט והגון. ואפילו נדיב. אפשר להיות אנטיתזה ל"ערוץ 14" בלי להתפשר על עקרונות עיתונאיים בסיסיים. למעשה, זה מתבקש

אז מהו "ההפך" מכל אלה? חיזוק הדמוקרטיה, דיווח מהימן, הכרה בזכותם של הערבים להשמיע קול, הבנה שהמפה הפוליטית השתנתה באופן המחייב שינוי מחשבתי, ניתוח קר של הנתונים שאינו מתבסס רק על "הקול הציוני" (שהוא, כאמור, הקול היהודי, כי גם בגוש הקואליציה יש מפלגות אנטי־ציוניות במובהק), סירוב עיקש להטיל האשמות שווא בנבחרי ציבור ללא ראיות, וחינוך – כן, חינוך – של הצופים להבנת תהליכים היסטוריים. גם אם הם מזיזים לנו את הגבינה.

מוחמד מג'דלה, עיתונאי מחונן, פרשן מוביל, ערבי גאה, ישראלי! אורח קבוע בתוכנית שאני מגיש בשבת בין 15 ל17. היום, תוכנית ראשונה אחרי הבחירות, ביקשתי ממוחמד שיביא פרשנות. הוא הפתיע והציב מראה.
תקשיבו ל @mmagadli
זה אנחנו!: pic.twitter.com/hoV3yoPvUm

— Arad Nir (@arad_nir) October 31, 2026

אפשר להיות יהודי, ציוני, דמוקרט והגון. ואפילו נדיב. אפשר להיות אנטיתזה ל"ערוץ 14" בלי להתפשר על עקרונות עיתונאיים בסיסיים. למעשה, זה מתבקש. קיר הברזל העיתונאי יכול וצריך להיות כזה שהמחנה הגדול בישראל, 67 מנדטים, יוכל להתגאות בו.