אחרי גל ההתאזרחות: אלפי דרוזים בגולן הצביעו לראשונה לכנסת

עין קנייא הוא יישוב קטן במורדות החרמון, המונה כ־2,500 תושבים בסך הכול. בבחירות הקודמות הצביעו בו 31 תושבים בלבד, ואילו הפעם עלה מספרם ל־386. קפיצה של יותר מפי 12 במספר המצביעים אינה דבר של מה בכך.

הגידול התאפשר בזכות ההתאזרחות של התושבים, ובשלושת היישובים הדרוזיים האחרים בגולן נרשמה מגמה דומה. מספר בעלי זכות הבחירה בהם גדל פי שלושה בין הבחירות הקודמות לבחירות האחרונות.

"יש עלייה משמעותית בהתאזרחות בקרב התושבים הדרוזים ברמת הגולן, ובעין קנייא יש כמעט 1,300 שמחזיקים בתעודת זהות ישראלית, בעוד שבעבר היינו עשרות בודדות", אומר ראש המועצה ואיל מוגרבי.

"יש עלייה משמעותית בהתאזרחות בקרב התושבים הדרוזים ברמת הגולן, ובעין קנייא יש כמעט 1,300 שמחזיקים בתעודת זהות ישראלית, בעוד שבעבר היינו עשרות בודדות"

מוגרבי עצמו נבחר בבחירות הראשונות שהתקיימו בעין קנייא וביישובים הדרוזיים ברמת הגולן, וזכה מחדש באמון הציבור גם בבחירות שנערכו לפני קצת יותר משנתיים וחצי.

לדברי מוגרבי, האביב הערבי וההתפתחויות במדינות ערב הביאו לשינוי הדרגתי בתחושת השייכות לסוריה בקרב הדרוזים ברמת הגולן. "אני הראשון שנבחר בבחירות דמוקרטיות, ב־20 קולות בסך הכול, אחרי שבעבר אנשים התנגדו לבחירות (מקומיות וארציות, ע"ש). ועם העשייה והעבודה התחילו להבין איפה אנחנו נמצאים, וכשראש מועצה נבחר רואים את השינוי ביישובים שלנו.

"זה מתבטא בבניית בתי ספר, אולם ספורט, אצטדיון כדורגל ופיתוח שכונות ותיקות. גם בתקופת הקורונה ראו שהבאנו שיתופי פעולה עם צה"ל ופיקוד העורף. לנוכח מה שקרה בשנתיים האחרונות בסוריה, הבינו שמדינת ישראל היא היחידה שתמכה במשפחות שלנו שם, כשכל העולם עמד בצד ולא הסתכל לעבר הדרוזים שנטבחו על ידי כוחות אל־ג'ולאני. אז למה לא לחשוב על התאזרחות?

"אני אזרח, ומבחינתי זו המדינה שלי מאז ומתמיד. ייצגתי אותה בהרבה תחרויות ספורט. אנשים לא עיוורים ורואים מה קורה למשפחות שלנו בצד השני, איך הם חיים ואיך אנחנו, וזה הבדל של שמיים וארץ. לכך מצטרף האסון הגדול שקרה במג'דל שמס (מותם של 12 הילדים במגרש הכדורגל בקיץ 2024, ע"ש). אנשים הבינו שגם אנחנו מותקפים על ידי טילים של חזבאללה, וזה שינה את התפיסה".

בארבעת היישובים הדרוזיים ברמת הגולן – מג'דל שמס, בוקעאתא, עין קנייא ומסעדה – מתגוררים כ־26 אלף תושבים. יותר מ־8,000 מהם היו בעלי זכות הצבעה בבחירות האחרונות, ושיעור ההצבעה עמד על 44%.

את מספר הקולות הגבוה ביותר בכל אחד מארבעת היישובים הדרוזיים בגולן קיבלה ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן, בין היתר בזכות הצבתו של ח"כ חמד עמאר, בן העדה הדרוזית, במקום השביעי ברשימה

לצד מגמת ההתאזרחות, 20 דרוזים מהגולן התגייסו לראשונה לשירות סדיר בצה"ל. זאת בהמשך למאות שהתגייסו לכיתות הכוננות, לאחר שעברו לשם כך טירונות בסיסית בצה"ל.

את מספר הקולות הגבוה ביותר בכל אחד מארבעת היישובים הדרוזיים בגולן קיבלה ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן, בין היתר בזכות הצבתו של ח"כ חמד עמאר, בן העדה הדרוזית, במקום השביעי ברשימה.

אילוסטרציה: עין קנייא, 1978. (צילום: wikimedia/Leif Knutsen)

במקום השני במספר הקולות הייתה מפלגת ישר! בראשות גדי איזנקוט, שהציבה במקום ה־13 ברשימתה את אלוף במילואים כמיל אבו רוקון. הליכוד קיבל מעט קולות, וברשימתו אין מועמד דרוזי במקום ריאלי.

מוגרבי התמודד לראשונה על ראשות מועצת עין קנייא ב־2018, ובהמשך נבחר מחדש מטעם רשימה עצמאית, לאחר שבשנים קודמות היה חבר בליכוד. בבחירות לכנסת שנערכו בשבוע שעבר חבר לשרן השכל והוצב במקום הרביעי ברשימתה, ישראל תחילה, שלא נכנסה לכנסת. אף שהמפלגה לא התקרבה לאחוז החסימה, הוא דוחה את הטענה שהקולות שקיבלה "נשרפו":

"אני לא חושב שהקולות נשרפו. הלכתי עם האג'נדה והאני מאמין שלי. אני רוצה לעשות כאן שתיים–שלוש קדנציות ואז לרוץ לארצי. אם מדברים על שרפת קולות, כשאתה נבחר לכנסת – בוא ניקח למשל את ישראל ביתנו. הם זכו כאן בזכות חמד עמאר. הוא היחיד שנהנה מקולות מהעדה, ומי שהכי נפגע זה אנחנו.

"תן לי דוגמה לדבר אחד שהוא או ליברמן עשו לטובת הדרוזים. כשהייתי במצוקה כאן ביישוב, מי שעזר לי זה לא הליכוד ולא השמאל, אלא דווקא החבר'ה של בן גביר"

"מי שיכול היה להפיל את חוק קמיניץ ולהביא לשינוי בחוק הלאום, כך שיעניק מעמד מיוחד לדרוזים, זה הוא, אבל המפלגה שלו התנגדה. אם הייתי נכנס לכנסת, הייתי מנסה להשפיע מבפנים ולעבוד עם כולם, אם זה איזנקוט, הליכוד, בנט או הערבים. לצערי, רוב הקולות הלכו הפעם לליברמן, אבל אני חושב שישראל צריכה להתעורר ולהבין שהם משחקים באינטליגנציה שלנו ולא תורמים דבר.

ואיל מוגרבי (צילום: באדיבות המצולם)

"זו מבחינתי שרפת קולות. תן לי דוגמה לדבר אחד שהוא או ליברמן עשו לטובת הדרוזים. כשהייתי במצוקה כאן ביישוב, מי שעזר לי זה לא הליכוד ולא השמאל, אלא דווקא החבר'ה של בן גביר, כמו למשל ח"כ יצחק קרויזר והשר יצחק וסרלאוף. הלוואי שיהיה עוד שר כמוהו. אין דברים כאלה".

מחבר הכנסת חמד עמאר לא התקבלה תגובה. עם זאת, יש לציין כי עמאר עצמו הגיש הצעות חוק לביטול חוק הלאום וחוק קמיניץ.

"הרוב קיבל החלטה"

אחד האירועים שהעלו את הדרוזים בגולן לכותרות בשנים האחרונות היה הניסיון להקים טורבינות רוח על אדמות מג'דל שמס, שנתקל בהתנגדות עזה מצד התושבים. "לפני כמה חודשים ניסו להוציא לשטח קבלן ערבי, והוא קיבל על הראש וזרקנו אותו משם", אומר נביה חלבי, תושב מג'דל שמס הפעיל בתחום האנרגיה ונאבק נגד הקמת הטורבינות.

"העמדה של שב"כ והמשטרה היא שלא להיכנס לסבב נוסף של עימותים, כי ההחלטה שלנו היא ללא חזרה. כל פעם שהם נכנסים בכוח, אנחנו משיבים בכוח. אנחנו נלחמים על האדמה שלנו ולא מוותרים בנושא, לא בגלל שזה ישראלי, להפך. אני מסתכל על זה כמפגע סביבתי, וקידמתי התנגדויות לטורבינות רוח בכל הארץ. אנחנו מקווים שהממשלה החדשה תוריד את הפרויקט מהפרק.

אחד האירועים שהעלו את הדרוזים בגולן לכותרות בשנים האחרונות היה הניסיון להקים טורבינות רוח על אדמות מג'דל שמס, שנתקל בהתנגדות עזה מצד התושבים

"נשמח לקדם פרויקט סולארי גם בשטחים הממוקשים. יש בסביבות 2,500 דונם, ואפשר לנצל אותם לתחנת כוח ענקית עם אגירה בפאנלים סולאריים, וכך נשמור על החקלאות ונייצר חשמל".

אלא שלא בטוח שהממשלה הבאה תמהר לבטל את פרויקט הטורבינות, כפי שמקווה חלבי, שכן מהלך כזה יהיה כרוך בתשלום פיצויים בסכומי עתק לחברות היזמיות שהשקיעו בו.

זרימת מים במעיין בעין קיניא, כפר פלסטיני בצפון הגדה המערבית. עין קיניא מוכר כמוקד פופולרי לפיקניקים בעונות האביב והסתיו, 11 בנובמבר 2009 (צילום: דורון הורוביץ/פלאש90)

חלבי עצמו מספר כי טרם התאזרח, אך לדבריו, "יש מאות שמחכים להתאזרח, ותוך שנים ספורות כל התושבים יהיו אזרחים. לא מדברים על זה בפומבי, אבל הרוב קיבל החלטה שהוא ישראלי, ואנחנו תומכים בזה. אני הפנמתי את זה מהיום הראשון לטבח: זהו, נגמר העידן של שלטון סורי בדמשק שיעשה שלום עם ישראל, וכל רמת הגולן מגדירים את עצמם ישראלים ב־100%.

"חשבנו שאחרי נפילת אסד אולי המשטר החדש יהיה ליברלי ומתקדם, אבל התברר שהוא פילג את העם הסורי לפלגים שונים ולקח את הצד האסלאמיסטי הפנאטי, שטבח בעלאווים, דרוזים, כורדים ונוצרים. סוריה הפכה לגן עדן לדאעש. השלטון הזה לא שולט אפילו ברבע מדמשק, ושאר האזור בידי אמירים (מנהיגים מקומיים).

שיעור המתאזרחים בקרב הדרוזים בגולן עלה מכ־20% לקרוב לכ־46% בתוך שנים ספורות. עבור כמה אלפים מהם, הבחירות האחרונות לכנסת היו הפעם הראשונה שבה הצביעו

"אחרי הטבח הקשה, שבו הדרוזים ספגו 5,000 חללים, כ־400 נשים שנאנסו ומאות שנחטפו, זה גרם למהפך אצל הדרוזים בגולן בכל מה שקשור לסוריה. בעבר חשבו שאולי יהיה שלום, שהרמה תחולק או תהיה אזור משותף, אבל התוכניות נפלו והחלטנו להתנתק מהשלטון האסלאמיסטי בדמשק".

על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, חל זינוק היסטורי בשיעור ההתאזרחות של התושבים הדרוזים ברמת הגולן. נכון לנובמבר 2026, קרוב למחצית מהתושבים בארבעת היישובים הדרוזיים בגולן – 12,179 מתוך 26,238 תושבים – מחזיקים באזרחות ישראלית, לעומת כ־17% בלבד (4,303 אזרחים) ביולי 2022.

המגמה משתקפת היטב גם במספר בקשות ההתאזרחות, שרשם שיא של 3,750 בקשות במהלך שנת 2025 ו־1,444 בקשות נוספות עד יולי 2026

דרוזים מפגינים ליד גדר הגבול עם סוריה, במחאה סולידרית עם בני קהילתם בסוריה, מג'דל שמס, 16 ביולי 2025 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

"הם לא כל כך מכירים את המפלגות, והרבה התקשרו להתייעץ איתי למי להצביע. הרבה הצביעו לליברמן מבלי שהם יודעים מיהו ומה המצע שלו, אבל יודעים שיש אצלו ח"כ דרוזי, אז מצביעים בשבילו", אומר ד"ר סלים בריק, מומחה לחברה הדרוזית.

לדבריו, "התהליך התחיל ב־1977, כאשר סאדאת הגיע לישראל והתחיל משא ומתן על החזרת סיני. חלק מההנהגה בגולן ביקשו שישראל תספח את הגולן, כי הם רצו להיות חלק מהמדינה, אבל ישראל לא עשתה את זה.

"בינתיים, רק אלה שמבקשים את האזרחות מקבלים אותה, אבל אין מספיק השקעה בתשתיות, בפיתוח ובתעסוקה. אף אחד לא רואה אותם. המדינה מעניקה אזרחות, אבל מעבר לזה לא עושים שום דבר"

"ב־1981 כן סיפחו, אבל לא העניקו אזרחות לתושבי הגולן, ומעטים מהם ביקשו את זה. אחרי הטבח ב־2025 התחילה מגמה חזקה מאוד של התאזרחות, ועדיין יש שני סוגים של דרוזים.

"אלה שבגליל משרתים בצבא, ואלה שבגולן אזרחים. אני מברך על המגמה הזו, אבל הם צריכים להיות בדיוק כמו הדרוזים בשאר המדינה. בינתיים, רק אלה שמבקשים את האזרחות מקבלים אותה, אבל אין מספיק השקעה בתשתיות, בפיתוח ובתעסוקה. אף אחד לא רואה אותם. המדינה מעניקה אזרחות, אבל מעבר לזה לא עושים שום דבר.

המגרש שבו נבנית אנדרטה לזכר קורבנות פגיעת הרקטה במג'דל שמס, פברואר 2026 (צילום: טל שניידר)

"יש כמה חבר'ה שהתגייסו לצבא ולכיתות הכוננות, אבל אני בעד גיוס חובה לצבא. אם מסתכלים על הבדואים, הם מתנדבים לצבא, וכשהם הולכים הביתה הם חוזרים להיות ערבים שאף אחד לא רואה אותם ממטר, ורואים את זה במה שקורה בפשיעה.

"לכן החוק צריך לחול על כל הדרוזים, שכולם יתגייסו ויקבלו זכויות שוות, והמדינה תתחיל לדאוג לאוכלוסייה הזו. זה תלוי במדיניות הממשלה כלפי הגולן.

"הדרוזים בגולן הבינו שאין להם שום קשר עם המדינה הזו והאסלאמיסטים האלה, וזו החלטה חכמה. יש משהו דומה בין יהודים לדרוזים במזרח התיכון – שני מיעוטים עם הגב אל הקיר מול קיצוניות אסלאמית"

"השייח' מוואפק טריף מברך על המגמה, אבל לא יזם אותה. מה שקרה הרבה יותר מרחיק לכת. אנחנו מדברים על ניסיון לחסל את הדרוזים בסוריה בטבח ברברי, מכוער ואלים שהיה כלפיהם.

"לכן הדרוזים בגולן הבינו שאין להם שום קשר עם המדינה הזו והאסלאמיסטים האלה, וזו החלטה חכמה. יש משהו דומה בין יהודים לדרוזים במזרח התיכון – שני מיעוטים עם הגב אל הקיר מול קיצוניות אסלאמית.

ד"ר סלים בריק, חוקר ומרצה למדע המדינה, בביתו שבכרמיאל, 4 באוקטובר 2026 (צילום: Jalaa MAREY / AFP)

"יש ביקורת כלפי הממשלה ונתניהו, אבל בסופו של דבר העמדה שלו הייתה מאוד חיובית והוגנת. הם תמכו בדרוזים, ולו אישית יש איתם קשר הדוק. בלי קשר לממשלה, הרגשתי את התמיכה והגיבוי של הציבור היהודי בדרוזים, גם לאחר מה שקרה ל־12 הילדים במג'דל שמס".

"חוק הלאום רע מהיסוד"

בקרב הדרוזים בצפון, הליכוד קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר בירכא ובכסרא־סמיע, ואילו בדלית אל־כרמל ובעספיא הובילה מפלגתו של גדי איזנקוט. לדברי בריק, הסיבה להיחלשות הליכוד היא ש"ח"כ אכרם חסון כמעט לא נקף אצבע בשביל המפלגה. הוא הבין שסיים, ולכן זה לא עניין אותו.

"אחרי שעבר כמה מפלגות, כל פעם חצי מדלית אל־כרמל הצביעה לו, כי יש שתיים–שלוש חמולות שתומכות בו".

"באופן אישי אני חושב שצריך לבטל את החוק (הלאום) כי הוא גזעני, אבל אם יתקנו באופן שיכניס את הדרוזים, מה יגידו הנוצרים והמוסלמים שמשרתים בצה"ל?"

באשר לחוק הלאום, בריק אומר: "לא בטוח שאפשר לתקן אותו מבחינה משפטית. ליברמן תמך בחוק ועכשיו תומך בתיקון שלו, ואני חושב שאיזנקוט יתמוך בזה, אבל השאלה היא אם לתקן, אז באיזה אופן. באופן אישי אני חושב שצריך לבטל את החוק כי הוא גזעני, אבל אם יתקנו באופן שיכניס את הדרוזים, מה יגידו הנוצרים והמוסלמים שמשרתים בצה"ל?

מבט על הצד הסורי של הגבול בין ישראל לסוריה, מהכפר הדרוזי בוקעאתא, 11 בנובמבר 2016 (צילום: דורון הורוביץ/פלאש90)

"זה חוק רע מהיסוד, שהיווה ריאקצייה למסמכי החזון שפרסמו הערבים בשנת 2007, אבל זה לא חוקתי ולא מתאים לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. זה חוק שזורע פחד בלב האזרחים, ובוודאי שרוב מוחלט של האזרחים הדרוזים נאבק נגדו".